22.03.2022
לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן
תמלול השיעור:
שלום לכולם,
נעשה חזרה קצרה על מה שהיה במפגש הקודם כדי שנוכל לקשר בינו לבין המפגש של היום.
במפגש הקודם עסקנו והגענו לאיגרת הרביעית, שנקראת קהילת טיאטירה, לא צריך לזכור את השמות רק לדעת שהאיגרת הרביעית קשורה לתקופת התרבות הרביעית של יוון-רומי. ראינו שבתהליך הזה של ההתרחקות של התרבות האנושית מהמגע עם הרוח החל מהודו ומטה (בגרף) ביוון הירידה אל החומר הגיעה לאיזשהו איזון של הרוח וחומר, והיחס אל החומר היה במקום מסוים התייחסות רוחית, הצורה של החומר ריתקה.
הבנת החומר והופעתו באסתטיקה ובפיסול שלו היה שם מצד אחד וגם בהתפתחות של אברי החשיבה – התפתחה בתקופה הזו הנפש השיכלית-רגשית, האינטלקטואליות חדרה כאיבר להבנת העולם ועצמי, זה כבר לא אותה הבנה רוחית-אינטואיטיבית-חלומית שהיתה בדורות בתקופות התרבות הקודמות, אלא הכלי להבנת העולם הלך ונעשה יותר ויותר דרך השכל – וזה מלווה אותנו עד היום.
התהליך הזה של ההפשטה וההתרחקות מעולם הרוח הלך ונעשה יותר בולט במובן מסוים, הנושא של המוות שחודר לחיים – המוות כאירוע שקוטע את החיים ועושה איזשהו סף/גבול לחיים, והחיים בתקופה ההיא מתחילים להתנהל, ובעצם האדם מתרחק משני הסעיפים של הנצח – הנצח שלפני הלידה והנצח של אחרי המוות.
חיי האדם נעשים תחומים בין רגע הלידה ורגע המוות.
השינוי הזה בחשיבה השפיע, הכתיב ועיצב את כל האופן בו האדם יעמוד מול החיים ומול עולם הרוח – אם נולדים בתאריך מסוים ומתים בזמן מסוים וזה שרירותי, אז יש להיות את היום ולחיות את הרגע וכמובן להתמלא פחד מהמוות ולעשות הכל כדי לא להכיר את המוות.
בתוך התהליך הזה של הירידה וההתרחקות מהרוח מתרחש אירוע רוחני ממדרגה ראשונה והרוח מתערבת ונכנסת כדי להציל את האנושות מן התהליך שקרה שם והאימפולס הרוחני שהגיע לעולם – אנחנו תמיד רואים בתקופות מסוימות גם בנקודת המבט ביהדות כמו באפוקליפסה, יש התערבות של היררכיות ויישויות רוחיות כדי להציל את האדם והאדמה.
איפה במקורות שלנו ראינו שהאלוהות התערבה כדי להציל את האנושות או את העם מהתהליך שהיא הגיעה אליו?
למשל – במבול – האנושות התדרדרה והארץ שיחתה, שהיה צריך להתערב באופן הזה, באסון הזה, כדי שיתחילו להתעורר כוחות רעננים במסע של האנושות.
במצריים רגע לפני שהעם העברי הגיע להשחתה הכי גדולה של 49 מדרגות טומאה והתדרדרות מוסרית, גם שם מתרחש כוח אלוהי כדי להציל אותם משם.
או על ידי אסון המבול או באופן הזה, עולם הרוח באופן בו הוא משרת ומלווה את האנושות אז רגע לפני שזה נעשה בלתי נסבל עבור האנושות עצמה – האלוהות מתערבת, כל פעם באופן אחר.
משתתפת: גם בקורונה.
יפה: נכון.
אז מה שאנחנו רואים בתקופת יוון שחדר אימפולס שאיפשר לאדם לחזור אל מה שהוא איבד זה עדיין בשלב הנבט אבל זה נשתל שם מתוך האני שלו – האני אנוכי חדר– האדם מכיר את צלם האלוהים שבו.
החדירה הזו של ה״האנוכי״ מאפשרת בתהליכי עבודה מאז, לחזרה להוויתו הנצחית ובחזרה הזו הוא מתגבר על המוות. יכולים לראות במקביל את ההתדרדרות ואת המענה שעולם הרוח שלח לאנושות.
האיגרת עצמה נפתחת כשהדובר מציג את עצמו כ ׳אני בן האלוהים׳ – שזה האימפולס שאנחנו מדברים עליו – יש שם אזהרה מאד גדולה לא להיות כאיזבל שרדפה אחר ככל נביאי האמת והכניסה עבודה זרה לעולם – והאזהרה שקיבלנו אז – לא ללכת אחרי איזבל – זה אומר לשים לב מי הוא נושא הבשורה ודובר האמת ומי הם אלילי השקר.
דווקא בזמן הזה שנכנסת הרוח והאימפולס שמראה על כיוון ההתפתחות, הסכנה היתה הבלבול – האם אני שומע את הקול האמיתי או את קול הבעל או השקר.
