הדרך לעבודה רוחנית – שיעור 37

1.6.2021 – הדרך לעבודה רוחנית

תרגול ועבודה מעשית בליווי הספר: ‘כיצד קונים דעת העולמות העליונים’ – שיעור 37

לצפייה בווידאו של השיעור לחצו כאן

תמלול השיעור:

אנחנו ממשיכות עם המסע שלנו במפגש עם שומר הסף הקטן. העבודה היום תהיה דרך שיר ותרגיל אמנות, תוך כדי תהליך שנעשה בדרך. העבודה היא בנושא “פגישה עם הרוע”.

פגישה עם הרוע

קָבַעְתִי פְּגִישָׁה עִם הָרֹעַ,

דִּיסְקְרֶטִית בְּהֶחְלֵט

מְקוֹם הַמִּפְגָשׁ – סוֹף הָעוֹלָם

מָחָר,

בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה שֵׁשׁ.

רֶגַע לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ,

זֶה רֶגַע מְיֻחָד,

אֵין אֶפְשָׁרוּת לִמְלַוִים,

חוֹבָה לָבוֹא לְבָד.

 

הָרֹעַ לֹא מִיָּד הִסְכִּים,

הוּא לֹא נִפְגָשׁ עִם כָּל אַחַת,

כָּךְ מִסְתַּבֵּר…

יֵשׁ לוֹ דְּרִישׁוֹת וְגַם תְּנָאִים

וְהוּא בּוֹדֵק וּמְבַרֵר.

וְכָךְ אָמַר לִי הָרֹעַ –

הַקְשִׁיבִי לִי הֵיטֵב,

רַבּוֹת עָמְדוּ עַל סַף דַּלְתִּי וְשָׁבוּ בִּכְאֵב,

רַבּוֹת עָמְדוּ עַל סַף דַּלְתִּי,

אַךְ לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת,

אֶת הַיֵּאוּשׁ אֶת הַכִּעוּר וְאֶת צְרִימַת הַלֵּב.

 

עֲדַיִן אַתְּ רוֹצָה לָבוֹא?

וְאַתְּ לֹא מְוַתֶּרֶת?

אִם כֵּן, שִׁמְעִי נָא לִי עַכְשָׁו

וָלֹא, אֶפְגֹשׁ אַחֶרֶת –

הַשְׁאִירִי נָא בַּבַּיִת הַגִּנוּנִים, הַחִנְחוּנִים,

הַשְׁאִירִי נָא בַּבַּיִת דִּמְעוֹת הַמִּסְכֵּנִים,

כָּאן לֹא יוֹעִילוּ לָךְ כָּל אֵלוּ,

 

 

 

 

דָּרוּשׁ כָּאן אֹמֶץ לֵב,

כָּאן אֵין מָקוֹם לְרַחֲמִים,

 צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב.

וּדְעִי לָךְ הַמַּרְאֶה אָיוֹם,

וְלֹא תּוּכְלִי לִשְׁכֹּחַ,

בְּהַבִּיטֵךְ בִּי בַּמַרְאָה

שׁוּב לֹא תּוּכְלִי לִבְרֹחַ.

וְאִם תָּבוֹאִי אֶל בֵּיתִי

תָּבוֹאִי לְבוּשָׁה,

לֹא בְּבִגְדֵי פְּאֵר, לֹא בִּבְלוֹיִים,

רַק בְּבִגְדֵי קְדוּשָׁה!

כִּי הַמִּפְגָשׁ עִמִי קָדוֹש הוּא

רַק עֵת תַּחֲצִי סִפִּי

תּוּכְלִי בַּטּוֹב שׁוּב לֶאֱחֹז,

כִּי שָׁם טָמוּן כֹּחִי.

כִּי אֵין הַטּוֹב קַיָּם בְּלִי הַכֵּר הָרֹעַ,

אֲנִי שְׁלִיחוֹ וְהוּא עֶזְרִי, וְכָאן הִיא הַבְּחִירָה.

רַק זוֹ אֲשֶׁר תֵּדַע לִפְגֹשׁ בִּי מִקָּרוֹב,

תּוּכַל בְּבוֹא הַיּוֹם – לִבְְחֹר אֶת אוֹר הַטּוֹב!

מָחָר, לְעֵת שְׁקִיעָה,

אָבוֹאָה בְּיִרְאָה,

אֶפְגֹשׁ בָּרֹעַ בְּתוֹכִי

לַטּוֹב,

בְּכָל כֹּחִי אֶקְרָא!

