ביוגרפיה בימי קורונה 82

9.6.2021 – לימוד 82 – הקרמה של הקנאה והשקר

לצפייה בווידאו של הלימוד לחצו כאן

תמלול הלימוד:

שמי אביבית רוזינגר ואני מורה בביה”ס. אני עובדת הרבה עם קרמה, כמו כולנו. הנושא של ‘הקרמה של תכונות’ מגיע מתוך הספר ‘יחסי קרמה’ של שטיינר, ועל הספר של אורנה שהוא פרי חקירה של ביה”ס והוא נקרא ‘חקירות קרמתיות’ א’+ב’. הספר מתייחס לשני דברים:

  1. הקרמה של התכונות – האם יש קרמה לתכונות ומה היא, לאור כמה גלגולים, כמה מהלכי חיים.
  2. בספר ‘חקירות קרמתיות’ חלק ב’ אנחנו רואים ביוגרפיות של אנשים, אישיויות, של אנשים מפורסמים, לאורך כשתיים-שלוש ועד חמש אינקרנציות, בינהם שוברט, ניטשה, אהרון אל-ראשיד. אשמח מאוד להביא את הלמידה על חקר הקרמה דרך הביוגרפיות.

היום במפגש של חקר המורות דיברנו על כך ששטיינר הוא הגלגול של אריסטו. משפט כזה יכול להישמע לנו לא הגיוני, או בכלל להעלות את השאלה ‘איך אפשר לדעת?’. כשמתחילים לחקור את הביוגרפיות ואת הגלגולים גם דרך התכונות, מתחילים לזהות את הקשר החזק בין סיבה לתוצאה. אנחנו עושים את זה בחדר הטיפולים – אנחנו מנסים להבין איך הדבר שמופיע היום הוא תוצאה של אינקרנציה קודמת, ואיך הוא יכול להיות סיבה למה שיופיע באינקרנציה הבאה. חייבים להיות מאוד מחודדים בחוש לאמת ולעולם הרוח כדי לא לעשות פרשנויות שגויות בין הסיבה לתוצאה. זה מאוד מבלבל, זו עבודה בלתי פוסקת.

נתחיל להבין קודם כל את התכונות. יותר קל לנו להסתכל על תכונה מחוצה לנו כישות בפני עצמה. תכונות אסטרליות הן ישויות בפני עצמן. כשנבין זאת אז נוכל לתרגם אותן לתוך החיים שלנו.

חשוב לזכור שתכונה היא ישות חיה. אם לא מטפלים בתכונה, או משנים אותה, או עושים איזושהי התמרה, אז היא יכולה להתעצם או להתקבע. בדרך כלל תכונות רעות תהפוכנה לתכונות נפש מקובעות, שהולכות ומוגזמות בכל מני וריאציות, ותכונות טובות תגדלנה ותתרחבנה.

דיברנו על הקרמה של הקינאה, והיום נדבר על הקרמה של השקר.

״שקר וקנאה יכולים להתקיים במהלך החיים הנוכחי ולנבוע מתוך מהלך חיים זה. אך שקר וקנאה יכולים גם לשבת בתוך נפשנו, כתכונות אותן רכשנו בהתגשמויות קודמות, בהן אנו נלחמים בתוכנו על מנת שלא תעלנה על פני השטח. במקרה זה הן תופענה כתכונות אחרות״

״חקירות קרמתיות״ אורנה בן דור, הוצאת כחותם

מי יכול להסביר לנו למה הכוונה בחלק המודגש? מה זה אומר שאנחנו נלחמים בהן בתוכנו על מנת שלא תעלנה על פני השטח, ובמקרה זה הן תופענה כתכונות אחרות”?

משתתפת – הכוונה היא שאנחנו מתביישים בהן, ואז אנחנו מסתירים אותן.

אביבית – זה נכון, ומה עוד חוץ מבושה?

משתתף – אולי פחד שיתגלה שיש בנו את התכונות האלה. פחד עצמי.

אביבית – למה יש פחד? ממה הפחד?

משתתפת – זה מראה על חולשה.

אביבית – יש שם פחד גדול, ואולי גם בושה. בהמשך נגיע לשאלה על היחס שלכם לשתי התכונות – קנאה ושקר.

בקנאה ובשקר יש דבר כל כך עוצמתי, שאם אני מזהה בתוכי אז יש שם דחייה. זה משהו שקשה מאוד להכיל. לכן אנחנו נלחמים בתכונות האלה. זו ממש מלחמה. במקרה של קנאה דיברנו על זה שזו מלחמה בלוציפר, שמעביר אותנו אוטומטית לידיו של אהרימן. קנאה זה רגש שהאדם כמעט לא יכול להכיל. מאוד קשה להעיד על עצמך שאתה מקנא. מאוד קשה להראות שאתה מקנא. אתה דוחה את זה, ואז הרגש מתחפש. אותו דבר השקר. שתי התכונות האלו הן התכונות שעל מנת שהן לא תעלינה על פני השטח, אנחנו מלבישים עליהן מסיכה.

איזה מסיכה לובשת הקנאה?

משתתפת – ביקורתיות.

משתתפת – צדקנות. מרוב שאני לא מראה את הקנאה שלי אז אני כאילו ‘מעל זה’. אני כביכול לא בדברים הנמוכים האלה.

אביבית – זה יותר קרוב לשקר מבחינת ההתחפשות. אבל קנאה ושקר הן סוג של זוג, הן דומות. שטיינר מחדד שהביקורתיות היא ביקורתיות יתר. מי שביקורתי יודע את זה היטב על עצמו ומכיר מה זו ביקורתיות יתר.

יש חשיבה ביקורתית, ויש ביקורתיות יתר.

שטיינר מתאר את הקרמה של הקנאה, ואומר שבאותו גלגול יש הסוואה – הסוואת הקנאה מתוך אי יכולת להכיל אותה, כי היא רגש מאוד חזק. היא מוסווית ע”י ביקורת-יתר, בעיקר החוצה אבל לפעמים גם פנימה.

בגלגול הבא, באינקרנציה הבאה, קנאה שלא מטופלת יכולה להפוך לחוסר עצמאות, תלות באנשים, חוסר דעה עצמית. זה מאוד קשה להיות אדם ללא דעה עצמית.

ככל שאנחנו לא מתמירים או לא עובדים עם החולשות שלנו, עם הרוע שלנו ועם הפגמים שלנו – הם עלולים לרדת לפיזי. הם  תמיד יורדים אל גוף נמוך יותר מהם. הקנאה עלולה להפוך לחולשה פיזית. חולשה פירושה גוף פיזי חלש. במסע לאחר המוות אנחנו בונים את האיברים שלנו לאינקרנציה הבאה, והם קשורים בקשר ישיר לכוחות שאיתם אנחנו מגיעים אל המסע לאחר המוות מאותו גלגול שממנו הגענו. אם כוחות ההרס היו גדולים יותר מכוחות הבניה, כלומר: אם הייתי בקנאה מאוד גדולה, בביקורתיות מאוד גדולה, ולא יצרתי התמרה לכוחות האלה, אז הם נותרים כוחות של הרס. אנחנו יודעים שהאסטרלי הורס את האתרי, והאתרי יכול להרוס את הפיזי. בתנועה ההפוכה, של הבנייה, מה יכול לרפא את הגוף האתרי? הגוף האסטרלי. מה יכול לרפא את האסטרלי? הרוח, ה’אני’.

כוחות ההרס כל כך חזקים, שמה שנותר במסע לאחר המוות ככוחות לבניית הגלגול הבא הם כוחות הרס. זו מעט מאוד אנרגיה שאני יכולה לבנות איתה. לכן אני יכולה להיוולד עם גוף פיזי חלש, עם איברים חלשים.

זו הקרמה של הקנאה מאינקרנציה ראשונה לאינקרנציה השלישית:

אינקרנציה 1 אינקרנציה 2 אינקרנציה 3
קנאה, בקורת יתר חוסר-עצמאות בדעות גוף חלש

משתתפת – אני שואלת אם מה שאת פורשת כאן על 3 אינקרנציות אפשר לראות גם על מהלך חיים אחד?

אביבית – כן. מה שבטוח הוא שהתכונה והתחפושת שלה יכולים להופיע באותו גלגול. זה וודאי. וכן, בהחלט אפשר לראות שתי אינקרנציות באותו מחזור חיים. לא סתם את אמרת את זה, אז בואי תחשבי איך המחשבה הזו עלתה בדעתך.

משתתפת – אני יכולה לראות על עצמי היום שכשאני שמה לב שקיימת בי קנאה, אני כבר יכולה לראות איך היא מתבטאת בתלות באחרים, החוסר דעה משלי ועוד. בינתיים בגוף שלי אני בריאה, אבל אי אפשר לדעת. יכול להיות שזה כאן ועכשיו, זה קורה עכשיו ולא בהכרח צריך אינקרנציות נוספות. אולי כאן זה מתבטא אחרת אבל בשבילי כל מה שראיתי שכתוב פה – קיים אצלי עכשיו.

אביבית – אם את רואה את זה אז זו כבר התחלה טובה כדי להתמיר את התכונות האלה, כדי שזה לא ירד לפיזי. את יכולה להסתכל גם על הילדות שלך: אם תראי בילדות קנאה, את תוכלי להבין מתוך הרקפטילוציה של הגלגול הקודם את הישות שהיית. זה אומר שאם את מרגישה היום ביקורתית, או חוסר עצמאות בדעות שלך, ושאין נחישות, ושיש גם קנאה, אז כנראה שאת נמצאת מבחינת הקרמה של התכונה אולי באינקרנציה השנייה של הקינאה. וגם אם יש היום הבלחות של קנאה, לא בטוח שהמקור שלהן הוא בגלגול הזה. די וודאי שהתחפושת והגלגול השני יכולים להופיע ביחד. בעיקר את צריכה להרגיש עכשיו, באקסקרנציה, את יכולה להרגיש אם הקנאה שייכת לעבר או להיום. את פחות קנאית היום?

משתתפת – לא 😊

אביבית – אני לא אכנס לזה עכשיו כי אנחנו לא ביעוץ אישי, אבל זה יכול לקרות באותו מהלך חיים, לפחות שתי האינקרנציות הראשונות של הקינאה. הרמה הפיזית אולי לא, כי הירידה לפיזי כבניית הגוף לא יכולה לקרות באותה אינקרנציה. כן יכולה לקרות בפציעה או תאונה, חס וחלילה.

היום הלכתי כל היום עם השאלה הזו, בחנתי את עצמי בכל מני פרמטרים שאנחנו מדברים כאן היום. אני חושבת שען מודעות האדם יכול לראות אולי את כל האינקרנציות באותה אינקרנציה. כמו שאורנה אומרת, אנחנו מקווים שגם נוכל לתקן באותה אינקרנציה.

משתתפת – אני רוצה להבין למה זה מתבטא בפיזי? הרי הקנאה וגם השקר הם לא באתרי, הם באסטרלי. למה הם יורדים ישר לפיזי, למה הם לא עוברים לאתרי?

אביבית – בשקר זה כן יורד קודם לאתרי, לפני שזה יורד לפיזי. מה יושב באתרי?

משתתפת – הרבייה, הצמיחה, הזיכרון, החיים.

אביבית – יש קשר מאוד חזק בין קנאה ושקר. קנאה – מה היא?

משתתפת – משהו שאין לנו ואנחנו רוצים אותו לעצמנו.

אביבית – נכון, משהו שיש לאחר ואנחנו רוצים אותו, ואנחנו מקנאים – באחר או בדבר. בעולם הרוח קיימת קנאה? למה לא? כי יש הכל לכולם, ויותר מזה – זה לא בא על חשבון מישהו אחר. פה בחיים הארציים, אם אני מקנאה זה אומר שאני מרגישה שבקיום שלי פה החוסרים/החסרונות שלי הם על חשבון מישהו אחר: אם יהיה לי – אז לא יהיה לו, ואם יהיה לו – אז לא יהיה לי. תכף נראה איזה קשר יש לזה לגוף. זה רגש הרסני, רגש שלוקח למישהו אחר. ואז זה לוקח את כוחות הבניה, שהם כוחות אתריים, כוחות חיים. גם את האיברים אנחנו בונים עם כוחות חיים, גם הם צריכים את כוחות החיים – והכל מוחלש. אז זה לא שזה לא עובר שרך הגוף האתרי, אבל כל הגוף כולו מאוד מוחלש. לפעמים יש קשר ממש הדוק בין התכונה לבין הפיזי, ולפעמים יש קשר שצריך לעבור עוד שלב.

משתתפת – אם אדם נולד מאוד חולני, לדוגמא, זה בהכרח קשור לקנאה או שיש עוד אפשרויות שהובילו לחולשה הפיזית הזו?

אביבית – ישנן עוד אפשרויות. גם השקר הוא אפשרות, ותכף נראה את זה. אנחנו צריכים להסתכל על גוף חלש, גוף מוחלש. לא פגיעה של נכות או פציעה או בעיות פיזיות אחרות, אלא גוף חלש ומוחלש. זה גוף שכביכול ‘לא הספיק להיבנות’, אין לו את האנרגיה הנכונה. כאילו שתפסנו אותו במצב של הרס.

מה יכול לעזור לילד כזה עם גוף מוחלש?

משתתפת – אהבה.

משתתפת – להיות הרבה בתוך ריתמוסים, שבונים את האתרי. בגילים הצעירים.

אביבית – אני מבינה למה אמרת את זה, כי יש אתרי בריתמוסים, והרבה כוחות חיים, אבל מה שעוזר לילד כזה זו בעקר אהבה, וצריך לסלוח לו. ילד חלש – צריך לסלוח לו, עם ידיעה שזה קשור לכוחות הרס אסטרליים. לסלוח לו ולאהוב אותו – זה הדבר היחיד.

אנשים קנאים – למי הם נולדים? למי הם בוחרים להיוולד?

משתתף – אולי לאנשים שעסוקים בעצמם.

אביבית – אנשים אלו יוולדו לאנשים שהם קינאו בהם. שהתוצאה של הקנאה ושל הביקורתיות הושלכה עליהם. לפעמים יש יחסים בין אמא לבת, שאמא מקנאה בילדה שלה. זה המקור לכך. אנשים נולדים למי שאליו הם קשורים בקשר קרמתי. הקשרים הקרמתיים הם המקומות שבהם השלכנו או פגענו או העברנו את הרוע שלנו למישהו אחר. אנחנו נראה את הקינאה ביחסים האלה גם בגלגול אחרי.

משתתפת – אנחנו ניוולד למי שקנאנו בו?

אביבית – הוא יהיה סביבנו. זה לא בהכרח יהיה ההורה שלנו, אבל אנחנו ניוולד לתוך קונסטלציה של אנשים שבהם קינאנו או פגענו, או ששיקרנו – האנשים שאותו רוע שלנו פגע בהם.

מה דעתכם על התמונה הזו של פינוקיו מבחינה קרמתית – מה הקרמה של השקר שמופיעה כאן?

משתתפת – שאי אפשר להסתיר אותו. הוא הולך לפניך. חייבים לפגוש אותו, אי אפשר יותר להתכחש או להסתיר.

אביבית – תדמיינו שהיינו רואים באופן כמעט מיידי את התוצאה של הקנאה, של הביקורתיות, או של השקר שלנו, ברמה הפיזית. הרמה הפיזית היא הרמה הכי נמוכה שהרוע שלנו יכול לרדת אליו. שטיינר אומר בצורה קשה באופן אפוקליפטי שיהיה דור שלם של אנושות שברמה הפיזית הם יהיו נוקשים, קשים, מוגבלים, מעוותים, חלשים. כבר היום אנחנו יכולים לראות את הילדים שלנו ‘נוזליים’ מרוב מסך. תדמיינו מה היה אם היינו פינוקיו – אם היינו יכולים לראות במיידי כל רוע שלנו, ברמה הפיזית.

איפה זה קורה? איפה אנחנו רואים באופן מיידי את הרוע שלנו, אך לא ברמה הפיזית? איפה נראה את הרוע שלנו ואת התוצאות שלו בזמן אמת?

משתתפת – אנשים שסביבנו ישקפו לנו את זה.

אביבית – נכון, אבל מתי נחווה את זה כמו פינוקיו, שברגע שהוא משקר האף שלו מתארך…

משתתפת – שקרנים ברורים לפעמים מסמיקים כשהם משקרים.

