29.12.2021
לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן
עיקרי השיעור:
זרתוסתרא חלק ב'
*הערה: הציטוטים מתוך המאמר נקודות מפנה בהיסטוריה הרוחנית – 01 – זרתוסטרא אלא אם צויין אחרת.
בשיעור הקודם עסקנו בנושא של שני הנתיבים אותם מציין שטיינר כנתיבים המרכזיים לעולם הרוח:
האחד – הנתיב המיסטי
השני – מדע הרוח
הם נבדלים זה מזה מבחינת היחס שלהם לעולם הנגלה זה שנקלט על ידי החושים ומכאן נגזרים אופני העבודה וההתאמנות הרוחית.
הנתיב המיסטי מכוון את האדם לתוך עצמו, שקיעה בהרהורים, התבוננות בפנימיות שלו. בד בבד עם התרחקות מהעולם החיצוני, עולם החושים שנתפס כמאיה. הכיוון הוא לא לתת לעולם החושים, להסיט את המבט מההתכנסות הפנימית החקירה הפנימית.
הנתיב של מדע הרוח – פונה אל ההכרה, אל התבונה, החקירה, הידע הסקרנות כלפי מה שנמצא בחוץ. נקודת המוצא היא שכל הנגלה הוא ביטוי והתגלות של עולם הרוח והאלוהות. האדם נדרש בנתיב זה להיות פעיל כל הזמן ביחס מה שהחושים מזמנים לו.
אפשר לומר שבתנועה מדברת על יישות אדם עולם
זרם אחד אומר אם אכיר את האדם – אכיר את העולם
הזרם האחר אומר – אם אכיר את העולם אכיר את האדם.
ורס אדם עולם
רודולף שטיינר / יֵשׁוּת אָדָם עוֹלָם
חַפֵּשׂ בְּתּוֹךְ עַצְמְךָ
וְתִמְצָא אֶת הָעוֹלָם
חַפֵּשׂ בְּמֶרְחֲבֵי תֵּבֵל
וְתִמְצָא אֶת עַצְמְךָ
שִׂים לֵב לפעימת המטוטלת
בֵּין הָעַצְמִי לָעוֹלָם
וּלְךָ תְּגַלֶה עַצְמָהּ
יֵשׁוּת אָדָם עוֹלָם יֵשׁוּת עוֹלָם אָדָם
הדוקטרינה של זרתוסטרא התבססה רובה ככולה על השיטה השנייה שהזכרנו. זרתוסטרא לימד את תלמידיו את סוד חיזוק כוחות התפישה וההכרה שלהם, כדי שיוכלו להגיע אל מֵעבר לערפילים האופפים את ראיית העולם החיצונית.
התרבות ההודית שקדמה לתרבות הפרסית פנתה יותר אל הכיוון המיסטי.
מקור 1
זרתוסטרא לימד למעשה את תלמידיו להכיר בפרוטרוט את פעולותיה הנסתרות של הרוח בכל הדברים החומריים. כל המתנות שהעניק לתרבות נבעו מנקודת מוצא זו. הוא הדגיש שאין די בכך שהאנושות תסתפק באמירה "כאן, לנגד עינינו, מתפשט העולם החומרי, שמאחוריו פועלת תמיד הרוח האלוהית השוזרת בו את יצירותיה." הצהרה כזו עשויה להיראות מלאת משמעות במבט ראשון – אולם היא מובילה להשקפה פנאתיסטית כללית גרידא, ואין משתמע ממנה כלל שום דבר מעבר לכך, שאיזו רוח מעורפלת ובלתי ברורה מסתתרת מאחורי התשתית של מכלול כל התופעות החומריות…"
"פנתאיזם היא תפיסת עולם שעל פיה האל מצוי בכל. האל והטבע הם ישויות זהות. הפנתאיזם דוחה בעצם את האמונה באלוהות על טבעית או חיצונית ליקום.
פנתאיזם הוא צירוף של שתי מילים ביוונית
פן – הכל. תאוס = אלוהים.
כלומר הכל זה אלוהים. האל מצוי בכל.
מה הסכנה בתפיסה כזו – שאין בה משהו שמחייב את האדם? יש תחושה של נשגבות אבל אין איזו היררכיה רוחית של התפתחות של אבולוציה כולל אבולוציה רוחנית. אין זה דורש עבודה אקטיבית של האדם.
שאלה :מתי אני מוצא את עצמי מאמין בעולם הרוח, בנשגבות שלו, בהתבוננות בהתפעלות בכל מה שנגלה אלי אבל אני לא ממש מרגיש את זה כקריאה לפעולה?
זרתוסטרא כיוון את תלמידיו ללמוד לדעת מי הן הישויות הרוחיות שעומדות בבסיס כל מה שקורה ומנהלות את הכל ? אם נדע עליהן ועל אופן פעולתם בעולם כך נדע ללמוד מה עלינו לעשות. זה דומה לתפיסה היהודית הקבלית שאומרת אם נדע להכיר את תכונותיו של הבורא ואופן הנהגתו בעולם כך נוכל אנחנו לכוון את עצמנו. קריאות התפעלות מהבורא אינן בבחינת עבודה.
מקור 2
"הָאָדָם רָאוּי שֶׁיִּתְדַּמֶּה לְקוֹנוֹ וְאָז יִהְיֶה בְּסוֹד הַצּוּרָה הָעֶלְיוֹנָה צֶלֶם וּדְמוּת, שֶׁאִלּוּ יְדֻמֶּה בְּגוּפוֹ וְלֹא בִּפְעֻלּוֹת הֲרֵי הוּא מַכְזִיב הַצּוּרָה וְיֹאמְרוּ עָלָיו צוּרָה נָאָה וּמַעֲשִׂים כְּעוּרִים. שֶׁהֲרֵי עִיקָר הַצֶּלֶם וְהַדְּמוּת הָעֶלְיוֹן הֵן פְּעֻלּוֹתָיו, וּמַה יוֹעִיל לוֹ הֱיוֹתוֹ כְּצוּרָה הָעֶלְיוֹנָה דְּמוּת תַּבְנִית אֵבָרָיו וּבַפְּעֻלּוֹת לֹא יִתְדַמֶּה לְקוֹנוֹ. לְפִיכָךְ רָאוּי שֶׁיִּתְדַּמֶּה אֶל פְּעֻלּוֹת הַכֶּתֶר שֶׁהֵן י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים עֶלְיוֹנוֹת. וּרְמוּזוֹת בְּסוֹד הַפְּסוּקִים (מיכה ז, יח) מִי אֵל כָּמוֹךָ. יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ. תִּתֵּן אֱמֶת. אִם כֵּן רָאוּי שֶׁתִּמְצָאֶנָּה בוֹ י"ג מִדּוֹת אֵלּוּ." מתוך תומר דבורה של הרב משה קורדובירו.
מה למדתי על הבורא, על עולם הרוח שהייתי רוצה להדמות לו ? זה שאלות שקשורות למוסר הקוסמי.
מה לימד זרתוסתרא את תלמידיו ?
שהשמש, הנצפית רק מנקודת המבט הפיזית כחברה במערכות הכוכבים, היא מקור כל התופעות הארציות, החיים והפעילות, בשעה שבתוכה מסתתר מרכז הקיום הרוחני, ככל שהדבר נוגע בנו מיָדית. מה באמת יש מעבר לנסתר ? מה הן הישויות והמהויות הרוחיות שיש מעבר לנסתר? וכאן אנחנו פוגשים מונחים רוחיים שאנחנו מכירים מהקשרים אחרים.
מקור 3
"..אנו יכולים לדמיין אותו פונה אליהם במילים הפשוטות הבאות: "כשאתם מביטים באנשים עליכם להבין שהם אינם מורכבים מגוף חומרי בלבד– גוף שאינו אלא הביטוי החיצוני של הרוח השוכנת בפנימיות הדברים. המעטפת הפיזית היא רק התגלמותו של האדם הרוחני האמיתי בצורה מגובשת ודחוסה, וכך גם השמש, הנראית לעינינו כמסה המקרינה אור; לאמיתו של דבר, כשאנו תופשים אותה באופן כזה, היא איננה אלא ההתגלמות החיצונית של שמש רוחנית פנימית." כשם שהמונח 'הילה' (aura) משמש כדי להבדיל בין רוח האדם לבין הגוף הפיזי, כן גם מכנים את החלק הרוחני הנסתר וחובק-כל של השמש בביטוי עתיק יומין בשם 'האאורה הגדולה' (Aura Mazda), 'אאורה מאזדה' או 'אאורה מאזדאו'; הילת האור חשובה להתנסותנו ולנתונים הרוחניים שלנו כפי שהשמש הפיזית חשובה לרווחת הצמחים והחיות וכל החי על פני האדמה. מעבר לשמש הפיזית נמצא המורה הרוחני, הבורא, 'אאורה מאזדאו' או 'אהורה מאזדה'; מ'אאורה מאזדאו' נגזר השם 'אורמוזד' או 'רוח האור'.
… הוא לימד אותם שכשם שבני האדם שואפים לרומם את רוחם אל השלמות, כך עליהם גם להיאבק תמיד בתאוות ובתשוקות הנמוכות, בדימויים האשלייתיים שמציעים ההונאה והזיוף וכל אותן השפעות עוינות הנמצאות בתוכנו ומתנגדות ללא הרף לדחפים הרוחניים. כך הוטל על אאורה מאזדאו להתעמת עם ההתנגדות של 'רוח החשכה'– Angra Maynyus או 'אהרימן'.
מה מהווה עבורי התנגדות לדרך שלי אל הרוח ? מה מסיט אותי מהדרך, מאיים על הדרך ? מהי רוח החשיכה שלי ?
זרתוסתרא לימד את תלמידיו על פי הכרת העולמות העליונים. במובן של מה שפועל בעליונים אנחנו מוצאים אותו בתוכנו כבני אדם . מתוך זה לימד אותם שבתוך בני האדם כפי שזה בקוסמוס ובבריאה כולה פועלים שני עקרונות :
שאלה אם הייתם צריכים לנסח מה הם שני העקרונות שכל העולם והחיים האנושיים פועלים על פיהם מה הייתם אומרים ?
חיים ומוות, צמיחה וקמילה, בניה והרס
איך ניסח זאת זרתוסטרא ?
מקור 4
".. כי בפנימיות בני האדם עצמם קיים ופועל 'העיקרון' או 'הכוח הדוחף לשלמות'; משמעות הדבר היא, כי יהיה אשר יהיה מצבם הנוכחי, עיקרון זה פועל בתוכם ללא הרף ודרכו יוכלו להתעלות ולהגביה עוד ועוד; אך בו-זמנית פעיל בתוכם גם כוח שעיקרו דחפים ונטיות, רמאות וזיוף, הנוטים כולם לכיוון שמושך אל חוסר שלמות. את 'עיקרון השלמות' חייבים לפתח ולהרחיב, כדי להכשיר את העולם להגיע למצבי שלמות מתקדמים וחכמים יותר ויותר; זהו 'העיקרון של אאורה מאזדאו', הסובל מהתקפות כלל-עולמיות מצד אהרימן – רוח החשכה – שמטיל את הצללים אל תוך האור באמצעות אי השלמות והרוע. במעקב אחר השיטה שהותוותה הוכשרו תלמידי זרתוסטרא לתפוש שכל אינדיבידואל הוא אכן תבנית היקום החיצוני."
מתי הרגשתי שהעיקרון הנקרא הכוח הדוחף לשלמות – שמר עלי גם במצבים שהרגשתי שהחשיכה גוברת ?