ביוגרפיה בימי קורונה 98

24.11.2021

לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן

עיקרי השיעור:

הנושא: המורים הגדולים של האנושות  -זרתוסתרא

מדע הרוח מלמד אותנו שאנחנו בתהליך מתמיד של האבולוציה. האבולוציה עליה מדובר היא של התודעה. רמות הולכות וגוברות של תודעה, של הכרת עולם הרוח ומגע עם סודות האדם והעולם. בכל שלב של האנושות והקוסמוס ישנה מעין משימה התפתחותית – שנקראת אימפולס. שהוא הדחף והמשימה הייחודית של אותה תקופה. הבנת האימפולס של התקופה בה אני חי היא התפקיד של האדם על מנת למלא את חלקו וחובתו בקידום האנושות.

אבל האימפולס אינו רק ידע שנחווה באופן זה או אחר – אלא יש אישים המובילים את האנושות בכל תקופה ותקופה. אישים שבאישיותם ובמבנה הגופים הגבוהים שלהם יכלו לבשר על הדבר החדש, לתווך אותו לבני האדם. אלו הם המורים הגדולים של האנושות.  בכל דת, תרבות עם  יש את דמויות המופת שלו. אבל כאן מדובר על מורים של האנושות – שהם מעבר לקונקרטי. אפשר לומר שהם שייכים לרוחות הזמן.

"..  כאשר אנו עולים גבוה יותר, לעבר הארכאי, נמצא שם את הישויות המדריכות מהלכי תקופות של זמן, מעבר לשונות בין העמים. ודאי שאין זה התפקיד היחיד של ישויות אלו, אבל בשביל ההתחלה נוכל לקבל מושג מסוים עליהן אם נתייחס לתפקידים המסוימים הללו שהן מבצעות." (קוסמוסופיה הרצאה 6)

שאלה – איזה דמויות מופת גדולות רוחניות אתם מכירים – שהביאו משהו חדש להתפתחות הרוחנית ?

שטיינר מדבר על הדמויות הבאות :

זרתוסטרא – פרס

הרמס – מצרים

בודהה – הודו

משה – העם העברי

 אליהו – העם העברי

כריסטוס  – כלל האנושות

במפגש היום נעסוק מעט בדמותו של זרתוסטרא והאימפולס שהוא שירת עבור העולם.

שאלה – מה ידוע לכם על זרתוסטרא ?

יש בעיה בלמקם אותו ברצף של האירועים ההיסטוריים

 

"חוקרים מודרניים מסוימים מחשיבים את זרתוסטרא לבן זמנו של בודהה, והם קבעו שתקופת חייו המשוער היא כשש מאות או שש מאות וחמישים שנה לפני הולדת הנצרות. מעניין וראוי לציון שחוקרים אחרים, משנים מאוחרות יותר, שלמדו בקפידה את כל המסורות הקיימות הנוגעות לזרתוסטרא, הגיעו למסקנה שהאישיות המסתתרת תחת שמו של מייסד הדת הפרסית העתיקה חייתה הרבה מאות שנים לפני זמנו של בודהה. היסטוריונים יוונים קבעו שוב ושוב שאין מנוס אלא להקדים את התקופה המיוחסת לזרתוסטרא בשנים רבות, ייתכן שעד חמשת אלפים או ששת אלפים שנים לפני מלחמת טרויה (שמתוארכת כשנת 1200 לפנה"ס).

בן זמנו של בודהה

600 -650 לפני הספירה / לפני הולדת הנצרות

מאות שנים לפני בודהה

5000 – 6000 שנה לפני מלחמת טרויה. מלחמת טרויה 1200 לפני הספירה. לפי זה מדובר על יותר מ 7000 לפני הספירה

מה אומר שטיינר על זרתוסתרא ובכלל על המורים הגדולים של האנושות:

מקור 1

"זרתוסטרא חי באותו עידן רחוק והיה אחד האישים הגדולים שהחדירו תמריץ עצום לקידום הציוויליזציה והתרבות. אישים מובילים כאלה חייבים תמיד לשאוב מהמקור היצירתי את הדבר שאנו מכנים בשם 'הארה', שבאמצעותה הם נחנכים ל'מיסטריות' הגבוהות יותר של העולם, מבלי לקחת בחשבון את התודעה האנושית הרגילה של זמנם. אישים בולטים אחרים שנזכיר בהרצאות אלו הם הרמס, בודהה ומשה. זרתוסטרא חי לפחות שמונת אלפים שנה לפני העידן הנוכחי, והמתנות המפוארות שהוא האציל לציוויליזציה מרוחו המוארת, השתקפו בהתפתחות התרבותית הגדולה של האנושות. השפעתו הוכרה בבהירות כבר לפני זמן רב, וכל מי שמתבונן בזרמים המסתוריים שבתשתית האבולוציה האנושית, יכול לראות זאת אפילו כיום."

