יחסי קרמה מספר 6 הרצאה מספר 2
ברן, 16 אפריל, 1924
תרגום- אורנה בן דור.
הקדמת המתרגמת:
החלק הראשון של הרצאה זו עוסק במצבה של החברה האנתרופוסופית בזמנו של שטיינר. בחיכוחים ובמגמות המנוגדות שהיו מנת חלקה. שטיינר תולה זאת בהפרדה שבין בירוקרטיה לרוחניות וסובר שגם ההליכים הבירוקרטיים צריכים לציית לסטנדרטיים רוחניים, שאם לא כן צפויה סכנה לחברה האנתרופוסופית ולמסר שאמורה היא להביא לעולם.
להערכתי דברים אלו חשובים גם לזמננו אנו. כל קבוצה רוחנית מסתכנת בהשחתתה היא, אם אינה ערה לפעולות של כוחות הנגד הפועלים בתוכה דרך אנשיה, וגורמים למאבקי אגו של האחד בשני.
בחלק השני של ההרצאה מדבר שטיינר בקצרה על דמויות היסטוריות וגלגוליהן. קשה להבין לעומק את הדמויות מקריאת הרצאה זו בלבד. שטיינר מפרט ומרחיב אודות דמויות אלה בהרצאות אחרות שהתאגדו בשם: "יחסי קארמה 1 ו- 2" . למתעניין הרציני מומלץ בהחלט לקרוא את קבצי ההרצאות האלה הקיימים בעברית.
הרצאה שניה:
החברים האנתרופוסופים בעיר ברן כבר שמעו שמטרת ועידת היסוד של חג המולד בגיתהאנום הייתה להחדיר מגמה חדשה לתוך החברה האנתרופוסופית.
חשיבות היות מודע למגמה חדשה זו לא מודגשת מספיק. תמצית העניין הינה זו: לפני ועידת יסוד חג המולד, נחשבה החברה האנתרופוסופית הלכה למעשה, לסוג של מרכז אדמיניסטרטיבי לתכנים ולאימפולסים של האנתרופוסופיה. זה היה ביסודו המצב מאז שהפכה החברה האנתרופוסופית להיות בלתי תלויה בחברה התיאוסופית.
יודעים אתם שאני עצמי לא הייתי חבר הנהלה, אלא שהייתה לי, אם ניתן לומר עמדה חופשית בתוך החברה.
במצב זה לא התקדמה התפתחות החברה כפי שיכולה הייתה להתקדם. עובדה היא, שחברים לא היו מספיק ערים למה שעלול להתפתח על בסיס זה.
מה שקרה זה שבערך משנת 1919 והלאה- לאחר המלחמה, בתקופה שבה בעיית הנהגת החברה הייתה קשה, נעשו מאמצים שונים ויוזמות שונות התעוררו בתוך החברה.
משימות אלו היו התוצאה של אמביציה בקרב החברים, והסתברו כמזיקות לעבודה האנתרופוסופית האמיתית. זאת מכיוון שהן עוררו עוינות רבה בעולם החיצוני. לעומת זאת, ברור שכאשר קמות יוזמות שכאלה בחברה המתבססת על יסודות רוחניים, חייבים אנחנו, מסיבות אזוטריות (רוחניות), לאפשר להן להתקיים.
חשבו כל כך: לו מלכתחילה הייתי עומד בדרכן של יוזמות אלו , רוב אלו המעורבים בהן היו אומרים היום שאם רק התרחש דבר זה או אחר, היה הוא מוביל לתוצאות חיוביות. אך אין ספק כלל שדברים אלו הפכו את מצבה של התנועה האנתרופוסופית בעולם לקשה במידה הולכת וגוברת.
אין ברצוני לרדת לפרטים אלא לתפוס עמדה חיובית יותר: אומר רק שהגיע הזמן לבטל, בעזרת דבר מה חיובי, את המגמה השלילית שהופיעה בחברה האנתרופוסופית. לפני ועידת יסוד חג המולד, מצאתי לנכון לעיתים קרובות להדגיש שיסוד אמיתי כתנועה האנתרופוסופית-שהינה אכן זרם רוחני המודרך ומובל מעולמות העל חושיים בידי כוחות רוחניים שמשתקפים כאן בעולמות הפיזיים, לא אמור להזדהות עם החברה האנתרופוסופית, שהינה גוף אדמיניסטרטיבי גרידא שנועד לטפח-ככל שידו מגיעה- את האימפולסים האנתרופוסופים.
אך הכל השתנה לגמרי מאז ועידת יסוד חג המולד בגתהאנום. שינוי זה הינו הסיבה והמטרה שלשמן לקחתי על עצמי את הנשיאות, בשיתוף פעולה עם המנהלה. כאורגניזם משותף נוכל לפעול עבור התנועה האנתרופוסופית בעוצמה גדולה יותר.
משמעות הדבר הינה שהתנועה האנתרופוסופית והחברה האנתרופוסופית הינן עתה אחדות. המצב ששרר לפני ועידת יסוד חג המולד השתנה באופן יסודי מאז פגישה זו. מעתה והילך החברה האנתרופוסופית מזוהה עם התנועה האנתרופוסופית כפי שהיא מוצגת בעולם. לכן חיוני הדבר שהאימפולסים האזוטריים (רוחניים) הזורמים דרך התנועה האנתרופוסופית, ימצאו ביטוי בקונסטיטוציה (מערכת) השלמה של החברה האנתרופוסופית. לכן, מאז ועידת ייסוד חג המולד בדורנך חייבים אנו לדעת ללא תנאי, שיסודה של הנהלת דורנך הינו עצמו עניין רוחני. שזרם של אמת אזוטרית חייב לזרום דרך החברה עצמה, ולהיחשב כמעשה אזוטרי. זוהי הנחת היסוד שלאורה קמה ההנהלה.
יותר מזה,חייבים אנו לזכור תמיד שמעתה ואילך החברה האנתרופוסופית לא תוכל להתקיים רק כגוף אדמיניסטרטיבי עבור האנתרופוסופיה. חייבים אנו לתרגל את האנתרופוסופיה עצמה בכל מה שמתרחש בחברה האנתרופוסופית. נראה שזהו הדבר הקשה ביותר להבנה. אף על פי כן חייבים החברים להכניס לתודעתם בהדרגה ששינוי יסודי זה אכן התרחש.
