ביוגרפיה בימי קורונה 115

30.03.2022

לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן

עיקרי השיעור:

שיעור זה מבוסס על הספר – 'קרמה – הבסיס להבנת חיינו', פרק 7, עמ' 296-300, הוצאת 'כחותם'.

שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי:  אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה, הִיא תִתְהַלָּל. משלי פרק לא

"התפיסות שלנו על יופי וכיעור – שהנן לגמרי במקומן בעולם החושים – לא ניתנות יותר ליישום כאשר אנו עולים לעולמות העל-חושיים. אכן, ישנן סיבות רבות לכך שלא ניתן יותר ליישם את התפיסות האלו שם באופן בו אנו משתמשים בהן בעולם החושים. כאשר אנו תופסים בעולמות העל-חושיים, מעל לכל אנו רואים שוני משמעותי בין הישויות השונות הבאות לפוגשנו. בזכות ידע אינטואיטיבי שיהא אז מנת חלקנו, נוכל לומר שהישות עליה אנו מסתכלים מסוגלת – וגם רוצה – לגלות בהופעתה הנצחית את כל מה שנמצא בתוכה.

נניח שיש לישות כזו גוף-אור אתרי, שהיא אחת מהישויות שאינן מתגשמות בעולם החושים אלא רק בעולמות הרוח, הלובשת גוף-אור או דבר מה בעל הטבע הזה. גוף-אור זה יכול להיות הביטוי של מה שיש לישות כזו בתוכה. זה לא דומה למצב בו, בעולם החושים, אדם עומד גלוי בפנינו אך מסתיר בתוכו את רוב הרגשות והסנטימנטים, כך שביכולתו לומר: 'הרגשות שלי נועדו לי ולי בלבד. מה שאתם רואים בחוץ הוא צורתי הטבעית, ואני בהחלט מסוגל להסתיר את מה שמופיע בנפשי.'

אין זה כך בנוגע לישויות מסוימות בעולמות העל-חושיים. צורתן החיצונית הינה הביטוי הישיר ביותר של מה שהן נושאות בתוכן. בחלקים המרכיבים אותן, מה שהן עצמן מהוות מונח פתוח לחלוטין בפני המבט.

 אך ישנן ישויות אחרות שאינן מסוגלות להביע, להציג ישירות, את טבען האמיתי בהופעה העל-חושית החיצונית. כשהיא עומדת בפני ישויות כאלו, חשה התודעה העל-חושית רתיעה, דבר מה ממנו היא רוצה לפנות, דבר מדכא ומעיק שיכול להיות גם פוגעני.

כך אנו יכולים להבחין בין שני סוגי ישויות, אלו שרוצות מאוד לחשוף את טבען הפנימי – לחשוף את מה שיש בתוכן – ואלו שנותנות הרגשה שמה שהן חושפות הנו בהחלט מעוות, ומה שנמצא בתוכן חבוי ואינו זורם הלאה. בחיי החושים של האדם אין הבדל גדול כל כך בין אדם המסוגל להיות חשאי, לאדם כן לחלוטין. המאפיינים יכולים להיות שונים, אך האנשים משתייכים לאותו עולם כל עוד זה נוגע לטבעם. בעולמות העל-חושיים, אלו המגלים את כל מה שיש בתוכם ואלו שלא – הנם ישויות משני סוגים שונים לחלוטין.

בעולם העל-חושי אנו מגיעים לנקודה החשובה רק באמצעות כינוי הישויות החושפות את עצמן, יפות – משום שבפניהן אנו חשים כפי שאנו חשים כשאנו עומדים בפני תמונה יפה. אך הישויות שאינן מגלות את טבען בצורתן החיצונית נראות לנו מכוערות. כך, ניתן לומר שיופי או כיעור תלויים בטבען היסודי של הישויות. מה התוצאה של זה? כאשר התודעה העל-חושית נכנסת לעולם בו חייבים להיות ברשותה תחושות אלו אודות יופי וכיעור, כל צורת הרגשות שלה חייבת לעבור שינוי.

טבעי מאוד עבור הרואה-הרוחי לומר שישות המגלה את כל מה שיש בתוכה היא יפה, ומייד עולה הרעיון האחר, שהיות יָפֶה משמעו היות הגון וכן. ישות הינה יפה משום שאינה מסתירה כלום, משום שהיא נושאת בארשת פניה את מה שנמצא בתוכה. אמת ויופי הנם היינו הך כאשר אנו נכנסים לעולם העל-חושי. ישות שאינה מגלה מה נמצא בתוכה היא מכוערת. הדבר מורגש מיד על ידי תודעה על-חושית. אך קיימת גם תחושה נוספת שהיא משקרת ולא מראה את מה שהיא אמורה להראות. מה שמגעיל הוא בו זמנית שקרי! מה שאמיתי, הגון וכנה הנו בו זמנית יפה, מה שמכוער הוא שקרי."

שטיינר, 'התקדשות, נצח והרגע החולף', הרצאה 3, עמ' 52-54

בעולם הרוח קיימת הלימה מוחלטת בין פנים לחוץ, ההלימה לכשעצמה יוצרת חוויה של יופי וחוסר הלימה יוצר כיעור ודחייה. ניתן לומר שהיופי נובע מחשיפת האמת, מן החיבור לאמת, ואילו הכיעור והדחייה נובעים מהסתרת האמת, מן השקר.

מצבים של חוסר הלימה בין פנים וחוץ יכולים גם להוות כלי בידי הקרמה:

דוגמאות:

  • אדם שמרגיש מלא כוחות מבפנים, מנהיג, חזק, אך מבחוץ הוא חלש וקטן ביחס לאחיו ולאביו. יש פער בין החוזק שהוא חש מבפנים לבין החולשה של גופו. הפער הזה יוצר כאב. הפער הוא קומפנסציה על השימוש לרעה שהוא עשה בכוח החיצוני שהיה לו בחיים קודמים.
  • ילדה מאוד חכמה ובוגרת לגילה, מרגישה מבפנים 'גדולה', אך מאוד נמוכה ובעלת קול תינוקי וילדותי, דבר שגורם לסביבתה להתייחס אליה 'כקטנה' ולא להכיר בבגרותה.
  • אשה אשר בחיים הקודמים (וגם בחיים האלו) הייתה מוסרנית והסתירה את חלקי הצל שלה, בפנים חשה כיום את חלקי הצל ומרגישה צורך לחשוף אותם, אך נראית באופן חיצוני ונתפשת 'כמלאך', דבר המקשה עליה בחשיפתם ויוצר חוויה של פער בין פנים לחוץ.

במצבים כאלו חוסר ההלימה בין פנים לחוץ, יוצר תחושות של כאב, בדידות, בושה, כיעור, צרימה, החמצה ועוד'

 

מטרת התרגיל:

המיועץ/ת / סטודנט/ית יתחברו לחוויית הצרימה המתעוררת כתוצאה מחוסר הלימה, ולתחושת ההרמוניה המתעוררת כתוצאה מהלימה בין פנים לחוץ ולמשמעותן המוסרית, ויזהו מצבים של הלימה וחוסר הלימה בביוגרפיה שלהם ושל אנשים אחרים, ואת תפקידם הקרמתי.

 

מהלך התרגיל:

  • חשבו על מצבים ועל אנשים סביבכם בהם קיימת הלימה / חוסר הלימה בין פנים לחוץ?
  • אלו תחושות ורגשות מעוררת ההלימה?
  • אלו תחושות ורגשות מעוררת חוסר ההלימה?
  • האם אתם יכולים לחוות את הקשר בין יופי וכיעור לבין הלימה וחוסר הלימה?
  • חשבו על עצמכם:
  •  האם קיימת אצלכם הלימה בין פנים לחוץ? האם אתם נוטים לחשוף את טבעכם הפנימי, לגלות אותו לעולם, או להסתירו?
  • מהם החלקים שאתם מסתירים / מסווים? באלו דרכים אתם עושים זאת?
  • האם בתוך תהליך ההתפתחות הנפשית-רוחנית שלכם חל אצלכם שינוי בנושא זה? באיזה אופן?
  • מצבים של חוסר הלימה בין פנים וחוץ יכולים גם להוות כלי בידי הקרמה:
  • ספרו על מקומות של חוסר הלימה בין פנים לחוץ בביוגרפיה שלכם, במראה החיצוני שלכם, מבנה גופכם וכד'.
  • אלו רגשות מעורר הפער הזה?
  • באיזה אופן הוא שירת את הקרמה שלכם? האם אתם יכולים לזהות את הקשר שלו למקומות של חוסר מוסר ושקר שלכם בחיים קודמים?

print