יש סידרה שהרעיון שלי מקסים אבל המשחק גרוע – מניפסט – הרעיון הרוחני שלה מקסים – על מטוס שטס ומבחינת הנוסעים הם חוו טיסה של 3 שעות, וכנראה מבחינה רוחנית הם היו באיזו גלקסיה וכשהם נחתו הסתבר שהם היו בפער של 5 שנים. מה שקורה בסדרה הזו הם כנראה נחשפו לתודעות מאד גבוהות והם שומעים קולות ורואים מראות ואז מגיע השלב שהם לא יודעים האם הקול שהם שומעים אמור לכוון אותם למעשה מסוים או האם הוא אמור לגנוב אותם לכוחות הרעים, לשרת כוחות נגד.
עוד ראינו, עשינו קפיצה לעידן השישי ששם יפתחו החותמות, אחרי מלחמת כל בכל, תעבור תקופה 5-6-7 העידן הפוסט אטלנטי ה6, יפתח הספר ויפתחו החותמות.
הספר שדיברנו עליו – שטיינר מדבר על הספר הזה במובן של ׳הספר האישי׳ מה שנחתם באדם, זה לא תולדות האנושות וגם לא תולדות חיי האדם, אלא הספר האישי שנחתם באדם בכל אדם מתוך התקופות שעבר והתהליכים הרוחניים שעבר או לא עבר – מה נחתם בכל אדם ואדם.
הספר הזה יפתח ואז יראו מה לקחתי מכל תקופה ומה עיבדתי כאיבר רוחני שיוכל לשרת אותי לתקופה הבאה של האנושות.
דיברנו על החותמות –
משתתפת: החותם יש לו שני מובנים –
-מה נחתם באדם, בארשת פניו ומה יבטא את התהליכים הפנימיים שלו ומשהו מזה יש גם אצלנו – כחלק מהקרמה.
-האנושות תסומן על ידי החיה או המלאך – בעידן השישי מי שיתמיד בדרך הרוחית לא יפול לזרועותיו של הארימן.
יפה: נכון.
החותם הראשון בפיזיונומיה שלנו – החיצוניות שלנו תראה מי אנחנו – לא נוכל להסתיר את הרוע שלנו כמו שאנחנו יכולים היום – זה יהיה נגלה.
החותם השני יהיה שהאנושות תסומן או על ידי המלאך או על ידי החיה כלומר אנו נסומן אם נהיה אלה שנישאר בנאמנות לאל או שניפול לידי החיה – הכוח המתנגד אל הרוח. אחרי מי שנלך הוא יסמן אותנו – המלאך או החיה.
דבר נוסף שחשוב לי להבהיר:
באיגרת הרביעית הדובר מבטיח למי שילך ויקיים נכון את המשימה, הוא יראה לו את ׳כוכב השחר׳. יש פה אינפורמציה מעניינת שאני פעם ראשונה נתקלת בה ואני משתפת אתכם – זה מופיע בספר –
שטיינר אומר שהשלב הזה של האדמה נמצא תחת חסות שני כוכבים (פלנטות) –
מאדים.
מרקורי.
המחצית הראשונה של תקופת האדמה היא תחת חסות מאדים, והמחצית השניה היא תחת חסות מרקורי. מרקורי הוא כוכב השחר, לפעמים הוא נקרא ונוס, והוא מראה את הכיוון שהאדמה הולכת אליה מאמצע שלב האדמה אל השלב הבא של האנושות.
רק מי שילך בדרך הנכונה יוכל לקלוט ולראות את מה שהכוכב הזה בעצם מביא – הוא כמו יתווה את הדרך. אנחנו נראה את מה שהכוכב הזה מביא, ואנחנו יודעים שכוכבים זה מקום מושבם של ישויות רוחיות נעלות ואני לא יודעת מה זה אומר מרקורי, לא רוצה להטעות, אבל אולי זה קשור לאיכות של מרקורי במסע לאחר המוות. יש שם את כל העניין המוסרי שלנו אבל לא מצאתי לזה סימוכין.
לפעמים כשמחלקים שבתאי, שמש, ירח ואדמה – אז במקום אדמה בכתבים האוקלטיים כתוב מאדים ומרקורי. זה מופיע כאינפורמציה שאולי ניתקל בה מתישהו.
לפעמים במקום ׳מרקורי׳ היו רושמים ׳ונוס׳ – כדי לשמור על הסודיות של הידע.
היה חשוב לי שנכיר את זה.
משתתפת: מרקורי נחשב גם כשליח האלים – השליח המקשר בין האנשים ובין האלים אז יכול להיות שזה גם שייך לזה.
יפה: נכון אבל הוא לא מתאר איזו איכות של מרקורי שם, אני חושבת שזה קשור לאיכות של מרקורי שאדם פוגש במסע לאחר המוות, כי שם יש התייחסות למימד המוסרי של האדם כשהוא מגיע לפלנטת מרקורי, שהוא צריך לעבור איזו היטהרות לפני שהוא מגיע לשם כדי שיוכל להיות שם, אבל זו רק השערה, אין לזה ממש השפעה על הבנת האיגרת והתהליך כולו.
יש קשר בין התכנים המובאים בכל איגרת לבין החותם המקביל שיפתח בתקופה השישית. אם אתם זוכרים בתמונת ׳ארבעת הפרשים׳ אתם זוכרים איך הפרש הרביעי נקרא?