כצעד ראשון, נעשה מאמץ בגיליון החדשות שצורף לשבועון הגתהאני, להציג בפני החברה האנתרופוסופית דבר מה שיספק תשתית (תוכן) משותפת ומאוחדת עבור החברות בארגון. והלאה מזה, זרם מאוחד של מציאות רוחנית דרך החברה. כעת מתאפשרת מגמה מחשבתית משותפת ומאחדת , במיוחד דרך " מחשבות מנחות" (Leading Thoughts’') השבועי, שצריך להוות מעין זרע בסיס לעבודה בקבוצות. זה באמת בלתי רגיל שקיים שכל כך הרבה חוסר הבנה לגבי מהותה האמיתית של התנועה האנתרופוסופית.
לא מכבר קיבלתי מכתב מחבר חדש למדי בחברה האנתרופוסופית. מכתב זה דן באיחוד לכאורה של החברה הכריסטיאנית עם החברה האנתרופוסופית. (אין זה עניין בעל חשיבות לכאן, בשוויץ, אבל מזכיר אני אותו כדוגמא).
בשלב מסוים ,מן הגיתהאנום בדורנך הבהרתי כיצד צריכים אנו לחשוב על מערכת היחסים בין הקהילה הכריסטיאנית והחברה האנתרופוסופית. הבהרתי שאין להחשיבני בשום צורה כמייסד הקהילה הכריסטיאנית על בסיס החברה האנתרופוסופית.
בזמנו השתמשתי בביטוי "דרכי כאדם פרטי". המכתב התייחס לתפיסת ביטוי זה- " אדם פרטי", לאחר שאמרתי שדת לא יכולה להתחדש על ידי ישות אנושית אלא רק מתוך הספירות הגבוהות. חידושה של דת יכול להתבצע רק בידי כוחות רוחניים אלוהיים.
הדבר נכון בהחלט, אך העלימו עין מדבר אחד... וחשוב לנו בחברה האנתרופוסופית לתפוס דבר זה.
מה שחייבים אנו להבין זה העובדה שהתנועה האנתרופוסופית כפי שהיא - הינה כזו שבה מונח מקור להתחדשות של דת- חידוש שלבטח לא חייב את מקורו לאימפולס אנושי בלבד, אלא נשלח לעולם תחת השפעתם של כוחות אלוהיים רוחניים ועל ידי האימפולסים שלהם.
נקודת מבט נכונה לגבי כניסת גוף אחר על מקורותיו לתוך האנתרופוסופיה, תהיה רק כאשר האנתרופוסופיה עצמה תגלה עצמה כמציאות רוחנית הזורמת כאימפולס אזוטרי דרך הציוויליזציה ... ואז לא תוכל כל התנגדות כזו שמכיל מכתב לעלות. חייבת להיות מודעות לכך שמעתה והילך החברה האנתרופוסופית תונהג בגתהאנום על בסיס אזוטרי( רוחני).
קשורה לכך העובדה שמגמה חדשה שצריך להבינה עתה לעומק, עומדת לחדור לתוך התנועה האנתרופוסופית. על כן, גם אתם ידידי היקרים, עומדים להבחין בכך שניתן היה לדבר באופן שונה לגמרי מאז הזמן ההוא.
בעתיד הכל יסתכם בכך שעבור האמצעים שינקטו על ידי התנועה האנתרופוסופית, שעתה זהה הינה לחברה האנתרופוסופית, תוטל האחריות על כוחות הרוח עצמם. צריך להבין זאת באופן הנכון. צריך להבין שאין להשתמש בשום הקשר, בשום אירוע, בשום התארגנות בכותרת "החברה האנתרופוסופית הכללית" ללא ההסכמה של ההנהלה בדורנך; לא יעשה שום שימוש בשום דבר שנחנך (נפתח רשמית) בדורנך ללא הסכם תואם עם ההנהלה. מחויב אני לדבר על כך משום שבאופן קבוע קורה שלמשל ניתנות הרצאות, כביכול בחסות החברה האנתרופוסופית הכללית ללא שום בקשה להיתר מדורנך. דברים בעלי יסוד אזוטרי, נוסחאות וכדומה, מאומצים מבלי קבלת רשות מההנהלה בדורנך... דבר שהינו לגמרי הכרחי, משום שעוסקים אנו במציאויות. לא בנהלים או באמצעים אדמיניסטרטיביים.
עבור כל הדברים האלו ודברים דומים, חייבים לבקש הסכמה מהנהלת דורנך. אם לא תינתן הסכמה, העניין הנדרש לא יחשב כנובע מן התנועה האנתרופוסופית. צריך להבין דבר זה בפירוש.
כל דבר שיש בו גוון של בירוקרטיה, כל הנהלים האדמיניסטרטיביים, חייבים מעתה להסתלק מן החברה האנתרופוסופית. מערכות יחסים בתוך החברה האנתרופוסופית הינם מערכות יחסים אנושיות טהורות; הכל מבוסס על מציאות אנושית. אולי כדאי שאדגיש כאן שהדבר מודגש על ידי העובדה שכל אחד מ- 12,000 כרטיסי החבר שהונפקו עתה חתומים על ידי באופן אישי.
הציעו לי להשתמש בחותמת גומי המשמשת לחתימה, אבל לא אעשה זאת. זוהי נקודה קטנה, אך ישנו, אחרי הכל, הבדל אם נותן אני למבטי לנוח על שמו של חבר אם לאו. על ידי זה מכוננת מערכת יחסים אישית- מופשטת ככל שתהיה.
אפילו אם מדובר כאן על פרט חיצוני, אף על פי כן חייב הוא להיות סימן לכך שבעתיד נתאמץ לכונן מערכות יחסים אישיות ואנושיות. כך למשל כאשר נשאלנו לא מזמן בפראג אם ה Bohemian Landesgesellschaft יכול להפוך לחבר (איבר) בחברה האנתרופוסופית, מחויבת הייתה ההחלטה שאין הדבר אפשרי. רק ישות אנושית אינדיבידואלית יכולה להיות חברה בחברה האנתרופוסופית; ולאחר מכן יכולות ישויות אנושיות אינדיבידואליות לחבור יחד על מנת ליצור קבוצה. אבל הופכים הם לחברים כיחידים והינם בעלי כרטיס חבר ככאלה. במילים אחרות, ישויות חוקיות לא יכולות להיות בעלות כרטיס חבר שכזה.
באופן דומה אין התקנות נחקקות, אלא הינן הצהרה פשוטה של שאיפות ההנהלה האזוטרית בדורנך, כפועל יוצא של היוזמה שלה, לפעול למען התנועה האנתרופוסופית.
בעתיד חייבים דברים אלו להילקח ברצינות המרבית. רק כך יהיה אפשרי לייסד עמדה בחברה האנתרופוסופית שלולא קיומה, לא היה אפשרי עבורי לקבל על עצמי את נשיאות החברה.
