אנתרופוסופיה בימי קורונה – לימוד 2

18.3.20 – לימוד שני

לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן

עיקרי השיעור:

תפילת ההתמסרות / רודולף שטיינר

אֶת אַשֵּׁר יָבוֹא בַּשָּׁעָה הַבָּאָה, בַּיּוֹם הַבָּא
אֵינֶנִּי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת בִּפְחָדַי
אֲנִי מְצַפֶּה לְכָךְ בְּשַׁלְוַת נֶפֶשׁ
בְּשֶׁקֶט יָם רוֹגֵעַ שֶׁל פְּנִימִיּוּתִי

פַּחַד וַחֲרֵדָה מְשַׁתְּקִים אֶת הִתְפַּתְּחוּתֵנוּ
בְּגַלֵּי הַפַּחַד וְהָחָרְדָה אָנוּ דּוֹחֲקִים מִנַּפְשֵׁנוּ
אֶת אַשֵּׁר רוֹצָה לָבוֹא אֵלֶיהָ מִן הֶעָתִיד

הַהִתְמַסְּרוּת לָמָּה שֶׁאָנוּ מְכַנִּים –
הָחָכְמָה הָאֱלֹהִית בִּמְאֹרָעוֹת הָעוֹלָם,
הִיא הַבִּטָּחוֹן בְּכָךְ שְׁמָהּ שֶׁיָּבִיא עִמּוֹ הֶעָתִיד
מֻכְרָח לִהְיוֹת
וְשֶׁבְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ אֲחֶרֶת
הוּא יִפְעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ הַמֵּיטִיבָה
הַקְּרִיאָה בְּרוּחַ זוֹ בִּתְחוּשָׁה, בְּמִלִּים וּבְרַעֲיוֹנוֹת –

זוֹהִי רוּחַ תְּפִלַּת הַהִתְמַסְּרוּת.

אנו חייבים ללמוד זאת בתקופתנו, לחיות מתוך אמון מלא בעזרה המתמדת של עולם הרוח, אם אין רוצים באובדן אומץ הלב. על כן נגייס את כל כוחות הרצון,                        ונחפש את ההתעוררות הפנימית בכל בוקר וערב.

 

הקורונה פוגשת כל אחד מאיתנו באופן אישי – כל אחד פוגש בקורונה משהו מהביוגרפיה והקרמה שלו. 

תרגיל לחקירה ביוגרפית:

“מהי הקורונה האישית שלי? כיצד אני פוגש/ת את הקורונה בהקשר לביוגרפיה ולקרמה שלי?”

המחשבות המנחות בהן עסק הלימוד:

מעבר לתודעה הרגילה

במחשבות מנחות אלו מביא בפנינו שטיינר ארבע רמות של תודעה: תודעת היום הרגילה, ושלוש הרמות שמעליה – אימגינציה, אינספירציה ואינטואיציה.

  1. בתודעת-יום ערה חווה האדם את עצמו במהלך התקופה הקוסמית הנוכחית עומד בתוך העולם הפיזי; חוויה זו מסתירה ממנו את נוכחות תוצאות החיים בין מוות ללידה חדשה בתוך ישותו. התודעה היומית שנועדה עבורנו שנוכל להתנהל בעולם הארצי. תודעה זו מסתירה את התודעה של התת-מודע. בתת-מודע נמצאת הקרמה, כלומר מי שהיינו בחיים קודמים ומה שאנחנו עומדים לעשות בחיים האלה, היעוד.

התודעה הראשונה היא תודעת היום, תודעת הערות הרגילה שלנו. תודעההזו מעניקה לנו תחושת חירות, כי למרות שאנו כפופים לצווים קרמתיים הנכפים עלינו מהעבר, איננו מודעים לכך, ופועלים-לכאורה באופן חופשי. אם היינו מודעים לכך שהקרמה מכוונת את צעדנו, היינו חשים מוגבלים בהחלטות ובמעשים שלנו. 

מה שנסתר – תוצאות החיים בין מוות ללידה חדשה. זה נמצא בתודעת הרצון – ברצון הסמוי

הרצון – הרצון הסמוי. מקביל לתודעת השינה ללא חלומות – התודעה שברצון הפנימי, אינה מודעת לנו אבל מודעת לרצון הגבוה שלנו.

  1. בתודעת-חלום האדם חווה, באופן כאוטי, את ישותו שלו מאוחדת באופן בלתי הרמוני עם ההוויה הרוחנית של העולם; אין ביכולתה של תודעת-היום לתפוס את תכנה האמיתי של תודעת-החלום. בפני צורות התודעה האימגינטיבית והאינספירטיבית נגלים האופן שבו – דרך עולם-הרוח – חי האדם בין מוות ולידה, והאופן בו הוא בנה כך את ישותו הפנימית. אני חווה את עולם הרוח בזמן שמהאינקרנציה הקודמת שלי ועד האינקרנציה הזו, את תוצאות המעשים ואת עיבוד החיים הקודמים. תודעה אימגינטיבית.

האימגינציה היא סימבולית, אבל היא אינה אלגוריה מקרית, אלא משהו ממשי שצריך לפענח אותו. צריך לתת לתמונה לשקוע בתוכנו כדי שהיא תתנתק מהסימפטיות והאנטיפתיות של מבנה הנפש, על מנת שנרגיש אם עולה ממנה אינספירציה – מחשבה רוחנית שמסבירה לי את האימגינציה.

  1. בתודעת-שינה חסרת-חלומות, חווה האדם באופן לא-מודע את ישותו חדורה בתוצאות החיים הארציים הקודמים שלו. צורות התודעה האינספירטיבית והאימגינטיבית חודרות לתוך מראה ברור של תוצאות אלו ורואות את פעילות החיים הארציים הקודמים במהלך שיועד להווה – כלומר הקרמה. קרמה ברצון. בתודעה הזו, אם אפשר להיכנס אליה, אז אפשר ממש להתחבר לקרמה שלי, שנמצאת מתחת לסף תודעת החלום ומתחת לתודעת היום.

תודעה של הקרמה – לדעת מי הייתי בחיים קודמים ומה היו ההחלטות שלי לגבי החיים הנוכחיים. זוהי כבר התודעה האינטואיטיבית.

ר. שטיינר, ‘מחשבות מנחות’, 2020, עמ’ 71-72, תרגום: אורנה בן דור, הוצאת ‘כחותם’.

print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *