27.07.2022
לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן
תוכן השיעור:
בס"ד
הנושא : בין המיצרים והחורבן
אנחנו נמצאים בתקופה של שלושה שבועות שבין שני צומות – צום יז בתמוז וצום ט באב. ימים אלו נקראים ימים בין המיצרים. ימים קשים, נוהגים בהם דיני אבלות שמתגברים בתשעת הימים מראש חודש אב עד ט באב.
כל נושא החורבן מצויין במסורת על ידי ארבעה צומות – צום גדליה, עשרה בטבת, יז תמוז ותשעה באב.
מיצרים במובן של צרות.
ננסה להבין מתוך ראיה רוחית – על מה האבל ? בצום תשעה באב יש ממש מנהגי אבלות. האבל לצערנו קיים לאחר מוות של מישהו קרוב. כאב הפרידה למי שחווה אבדן כזה – יכול להיות קשה מנשוא ומתמשך. בבחינת – הזמן לא מרפא. החסר מורגש, הגעגוע גדל. לכן כשנסתכל על עניין האבל על חורבן שני בתי המקדש – נבדוק מה היה עבור העם בית המקדש? מה הוא ייצג עבורו ומה נלקח ממנו עם החורבן.
נראה עובדות היסטוריות לגבי שני בתי המקדש
טקסט 1
|
|
מי בנה |
תאריך |
מי החריב |
תאריך |
תאריך על פי המסורת |
|
בית ראשון |
שלמה המלך
|
832 לפנה"ס |
נבוכדנצאר מלך בבל |
422 לפנה"ס |
ט באב |
|
בית שני |
עולי בבל ובראשם זרובבל בראשית שיבת ציון, בעקבות הכרזת כורש. המלך הורדוס (19 לפנה"ס) שיפץ והרחיב את המקדש באופן יסודי |
351 לפנה"ס |
טיטוס בנו של אספסיאנוס קיסר |
70 לספירה |
ט באב |
מדוע נבנה המקדש ?
קדם לו המשכן ואוהל מועד שהיה עם בני ישראל גם במדבר וגם בכניסתם לארץ עד אשר נבנה בית המקדש הראשון.
טקסט 2: שמות פרק כה
א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי … ח וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. ט כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ. .."
אנחנו רואים כאן – שיש פניה אל בני ישראל לקחת חלק בבניית המקדש, מתוך בחירה חופשית. מי שרוצה לקחת חלק בבניה של המקדש. להיות שותף. הוא מקבל הנחיות מה צריך לתת על מנת להיות שותף.
שאלה – האם מצאתי את עצמי לוקחת חלק בבניה של משהו שהוא לא העניין הפרטי שלי ? משהו שישרת את האחרים ?
מובע כאן הרצון של האל – של הרוח לשכון בתוך בני האדם.
מה השאלות שמתעוררות בעקבות דברי האל "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם " ?
- מדוע רוצה הרוח לשכון בתוך בני האדם ?
- איך יתכן שיישות רוחנית נעלה תשכון בתוך בית ? מבנה ?
בית המקדש נועד להיות בית תפילה לא רק לעם ישראל אלא גם לנוכרים, שאינם יהודים, רואים זאת בדבריו של שלמה המלך בטקס חנוכת המקדש וגם בדבריו של הנביא ישעיהו.
בדבריו של שלמה נשמע את התמיהה שתמהנו עליה וגם נראה מה משמש המקדש עבור האדם.
טקסט 3
- מתוך: מלכים א פרק ח
ְא אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-כָּל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה–יְרוּשָׁלִָם: לְהַעֲלוֹת אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, מֵעִיר דָּוִד–הִיא צִיּוֹן…
כז הַאֻמְנָם, יֵשֵׁב אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ; הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ–אַף, כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. כח וּפָנִיתָ אֶל-תְּפִלַּת עַבְדְּךָ, וְאֶל-תְּחִנָּתוֹ–יְהוָה אֱלֹהָי: לִשְׁמֹעַ אֶל-הָרִנָּה וְאֶל-הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם. כט לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה, לַיְלָה וָיוֹם, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם–לִשְׁמֹעַ, אֶל-הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה. ל וְשָׁמַעְתָּ אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל-מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֶל-הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ, וְסָלָחְתָּ.