הוא ירקרק אפור – שמו המוות. ההתגברות על המוות או להאמין שהמוות הוא סוף החיים, מופיע גם בחותם הזה.
הגענו לסוף התקופה החמישית – התקופה שאנו נמצאים זה, היא מאד מאד משמעותית לאנושות – איפה שהיא נמצאת, ולתביעה מהאנושות לעבוד ולראות לקראת מה אנחנו הולכים או נידרש ללכת, ואם לא נפעל עכשיו – מה שלא יעשה עכשיו לא יעשה. זו משימה אישית אבל גם משימת התקופה – להחדיר את האיבר החדש הזה שאמור לפעול כאן בעולם.
בדיוק בחושך הגדול של התקופה החמישית שאנחנו נתונים בה, יש גם את הדרישה הגדולה מאיתנו לעשות משהו ולפעול לקראת התקופות שיבואו.
טקסט 1
"יש לנו איפא את מרקורי בתור כוכב, בתור נותן הטון העיקרי, בתור הכוח הקיים במחצית השניה של עידן האדמה. מרקורי הוא הכוכב שמייצג בעבורנו את הכוח נותן הכיוון, הכיוון כלפי מעלה שהאדם חייב לנווט בו את עצמו". 67
טקסט 2 – איך מאופיינת התקופה החמישית
"אנו חיים כעת בתקופה החמישית שבה ירדה התרבות עמוק עוד יותר מאשר עד לאדם. אנו חיים בתקופה שבה מהווה האדם עבד לתנאי הקיום החיצוניים, לסביבה. ביוון השתמשו ברוח כדי להחדיר רוחיות לחומר, והחומר המוחדר ברוח מופיע לפנינו בדמויות אפולו וזאוס, בדרמות של סופוקלס וכן הלאה. אז יצא האדם אל המישור הפיסי, אך עדיין לא ירד אל מתחת לאדם. גם ברומי היה עדיין כך. ירידה עמוקה זו אל מתחת לספירה של היסוד האנושי חלה כעת לראשונה. בזמננו הפכה הרוח עבד לחומר. בתקופתנו משתמשים ברוח רבה עד אינסוף כדי להפוך את המישור הפיסי החיצוני הזה למקום נוח ככל האפשר לבני האדם ..באיזה כוח רוחני הוא משתמש כדי לתכנן ולייצר מכונת קיטור, כדי להגות ולהמציא מסילת ברזל, טלפון וכן הלאה. הוא חייב להשתמש בכוחות עצומים מחיי הרוח כדי להמציא ולייצר את אמצעי הקיום החומריים הללו. ולמה הם משמשים ? האם קיים הבדל מהותי לחיים הרוחיים אם בתרבות עתיקה מסויימת כתש האדם את הדגן בין שתי אבנים, ולשם כך זקוק היה לכוחות רוחיים מועטים מאוד, או אם אנו מסוגלים לשלוח טלגרמה לאמריקה כדי לקבל משם כמויות גדולות של דגן ולכותשן לקמח בטחנות מתוחכמות להפליא ? מנגנון שלם מוכנס לתנועה אך ורק למען הקיבה. נבהיר לעצמנו עד כמה רבים לאינספור כוחות חיי הרוח המוחדרים לתרבות החומר בלבד. מתרבות הרוח ניתן להעביר מעט מאוד דרך אמצעי הקיום החיצוניים. בטלגרף, למשל, משתמשים לעיתים נדירות מאוד בעניינים אנתרופוסופיים…
כך לפנינו במובן מכריע ביותר מסלול תרבות שנמצא בתהליך ירידה עד לזמננו, עד לתקופת התרבות החמישית, שימשיך וירד לעומק הולך ורב. על כן חייבת האנושות להישמר באמצעות אימפולס חדש מפני התדרדרות גמורה לתוך החומר. מעולם לפני כן לא התדרדרה ישות האדם לעומק כזה אל תוך החומר. חייב היה להופיע על האדמה אימפולס חזק יותר, האימפולס החזק ביותר. זו היתה הופעתו של כריסטוס ישוע שנתן את הדחף לחיים רוחיים חדשים. על העובדה שבמהלך הירידה יש לנו בחיי הרוח כוחות עולים, כוחות המתנשאים כלפי מעלה, עלינו להודות לאותו אימפולס גדול שהגיע ובא אלינו באמצעות כריסטוס ישוע. בתוך ירידה זו אל החומר התקיימו תמיד אימפולסים רוחיים. " 62.
מהם הכוחות העצומים מחיי הרוח שאנחנו צריכים? למה הכוונה?
משתתף: כוחות הצורה?
יפה: איזה כוחות שבתוך האדם מאפשרים לבנות וכו׳?
משתתפת: כוחות של דימיון הכרה ומחקר.
יפה: בדיוק – דימיון, חשיבה, חריצות, תכנון – הרבה מאד איכויות שהן איכויות רוחניות.
