02.11.2022
לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן
עיקרי השיעור:
שתוף 1:
"כל החולף
אינו אלא אשליה.
הבלתי מספק-
כאן הופך לאירוע;
הבלתי יתואר-
כאן הוא נעשה;
הנשי -הנצחי
נושא אותנו מעלה."
גתה
שאלה: למה לא כתוב האני הנצחי נושא אותנו מעלה?
הקטע של גתה נראה אניגמטי למדי, אבל נראה בהמשך איך הוא יתחבר לנושא שלנו.
אנחנו נדבר היום ובשיעור הבא על החלוקה לגבר ואשה ולאנרגיה הזכרית והנקבית הקיימת בכל דבר חי בעולם, לאור מדע הרוח ומנקודת מבט ביוגרפית.
שטיינר מצביע על העובדה שהעקרונות הנשיים והגבריים הינם כוחות מרכזיים באבולוציה של התודעה האנושית וגם בהתפתחות התרבות והחברה. אם נעקוב אחר היחסים שמשתנים תדיר בין הנקבי לזכרי נוכל להתחיל לחוש את האלמנטים המרכזיים האלה, הנמצאים בכל אחד מאתנו.
למה חשוב לעסוק בזה? העולם שלנו הוא עולם דואלי. מבחינות רבות ההסתכלות על הנקבי והזכרי בתוכנו כשתי אנרגיות קוסמיות הנשזרות לגורל האדם מאפשרים לנו לעשות את המטמורפוזה בנפשי -בגוף האסטרלי. זאת העבודה שלנו בתקופתנו. כלומר להביא את הכוחות הללו שהם בעלי ערך שווה וחשובים עבור כל יצירתיות פיזית ורוחנית לידי איזון.
אנחנו רואים בתקופתנו שינויים חברתיים גדולים סביב הגדרות של הגברי והנשי, מבנה המשפחה, זוגיות כמו גם פיתוחים מדעיים בתחום (שינוי מין וכדומה) מביאים לשינויים עמוקים מאד. נקודה נוספת שיש לציין לגבי התקופה שלנו היא, שהבדלים פיזיולוגיים בין נשים לגברים מאבדים יותר ויותר את האחיזה שלהם אל מול האינדיבידואליות החזקה הקיימת בתקופתנו שהיא מעבר למגדר ובלתי תלויה בו. כשאנחנו מדברים על האני, על המהות הרוחנית שלו הוא חסר מגדר- קשור להיותנו אדם.
על העבר ההווה והעתיד של החלוקה למינים נדבר נרחיב בשיעור הבא.
תרגיל: התבוננו על האיכויות הנקביות והזכריות שבכם
שטיינר מסתכל על התופעה החברתית שהחלה בזמנו של עליית הפמיניזם ומאבק הנשים על זכויות הקשורות לשוויון, כמו זכות הבחירה, כתהליך שמצביע על תהליך עמוק שמתרחש קודם בעולם הרוח. כלומר, תהליכים הקשורים לעבודה בין האלמנטים המנוגדים של הנקבי והזכרי מקורם בעולם הרוח.
שטיינר מביא במאמר גבר ואישה לאור מדע הרוח, וגם בהרצאה על שאלת הנשים מדבריהם של חוקרים שונים במאה ה19 (תקופה בה התחיל המאבק לזכות הבחירה לנשים והתנועות הפמיניסטיות- 1918 אנגליה 1920ארה"ב). חוקרים אלה ניסו לעמוד על תכונות גבריות ונשיות מובהקות והגיעו למסקנות הפוכות. לדוגמא, שטיינר אומר שמדען אחד הגיע למסקנה שטבע האישה הוא בעיקר כנוע, בעוד אחר הגיע למסקנה שמה שמאפיין את טבע האישה הוא הרצון לשלוט. חוקר אחר אמר שטבע האישה הוא שמרני וחוקר נוסף אמר שהיא מהפכנית מטבעה. מה שאנחנו רואים מכך הוא שהניסיון להכניס כביכול אלמנט מדעי למחקר, נכשל ושטיינר אומר שכנראה ההנחות שלהם היו שגויות.
באותה תקופה, חיה ויצרה וירג'יניה וולף, סופרת בריטית שחיה גם היא בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. במסה שכתבה 'חדר משלך' היא מציינת שנתבקשה להרצות על נשים וספרות, היא כותבת במסה על התהליך עד להרצאה. שם היא מציינת, כמו שטיינר, שהיא נתקלה בכתיבה גברית על נשים והיא שואלת את עצמה, מה מעניין את הגברים כל כך לכתוב על ההבדלים בין המינים בלהיטות שכזו – אחת הסיבות שהיא מעלה היא החשש של הגברים משינוי סדרי עולם.