אביבית – נכון. אני התכוונתי לקמלוקה: בקמלוקה אנחנו חווים את הכאב שגרמנו לאחר. האם אנחנו רואים את זה ברמה הפיזית, אתרית או אסטרלית?

משתתפת – אסטרלית.

אביבית – נכון. אז תארו לכם את זה ברמה הפיזית: שכל פעם שנקנא או נשקר אז זה יקרה לנו בזמן אמת ברמה הפיזית. אני רואה פה המון פוטנציאל, או מוטיבציה, להתפתחות.

נתחיל את ההתבוננות על הקרמה של השקר דרך אירוע ביוגרפי של תלמידה מביה”ס, כמובן באישורה המלא:

אירוע ביוגרפי – הקרמה של השקר (רחל 53)

“בילדותי השקר היה נוכח כמו האמת!

שיקרו לי וגם אני שיקרתי, השקר הראשון היה במותה של אימי, הרחיקו אותי מזירת המוות ולא אמרו לי מה קרה, קנו לי סוכריה על מקל ופשוט אמרו לי שלא קרה כלום…

כששיקרתי לא הרגשתי שאני עושה דבר רע, השקר היה כאמור כמו דבר אמת.

זכור לי שידעתי לזהות מיד מתי משקרים לי, זכור לי שלא האמנתי בעיקר לדבריו של אבי, ושל אחי הגדול – תמיד היתה לי תחושה שאני לא יכולה לסמוך על מה שאומרים לי, לא יכולתי לבטוח באבי או באחי, זה ממש זכור לי. אבל תמיד בטחתי בתחושת בטן פנימית שיש ביכולתי לדעת מתי משקרים לי. כשאני שיקרתי השקר עזר לי להיות מה שרציתי להיות ולא הייתי…

הזיכרון הראשון שיש לי מכך, היה בגיל 24 – בתקופה זו שהיתי בארצות הברית חודשים ארוכים וכשהייתי שם שיקרתי לאחיי שקניתי להם מתנות ולאח ספציפי אמרתי שקניתי מצלמה, וכשחזרתי לארץ וכל אחיי באו לאסוף אותי מהשדה ידעתי שאין לי מה לתת להם… והבושה שרפה אותי מבפנים!

זה לא שהפסקתי לשקר מאז, אבל מאז נעשיתי מודעת לרגשות שהשקר מעלה בי, אולם עדיין לא יכולתי להשתחרר ממנו לגמרי. אני זוכרת כשילדיי היו לומדים מחוץ לעיר והייתי צריכה לאסוף אותם מתחנת ההסעות הביתה, הבן שלי הגדול היה מתקשר מהדרך והיה מבקש ממני לצאת לכיוון התחנה – כדי שאגיע יחד איתם והם לא יצטרכו לחכות לי, הייתי אומרת לו שיצאתי, כשלא באמת יצאתי לדרך (הייתי צריכה לצאת מהעבודה, ולא תמיד יכולתי לעזוב הכל ולנסוע אליהם)”

מהסיפור הזה – מה לדעתכם הקרמה של השקר? איך אפשר לחלץ את זה מהאירוע?

משתתפת – היא בסופו של דבר ממש סבלה ממנו, זה שרף אותה מבפנים. אז היא הפסיקה, אבל לא לגמרי.

אביבית – אני שואלת האם דרך האירוע הביוגרפי אתם יכולים לזהות את התכונה ‘שקר’, ומה התוצאה שלה – מה התוצאה של שקר, ומה יכול להיות הגלגול הבא, הקרמה שאפשר לראות כבר בתוך האירוע הזה? משתתפת – אולי בושה, ביישנות. אביבית – נכון, בושה, ביישנות.

“תוצאה קרמתית של השקר”

  • במהלך אינקרנציה אחת יכול השקר להשתנות לשטחיות מסוימת כלפי האמת. אנשים עם נטייה לשקרנות, יכולים להסתפק בתשובה מסוימת שאינה אמת מוחלטת.
  • כמו כן, תכונת שקר שעברה מטמורפוזה בחיים, גורמת בהמשך להססנות ולביישנות. מי שנטה לשקר בנעוריו, אינו מעז להביט בעיניהם של אנשים. אין הכוונה לטבע עצור מתוך צניעות, אלא מתוך תחושת פחד מאנשים אחרים.
  • בהתגשמות שלאחר מכן, יכול הדבר להפוך לקונסטיטוציה גופנית, הבאה לידי ביטוי ברפיון-שכל.