דרך יסוד חג המולד, אופי ואימפולס חדשים נכנסו לעבודתנו. בעתיד, כל מה שיאמר יהיה בעל מקור רוחני – כך שדברים רבים שהתרחשו זה לא מכבר, לא יוכלו עוד להתרחש. כמות נכבדה של עוינות, למשל עלתה כתוצאה מהמעשים הפרובוקטיביים בחברה. כמובן שלוקחים חלק בכך כל מיני גורמים מפוקפקים, אך בעתיד לא נוכל לאמץ אותה גישה שאימצנו בעבר כלפי עוינות.
קורסי ההרצאות זמינים לכל אחד וניתן להשיגם מ- Anthroposophisch-Philosophischer Verlag . לא ניתן להם להתפרסם בצורת ספר; שחרורם לקהל לא יעשה בצורת ספר, אלא שיהיו הם נגישים לכל אחד. עובדה זו עצמה מתנגדת להצהרה שהחברה האנתרופוסופית הינה חברה סודית בעלת ספרות סודית.
בעתיד מכל מקום, הרבה יזרום דרך התנועה האנתרופוסופית באופן שלא יתכן מערך יחסים עוין כלשהו עם החוץ.
הרבה ממה שמציגים בפנינו לימודי החברה האנתרופוסופית יהיה כבעל טבע כזה שבאופן בלתי נמנע יעורר עוינות בעולם החיצוני. אבל אל דאגה, זהו רק עניין שבשגרה.
וכך, ברוח דברים אלו רצוני היום לספר לכם, בפרט על כך שאבולוציה היסטורית של האנושות מוארת באופן שונה כאשר נלקחים לימודי יחסי הקרמה בעולם ברצינות.
בהתכנסותנו הראשונה בברלין, שמטרתה הייתה ייסוד הפלג הגרמני של החברה התיאוסופית, בחרתי להרצאה שעמדתי לשאת את הכותרת: שאלות פרקטיות על קרמה . רציתי אז להציג את מה שברצוני להשיג עתה, כלומר, לימוד רציני ועמוק של הקארמה.
בפלג הגרמני של החברה התיאוסופית בזמנו היו כמה חברים וותיקים של החברה האנתרופוסופית. הם בפירוש התחלחלו מן הכוונה שלי להתחיל בדרך כל כך אזוטרית. ולמעשה לא היו שם, לא הגישה הנכונה ולא הלך הרוח הנכון.
היה זה לגמרי בולט כמה מעט היו אנשים מוכנים בנפשם עבור דברים שכאלה. באותו הזמן, לא היה אפשרי להמשיך איתם בצורה בה התכוונתי ב'שאלות קרמתיות פרקטיות'. התנאים היו כאלה שהיה צריך לדבר בדרך הרבה יותר אקזוטרית.(חיצונית
אך עתה, לאחר יותר משני עשורים של פעילות , חייבים אנו להתחיל עם אזוטריות אמיתית. ועידת חג המולד הינה האירוע שבו חדר אימפולס אזוטרי לתוך החברה האנתרופוסופית. ועתה ניתן ליצור קישור לזמנים האלו שבהם הייתה הכוונה להציג את המגמה האזוטרית בפני החברה האנתרופוסופית.
מה היא למעשה האבולוציה ההיסטורית של האנושות, כאשר לוקחים אנו בחשבון את מה שנחשף מעצם עובדת החיים החוזרים על פני האדמה?
כאשר אישיות מסוימת מתגלה כדמות מובילה בהתפתחות האנושות, חייבים אנו לומר: אדם זה נושא אינדיבידואליות של נפש- רוח שהתקיימה כבר פעמים רבות בקיום ארצי ושנושא עימו לחיים הארציים הנוכחיים את האימפולס הנובע מאינקרנציות קודמות. יכולים אנו להבין אישיות שכזו רק כאשר מוארים חייה באור החיים הקודמים .
יכולים אנו לראות מייד את אימפולס זה שפעל לתוך תקופות מוקדמות בהיסטורית העולם, כשהוא נישא מתקופות מוקדמות אלו בידי הישויות האנושיות עצמן. התרבות של היום התפתחה דרך בני אדם השייכים להווה במובן הרחב של המילה. אך הם, אחרי הכל, הינם אותן נשמות עצמן שחיו בתקופות קדומות והטמיעו את מה שנולד בתקופות מוקדמות אלו. הם נשאו את זה אל ההווה.
הוא הדין גם לגבי תקופות אחרות מהתקופה הנוכחית. רק כאשר נוכל לגלות את מה שנישא בידי נפשות אנושיות מתקופה אחת לבאה אחריה, נוכל באמת להבין את זרם האימפולסים העוברים ופועלים בתרבות. ואז תהיה ההיסטוריה מוחשית, לא מופשטת. אנשים מדברים תכופות רק על רעיונות שפעלו בהיסטורית העולם, אודות רצונות מוסריים או אימפולסים מוסריים כלליים, שנשאו פירות מתקופה לתקופה בתרבות. אך נושאיהם של פירות אלו של תקופות קדומות הינן הנפשות האנושיות עצמן, משום שהתגשמו הן שוב ושוב. זוהי פחות או יותר הדרך שבה מבין אדם למה הפך הוא עצמו, כיצד נשא הוא את מה שיצר את בסיס גורלו הגופני, הן בטוב והן ברע.
אם כצעד ראשון מהרהרים אנו כיצד נישאה ההיסטוריה מתקופה לתקופה בידי הישויות האנושיות עצמן בחייהן החוזרים, אז ורק אז מתגלים בפנינו הסודות, החידות הגדולות של האבולוציה.
התרבות המודרנית שלנו מכילה אלמנטים רבים שאינם עולים בקנה אחד עם הכריסטיאניות, עם אבולוציה כריסטיאנית אמיתית. מדע הטבע נלמד אפילו בבתי ספר יסודיים, כך שהשפעתו נותנת אותותיה אפילו על מחשבתם של אנשים בעלי ידע מדעי. אימפולסים אלו אכן אינם כריסטיאנים.
מהו אם כן מקורם?
כולכם יודעים שכשש מאות שנה לאחר ייסוד הנצרות התחיל להתפשט הערביזם שמקור השראתו הינו מוחמד. מוחמד יסד בערביזם גוף של דוקטרינות שבמובן מסויים נגדו את הנצרות עד כמה הן מנוגדות?
