07.09.2022
לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן
עיקרי השיעור:
ביוגרפיה בימי קורונה – סיפור הלידה – חלק א'
אנו בפתחה של שנת לימודים חדשה, לכבוד הפתיחה של השנה בחרתי לעסוק בנושא שגם הוא מהווה ראשית של משהו והוא הלידה, הראשית של החיים, הביוגרפיה שלנו כאן על פני האדמה.
השנה קיבלנו החלטה שכל מורה תלמד שני שיעורים ברצף. נושא הלידה יילמד גם השבוע וגם בשבוע הבא.
ימים מלאים / לאה נאור
הַאֻמְנָם בְּתוֹכִי פְּנִימָה
עָמֹק עָמֹק פְּנִימָה
מִתְרַקֶּם, וּמַבְשִׁיל, וְגָמֵל
וּמִצֶּמַח אֶצְבָּעוֹת זְעִירוֹת
אֹשֶׁר
אֶחָד
שָׁלֵם?
הנושא של לידה, של הגעה של ישות חדשה לעולם, כל תהליך ההפריה וההריון שמתרחש עד לרגע הלידה, שבו ישות צומחת בתוך האם, כתוצאה מהפריה, מזיווג של זכר ונקבה שבתוכו מעורבות הרוחות הגבוהות, זה לא תרחיש שיכול להתרחש רק דרכנו כבני אדם. כאמא לשלושה ילדים אני יכולה להגיד שרגעי ההריון והלידה של שלושתם, היו המקומות שבהם חוויתי בצורה הכי חזקה, הרבה לפני שהייתי בתוך דרך רוחנית, חוויה של משהו קוסמי. כי אם נקדיש לכך מחשבה, וכל מי שחוותה לידה או היתה עדה ללידה, יש פה איזשהי עוצמה וקסם של בריאה שאני אישית לא יכולה לראות בשום מקום אחר בצורה כל כך מובהקת.
שאלה לחקירה ביוגרפית: מה מעורר בכן הנושא הזה? מה מעוררת בכן המילה לידה? במידה וילדתן, איך נחווה עבורכן הרגע הזה?
בתהליך היעוץ הביוגרפי, אנו נוהגים לבקש מהאדם לספר את סיפור לידתו, כפי שהוא ידוע לו מסיפוריהם של הוריו. התבוננות מעמיקה בסיפור הלידה, מאפשרת לקבל רמזים חשובים על הביוגרפיה לעתיד לבוא, וכן על החיים הקודמים. סיפור הלידה הנו כמו 'האקדח המופיע במערכה הראשונה של המחזה', השב ומופיע במערכה האחרונה. כל פרט בו חשוב בהבנת הביוגרפיה של האדם.
סיפורי הלידה שלנו הנם מיקרוקוסמוס של מקרוקוסמוס, והם מתייחסים למכלול החיים כפי שכל חלק מהולוגרמה מתייחס להולוגרמה השלמה. הדבר המאפיין את ההולוגרמה הוא שאם נתבונן על חלק ממנה, הוא יגלה בפנינו את התמונה השלמה.
במהלך השנים גילינו שפיענוח סיפורי הלידה מאפשר לנו להבין את האתגרים והמוטיבים המרכזיים בביוגרפיה כולה, וכן כאלו שהגיעו מחיים קודמים. בסיפור הלידה מרוכזת מעין תמצית, הקשורה לישות העבר שלנו מחיים קודמים ולמה שיופיע בביוגרפיה ובקרמה שלנו בחיים הללו.
על מה חשוב להסתכל כאשר מדברים על סיפור הלידה והתקופות הקרובות אליו לפני הלידה ואחריה?
סיפור הלידה אינו רק הלידה עצמה. הוא כולל את ההיריון, הלידה והשנה הראשונה של החיים. שאלות כמו: האם הייתה זו לידה רצויה? איך עברה הלידה? מה מקומך בקרב האחיות והאחים – בכור/ה/? צעירה? יחיד/ה? האם נולדת בזמן? בלידה רגילה? בלידה קשה במיוחד, קלה במיוחד? בניתוח קיסרי? מהו השם שניתן לך ומי נתן לך אותו? באיזו עונה נולדת? לאיזו סביבה?
ושאלות נוספות הקשורות לאירוע הלידה מאפשרות לחלץ תמונה אימגינטיבית על החיים בכללותם.
ניתן למצוא קשר עמוק בין סיפור הלידה ונסיבות הלידה לתמות המרכזיות שיעלו בהמשך בביוגרפיה של האדם.
למשל, תינוק שאביו ניסה למנוע את ההריון עימו ותבע מהאם לעשות הפלה, על אף שהיה בהמשך ילד אהוב ורצוי, התמה של הדחייה הינה תמה מרכזית בחייו הבוגרים,
תינוקת שפרצה לעולם בסערה, בעלת אותה מחווה של "פריצה" והסתערות לאורך ילדותה וחייה הבוגרים.
אנו יוצאים מהנחה שנסיבות הלידה אינן הגורם שהוביל ליצירת תמה זו בחייו של האדם, אלא הן עצמן מהוות מרכיב הקשור ישירות לקרמת העבר ולקרמת העתיד של האדם.
שאלה לחקירה ביוגרפית: חשבו על סיפור לידתכם, האם אתם יכולים לזהות מרכיב בסיפור הלידה שקשור לביוגרפיה שלכם בהמשך החיים?
הלידה לעולם הארצי – ההתגשמות של ישות רוחנית נצחית, מעולם הרוח האינסופי וחסר הגבולות, אל גוף פיסי ואל העולם הארצי, אל הסופיות, הצמצום והגבולות.