בסוף המסה היא כותבת:
"…אבל האם אין גם במוח שני מינים, האם אין בנפשנו גבר פנימי ואשה פנימית, שגם אותם יש לאחד כדי להגיע לסיפוק ולאושר מלאים?… מצב הקיום המאוזן והנורמאלי הוא זה שבו שני הכוחות משתפים פעולה בהרמוניה רוחנית. אצל הגבר, החלק הנשי של מוחו חייב גם הוא להשפיע, והאשה חייבת לקיים מגע עם הגבר בתוכה. יתכן שזו היתה כוונתו של קולרידג', כאשר טען כי גדולי החכמים הם דו-מיניים. התלכדות זו של שני המינים היא המפרה את המוח כך שיפעיל את כישוריו במלואם." היא ממשיכה ומסבירה מה כוונתה בדו-מיני. לא בכך שיגלו אהדה לנשים אלא שהוא קולט ומשדר רגשות בלי מחסומים, יצירתי מטבעו, בלתי מפוצל, יוקד ומאיר. שייקספיר הוא הדוגמא המובהקת ביותר של מוח גברי-נשי כזה, ולא במקרה נבצר מאיתנו לדעת מה הוא חשב על נשים בנבדל מגברים"
וירג'יניה וולף, חדר משלך, עמוד 109-110
"המשפט הראשון שאכתוב להרצאה… יזהיר מפני סכנה קטלנית לכל מי שכותב- הסכנה של הזדהות גמורה עם היותו גבר או אישה באופן חד-משמעי: הסופרת חייבת להיות אישה-גבר והסופר חייב להיות גבר-אישה…
החלק הנשי והגברי שבמוח חייבים לשתף פעולה כדי שאמנות היצירה תצא לפועל. זיווג של ניגודים חייב להתממש".
וירג'יניה וולף, חדר משלך, עמוד 115-116
אנחנו רואים מדבריה של וירג'יניה וולף שלמרות המצב הקונפליקטואלי בין נשים לגברים באותה תקופה בעיקר אל מול התנועה הפמיניסטית – יש חשיבות להבנה ששני ההפכים האלו צריכים לעבוד ביחד על מנת ליצור יצירה שלמה.
קרל גוסטב יונג, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי שחי גם בסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20 קורא לארכיטיפ הנשי הלא מודע שבגבר 'אנימה' ולארכיטיפ הגברי בלא מודע של האישה 'אנימוס'.
כל אחד ואחת מאתנו מרגיש/ה שיש בנו גם מהגברי וגם מהנשי במידה כזו או אחרת. נתבונן על דבריו של שטיינר לסיבת התחושה.
שתוף 2:
"נתבונן כעת, בגופים הפיזי והאתרי. בהם שוכן הפתרון לחידת המינים. הגוף האתרי הוא תמונה של הגוף הפיזי עד רמה מסוימת. בהקשר למין, הדברים הם שונים. עבור הגבר, הגוף האתרי נשי, ובאישה הגוף האתרי גברי. כמה שזה ייראה מוזר, אם נעמיק יותר, נגלה את הדבר הבא: משהו מהמין הנגדי חבוי בכל אחד מאתנו…עכשיו, אחרי שראינו זאת, זה כבר לא אפשרי לדבר על האדם כאישה או גבר אלא נדבר על איכויות זכריות ואיכויות נקביות. איכויות מסוימות פועלות כלפי חוץ באישה בעוד אחרות פועלות פנימה. לאישה יש איכויות זכריות בתוכה ולגבר נקביות בתוכו. לדוגמא, הגבר הופך ללוחם בשל תכונת האומץ של טבע הגוף שלו, לאישה יש אומץ פנימי, האומץ להקרבה ומסירות. הגבר פועל עם היצירתיות שלו על סביבת החיים החיצונית. האישה פתוחה לקבל ומתמסרת אל העולם. אם נחשוב על טבע האדם כעל שתוף פעולה של שני כוחות מנוגדים אלה, נוכל להבין אינספור תופעות בעולם. בגבר, הקוטב הזכרי פועל כלפי חוץ והקוטב הנקבי כלפי פנים, ובאישה להיפך".
שטיינר, גבר ואישה לאור מדע הרוח, עמוד2-3
עוד קטע מעניין מדברי שטיינר כשהוא מתייחס לגוף האתרי הנשי בגבר והגברי באישה:
"נפש האדם יוצרת לעצמה גוף בעל שני קטבים, בדיוק כפי שעושה מגנט. היא יוצרת עבור עצמה חלק גברי ונשי, שכל אחד מהם יכול להיות גוף פיזי, או מגיב בזמן אחר כגוף אתרי. לפיכך, ביחס לאותם רגשות הקשורים לגוף האתרי-מסירות, אומץ, אהבה- אישה יכולה להציג בבירור מאפיינים גבריים, וגבר מאפיינים נשיים. לעומת זאת, לגבי כל אותם מאפיינים התלויים יותר בגוף הפיזי, ההשלכות של המגדר יבואו לידי ביטוי בחיים החיצוניים. מכאן נראה ברור שבכל בן אנוש, אם ברצוננו להתייחס אליו כמכלול, יש לפנינו תופעה בעלת שני חלקים- אחד גלוי וגשמי ואחד נסתר ורוחני. ואדם שלם הוא רק אותו גבר המסוגל לשלב גבריות חיצונית עם אופי נשי יפה בתוכו. ואת זה חשו תמיד אנשי הרוח הגדולים ביותר, כלומר בעלי האופי המיסטי, בחיי הרוח של העבר."