השקר יכול להשתנות לשטחיות מסוימת כלפי האמת. מה ההבדל בעיניכם בין שקר לבין שטחיות זו?

משתתף – כן, כי זה כאילו לא ממש משנה מה היא האמת. אני יוצר עולם משלי לגבי האמת, ואז אני יכול להביא רק חלק מהאמת, אני לא מדייק… זה מאפשר לי תמרון ומניפולציה.

אביבית – נכון, זה כביכול ‘לא עד הסוף’ שם. זה לפעמים לא שקר מלא, אבל זו גם לא האמת המוחלטת. שטחיות היא אינקרנציה לפני השקר.

משתתף – יש איזו אמת מוחלטת, אבל חלק גדול בעולם הארצי זה אמת שהיא בעני המתבונן, היא תלויה באופן שאנחנו תופסים את מה שנמצא לפנינו.

אביבית – אז זו כבר לא האמת המוחלטת, זו האמת הסובייקטיבית.

משתתף – אז השאלה אם בעולם הארצי אנחנו יכולים להגיע להגיע לאמת המוחלטת.

אביבית – אני בד”כ לא עונה באופן חד משמעי, אבל על זה אני אענה: כן. בעולם הארצי יש אמת מוחלטת והשאיפה שלנו היא לראות אותה. זו העבודה שאנחנו עושים.

קורה הרבה פעמים שאנחנו מתבלבלים ואנשים מאוד ביישנים נראים לנו מופנמים או צנועים, אבל זה לא תמיד בא מתוך המקום הצנוע והטהור שאנחנו מייחסים להם, אלא זה סוג של בושה על שקר.

הירידה לגוף יכולה לבוא לידי ביטוי בריפיון שכל.

נראה את הסיכום של שלושת האינקרנציות של השקר, כדי שנוכל להתעמק:

אינקרנציה 1 אינקרנציה 2 אינקרנציה 3
שטחיות, הפכפכות

וחוסר יכולת להתמסר

נטייה לשקר (אהרימן)

התחפושת בתוך אותה אינקרנציה:

ביישנות, הססנות.

קושי להסתכל ישירות בעיניהם של אנשים (התחפושת של השקרנות והצביעות)

א. ירידה לגוף האתרי – פחד, חרדות, ביישנות קיצונית.

ב. ירידה לגוף הפיזי – קושי ביצירת קשר אמיתי עם הסביבה, רפיון שכל.

ג. מבנה לקוי של איברים פנימיים.

הקרמה של השקר מתחילה בשטחיות כלפי האמת, סוג של הפכפכות, וחוסר יכולת להתמסר. אנחנו יכולים להבין את הקשר בין התמסרות לבין אמת, ובין שקר לבין חוסר יכולת להתמסר. הקרמה של השיטחיות כלפי האמת – זה לא שקר, אבל זה לא ללכת עם הדבר עד הסוף בצורה מוחלטת – מוליד את הנטייה לשקר.

נטייה לשקר קשורה לאהרימן. קנאה, כמו שאמרנו, קשורה ללוציפר.

שימו לב אם כשהייתם ילדים נאלצתם לשקר כדי לשרוד.

באותה אינקרנציה אנחנו חייבים לדחות את התכונה הזו. אנחנו לא מסוגלים להעיד על עצמנו כשקרנים, אז אנחנו מפחתים את התחפושת, את המסכה הזו – ביישנות, הססנות. אנחנו לא משקרים במצח נחושה, אלא אנחנו מעגלים אותה קצת. לפעמים רואים את זה בקושי להסתכל ישירות בעיניים של אנשים.

באינקרנציה השלישית התכונה תרד לגוף בשלוש צורות:

בגוף האתרי – זה יכול לבוא לידי ביטוי דרך חרדה, ביישנות קיצונית, פחד. אין ביטחון בגוף החיים. גוף החיים אמור לתת ביטחון, כמו בצמח – תמיד יהיה גבעול ועלים, פרח וזרעים, ושוב ושוב. המחזוריות היא ביטחון. אבל אם אתה ישות ששיקרה – אז יש פחד, חרדה וחוסר ביטחון.