עולה השאלה –  מה הם הזרמים שהם בתשתית האבולוציה ?

מדובר על נתיבים  מהותיים שונים זה מזה שפועלים באבולוציה האנושית – נתיבים אל עולם הרוח והחניכה הרוחנית. לצורך הבהרה של נתיבים אלו מזכיר שטיינר את הדרך של ההודים הקדומים לעבודה רוחנית.

שאלה – אולי אתם יכולים לאפיין מתוך הידוע לכם מהי הדרך של התרבות ההודית לעבודה רוחנית ?

מקור 2

לאחת הדרכים המובילות אל עולם הרוח אפשר לקרוא בשם 'השיטה המיסטית', ולדרך אחרת – 'שיטת מדע הרוח'. כל האישים הרוחניים הגדולים פסעו בשבילים אלה כדי להגיע אל האמיתות וההתגלויות שהם נשלחו להטביען באנושות בצורת קידמה תרבותית. בזמני בראשית גרם טבע ההתפתחות האנושית לכך, שאנשים בני כל גזע שהוא יכלו להבחין בהתגלויות הגדולות בדרך אחת בלבד מבין שתי השיטות האלו. אך החל בתקופת היוונים ואילך, כלומר, בשחר העידן הכריסטיאני – התערבבו שני זרמי מחשבה נפרדים אלו והפכו יותר ויותר לזרם תרבותי יחיד..."

 

מקור מס' 3

"נוכל להבין את ההבדל בין מה שנולד מזרם המחשבה של זרתוסטרא לבין תורות ההודים הקדומים, אם נזכור שיש באפשרותנו להתקרב לאותו אזור של עולם תפישת-העל משני צדדים שונים. בהרצאות אחרות דיברנו על השביל שעל האדם לעבור בו במסעו כדי להיכנס אל עולם הרוח. קיימות שתי שיטות אפשריות לרומם את אנרגיות הרוח ואת היכולות החבויות בהווייתם הפנימית של האנשים אל מעבר לרמתן הנורמלית, עד שיוכלו לעבור מעולם מוחשי זה אל העולם שמעבר לתפישת החושים הרגילה. ראשית יש ביכולתם של האנשים להעמיק עוד ועוד אל פנימיות רוחם ולהתמזג עם מהותם. השיטה השנייה מובילה אל מעבר לצעיף הפרוש סביבנו עקב מצבנו החומרי. באמצעות שימוש בשתי שיטות אלה יש באפשרותו של האדם להיכנס לממלכת-העל של התפישה…

איך אתם מבינים את שתי השיטות ?

מקור 4

שתי הדרכים להגיע לעולמות הרוח

חשוב להבהיר – כאן מדברים על דרך העבודה ולא על רמות התודעה.

כשאנו חווים בתוך עצם הווייתנו העמקה של כל ערכינו הרגשיים והתפישתיים ושל המושגים הרוחניים שלנו – בקצרה, של דחפינו הרוחניים – וכשלמעשה אנו חודרים יותר ויותר לתוך עצמנו, כך שכוחותינו הרוחניים מתחזקים יותר ויותר, יש באפשרותנו לגבש את עצמנו מבפנים באופן מיסטי ולהגיע, מבעד לכל הדברים שאנו מחזיקים בהם ואשר שייכים לעולם הפיזי, אל תוך מהותנו הרוחנית הממשית, אל ה'אני' הרוחי שעובר מגלגול לגלגול ואיננו בר חלוף, אלא נצחי. לאחר שאנו מתגברים על תשוקותינו ומאוויינו, ועל אותן התנסויות נפש שהן מנת חלקנו בגלל הגוף הפיזי והעולם הפיזי שאנו נמצאים בתוכם, יכולה הווייתנו האמיתית לבקוע דרך הצעיף האופף ומקיף-כל ולהיכנס אל עולם הרוח לנצח.