שטיינר, חידות העולם והאנתרופוסופיה, שאלת הנשים, עמוד 9-10
דברים אלה מתכתבים עם השיר של גתה שקראנו בהתחלה. בתקופה של תרבות גברית וחומרנית שולטת גתה מחפש את הצד המשלים שלו בנשי הנצחי.
מה שטיינר אומר בקטעים שקראנו? בשביל לראות את הישות השלמה של האדם אנחנו צריכים להתבונן הן על החיצוני פיסי והן על הפנימי-אתרי ואיך הם יתקבלו או יבאו לידי ביטוי דרך הנפש. אפשר להבין למה בניסיון לראות רק את החיצוני יש המון טעויות. למה? כי תלוי אם מתבוננים בהיבטים הפנימיים או בהיבטים החיצוניים של האדם. אנחנו רואים גם כאן את הצורך להסתכל על הישות השלמה של האדם. חד צדדיות מביאה תמיד לטעות. הנפש שלנו תפנה פעם החוצה עם הגוף ופעם פנימה ותביא דברים מהגוף האתרי.
מה זה אומר שהגוף האתרי שלנו הוא מהמין הנגדי? בואו נחזור רגע למה הוא הגוף האתרי. הגוף האתרי נמצא בצמחים וקשור לכוח החיים שבנו. הגוף האתרי אחראי גם על ההומוסטאזיס בגוף ובנפש, הוא כוח מאזן. הגוף האתרי קשור לחלק האמצעי של הגוף (הלב, נשימה). היא המערכת שמקשרת בין הפנים לחוץ.
כשהגוף האתרי מתפתח בילד בין גיל 7-14 ניתן לראות בילד את הפירות של התגשמויות קודמות בנגוד לתורשה. אנחנו נראה את הישות האינדיבידואלית של הילד. זה לא במקרה שיש לנו את אירועי גיל 9 ו-12 בשבעון הזה. אירוע גיל 9 , שקשור ללידת התודעה העצמית ואירוע גיל 12- שקשור לחלוקה לזכר ונקבה והחלוקה לעליונים ותחתונים, כוחות החשיבה מול כוחות המין. ולהגדרה העצמית הארצית שלנו. הגוף האתרי קשור לפריה ולרביה, הבריאות והחולי, טמפרמנט , הרגלים, כל מה שמהווה תשתית להתנהגות שלנו, תלוי בגוף האתרי של האדם. הגוף האתרי נקרא גם גוף האהבה- אהבה קשורה לחיים והפוכה מאגואיזם. קשור לגמרי לגורל שלנו, איך נגיב לאירועים. המבנה האתרי שלנו קשור לקרמה שלנו.
שאלה: בתקופת הילדות ,איך באו לידי ביטוי תכונות גבריות או הנשיות בכם?
אפשר להתבונן אל מול השקוף של השבעון האתרי בנפש השכלית מ28-35 וברוח החיים מ -49-56 .
שאלה: האם אתן יכולות-יכולים לחוש שינויים לאורך תקופות החיים השונות מההיבט הגברי-נשי בתוככם? עד כמה האיכויות של המין הנגדי באו לידי ביטוי בחיים שלכם?
שאלה: איך אתם מרגישים היום ביחס בין הגברי לנשי בתוככם – האם הקטבים מאוזנים או הייתם רוצים לאזן תכונה מסוימת?
שאלה: האם אתם יכולים להבחין בנשי או הגברי עולים בכם באינטראקציה עם אנשים מסוימים. מה גורם לכך?
שטיינר מחבר את היפוך הגופים האתרים בגבר ובאישה לנושא הקרמתי ואומר את הדבר הבא:
" אך מדע הרוח מצביע על סיבה עמוקה יותר המסבירה מדוע יש למצוא תכונה גברית אצל האישה ותכונה נשית אצל הגבר. מדע הרוח מדבר על האופן בו בני אדם שואפים באופן מתמיד לשלמות גדולה יותר, דרך גלגולים רבים. חיינו הנוכחיים הם תמיד תוצאה של חיים קודמים. לכן כאשר אנו עוברים דרך גלגולים רבים, אנו חווים גלגולים גם כגבר וגם כאישה. התכונות שמופיעות בנו הם התוצאה של ההתנסויות שחווינו בשני הצדדים של החיים הארציים."
שטיינר, גבר ואישה לאור מדע הרוח
החוויה בחיים כגבר או אישה היא כמובן חוויה שונה, שקשורה לקרמה שלנו ולתיקון שלקחנו על עצמנו בחיים האלה. שטיינר מציין שבדרך כלל נתגשם פעם כגבר ופעם כאשה, ישנם מקרים יוצאים מן הכלל של התגשמויות חוזרות באותו המין.
תרגיל: האם אתם יכולים למצוא קשר בין מה שבאתם לתקן בחיים האלה לבין היותכם גבר או אישה. מה זה מאפשר או לא מאפשר לכם?