בגוף הפיזי – קושי ביצירת קשר אמיתי עם הסביבה. לפעמים זה ממש להיות ‘על הספקטרום’ – ילד או אדם שלא יודע ליצור קשר עם הסביבה. יש שם רפיון שכל כלשהו. אתם יכולים לזהות מה הקשר בין שקר באינקרנציה השנייה לבין רפיון שכל?

משתתף – בחינוך אנחנו מנסים לא להקדים את המאוחר, ושילדים  בגן לא ישתמשו בכוחות חשיבה מוקדם מדי כדי לשמור את הכוחות לבניית הגוף הפיזי. באותה מידה אני מסתכל על תכונות הקנאה והשקר, שמשתמשים באופן מגזם בכוחות חשיבה ובכוחות אסטרליים, לא בזמן ולא בצורה הנכונה, ולכן הם משפיעים על ההמשך באינקרנציות הבאות. לכן ברור שאם השתמשתי במקום אחד יותר מדי, אז גם הפרעתי לעצמי וגם לא בניתי את הגוף הפיזי מספיק. לכן זה יופיע באינקרנציות הבאות.

אביבית – נכון. אני רק מבקשת לשים לב לא לדבר ברמות העקרוניות. אתה מאוד צודק, אבל מה שחשוב לשים לב זה לפרטים, וגם לא לעשות הכללה, אלא לדבר על דוגמא מאוד ספציפית: או על ילד שאתה מכיר או על עצמך. אני אומרת את זה כי אני רוצה שתיצור קשר שהוא לא הכללה אלא ממשי בין השקר לבין רפיון שכל. על פניו יש לנו מעין קפיצה, אבל תנסו לראות – למה זאת הקרמה של השקר?

משתתפת – כי כשאתה משקר אתה מתנתק מהקשר עם האחר, אתה בתוך העולם שלך. ברפיון שכל אתה גם מנותק מהעולם, אתה חי בעולם שלך, ולא אכפת לך מהעולם האחר.

משתתפת – מה הכוונה ברפיון שכל?

אביבית – קושי לייצר קשר אמיתי עם הסביבה, להרגיש את הביבה או לתקשר ממש. רפיון שכל יכול לבוא לידי ביטוי גם בטיפשות – טיפשות כזו שלא יכולה להקיש ולהסיק מסקנות. אבל הביטוי ‘חוסר יכולת ליצור קשר עם הסביבה’ הוא יותר מדויק.

כשיש לי נטייה לשקר, ונולדת בי ביישנות או חוסר יכולת להישיר מבט בעיניים כי אני יודעת בפנים ששיקרתי – זה בדיוק אותו  מסך שאני שמה באינקרנציה אחת מרוב בושה. כשאני מתביישת אני רוצה להעלם. זה הקשר של משהו שיכול להתגלגל לחוסר קשר אמיתי עם הסביבה – קשר קוגניטיבי או קשר רגשי, וגם קשר פיזיולוגי.

מבנה לקוי של איברים פנימיים – בשונה מקנאה, שהופכת לחולשה באיברים בפנימיים, פה הקונסטיטוציה, המבנה המארגן של איברים עלול להשתבש. נכון יש אנשים שנולדו עם הלב קצת למטה, או עם כלייה הפוכה, או רק עם כלייה אחת… יש משהו במבנה הנימי של האיברים הפנימיים שהוא משובש. זה שונה מאשר חולשה באיברים.

תנסו לייצר אימגינציות, קשר בין שקר – שקר זה misleading – לבין מבנה משובש בין איברים פנימיים בגלגול הבא.

״מחלה היא תוצאה קרמתית של חטא קודם, למשל, אמירת שקר. דבר פנימי הופך למציאות חיצונית הנגלית לעין. גם מגפות עולמיות נגרמו בעבר ונגרמות בימינו על ידי מעשי חטא של אנשים. המגיפות הן משהו פגום שמחצין את מה שהיה קודם בפנים.״

דבר פנימי הופך למציאות נראית לעין – תזכרו את פינוקיו – הוא שיקר והאף שלו גדל, על המקום, מיידית . זה חוזר אלינו. זה לא יכול להיות שמה שאנחנו לא רואים – לא קיים. כתוב כאן קצת גם על מגיפות, ואתם יודעים את זה, דיברנו על זה בתקופת הקורונה.