מצד שני, לעומת זאת, אם נפַתח את הכוחות שיכשירו אותנו להיות לא רק הגיוניים ורגישים לעולם החיצוני הסובב אותנו על צבעיו ותחושותיו, גווניו והטונים שלו, החום והקור, ואם נחזק את כוחותינו הרוחניים עד כדי כך שניעשה מודעים למה שנמצא מעבר לצבעים, לצלילים, לחום או הקור ולכל תפישות החושים הארציים האחרים שתלויים כערפל סביבנו, יובילו אותנו כוחותינו הרוחניים אל מעבר לענן העוטף אותנו, אל תוך האזור נטול הגבולות של תפישת-העל, שמשתרע עד האינסוף לנצח.

 

 

 

הדוקטרינה של זרתוסטרא התבססה רובה ככולה על השיטה השנייה שהזכרנו. זרתוסטרא לימד את תלמידיו את סוד חיזוק כוחות התפישה וההכרה שלהם, כדי שיוכלו להגיע אל מֵעבר לערפילים האופפים את ראיית העולם החיצונית. הוא לא אמר לחסידיו מה שאמרו המורים ההודים: "הסבו את מבטכם מהצבעים והצלילים ומכל החושים האחרים שמייצרים רשמים מהעולם החיצוני, ובקשו אחר השביל אל עולם הרוח באמצעות התמזגות עם רוחכם בלבד." לחליפין הוא אמר כך: "חזקו את כוחות הראייה שלכם, כדי שתוכלו להתבונן סביבכם בכל הדברים – בצמחים, בחיות, במה שחי באוויר ובמים, בהרים ובמעמקי העמקים – והביטו נא בעולם." אנו יודעים שתלמידי הרוח של המיסטיקנים ההודים החשיבו את האדמה שאנו חיים עליה כמאיה (אשליה) בלבד, והפנו לה עורף כדי לממש את מצב התודעה של ברהמא.

שאלה ביוגרפית- לאיזה מבין הנתיבים המתוארים אני מרגיש שייך ? מה פועם בי ? איך חוויתי את זה ? האם זכורה לי חוויה מסויימת ?  האם יש כאלו שנמשכו אל המזרח, הודו ? אולי עברו דרך רטריטים ? מי שואף תמיד אל הידע אל ההבנה ?

מקור 5

כיצד הבין אברהם אבינו שיש בורא לעולם?

 א.מתוך (פרקי דרבי אלעזר פרק כו):

"כשהיה אברהם קטן, הוא שאל את עצמו "מי ברא את השמים ואת הארץ, ומי ברא אותי?"

הביט אברהם על השמש המאירה את העולם וחשב שהיא יצרה את השמים ואת הארץ. עמד אברהם והתפלל אל השמש כל היום כולו. לקראת הערב שקעה כמובן השמש במערב, ועלה הירח במזרח. כשראה אברהם את הירח והכוכבים חשב שהם חזקים מהשמש, ואמר לעצמו: "הירח ברא את השמים והארץ ואותי, והכוכבים הללו הם כולם העבדים שלו". אז התפלל אברהם אל הירח במשך כל הלילה כולו. לעת בוקר שקע הירח במערב ושוב זרחה השמש במזרח, אז הבין אברהם ואמר: "אין בידיהם של אלה שום כח, אדון יש עליהם – אליו אתפלל ואליו אשתחווה".

על כן מסביר המדרש מדוע התגלה הא-לוהים לאברהם (בראשית רבה, לט, א): משל לאדם שהיה עובר ממקום למקום עד שהוא ראה אור בעיר אחת. אמר לעצמו האיש – "האם יתכן שאין לעיר מנהיג?"

ראה אותו בעל העיר ואמר לו – "אני הוא בעל העיר". כך פנה הא-לוהים לאברהם ואמר לו – "אני הוא בעל העולם".

ב. רמב"ם, הלכות עבודת כוכבים א', ג).

"כיוון שנגמל איתן זה (=אברהם אבינו) התחיל לשוטט בדעתו, והוא קטן, והתחיל לחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו כי אי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטיפשים, ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים, והוא עובד עמהם, ולבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכל, ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו. וידע שכל העולם טועים, ודבר שגרם להם לטעות זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת מדעתם. ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו.

מתוך מה שראינו על שני הנתיבים : באיזה נתיב לדעתכם הלך אברהם ?

print