כָּל-תְּפִלָּה כָל-תְּחִנָּה, אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל-הָאָדָם, לְכֹל, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל–אֲשֶׁר יֵדְעוּן, אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ, וּפָרַשׂ כַּפָּיו, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. לט וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ, וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל-דְּרָכָיו, אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת-לְבָבוֹ: כִּי-אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ, אֶת-לְבַב כָּל-בְּנֵי הָאָדָם. מ לְמַעַן, יִרָאוּךָ, כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר-הֵם חַיִּים עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה–אֲשֶׁר נָתַתָּה, לַאֲבֹתֵינוּ. מא וְגַם, אֶל-הַנָּכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, לְמַעַן שְׁמֶךָ. מב כִּי יִשְׁמְעוּן, אֶת-שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה; וּבָא וְהִתְפַּלֵּל, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. מג אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי–לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת-שְׁמֶךָ, לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת, כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא עַל-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.
- מתוך: ישעיהו נו
וּבְנֵי הַנֵּכָר, הַנִּלְוִים עַל-יְהוָה לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים–כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי–עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים.
שאלה – מה למדנו משני המקורות הללו ? מה היה בית המקדש עבור העם ?
מתוך הדברים הללו עולה שבית המקדש
- ייצג את הקשר האינטימי ביותר שאדם יכול היה לחוש לאלוהיו. ההבנה והאמונה – שהאלוהים יודע אותי, את נבכי לבבי. זה לא אל מרוחק מנוכר. זה אל שיש לו קשר ישיר ואישי אלי.
- נקודה נוספת – בית המקדש אפשר מקום של אחווה רוחנית. כל מי שיהיה מוכן להכיר באל – כלומר בשלטונה של הרוח ולקבל עליו את עולם הרוח – מוזמן היה להכנס לבית המקדש. כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים.
אם כן מדוע נחרבו בתי המקדש ?
לצורך כך נצטרך להבחין – בין ההיסטוריה – בין העובדות ההיסטוריות המתארות כיבושים, מלחמות נצחונות של האוייב וגלות. אפשר להסביר את החורבן על ידי ההיסטוריה אבל זה לא יסביר את עומק הסבל והאבל. הארץ ידעה מלחמות וכיבושים – על שום חלק שנכבש לא מתאבלים. אם כן מה היה בית המקדש ?
סיבת החורבן על פי התפיסה הרוחנית – שני בתי המקדש, החורבן של המקום החשוב והקדוש הזה כפי שראינו נחרב בגלל השחתה מוסרית, פגם מוסרי. לא ההיסטוריה היא המענה אלא המעשה המוסרי של האדם. יש בכוחו לבנות או להרוס.
שאלה – מתי ההשחתה מוסרית הביאה לחורבן והרס ?
- המבול
- סדום ועמורה
- בעתיד – מלחמת הכל בכל.
טקסט 4
מהי ההשחתה המוסרית אליה מתייחסים בנוגע לחורבן בתי המקדש :
- בית המקדש הראשון נחרב כיוון שבני ישראל עברו על שלוש עבירות "ייהרג ובל יעבור " שהם :
א. גילוי עריות ב. שפיכות דמים ג. עבודה זרה
- בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם.
לא נכנס לדיון דווקא על שלושת האיסורים שצויינו – אבל ננסה להבין מה זה ייהרג ובל יעבור.
פירוש הדבר – שישנם ערכים מסויימים שהם מקודשים יותר מהחיים. כלומר – הנצח חשוב יותר מחיי הרגע הזה. כשהחיים הופכים לערך בפני עצמו ושום דבר אחר לא עומד מולו – השאלה : מה אני מוכן לעשות על מנת להשאר בחיים ? האם כל דבר נכון לעשות אותו על מנת להשאר בחיים ?
השאלה כאן היא שונה ממה שאנחנו רגילים לשאול :
האם יש משהו שכדאי לחיות בשבילו. השאלה כאן האם יש משהו שנכון למות עבורו ?
נחשוב – מה יקרה אם אין שום דבר שנכון למות עבורו ?
שאלה – נחשוב לרגע מה אני לא אהיה מוכן לעשות ? על מה אני אהיה מוכנה לוותר על חיי ובלבד שלא אעשה את הדבר ההוא ?
כלומר – החורבן הוא ניתוק הקשר בין האדם לבין האל – בין האדם לבין עולם הרוח. האדם נזרק לתוך הבדידות שלו.
טקסט 7: מגילת האש – ביאליק
וְהַר הַבַּיִת עוֹדֶנּוּ עָשֵׁן כֻּלּוֹ. עִיֵּי אֵפֶר, תִּלֵּי רֶמֶץ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים יַחַד נֶעֶרָמוּ, וְגֶחָלִים לֹחֲשׁוֹת, צִבּוּרִים צִבּוּרִים, נוֹצְצוֹת כַּעֲרֵמוֹת אֶקְדָּח וְכַדְכֹּד בְּדוּמִיַּת שָׁחַר.