התפיסה של השילוש הקדוש- האב, הבן ורוח הקודש- הינה בתמצית הנצרות. מקורו של זה נמצא הרחק במיסטריות העתיקות שבהם הובל אדם דרך ארבעה שלבי הכנה, ולאחר מכן דרך שלשה שלבי הכנה נוספים גבוהים יותר. כאשר השיג הוא את השלב החמישי, הפך למייצג הכריסטוס. בשלב השביעי, שהיה השלב הגבוה ביותר הפך הוא למייצג האל האב. ברצוני להזכיר זאת בקצרה.
השילוש הינו זה שמאפשר לאימפולס החירות לתפוס את מקומו באבולוציה של הנצרות. מסתכלים אנו כלפי מעלה, לעבר אלוהים האב, רואים באלוהים האב רוחניות המשתמעת מכל כוחות היקום המגיעים לקיום הארצי מן הירח. כל אותם כוחות שבקיום הארצי קשורים לאימפולס של ההתפתחות הפיזית- באדם, ולכן, בתורשה – מקורם בירח. חייבים כמובן לזכור תמיד שלתהליך הרבייה האנושי יש צד רוחני. מגיעים אנו מקיום טרום ארצי של רוח- נפש, למטה, לעבר הקיום הארצי ומתאחדים אנו עם הגוף הפיזי.
כל מה שקשור להצבתו של האדם בתוך חיים ארציים, מלידה, אילך הינו מעשה יצירתי של אלוהים האב, מעשה יצירתי עבור האדם, דרך כוחות הירח. ולכן מכיוון שאדם הינו הנושא עליו עובדים כוחות הירח במהלך החיים הארציים, נועד הוא, משנכנס לקיום ארצי, להיחשף לאימפולס מוגדר ביותר.
לפיכך מאפיין מרכזי של דת ירח, כדת העברית הקדומה, שבה שולט עקרון האב, הנו תמיד נתינת ערך רק למה שהוענק לאדם באמצעות כוחותיו של האל האב, דרך כוחות הירח.
כאשר נוסדה הנצרות מקובלות היו עדיין בסביבתו של הכריסטוס אמיתות הקשורות למיסטריה עתיקה, אמיתות שמוצאן לדוגמא, מתופעת חיים ספציפית שמקורה בתקופה קדומה באבולוציה הפוסט אטלנטית. עד כמה שלא תיראנה גרוטסקיות, הושרשו תופעות אלו עמוק בטבע האדם.
במהלך תקופת התרבות הפוסט אטלנטית הראשונה, התקופה ההודית הקדומה, כשהגיע אדם לגיל 30 חל שינוי קיצוני, מטמורפוזה שלמה בחייו הארציים.
כה קיצוני היה שינוי זה, שאם נביע אותו במילים מודרניות, נוכל לומר שהיה זה בהחלט אפשרי עבור אדם שעבר את שנות השלושים, בפגשו אדם צעיר יותר שאותו הכיר היטב, אולי אפילו חבר, לא להבין מה מנסה צעיר זה לעשות כאשר מברך הוא אותו לשלום.
...כאשר האדם המבוגר יותר עבר את שנות השלושים שלו, שכח הוא כל מה שעד כה חווה על פני האדמה!
ויהיו אשר יהיו האימפולסים שהופעלו בו בחייו בשנות חייו המאוחרות יותר, הוענקו הם לו על ידי המיסטריות. כך היו הדבר בתקופה המוקדמת לאחר הקטסטרופה האטלנטית.
לו רצה לדעת כיצד נראו חייו לפני גיל 30, חייו היה לחקור את הקהילה הקטנה שבה חי. בגיל 30 הנפש עברה טרנספורמציה מוחלטת כך שאותו אדם היה ישות חדשה ממש. התחיל הוא קיום חדש. בימים ההם היה ידוע שעד השנה השלושים פעלו כוחות הנעורים. משם ואילך, הייתה זו משימת המיסטריות, עם האימפולס האמתי שהכילו, לדאוג לכך שקיום אנושי אמתי ימשיך בנפש האדם. את זה יכלו המיסטריות לעשות משום שהיו הם בחזקתו של סוד הבן.
הכריסטוס חי בתקופה שבה כוחות הבן - אין ביכולתי אלא לגעת בזה עתה- אבדו, והיו ידועים רק בחוגים קטנים של בני אדם.
אך בזכות ההתנסות שעבר הוא בשנתו השלושים, יכול היה לגלות שהוא, כזה האחרון המסוגל לעשות זאת, קיבל את אימפולס הבן ישירות מהקוסמוס. שאימפולס זה חייב להתקבל אם עומד אדם, לאחר שנתו השלושים להיות תלוי בכוחות השמש בדיוק כפי שעד אז תלוי היה בכוחותיו של הירח.
כריסטוס איפשר לבני האדם להבין שעיקרון-הבן שנושא הוא בתוכו, הינו ישות השמש שבעבר המתינה במיסטריות, ועדיין לא הייתה קיימת על פני אדמה כישות.
וכך, בדיוק כפי שבמיסטריות העתיקות התבוננו בני אדם לתוך סודות השמש, הובהר להם שעתה חייב מבטם לפנות לעבר הכריסטוס, בידיעה שמיסטריית השמש נכנסה לתוך האדם. חוכמה זו הושמדה כליל במאות הראשונות של הנצרות.
חוכמת כוכבים, חוכמה קוסמית הושמדה. ותפיסות מטריאליסטיות אודות מיסטרית גולגותא לבשו צורה. כריסטוס היה עתה לא יותר מאשר ישות ששכנה בישוע, ובני אדם לא רצו להבין מה למעשה התרחש.
אלו שאחזו בידע האמיתי במאות הראשונות לנצרות יכלו לומר: כפי שקיים האל-האב קיים גם האל הבן, אל הכריסטוס. האל האב שולט על כל מה שקבוע באדם מראש, משום שכל זה נולד עם האדם ופועל לתוכו ככוחות טבע. הדת העברית מבוססת על עקרון זה. אך לצד זה מיקמה הנצרות את כוחו של הבן אשר נמשכים במהלך חייו לתוך נפשו ככוח יצירתי, הופכים אותו לחופשי ומאפשרים לו להיוולד שנית, כשהוא מבין שבחייו הארציים יכול הוא להפוך למשהו שלא נקבע בלידתו מראש על ידי כוחות הירח.
כזה היה האימפולס היסודי של הנצרות במאות הראשונות לקיומה.
המוחמדיזם העמיד עצמו מול האימפולס הזה בצווי מרחיק לכת: אין אלוהים מלבד האלוהים המוצהר במוחמדיזם.
זוהי נסיגה לעבר העיקרון הטרום כריסטיני, לבוש בצורה חדשה- שהייתה בלתי נמנעת שש מאות שנה לאחר ייסוד הכריסטיאניות.