״שבמהלך הירידה יש לנו בחיי הרוח כוחות עולים״ –
אנחנו יכולים לראות את זה בתקופתנו על הצימאון והשפע הרב שנפתח לעיסוק בחומרי רוח שקודם לא היו. אפשר לראות את זה בשנות ה60 של המאה הקודמת שהמזרח נפתח והיתה נהירה לדת והאימפולס הזה שחודר ומקבל צורות שונות – לאדם שמבין בתוכו שהוא הגיע לדרך ללא מוצא מבחינת הסכנה הרוחנית שלו.
התפלאתי לשמוע ששרת המדע שמעודדת את פיתוח הבינה המלאכותית במדינת ישראל.
לגבי השאלה ׳מה זה מתחת לאדם׳?
הוא מסביר שם שכל הכוחות – במקום שהחומר ישרת את האדם, האדם נעשה עבד לחומר. התעסקות בחומר לא כחלק אורגני מחיי האדם אלא כמעט כהשתלטות על החיים שלנו. התהפכו היחסים בין החומר לאדם ובין מה שהחומר אמור לשרת אותו. אנחנו רואים את מיטב הכוחות שמפנים את האנרגיה שלהם לפיתוח, יותר כסף או יותר נוחות או רווחה אבל במקביל אנו רואים את העלייה של הכוחות הרוחיים שהם אמורים להציל את מה שהאנושות כמעט הולכת לקראת הכחדה רוחית של הדבר הזה.
נראה איך מוצגת התקופה החמישית שלנו דרך האיגרת החמישית וננסה לראות את הקשר בין האיגרת החמישית לחותם החמישי.
טקסט 3
חֲזוֹן יוֹחָנָן פֶּרֶק ג – האיגרת החמישית – אנגלו גרמניה.
ג וְאֶל־מַלְאַךְ קְהַל סַרְדִּיס כְּתֹב כֹּה אָמַר אֲשֶׁר־לוֹ שֶׁבַע רוּחוֹת הָאֱלֹוהִים וְשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים יָדַעְתִּי אֶת ־מַעֲשֶׂיךָ כִּי ־לְךָ שֵׁם כְּאִלּוּ חַי אַתָּה וְהִנְּךָ מֵת׃ 2 שְׁקֹד וְחַזֵּק אֶת ־הַשְּׁאֵרִית הַקְּרוֹבָה לָמוּת כִּי לֹא־מָצָאתִי מַעֲשֶׂיךָ שְׁלֵמִים לִפְנֵי אֱלֹוהָי׃ 3 זְכוֹר אֵת אֲשֶׁר ־קִבַּלְתָּ וְשָׁמָעְתָּ וְשָׁמְרָה־ זֹּאת וְשׁוּבָה וְאִם־ לֹא תִשְׁקוֹד הִנְנִי בָא עָלֶיךָ כַּגַּנָּב וְלֹא תֵדַע הַשָּׁעָה אֲשֶׁר אָבֹא עָלֶיךָ׃ 4 יֶשׁ־ לְךָ גַם־ בְּסַרְדִּיס שֵׁמוֹת מְעַט אֲשֶׁר לֹא גֵאֲלוּ אֶת ־מַלְבּוּשֵׁיהֶם וְיִתְהַלְּכוּ אִתִּי לְבֻשֵׁי לְבָנִים כִּי רְאויּיִם הֵם לָזֹאת׃ 5 הַמְנַצֵּחַ יִלְבַּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים וְלֹא אֶמְחֶה אֶת ־שְׁמוֹ מִסֵּפֶר הַחַיִּים וְאוֹדֶה שְׁמוֹ לִפְנֵי אָבִי וְלִפְנֵי מַלְאָכָיו׃ 6 מִי אֲשֶׁר ־אֹזֶן לוֹ יִשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ אֹמֵר לַקְּהִלּוֹת׃
אקרא את זה לפי המבנה שלמדנו – איך המלאך מציג את עצמו, מה עשו נכון ומה עשו לא נכון ומה ההבטחה.
שאלה ראשונה – מי הם שֶׁבַע רוּחוֹת הָאֱלֹוהִים וְשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים ?
שאלה שניה – איך נסביר את חַי אַתָּה וְהִנְּךָ מֵת ?
שאלה שלישית – מה הם אלה אֲשֶׁר לֹא גֵאֲלוּ אֶת ־מַלְבּוּשֵׁיהֶם וְיִתְהַלְּכוּ אִתִּי לְבֻשֵׁי לְבָנִים ? – מה הפירוש?
שאלה רביעית – הַמְנַצֵּחַ יִלְבַּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים וְלֹא אֶמְחֶה אֶת ־שְׁמוֹ מִסֵּפֶר הַחַיִּים ?
מי מוכן לנסות לענות על אחת מהשאלות לפי מה שלמדנו על התקופה?
משתתפת: רוחות האלוהים הוא מדבר על הגופים של האדם – הפיזי, האתרי, האסטרלי, האני, מאנס, בודהי ואטמה.
יפה: נכון.
משתתפת: ושבעת הכוכבים זה – שבתאי, שמש, ירח, אדמה, יופיטר, ונוס, וולקן – זה בעצם כל התקופות, העידנים.
יפה: נכון מאד. מספר שבע אנחנו מכירים אותו ואלה הם שבעת אברי האדם. שלושת הנפשות לא נחשבים כאיבר שעומד בפני עצמו אלא כאיבר שמתווך בין הגופים לרוח
יש שבעה איברים – פיזי, אתרי, אסטרלי, רוח העצמיות, רוח החיים ואדם הרוח ומי שמנצח על כל זה הוא האיבר הגבוה ביותר והוא עושה את ההתמרות – זה ה׳אני׳ – זה שבע.