וַאֲרִי הָאֵשׁ אֲשֶׁר-יִרְבַּץ עַל-הַמִּזְבֵּחַ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה – גַּם-הוּא דָעַךְ וְאֵינֶנּוּ. עוֹד תַּלְתַּל יָתוֹם אֶחָד מִקְצֵה רַעֲמָתוֹ מְהַבְהֵב וְרוֹעֵד וְגוֹסֵס עַל-גַּל הָאֲבָנִים הַשְּׂרוּפוֹת בְּדוּמִיַּת שָׁחַר.
וַיֵּדְעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לָהֶם הָאֱלֹהִים. וַיִּזְדַּעְזְעוּ מְאֹד, וַיִּרְעֲדוּ עִמָּם כָּל-כּוֹכְבֵי הַבֹּקֶר; וַיָּלִיטוּ הַמַּלְאָכִים אֶת-פְּנֵיהֶם בְּכַנְפֵיהֶם, כִּי-יָרְאוּ מֵהַבִּיט אֶל-צַעַר הָאֱלֹהִים.
וַתֵּהָפֵךְ שִׁירָתָם בַּשַּׁחַר הַהוּא לְקִינָה חֲרִישִׁית וּנְהִי דְמָמָה דַקָּה. דּוּמָם פָּרְשׁוּ
וּבָכוּ, מַלְאָךְ לְנַפְשׁוֹ מַלְאָךְ לְנַפְשׁוֹ, וַיֵּבְךְּ בִּדְמָמָה כָּל הָעוֹלָם עִמָּם…
וַאֲנָחָה חֲרִישִׁית אַחַת, חֲרִישִׁית וַעֲמֻקָּה, מִכְּנַף הָאָרֶץ עָלְתָה וּפָשְׁטָה – וַתִּשָּׁבֵר בְּדוּמִיַּת הַבְּכִיָּה… נִשְׁבֹּר נִשְׁבַּר לֵב הָעוֹלָם, וְלֹא-יָכֹל עוֹד אֱלֹהִים לְהִתְאַפֵּק. וַיִּיקַץ יְיָ וַיִּשְׁאַג כְּאַרְיֵה וַיִּסְפֹּק אֶת-כַּפָּיו, וַתֵּעָל הַשְּׁכִינָה מֵעַל הֶחֳרָבוֹת וַתָּבֹא בַּמִּסְתָּרִים.
אנחנו לומדים מהמקורות ומהאנתרופוסופיה – שמשלב מסוים של הבריאה מה שייקבע את המהות של העולם יהיו המעשים של האדם עצמו. המעשים שייבחנו על פי המוסר הקוסמי ועל פי מידת הרצון להתקרב אל האלוהים, אל עולם הרוח.
טקסט 8: קהלת רבה, ז'
- ויקח ה' אלוקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" (בראשית ב', 15).
"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי , שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך."
- ר' נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן ה
כי צריך כל אדם לומר :כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין לז) . נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם. ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם.
שאלה – האם חודרת אותי המחשבה / הידיעה שהמעשים שלי נארגים ברשת שנקרא העולם ?
השלב הבא של האנושות יהיה שיקוף של המעשים שלנו. המקדש הבא יהיה בתוכנו והשאלה האם אנחנו בונים בתוכנו את המקדש.
טקסט 9
"כאשר אתם מעצבים את הגוף האנושי בדרך הנכונה אתם בונים את יופיטר במידות הנכונות. מה חייב איפוא להתגלות כאשר תגיע האדמה ליעדה ? מקדש של הנפש שמתאים בכל מידותיו. לכן יינתן צו למתקדשים לבחון מקדש זה שהאדם בנה. אז יתגלה אם הנפש פעלה כראוי, אם מקדש האלוהים הזה מדוד היטב. "ויינתן לי קנה והוא כמטה ויעמוד המלאך ויאמר: קום ומוד את היכל יהוה ואת המזבח ואת המשתחווים בו והחצר אשר מחוץ להיכל – אותה נטוש " (חזון יוחנן ). פירוש הדבר: את כל מה שהיווה הכנה יש להשליך אל מחוץ למקדש. האדם זקוק תחילה לגוף פיסי ולגוף אתרי עדי שיוכל לעבוד עליהם. גוף פיסי וגוף אתרי אלה הם החצר, עליהם לנשור, אותם יש להשליך החוצה. רק את מה שהאדם עשה בו בעצמו – רק בזה הוא מחזיק. זהו המקדש שבו צריכה לשכון ישות חדשה בעידן יופיטר"
שטיינר, האפוקליפסה עמוד 150.