אלוהי הטבע, אלוהים האב הוא זה שהוכרז כאלוהים היחיד- לא אלוהי החירות המעניק לבני אדם את חירותם.
במסגרת הערביזם, במקום שבו התקדם המוחמדיזם העניק הדבר יתרון לתחייתם של פירות התרבות העתיקה ולחידושם. ותחיה שכזו, תוך כדי הרחקת הכריסטיאניות, אכן התרחשה בקנה מידה מרשים במזרח. בד בבד עם מסעות הקרב של הערביזם התפשט אימפולס להחייאת התרבות העתיקה, ממזרח לעבר מערב- מאפריקה. מעל פני אסיה טופח הערביזם בחצרו של הארון אל ראשיד- בזמן בו שלט קארל הגדול באירופה.
מאחורי הקלעים, התקדם קארל הגדול בקושי לשלב קריאה וכתיבה ופיתוח יסודות ראשוניים ביותר של תרבות, בזמן זה פרחה למדנות מזהירה בחצרו של הארון אל ראשיד . לא ניתן להעיד באופן שלם על היות הארון אל ראשיד אדם טוב, אך היה הוא בעל שכל חודר, מקיף ומתוחכם. מוח אוניברסאלי במובן הטוב ביותר.
הארון אל ראשיד כינס בחצרו את כל החכמים שהיו נושאיו של כל הידע האפשרי בזמנים הללו: משוררים, פילוסופים, רופאים, תיאולוגים, אדריכלים. כל ענפי הלימוד הללו פרחו בחצרו של הארון אל ראשיד מכיוון שהובאו לשם על ידי גאונותו.
בחצר זו חיה אישיות מכובדת ומשמעותית ביותר, שהייתה מתקדשת במובן האמיתי של המילה באינקרנציה הקודמת לזו שלתוכה התגשמה היא בחצרו של הארון אל ראשיד.
יכולים אתם לשאול: האם מתקדש לא נשאר מתקדש כאשר עובר הוא דרך חיים חוזרים? אפשרי הדבר עבור אדם להיות מתקדש בתקופה מוקדמת יותר, ואז בתקופה הבאה, חייב הוא להיות בעל גוף וחינוך שמסוגלת תקופה זו לספק עבורו. במקרה שכזה הכוחות שמקורם בגלגול המוקדם יותר ישמרו בלא מודע שלו, ויתפתח רק מה שעולה בקנה אחד עם התרבות האחרונה.
ישנם בני אדם שנראים כלפי חוץ כתוצרי התרבות בה חיים הם, אך צורת חייהם מאפשרת לנו להבחין בקיום אימפולסים עמוקים יותר. בזמנים קדומים היו הם מתקדשים. אין הם מאבדים את פירות החניכה שלהם. בלא מודע, פועלים הם בהתאם לעקרונות שלה. אחרת לא היו יכולים להתאים עצמם לתנאים של התרבות הנוכחית.
אישיותו של זה שעליו מעידה המסורת כעל אחד שאיפשר הספקה מדהימה של כל סוגי המדע בחצרו של הארון אל רשיד, הייתה של אדם בעל חוכמה בולטת בזמנו, עם כשרון יוצא דופן לארגון. היה הוא למעשה מקורם של רוב ההישגים שהושגו בחצרו של הארון אל ראשיד.
התפשטות הערביזם נמשכה לאורך מאות שנים, כפי שיודעים אנו מן המלחמות שנערכו על ידי אירופה בניסיון לשמור אותו במסגרת גבולותיו. אך אין זה סוף הסיפור: הנפשות שהיו אקטיביות בעבר הערביזם עברו דרך שער המוות, כשהן מתפתחות הלאה בעולם הרוח ונשארו במובן מה קשורות לפועלם.
זה מה שאירע במקרה של הארון אל ראשיד ויועצו שגר בחצרו. ראשית הבה ונעקוב אחרי הארון אל ראשיד.הוא עבר דרך שער המוות והתפתח הלאה בעולמות הרוח. בצורתו החיצונית, נהדף הערביזם. הנצרות החדירה עצמה בצורתה החיצונית אותה רכשה בהדרגה, לתוך מרכז אירופה ומערבה.
אך למרות שהייה זה בלתי אפשרי עבורן להמשיך להיות פעילות באירופה בצורה הישנה של המוחמדיזם, של הערביזם – היה זה אפשרי בהחלט, עבור הנפשות שנטלו בעבר חלק מתרבות מדהימה זו, בחצרו של הארון אל ראשיד וקיבלו שם את האימפולס להישגים מרחיקים לכת- לפעול. וזה בדיוק מה שהן עשו.
מוצאים אנו את הארון אל ראשיד בעצמו כשהוא מוגשם בשנית באישיות חדשה- פרנסיס ביקון, לורד בייקון - האנגלי המכובד שהשפעתו הטביעה חותמה על כל המחשבה המדעית המודרנית, וכמו כן על הרבה ממה שניתן למצוא בשכלם של בני אדם בזמננו.
הארון אל ראשיד לא היה יכול להפיץ צורת תרבות העולה בקנה אחד עם הערביזם באופן חמור מלונדון, אנגליה... נפש זו הוכרחה להשתמש בצורה של הערביזם שהייתה אפשרית במערב. אך המגמה היסודית והנטייה של מה שהזרים בייקון לתוך המחשבה האירופאית הינה הערביזם הישן בצורה חדשה. וכך, חי לו הערביזם במחשבה המדעית בת זמננו, משום שפרנסיס בייקון היה ההתגשמות החוזרת של הארון אל ראשיד.
החכם שחי בחצרו של אל ראשיד, גם הוא עבר דרך שער המוות, אבל לקח הוא שביל אחר. הוא לא היה יכול להתגשם בזרם תרבות כל כך מטריאליסטי כזה שאליו ירד פרנסיס בייקון. באופן בלתי נמנע היה עליו להישאר בתוך זרם רוחני יותר. וכך יצא שבתקופה שבה החלה לפעול השפעתו של פרנסיס בייקון, פעלה אינדיבידואליות אחרת, הפעם במרכז אירופה – זאת שבחיי הנפש שלה נפגשה עם מה שזרם מהנפש שהייתה ההתגשמות החוזרת של הארון אל ראשיד.
רואים אנו את הזרם של בייקון נשפך החוצה מאנגליה לעבר מרכז אירופה, מהמזרח למערב, נושא עימו ערביזם בצורה שרכש כאשר שטף הוא את ספרד ואת צרפת.