הלידה הפיזית הינה אירוע דרמטי ביותר. ישות רוחנית חסרת גבולות של מרחב וזמן, מתגשמת בגוף פיזי, ומגיחה אל העולם מתוך הרחם האימהי.
במקרא מכונה אגן הלידה של האישה – משבר. כל לידה היא סוג של משבר, הכרוך בהצטמצמות של ישות נצחית לגוף מוגבל, המכונה בימי הביניים 'קופסת הקבר'.
במהותה, זרה הישות הרוחנית לאדמה ולעולם הפיזי. על מנת 'להיוולד' לתוך העולם הפיזי, נזקק האדם לבנות גביע. הגביע הזה עשוי משלוש מעטפות – גוף פיזי, גוף אתרי, וגוף אסטרלי – תהליך הנמשך 21 שנים.
תהליך ההתגשמות – הירידה לאדמה מעולם הרוח – הנו תהליך של צמצום, ויתור והקרבה של השפע האינסופי וחסר הגבולות של עולם הרוח, בכדי להתגשם לגוף פיזי, מוגבל וסופי. תהליך זה דורש הסתגלות הדרגתית וכואבת. הגוף הפיזי שאליו נכנסת הישות הרוחנית, עובר תהליך של הכנה בעולם הרוח במשך דורות רבים, ועדיין הוא אינו מותאם לצרכים של הישות המתגשמת לתוכו באופן מושלם.
התבוננות מעמיקה בסיפור הלידה, מאפשרת לקבל רמזים חשובים על הביוגרפיה לעתיד לבוא, וכן על החיים הקודמים. סיפור הלידה הנו כמו 'האקדח המופיע במערכה הראשונה של המחזה', השב ומופיע במערכה האחרונה. כל פרט בו חשוב בהבנת הביוגרפיה של האדם.
"מה שנמצא לפנינו באמת בילד הצעיר זוהי ישות שלא החלה עדיין את קיומה הפיזי, אלא שהביאה איתה רוח ונפש מעולמות טרום-ארציים, וצללה לתוך הגוף הפיזי שהוענק לה על ידי ההורים והאבות הקדומים שלה. אנו מסתכלים על הילד הזה כאשר הוא עומד שם לפנינו בימים הראשונים לחייו עם הקווים הבלתי-מוגדרים והתנועות הבלתי-מאורגנות, הבלתי-מכוונות. יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, אנו עוקבים אחר הקווים שנעשים יותר ויותר מוגדרים, והופכים להיות הביטוי של מה שפועל מהחיים הפנימיים של הנפש כלפי פני השטח. אנו ממשיכים לראות כיצד כל החיים והתנועות של הילד הופכים למכוונים יותר, וכיצד דבר מה מטבע-הרוח והנפש שלו מפלס דרכו ממעמקי ישותו לפני השטח.
ואז, מלאים ביראת כבוד קדושה ובהוקרה, אנו שואלים: "מה הוא זה המפלס דרכו כאן לפני השטח?" וכך, בלב ובתודעה, אנו מובלים לאחור לאדם עצמו, כאשר, כנפש ורוח, הוא חי בעולם הנפשי-רוחני הטרום-ארצי, ממנו הוא ירד לתוך העולם הפיזי, ואנו אומרים: "ילד קט, כעת, משנכנסת דרך הלידה לתוך הקיום הארצי, אתה נמצא בקרב בני אדם, אך לפני כן היית בקרבן של ישויות אלוהיות, רוחניות." מה שחי פעם בקרב ישויות רוחניות-אלוהיות ירד על מנת לחיות בקרב בני האדם. אנו רואים את האלוהי מתבטא בילד. (…)
אנו רואים בכל ילד את ההתגלות של חוקים קוסמיים של טבע אלוהי-רוחני. אנו רואים כיצד האלים יוצרים בעולם. הצורה הגבוהה ביותר, המשמעותית ביותר, היא הצורה המתגלה בילד. לפיכך, כל ילד הופך עבורנו לחידה מקודשת, משום שכל ילד מגשים את השאלה הגדולה: לא כיצד עלינו לחנך אותו על מנת שהוא יתקרב ל'אידיאל-אלילי' מסוים שנהגה, אלא כיצד עלינו לעודד ולטפח את מה שהאלים שלחו אלינו למטה לתוך העולם הארצי. אנו לומדים להכיר את עצמנו כעוזריו של העולם האלוהי-רוחני (…)"
שטיינר, ערכים אנושיים בחינוך, הרצאה 1, עמ' 18-20
"מהו באמת הדבר היפה ביותר באופן פנימי בעולם? ברור שזו הגדילה, ההתפתחות של האדם. לראות את האדם הנכנס מעולמות הרוח לתוך העולם הפיזי דרך הלידה, להתבונן כיצד מה שחי בו, מה שהוא נשא אתו למטה בצורה מסוימת, הופך בהדרגה למוגדר יותר ויותר במאפייניו ובתנועותיו, לראות את הכוחות האלוהיים בצורתם הנכונה, ביטויי האלוהי, עובדים דרך הצורה האנושית לתוך העולם הפיזי – בכל זה יש דבר מה, שבמובן העמוק ביותר ניתן לכנותו דתי."
שטיינר, ערכים אנושיים בחינוך, הרצאה 10, עמ' 213
שאלה לחקירה ביוגרפית: איך אתם חווים את ההתגשמות בעולם הארצי? האם ההתגשמות קלה או קשה עבורכם? במה זה בא לידי ביטוי?