בהתאם כמובן לשבע הפלנטות שדרכן עוברת כל ההתפתחות שלנו – משבתאי עד וולקן.
טקסט 4
"כה אמר אשר לו שבע רוחות האלוהים ושבעת הכוכבים. מה הם כאן שבע הרוחות ושבעת הכוכבים הללו ? לפי הדגשת מחבר האפוקליפסה מהווה האדם כפי שהוא מופיע לפנינו, ביטוי חיצוני לשבעת המרכיבים שמנינו : עקרון הגוף הפיסי – שהגוף הפיסי החיצוני הוא ביטיו החיצוני, עקרון גוף החיים ,שהגוף האתרי הוא הביטוי שלו, עיקרון הגוף האסטרלי המותמר למאנס, הבודהי או הגוף האתרי שהותמר, אטמה או הגוף הפיסי שהותמר ובתווך ניצב עקרון האני :אלה הם שבעת המרכיבים הרוחיים שבתוכם מתפרשת כמו איבריה של מניפה, הישות האלוהית של האדם. בביטוי טכני של האוקולטיזם נקראים שבעה עקרונות אלה שבע רוחות האלוהים באדם. ושבעת הכוכבים הם הכוכבים שלפיהם אנו מבינים מהו האדם כיום וכיצד יהיה בעתיד .." עמוד 69.
"הידיעה שאנו בזמננו, בו מתדרדר האדם עד למעמקי המעמקים של החומר, צריכים לשוב ולנווט את החיים הרוחיים בעקבות האינדיווידואליות הגדולה המעניקה לנו את שבע רוחות האלוהים ואת שבעת הכוכבים כדי שנוכל להתמצא בדרך " עמוד 69.
באמת זה תיאור מאד יפה של הרוחות האלוהיים, האיברים הרוחיים התיאור הזה שהאלוהות מתפרסת בתוכנו כמו מניפה – כלומר גם האיברים שאנחנו לא מייחסים להם איבר אלוהי – גם הגוף הפיזי הוא ביטוי של שבע הרוחות, שבעת הביטויים האלוהיים בתוך האדם. נראה את זה גם בתוך הטבלה בהקשר לפלנטות.
שיתוף הטבלה.
כמו שאמרתי אלו שלושת הגופים – גוף פיזי, אתרי ואסטרלי – הקשורים לפלנטות – שבתאי, שמש, ירח, אדמה, ונוס, וולקן, כשבתווך זה התמרת הגופים על ידי ׳האני׳.
בעצם אנחנו מדברים על המסגרת הזו של שבע הרוחות ושבעת הכוכבים שדרכם עובר האדם. כל אחד מהכוכבים האלה – יופיטר, וונוס וולקן – זה לא שם אלא זו אינפורמציה מאיפה באנו, מה היה בשלבים האלה ולאן אנו הולכים. לראות מה מייצג הכוכב הזה אליו אנחנו הולכים, זו לא תמונה אסטתית אלא יש לנו את האפשרות לאדם לדעת לפי מפת הכוכבים – גם לדעת את איברים הרוחיים שיש פוטנציאל שיהיו בו, מה שהאנושות רכשה כבר נעשה, אבל האיברים הבאים של הרוח אלו האיברים שהאנושות צריכה להשיג ולרכוש אותם.
באיגרת קראנו על שבעת הכוכבים והאיברים, ואומר הדובר שם לקהילה החמישית
״חי אתה והינך מת ״ – איך נסביר את זה? את הסתירה הזו?
משתתפת: אני מנחשת שאולי הם מתעסקים יותר בדברים ׳מתים׳ מאשר ׳חיים׳, כלומר החומרי מת. אולי שמתעסקים בגוויה ולא ברוח?
יפה: את קרובה אבל זה הרבה יותר פשוט. מהו הדבר החי ומהו הדבר המת מבחינה רוחנית?
משתתפת: הרוח היא חיה והחומר הוא המת.
יפה: בדיוק.
משתתפת: רציתי להוסיף שנפש התודעה קשורה ישירות למוות, התקופה שלנו במוות, בהתמרה של הגוף הפיזי, החיבור הוא למוות. אנחנו מזוהים לגמרי עם המוות יותר מכל זמן אחר, אנחנו מאמינים למוות ומתים במובן הזה.
יפה: אנחנו חיים בנגלה, בגופים החיצוניים, אבל הרוח מתה, אנחנו לא מחוברים לרוח, לא מחוברים לנצחיות אלא מאמינים למוות. אנחנו חיים אבל בעצם מתים. החיות העיקרית של המהות הנצחית שלנו, היא איננה כמאפיין של התקופה, אם אני מאמין שהמוות הוא סוף החיים אז אין דבר מעבר לזה, יש רק חומר.
אנחנו צריכים לדעת מה היא החיות האמיתית – ׳חי אתה והינך מת׳ זה הדבר שמאפיין אתך הירידה אל החומר ואנחנו בשיא ההתרחקות מהרוח ומה חיות האדם.