ניתן להבין אם כן, שרוח הדברים והתוכן של נפש זו אמורים להיות שונים מהלך הנפש ותוכנה של הנפש השניה שעברה דרך שער המוות, ולאחר מכן בקיום בעולמות הרוח הפנתה מבטה לעבר מזרח אירופה ומרכזה, ואשר נולדה במרכז אירופה כעמוס קומניוס.
הוא החייה את מה שלמד מהחוכמה המזרחית בחצרו של הארון אל ראשיד, כיוון שבמאה ה 17 הוא היה זה שהפיץ ברבים בנחישות רבה את המחשבה שהאבולוציה האנושית מוחדרת באופן שיטתי ברוחניות.
הרבה פעמים נאמר בשטחיות שקומניוס האמין בממלכת אלף השנים. זוהי דרך פשטנית לנסח זאת. האמת הינה שהוא האמין בתקופות מוגדרות באבולוציה האנושית. הוא האמין שאבולוציה היסטורית מאורגנת מן העולמות הרוחניים. מטרתו הייתה להראות כיצד נעה הרוחניות כגל, ונארגת לתוך הטבע כולו. הוא כתב ספר בשם "פאן-סופיה" .
ישנה מגמה רוחנית עמוקה במה שהוא השיג. הוא הפך לרפורמטור (מתקן) חינוכי. כפי שידוע, הייתה מטרתו בחינוך להשיג תפיסות מוחשיות קונקרטיות, אך תפיסות רוחניות מעמיקות, לא כפי תפיסת המטריאליסטים. אין ביכולתי לדון בכך בפרטים. רצוני להצביע על כך שערביזם בצורתו המערבית ובצורתו המזרחית נבע ממה שצמח במרכז אירופה כתוצאה מפגישתם של שני אימפולסים רוחניים הקשורים עם בייקון ועם קומניוס.
כאשר מתבוננים אנו כיצד הערביזם, בצורתו החדשה, הובא למעשה מאסיה על ידי אדם שחי פעם בחצרו של הארון אל רשיד ניתן להבין היבטים רבים של תרבות מרכז אירופה. רואים אנו כיצד אינדיבידואל אחד הינו גורם פעיל בהתפתחות ההיסטוריה.
וכך על ידי התבוננות על דוגמאות בולטות מסוג זה, יכולים אנו ללמוד מהן כיצד פועלת הקרמה דרך האינקרנציות. כפי שכבר אמרתי בהזדמנויות רבות, יכולים אנו ליישם לימוד זה על הקרמה האישית שלנו. אך נצרכים אנו לדוגמאות קונקרטיות על מנת להתחיל.
הבה וניקח עתה דוגמא שמדינה זו עשויה להתעניין בה במיוחד. ניקח את קונרד פרדיננד מאייר, המשורר השוויצרי. אישיותו של קונרד פרדיננד מאייר, ללא קשר לשירתו, עשויה בהחלט לעורר עניין. זוהי אישיות יוצאת דופן. יכולים אנו להבחין שבזמן שחיבר הוא את שיריו הזורמים בריתמוס נהדר, נטתה נפשו להחליק מחוץ לגופו.
בצורה הנהדרת של שירי קונרד פרדיננד מאייר וכן בפרוזה הדומה לפואמה שלו קיימת איכות השייכת באופן מהותי למצבו הנפשי רוחני.
פעמים רבות, כאשר התרחשה הפרדה זו של נפש-רוח מהגוף הפיזי, נגזר עליו לסבול בחייו הארציים מערפול התודעה. קיים היה רק קשר רופף בין הנפש-רוח ובין הגוף הפיזי- דבר זה נראה לעין כאשר לומדים אנו את שיריו או את אישיותו של קונרד פרדיננד מאייר.
מייד אומרים אנו לעצמנו שאינדיבידואליות שהייתה בעלת קשרים רופפים עם הגוף הפיזי, חייבת הייתה לעבור התנסויות יוצאות דופן בחיים ארציים קודמים.
חקירתם של חיים ארציים קודמים בפירוש אינה דבר שקל לבצעו. נתקלים אנו במהלך החקירה בהתפקחויות רבות מאשליות. מסיבה זו, מה שאומר אני בצורה נחרצת אודות התגשמויות מחדש, נאמר כך לא על מנת לספק רעב לסנסציות, אלא תמיד על מנת לשפוך אור רב יותר על מהלכה של ההיסטוריה.
כאשר עוקבים אנו אחרי חייו של קונרד פרדיננד מאייר, במיוחד לאורם של קשרים רופפים אלו בין נפשו-רוחו ובין גופו, מובלים אנו לאחור, לעבר אינקרנציה מוקדמת במאה השישית לאחר הספירה. מובלים אנו לעבר אינדיבידואל שבתחילה חומק מהאינטואיציה הרוחנית שלנו המשמשת אותנו לחקירת דברים כאלה.
באופן רוחני, נהדפים אנו לאחור מאינדיבידואל זה שחי באטליה ומצא דרכו לנצרות בצורה שהיא התפשטה בזמן ההוא... אין אנו יכולים באמת להתקרב אליו.
ואז דומה שנזרקים אנו שוב לעבר התגשמותו כקונרד מאייר פרדיננד, כך שבמהלך חקירת חיים ארציים קודמים שעליהם מסתכלים אנו, שהתרחשו במאה השישית לספירה, חייבים אנו לחזור שוב להתגשמות המאוחרת שלו, כקונרד פרדיננד מאייר, מבלי להבין היטב את הקשר בין שתי אינקרנציות אלו...
עד שלבסוף נפתרת החידה. מבחינים אנו שבמוחו ((mind של קונרד פרדיננד מאייר ישנה מחשבה שמבלבלת ומטעה אותנו. מחשבה שכמו כן הובעה גם בסיפור "הקדוש", העוסק בתומס בקט, הארכיבישוף היועץ מקנטרברי במאה השתים עשרה בחצרו של הנרי השני באנגליה.
אנו נזכה לתובנה אמיתית אודות האופן בא פעל מוח (mind) זה, רק אם נעקוב אחר ההקשרים של המחשבות והרגשות שפעלו בקונרד פרדיננד מאייר בזמן שכתב הוא נרטיב זה. מובלים אנו מתודעה מעורפלת לבהירות, ושוב לערפול, כפי שהיה זה אצלו. לבסוף מגיעים אנו למסקנה שחייבת להיות משמעות מיוחדת כלשהי למחשבות שהתרוצצו בסיפור של קונרד פרדיננד מאייר. לנרטיב זה חייבים להיות שורשים עמוקים.
ואז נתקלים אנו ברמז: מחשבות אלו מגיעות מתוך אימפולס של חיים קודמים, חיים בהם האינדיבידואל שלאחר מכן הפך לקונרד פרדיננד מאייר, חי בחצר קטנה באטליה ושיחק תפקיד חשוב בהתפתחותה של הנצרות.