וקצת אופטימיות – אדם כזה מתגשם עם אנשים שהיו בעבר קורבנות לשקר שלו. הריפוי יכול לבוא רק מבחוץ: צריך לקרב אל האדם הזה יותר אמיתות של החיים הרוחניים – ואז הוא ילבלב. שימו לב על אנשים שלא מכירים את האנתרופוסופיה או את עולם התוכן שלנו – כאשר אתם אומרים להם משהו אמיתי, של אמת אובייקטיבית מוחלטת, נכון שהם מסכימים לזה? נכון שזה מתיישב להם טוב? זה זה. אדם שיש לו נטייה לשקר – זה הדבר היחיד שיכול לרפא אותו.

אני אשאיר שאלה פתוחה למחשבה: למה מלכתחילה מישהו משקר?

הסוד הוא בתמונות – אהרימן ולוציפר. אולי נענה על זה בפתיחת השיעור הבא שלנו יחד.

משתתף – תודה על מה שאמרת מקודם, וכל מה שאני אומר נאמר מתוך התבוננות על עצמי. אני לא אוהב שקר, גם אם הוא נמצא גם בי, אני צריך להתגבר עליו. מבחינתי זה חוסר יכולת להסתכל על האמת ולקחת אותה כמו שהיא. אם האמת המוחלטת נמצאת בכל רגע ורגע, אז הצורך לחפש אותה הוא מאמץ. לאחר מכן, הצורך לקבל את מה שמגיע אלי הוא מאמץ, וגם אומץ. לא תמיד האמת היא נוחה. לפעול לפי זה מחייב אותי להרבה התכוונות.

משתתפת – מה עם שקר לבן – מה אם מישהו לא מספר לי משהו, שקר לבן. למשל שקורה משהו והבת לא מספרת לאמא כדי שהיא לא תרגיש לא טוב. הרבה אנשים פוחדים להגיד את האמת אז הם כביכול משקרים. מה עושים עם זה. והאם זה עובר בתורשה, כמו מחלות?

אביבית – זאת קרמה אישית. אני חושבת שאם הנטייה של השקר קיימת בך אז אתה נוטה להיוולד בסביבה שעליה מופעל הרוע שלך. זו לא תורשה. בתור ילדים, אנחנו זקוקים לשקר הלבן כדי לשרוד. הילדה שלא מספרת לאמא חייבת לשמור על עצמה, להגן על עצמה. אז זה בסדר. איפה זה מתחיל להיות רוע? לפעמים אין לך בחירה, ובטח כשאתה ילד. הרוע הוא כשאתה ממשיך אחרי גיל ההיפוך ואחרי שאתה מודע לזה, לא לעשות עם זה עבודה – אז הרוע הזה לא נעלם ולא עובר כשמתים. הוא מתעצם, מתקשה ומוגבר על שהוא יורד גוף. הפחד להתגבר על השקר – יש המון כוחות שצריך כדי להתגבר.

משתתפת – אני חושבת על הסיפור המעניין על השקר על המלאך שאמר לאברהם ששרה צחקה ואמרה שהיא זקנה, כשבעצם שרה אמרה שאברהם זקן. יש סביב התפלפלות על איך זה שמלאך משקר, כדי לא להרוס את שלום הבית. זו שאלה מעניינת מבחינת ערכים.

אביבית – לא נתייחס לזה כערכים. זה בהחלט קשור למוסר אבל אי אפשר להחליט על עצמי אם אני כזה. אי אפשר להעדיף לשקר שקר לבן, כי בד”כ אין שם בחירה. זה מאוד אמיתית.

משתתפת – אז המשימה היא כמו תמיד להגיע למצב שיש לנו חופש בזה.

אביבית – נכון. ואנחנו צריכים להכיר את הידע הזה כדי להבין איפה אנחנו עומדים ומה אנחנו יכולים לעשות.

תודה רבה!

print