יש פה סימבול מאד מעניין של הבגדים הלבנים – מה הם הבגדים הלבנים ומה תפקידם?
״יש כאלה שעדיין לא גאלו את הבגדים הלבנים שלהם״ – גאלו באיזה מובן?
משתתפת: לכלכו.
יפה: נכון. כמו התגאלו בדם – רק בעברית המילה ׳גאולה׳ ׳ולהיגאל׳ זה מאותו המקום זה פשוט מרתק. בגדים הלבנים טרם הוכתמו, לא התלכלכת.
מה זה הלבן?
משתתפת: זה הטיהור של הנפש.
יפה: נכון, זה הטיהור. יש חגים שאנחנו מקפידים על בגדים לבנים כמו שבועות/מתן תורה וכו. הבגדים הלבנים כמיצגים טוהר. גם בפרשת השבוע הזו או הקודמת חלק מבגדי הכהן הגדול הם לבנים, בשלב מסוים גם הכהן צריך ללבוש בגדים לבנים כחלק מעבודתו במקדש. יש משמעות לבגדים הלבנים כמייצגים את שלב ההתפתחות או את השלב בו האדם נמצא בעבודה הרוחנית שלו. אז בתוך התקופה הזו ש׳חי אתה והינך מת׳, מול הקוטב הזה יש כאלה ש׳לובשים את הבגדים הלבנים׳, כלומר הם נמצאים בכיוון החי, הכיוון הטהור.
על הבגדים הלבנים מצאתי שגם ביהדות יש מקור מאד מעניין בספר קוהלת ששם מופיע ״בכל עת יהיו בגדיך לבנים״, יש על זה מדרש מאד יפה ואני רוצה שנקרא אותו. מה זאת אומרת שבכל עת יהיו בגדיך לבנים ?
משתתפת: את פורסת פה תמונה בצורה כל כך יפה ואלו תמונות כל כך עמוקות, ואני מרגישה צורך להתייחס אל מה שמדבר אלי, האתגר הגדול של התקופה הזו, וקשה לי להביא את זה כי זה בא מכל מיני כיוונים. הוא מתייחס למלבוש ואומר ׳המלאך או זה אשר לו 7 גופות האלוהים׳ זאת אומרת שבעת הגופים וקראנו קודם מתוך האפוקליפסה כמה כוחות רוחניים האנושות רותמת לחומר מתוך התכוונות לקיבה, ואני חושבת שאני רוצה להעלות פה, זה כמובן פסיק, אבל אתגר מאד גדול שמסתמן פה, אנחנו בתקופת האדמה ובפרבולה שאנו מרבים לראות, זה המקום הכי נמוך – ואנחנו נקראים להיות במקום הכי נמוך, אנחנו נקראים לקיים חיים רוחניים במקום הכי נמוך.
זאת אומרת לא סתם האנושות קושרת כל כך הרבה משאבים שלה לקיבה, היא צריכה לרדת לתוך הגופים שלה, לתוך המסתורין של מה שמתרחש בקיבה שלה, לתוך התת מודע, לתוך כל המקומות החשוכים שהיא איננה יודעת.
יפה: זה מאד נכון מה שאת אומרת אבל היטשטשו הגבולות .
משתתפת: אני לא אומרת שלא, אנחנו פוגשים פעילות צלליתית של נפילה שמגדירה איזשהי מסגרת שהיא המסגרת שאנחנו מודרכים אליה. אני אומרת את זה כי יש גם המון התעוררות רוחנית אבל אם לא נקנה אחיזה בגופניות שלנו, במעמקי האדמה, ואפשר להתבלבל ולחשוב שזה במעמקי החומר, בקרביים, בבטן, במקומות הכי חשוכים שלנו, אז הפעילות הרוחנית שלנו – ואנחנו רואים את זה בעולם שיש המון פעילות רוחנית שיקרית, נשארת רק בספרה עלית שלא הופכת לכוחות של התמרה. כדי שהפעילות הרוחנית תהיה בעלת עוצמה מתמירה, אדם צריך לרדת לקרביים של עצמו.
יפה: נכון מאד. אנחנו בעבודה הרוחנית שאנחנו עושים כאן, אנחנו יורדים לחושך של עצמנו בצורה כואבת וקשה מאד אבל רק היא מתמירה. אנחנו יורדים למעמקי החושך של עצמנו, למעמקים של החומרים הנפשיים הקרמתיים שלנו – בלי זה לא ניתן לעשות את ההתמרה. ותמונת הצל כמו שאת אומרת היא כזאת – אנחנו רואים מה קורה בעולם מבחינת החומר – עד כמה יורדים אל החומר במקום לרדת לתוך החושך הנכון – יורדים אל החושך הלא נכון.
משתתפת: ועוד משפט אחד – מה שאנחנו צריכים ללמוד זה לא רק לרדת לחושך שלי ולהכיר אותו, אלא לרדת ממש לגופניות שלי ולהקשיב לה. לא רק לספר לה מה אני רואה שם אלא להקשיב לה – זו שאלה של יחסים. בתוך המחשכים האלה, בתוך הדממה הדקה הזו, שם מהדהדים החותמות – הם עוד יפתחו בעתיד לבוא, אבל…
יפה: זה נכון. בדיוק התנועה ההפוכה ׳כי חי אתה והינך מת׳, מה שאת מדברת זה להקשיב למה שהאחרים רואים בו ׳מת׳.