בחיים הללו חווה הוא חוויות בלתי רגילות. בהדרגה מגלים אנו שאינדיבידואל זה נשלח למשימה נוצרית מאיטליה לאנגליה, ומשימה זו ביססה את כהונת הארכיבישוף של קנטרי. אדם זה, שלאחר מכן הפך לקונרד פרדיינד מאייר הושפע עמוקות מצורת האומנות שנעלמה מאז, אך במאות הרביעית והחמישית לאחר הספירה חדרה לאטליה, ולאחר מכן פותחה במוזאיקה האיטלקית.
האינדיבידואל שלאחר מכן הפך לקונרד פרדיננד מאייר חי ופעל בסביבה זו, ואז כשהוא חדור באימפולס של נצרות בת זמנו, ליווה את המשימה לאנגליה. לאחר שהשתתף בייסוד כהונת הארכיבישוף מקנטרברי, נרצח אינדיבידואל זה בנסיבות מסתוריות בידי מנהיג אנגלו- סקסוני.
התרחשות זו חיה כאימפולס בנפש. וכאשר נולדה נפש זו כקונרד פרדיננד מאייר, חי עדיין גורל זה של זמנים קדומים, בתוך הלא מודע שלה...הרצח באנגליה... יש לזה קשר לכהונת הארכיבישוף של קנטרברי!
בדיוק כפי שצליל של מילה מעלה בנו זיכרון, כך היה זה במקרה זה. הרגיש הוא: " יש לי קשר לקנטרברי". והאימפולס דרבן את נפשו של קונרד פרדיננד מאייר לתאר, לא את גורלו הוא, משום שגורל זה נשאר בלא מודע, אלא גורל דומה של תומס בקט, יועצו של הנרי השני באנגליה וכמו כן הארכיבישוף של קנטרברי.
החולי המוזר ממנו סבלה נפשו של קונרד פרדיננד מאייר גרם לו לערבב את חוויות גורלו עם גורלה של אישיות אחרת שידועה הייתה לו מן ההיסטוריה.
במהלך תקופת מלחמת שלושים השנה, כאשר שרר מצב כאוטי באירופה המרכזית, התגשם אינדיבידואל זה כאישה. כל הכאוס של הזמן ההוא השפיע על אותו אינדיבידואל שהתגשם עתה בגוף של אישה. אישה זו נישאה לאדם גס ובלתי מעודן שנמלט מהמצב ששרר בגרמניה לאזור גראובונדן שבשוויץ. ושם חי זוג זה...האישה רגישה עמוקות לכאוס של הרשמים סביבה, האיש יותר אטום.
מן האירועים מרחיקי הלכת של זמנים אלו שקועה הייתה נפש זו במאבקים שלאחר מכן באו לידי ביטוי בJürg Jenatsch . הרגשות והתחושות עלו שוב בקונרד פרדיננד מאייר מתוך מה שחווה בנסיבות הללו.
הקושי הינו בכך שרשמים אלו פרצו מנפשו של קונרד פרדיננד מאייר, אבל חש הוא נאלץ לשנותם, זאת משום שחייו בעולם היו כאלה שאימפולסים שהיו אחראים לקשרים המאוד רופפים בין נפש- רוח לבין הגוף הפיזי, עלו בקביעות בתוך נפשו ורוחו.
כך רואים אנו כיצד פועלים אימפולסים מזמנים קדומים באופן יוצא דופן לתוך מחשבתו, רגשותיו תפיסותיו והישגיו האומנותיים של אדם. לא ניתן להשיג את האמת של דברים אלו על ידי ספקולציות או על ידי חשיבה אינטלקטואליות, אלא רק בעזרת ראייה רוחנית אמיתית.
אנשים שחייהם הקודמים לוכדים את תשומת ליבנו הינם מעניינים מנקודת המבט של האינקרנציות שלהם. ישנו אדם אהוב ומוערך מאוד, בעיקר בארץ זו, שדרכו יכולים אנו להבחין כיצד חיו נפשות בחייהם הארציים הקודמים. בעזרת ידע אמיתי אודות דברים אלו, נראים בני אדם שכאלה שונים ממה שהיינו יכולים לחשוב באופן טבעי.
ישנה נפש...יכולתי למצאה בפעם הראשונה כאשר הועסקה היא במעין משרד כמורה במיסטריות העתיקות. אומר אני מעין משרד כמורה, משום שלמרות שלא היה הוא כומר מן השורה הראשונה, איפשר לו מעמדו במיסטריות לפעול רבות עבור חינוך הנפשות.
באינקרנציה ההיא היה הוא דמות אצילה, מלאת טוב לב שהתפתח על ידי קשריו עם המיסטריות. מאה שנה בערך לפני הולדת הכריסטוס היה גורלה של אישיות זו, בהתאם למנהג של אותם זמנים, לעבוד תחת נוגש עבדים, כמנהל עבודה של המון עבדים שעבדו בפרך, ושיכלו להיות מנוהלים רק באופן שהלם תקופה זו.
אל לנו לשפוט או להבין אישיות זו שלא כהלכה. התנאים הרווחים בתרבויות עתיקות חייבים להיבחן באור שונה מזה שבימנו. חייבים אנו להבין יותר מכל מה הייתה המשמעות עבור אישיות אצילה במהותה זו, להתגשם מאה שנה לפני ייסוד הנצרות כסוג של מנהל עבודה של המון עבדים. לא היה זה אפשרי עבורו לנהוג תמיד בהתאם לאימפולסים שלו- זה היה גורלו הקשה.
אך במשך הזמן כונן הוא מערכת יחסים מסוימת עם הנפשות שחיו בעבדים קשי יום אלו. הוא ציית לאישיות האכזרית אודותיה סיפרתי לכם (היום היינו מכנים אותה ה'צ'יף' שלו), אך במצבים כאלה נוצרות להן אנטיפתיות וסימפטיות... וכאשר יפה נפש זה, שלעיתים קרובות חייב היה לציית לפקודות שקיבל, עבר דרך שער המוות, פגשה נפשו את הנפשות שחשו , גם כלפיו, טינה מסוימת. הדבר חי בחיים בין מוות ללידה מחדש וייסד קשרי נפש-רוח שפעלו אז כאימפולסים המכינים את החיים הארציים הבאים.
מטבע הדברים, קשרים קרמתיים נוצרים בין בני אדם שיש להם קשר אחד לשני. זה היה גם גורלו של אותו אינדיבידואל אודותיו דברתי, שהיה מעין שומר עבדים וקשור איתם בקשרים קרמתיים.הפקודות של הצ'יף לו חייב היה לציית, גרמו לו להרגיש עצמו אשם במידה מסוימת- בזמנו ניתן לדבר על חפות מפשע ואשמה- בכל הסבל הנגרם על ידי אכזריות הצ'יף.
לא מתוך דחף שעלה מתוכו הוא, ציית לפקודות ללא עוררין, אלא מתוך צו הכרחיforce majeure) ) של מנהגים ונסיבות. כך נוצר קשר קרמתי בין השניים. במהלך החיים בין מוות ללידה מחדש לבש הדבר צורה באופן כזה, שמשגיח העבדים לשעבר נולד שוב במאה התשע עשרה לאחר הספירה כאישה: היא הפכה לאשתו של האחד שהיה הצ'יף האכזרי -ובמערכת יחסים זו חוותה הרבה את מה שהתהווה דרך ההתאמה הקרמתית של מה שתיארתי כסוג של 'אשמה חפה מפשע' בהקשר לאכזריות שנעשתה.
ניסיונות אלו העמיקו את נפשה: רוב מה שנכח באינקרנציה הקודמת, של הכומר עלה שוב, אך ניצל על ידי טרגדיה גדולה.
התנאים במאה התשע עשרה הובילו זוג נשוי זה לקשרים עם בני אדם רבים שבהם חיו הנפשות המוגשמות מחדש של אלו שהיו יחדיו איתם כעבדים.
חוק כללי הוא, שנפשות אנושיות נולדות שוב באותה תקופה. וגם במקרה זה היה קשר ביניהם בחיים על פני האדמה.
אותן נפשות שבעבר כפופות היו כעבדים לשליטתו של מנהל העבדים, חיו עתה ביחד באותו מרחב כקהילה נרחבת למדי. המשרת הרשמי של קהילה זו- משרת מן השורה הראשונה- היה זה שבעבר היה בעל העבדים האכזרי.
הוא טיפל בכל תושבי הקהילה אבל זכה לקבל מהם רק צרות ודאגות. הוא לא היה המושל שלהם. חובתו הייתה להתעסק ולטפל בכל ענייניהם. האישה חיה לצידו דרך כל זה. מוצאים אנו אם כן, מספר ישויות אנושיות הקשורות עם זוג זה. הקרמה שקשרה בין השניים, בין מנהל העבדים לשעבר ובין המשגיח שלו- קשרי הקרמה האלו הסתיימו.
גורל האינדיבידואליות שהייתה קודם כומר, לא היה קשור יותר באינדיבידואליות של האדם השני.אך הקשר עם הנפשות האחרות נשאר, בדיוק מכיוון שבהתגשמות שהתרחשה 100 שנה לאחר הספירה היה עליה להיות המכשיר עבור רוב מה שהיה מנת חלקם של הנפשות הללו.
כאישה, אינדיבידואליות זו הביאה רק חסד לקהילה. מעשיה חדורים היו בטוב ובנועם. למרות הטרגדיות הבלתי פוסקות שחייבות היו להיות מנת חלקה.
כל ההתנסויות המשותפות הללו, כל אריגות חוטי הקרמה המשיכו לפעול, ובמהלך התקופה הבאה בין חיים למוות ולידה (לאחר המאה התשע עשרה ולתוך העידן המודרני) נוצרו אימפולסים שבאמצעותם הובאו נפשות אלו שוב יחדיו.
עתה, הנפשות שהיו פעם עבדים ולאחר מכן הובלו לחיות יחדיו בקהילה כפרית- נפשות אלו נולדו שוב, לא בצורת של קהילה חיצונית אך באותה התקופה. וזאת באופן ששוב הייתה אפשרות לכינון מערכת יחסים עם האינדיבידואליות שנולדה מחדש. זו שהייתה משגיח העבדים מאות שנים לפני תקופת הכריסטיאינית, ולאחר מכן במאה התשיעית הייתה אישה.
אינדיבידואליות זו נולדה מחדש כפסטלוצ'י. הנפשות שגם הן נולדו שוב פחות או יותר באותה תקופה על מנת לאפשר לקרמה להתגשם- נפשות אלו שיחסיהם עימה היו כפי שתיארתי, הפכו להיות התלמידים שעבורם ביצע פסטלו'צי מעשי חסד עצומים.
כאשר לומדים על החיים ועל זה המצוי מאחורי הקלעים של החיים כפי שמציגים הם את עצמם, מבחינים אנו בפועלם של נפשות האינקרנציה אחת למשנתה...
הדבר מבלבלנו ומכה אותנו בתימהון, משום שהדברים תמיד שונים ממה שיכול לשער האינטלקט שלנו. אך תוכן החיים מעמיק ללא שיעור כאשר נלמד הוא בהקשר שכזה. יותר מכך, חושב אני שאדם בעצמו מרוויח משהו כאשר לומד הוא הקשרים אלו. אם ניתן להסיקם, בדרך כלל בקושי רב, מהרקע הרוחני שלהם, ואם אדם מצביע, כפי שהתאפשר לי לעשות זאת היום בקווים כלליים, על מה שנוכח בקיום הנראה לעין הנוכחי, מקבל אדם מושג כיצד פועלת הקרמה דרך מהלכי החיים החוזרים. כך מקבלים החיים רקע רציני כאשר מפנים אנו את תשומת ליבנו ללימודים מסוג זה. ניתן להבין אותם אם מתבוננים אנו באופן בלתי משוחד במה שמנכיח עצמו בחיים החיצונים.
אנתרופוסופיה אינה קיימת על מנת להפיץ תאוריות אודות חיים ארציים חוזרים או על מנת לערוך טבלאות מסוג כל שהוא. היא קיימת על מנת לחשוף את יסודותיהם הרוחניים של החיים, על המציאות הקונקרטית שלהם.
כאשר יוסרו המסכים מדברים כאלו, יוכל אדם להתבונן על העולם בעיניים שונות לגמרי. ביום אחר, אם ירשה הגורל, נוכל לדבר אודות האפשרות שידע כזה ייקח חלק במעשי בני האדם. ידע שכזה לבטח יצביע על כך שעל מנת לקבל תנופה ולהעמיק נזקקת תרבותנו ללימודי קרמה קונקרטיים. רציתי היום רק להניח לפניכם דוגמאות אקטואליות אלו של הקרמה. הדמויות שדיברנו עליהן הינן דמויות ידועות היטב בהיסטוריה. לימדו אותן קפדנות ותמצאו אישור והוכחה למה שנאמר כאן היום.
סוף
.jpg?id=8682397)