משתתפת: בעצם אנחנו פוגשים את המתח המאד גדול בין הכוחות הלוציפרים והארימנים, במה שתיארת שם את הכוחות שמושכים אותנו למעלה אבל לא אוחזים באדמה. הסוד הוא דרך האמצע הזו להצליח להרגיש את שני הקצוות ולחיות במתח הזה ולהבין שלכל אחד יש את החשיבות שלו.
יפה: נכון, זה גם מתקשר למה שמשתתפת נוספת העירה – אנחנו עוסקים במוות במובן של להתבונן במוות ולהבין מה זה נקרא ׳מוות׳ ולהסכים למות במה שאנו עושים. זו תקופה מרתקות מבחינת העוצמות שבה, החושך הגדול שבה ומול הפוטנציאל שבה.
אז מול ׳החי ומת׳ יש את מי שמצליח לשמור בתוך הדבר הזה על ׳הבגדים הלבנים׳ ופועל למען הבגדים הלבנים שישארו לבנים, ועכשיו כשאני מדברת על בגדים לבנים אני נזכרת בסיפור המקסים על ׳חנל׳ה ושמלת השבת׳.
משתתפת: בדיוק רציתי לדבר על זה – הסיפור הוא על ׳להיגאל׳ במובן של להתלכלך וגם על גאולה – הגאולה יכולה לבוא רק אחרי שאנחנו ניגאל ולא נשמור על הבגדים הלבנים ונקיים, והסיפור של חנל׳ה ממחיש את זה. וגם חשבתי על התכריכים הלבנים של המת וגם טיהור המת – יש הרבה מנהגים שמלמדים איך בעצם גם את המוות מקדשים.
יפה: כן, הבגדים הלבנים מופיעים כאן כסימבול גם במה שיקרה במלחמת הכל בכל.
רציתי שנראה מה זה אומר שבגדיך יהיו לבנים דרך מדרש מקסים – מה זה אומר שאני צריכה לשמור על הבגדים הלבנים שלי כל הזמן – להיות במן מוכנות כזו.
טקסט 5
בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר. (קהלת פרק ט, ח)
שמן על ראשך – אומר שכל הזמן תהיה עם בגדים לבנים ומעשיך המוסריים והטובים יכתירו אותך – להיות במן מצב מתמיד כזה.
רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ.
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַ' אֱלִיעֶזֶר:
וְכִי אָדָם יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ יוֹם יָמוּת?
אָמַר לָהֶם: וְכָל שֶׁכֵּן, יָשׁוּב הַיּוֹם שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר – וְנִמְצָא כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה.
וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר" (קהלת ט, ח).
אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁזִּמֵּן אֶת עֲבָדָיו לִסְעֻדָּה וְלֹא קָבַע לָהֶם זְמַן.
פִּקְּחִים שֶׁבָּהֶם קִשְּׁטוּ אֶת עַצְמָם וְיָשְׁבוּ עַל פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ,
אָמְרוּ: כְּלוּם חָסֵר לְבֵית הַמֶּלֶךְ?
טִפְּשִׁים שֶׁבָּהֶם הָלְכוּ לִמְלַאכְתָּם,
אָמְרוּ: כְּלוּם יֵשׁ סְעֻדָּה בְּלֹא טֹרַח?
פִּתְאוֹם בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲבָדָיו.
פִּקְּחִים שֶׁבָּהֶם נִכְנְסוּ לְפָנָיו כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁטִים, וְהַטִּפְּשִׁים נִכְנְסוּ לְפָנָיו כְּשֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים.
שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרַאת פִּקְּחִים וְכָעַס לִקְרַאת טִפְּשִׁים.
אָמַר: הַלָּלוּ שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת עַצְמָם לַסְּעֻדָּה יֵשְׁבוּ וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ,
הַלָּלוּ שֶׁלֹּא קִשְּׁטוּ אֶת עַצְמָם לַסְּעֻדָּה יַעַמְדוּ וְיִרְאוּ.
על פי ספר האגדה
אז אנחנו רואים פה את העניין הזה שאנחנו נדרשים, אנחנו לא יכולים להירדם, לישון – אנחנו צריכים להיות במצב של ״בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר״ – בתקופה הזו אנו נדרשים להיות אלה ששומרים על הבגדים הלבנים שלהם.
הבגדים הלבנים מופיעים גם בחותם שיפתח וגם ממש במלחמת הכל בכל – זה ממש יהפוך לסימן זיהוי. אם דיברנו על זה שהאנושות תסומן אז הבגדים הלבנים יהיו הסימן המזהה – מי נשאר בבגדים הלבנים הצליח להתגבר על המוות והתחבר לנצחיות הלכו בעקבות הרוח ונשארו נאמנים לה – אז הביטוי החיצוני ישען גם על הבגדים הלבנים.
משתתפת: בהודו כשמתחתנים לא לובשים לבן כי נחשב בגדי אבל.
יפה: נכון, גם באפריקה הצבע הלבן הוא הצבע של המוות, הצבע של הנצח.
עכשיו אני רוצה שנראה את הקשר בין הבגדים הלבנים שאנחנו נדרשים בתקופה שלנו, לבין החותם החמישי שיפתח -כלומר בחותם החמישי שיפתח יזהו אותנו ויראו מי כבר היום לבש בגדים לבנים – זה ייכתב בספר של כל אחד, ברשימות האקשיות של האנושות ושלנו.
זה החותם החמישי, קראנו 4 חותמות עם הפרשים ועכשיו זו תמונה אחרת של החותם החמישי, נדבר אולי במפגש אחר מדוע פה כבר אין סוסים, זה ממש מרתק.
מבקשת שתקראו בעמוד 76 עד 79 על העניין הזה מדוע הסוס לא מופיע ומה מייצג הסוס בתהליך התעבות הגופים של בעלי החיים מתוך האדם. האדם מפריש מתוכו את החיות המסויימת ויש שם את העניין של הסוס. (הרצאה רביעית).
טקסט 6
חזון יוחנן פרק ו
וּכְפִתְחוֹ הַחוֹתָם הַחֲמִישִׁי וָאֵרֶא מִתַּחַת לַמִּזְבֵּחַ אֶת־נַפְשׁוֹת הַטְּבוּחִים עַל־דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַל־הָעֵדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה בְּפִיהֶם׃ 10 וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנָי הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲמִתִּי עַד־מָתַי לֹא תִשְׁפֹּט וְלֹא־תִקּוֹם אֶת־דָּמֵינוּ מִיֹּשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ 11 וַיֻּתַּן לְכָל־אֶחָד מֵהֶם שִׂמְלָה לְבָנָה וַיֵּאָמַר אֲלֵיהֶם לָנוּחַ עוֹד זְמַן מְעַט עַד־מְלֹאת מִסְפַּר חַבְרֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם שֶׁסּוֹפָם לֵהָרֵג כְּמוֹהֶם׃
יש פה תמונה מאד קשה אבל השימלה הלבנה – אלו שהיו מוכנים למסור את נפשם ולעמוד כנגד כל הכוחות הקשים שהיו שם במטרה להסיט אותם מהדרך. גם היום כל אחד מאיתנו עומד ביוגרפיה שלו ובמקום שלו כנגד הרבה קולות שרוצים להסיט אותנו מהדרך – מגיעים דרך כוחות הנגד על ידי תחפושות וקולות שקוראים לנו לסור מהדרך. העמידה שלנו היא באמת מסירות נפש.
טקסט 7 – איך זה יראה במלחמת הכל בכל עם הבגדים הלבנים.
"לאחר תרבותנו הנוכחית, לאחר התרבות השכלתנית הטהורה שלנו, לאחר כל מה שיתפתח בזמננו יותר ויותר לכיוון התהום של השכלתנות – ואת זאת תוכלו לחוות בכל מישורי החיים – תבוא תקופה שבה יהיה האדם עבד לאינטליגנציה, שבה הוא יתדרדר בתור אישיות. היום קיים רק אמצעי אחד ויחיד כדי לשמור על האישיות, וזוהי הספיריטואליזציה. אלה המבינים זאת, הנכונים לפתח את החיים הרוחיים, ישתייכו לקומץ הקטן של המאושרים מתוך כל הלאומים והגזעים, שיופיעו בבגדים לבנים לאחר מלחמת הכל בכל הגדולה "125
אז זו שאלה ביוגרפית בשבילנו – מתי אני מרגישה שאני צריכה להיות במסירות נפש, לעמוד כנגד הקולות שרוצים למשוך אותי מחוץ לדרך.
מה המאמץ שאני משקיעה כדי לטהר את הבגדים מתוך מה שמגואל בהם -לגאול אותם – הפעולה המקסימה הזו של חנל׳ה ושימלת השבת – כי מה שנעשה פה בעניין הזה, זה יהיה החותם שיחתם בנו בהמשך.
משתתפת: אולי אפשר להוסיף לשאלה שלך את הצד השני – מתי לא הסכמתי או אני נמנעת להתגאל ולא הסכמתי ומתוך זה לא עשיתי את ההתמרה והשארתי למישהו אחר להתלכלך?
יפה: מאד יפה, כי זה בגדים לבנים שעברו טיהור – הם נגעו בלכלוך וטוהרו, זה לא בגדים לבנים שלא התלכלכו.
משתתף: אני חושב שאנחנו מחוברים היום מאד לחיצוני וגם שאלת המוסר היא לא ברורה. לפעמים אנחנו חושבים שמה שנראה בחוץ הוא הדבר המוסרי וזה לא כך. מדברים פה על מוסר יותר גבוה לאו דווקא אם הוא נראה יפה, המעשה -זו שאלה שאני מתעסק איתה ומרגיש שיש הרבה בלבול בגלל ה יגלה והנסתר.
יפה : אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מחוברים כל הזמן למשימת האדמה ולמוסר הקוסמי שנובע ממנו של הכרת האני והכרת החושך זו הנחיה ממש גדולה של איך לפעול בוודאי באקסקרנציה – איך לגעת בחושך שבתוכנו.
תודה רבה לכולכם.