יעל ערמוני

אנחנו מדברות בשיעורים שלנו, בלימודים ובעבודה – על הרוע. היום ננסה לפרט מה זה רוע. באנתרופוסופיה וביעוץ הביוגרפי, הכוונה ב’רוע’ אינה רק רוע זדוני ומכוון אלא גם דברים הרבה יותר קטנים, כמו רכילות, חוסר תודעה, ועוד מקומות שאנחנו עיוורים בהם.

נכתוב כאן את כל סוגי הרוע שאתם מכירים, גדולים וקטנים, וייתכן שתוך כדי המחשבות יעלה בכם גם סוג הרוע שאתם יכולים לזהות בעצמכם.

רוע

ביטול, גניבה, בגידה, הקטנה, התנשאות, פגיעה, שקר, השפלה, לסכן, שמחה לאיד, האשמה, קינאה, חרם, שנאה, לשון הרע, קללה, עיוורון לאחר, ריכוז עצמי, ביקורת, שיפוטיות, אטימות, חוסר התחשבות, התעלמות, יהירות, ניצול – כוח/ מעמד, זלזול, אלימות, קורבנות, רודנות, מניפולציה, הנמכת האחר, נחיתות, שחיתות, עליונות, בריונות, צדקנות, החפצה, אונס, רצח, התפרצות זעם, אגרסיביות, שליטה, השתלטות, שתלטנות. זו רשימה מכובדת ואני בטוחה שיכולנו למצוא עוד.

הדבר הכי חשוב הוא לדלות מתוך הרשימה הזו מה שייך אלי – מה אני מכירה מעצמי?

בשביל מה אנחנו עושות רשימה כזו של רוע? הנטייה שלנו להתייחס למילה ‘רוע’ כדבר שקיים אצל מישהו אחר ולא אצלנו. בנוסף, אנחנו בד”כ לא יורדים לפרטים של זה. חשוב שנבין שהרוע מתקיים במקומות שאנחנו עיוורים להם. רוע קשור למצב שבו התודעה שלי לא ראתה משהו, ואז אני מביאה דברים למקום הלא נכון שלהם, או בזמן הלא נכון שלהם, או לא בעוצמה המותאמת שלהם – זהו טוב שלא בזמנו ולא במקומו. אלה המקומות בהם אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו בזכוכית מגדלת. זה לא על מנת לנופף בידיעת הרוע שלי ‘זה הרוע שלי ואני כזאת וכזאת’ – זה גם יכול להפוך למניפולציה, שבה אני מנופפת בכל סוגי הרוע שלי כי נאמר שצריך לדבר על הרוע. אנחנו עושות את הרשימה הזו כדי לראות שאפשר לפרט את המילה הזו ואפשר להסתכל עליה.

משתתפת – במילה ‘רוע’ יש ‘רע’, חבר.

יעל – נכון, זה מעניין, אולי איפה שיש רוע אני לא רואה את ה’רע’ שלי. אם נאמר ש’ואהבת לרעך כמוך’ זו כל התורה על רגל אחת, אז אולי אפשר היה להגדיר רוע בתור האירועים בהם הרֵעַ שלי לא נמצא מול העיניים שלי. בשיעורים האחרונים אורנה הזכירה את השילוב ר’+ע’ – ר”ע – כריכוז עצמי ורצון עצמי. זה מעניין שבתוך אותה מילה יש גם את האחר, ודווקא ה’וו’ שנמצאת באמצע הופכת את זה מ’רע’ ל’רוע’.

משתתפת – יש בזה גם את המילה ‘ער’, וברוע אין עירנות.

יעל – מקסים. אנחנו יודעים שבעברית אפשר להפוך את המילה ואז היא תקבל את המשמעות שלה, המהות שלה מתגלה. כשאנחנו רעים אנחנו לא ערים.

משתתפת – יש גם את המיל ‘עור’: אני צריכה לצאת מהעור שלי כדי לראות את האחר.

יעל – איך זה בשבילכן לפגוש את המילה הזו – מה היא גורמת לכן להרגיש? מה היא מעוררת?

משתתפת – אני עברתי תהליך עם המילה הזו. אני זוכרת שבימי הראשונים בבי”ס כחותם הייתי מזועזעת מהמילה, ומהשימוש בה, ומהחיפוש של זה בתוך עצמי, ובאחרים. היום אני במקום אחר לגמרי – אני רואה את זה, אני מחפשת את זה, אבל אני צריכה להיזהר לא להשתמש בזה החוצה, כי שם זה יהיה רוע. זו מילה שעוררה בי אימה ואני יודעת שהיא מעורר התנגדות גדולה אצל אנשים. זו מערכת יחסים מורכבת עם המילה הזו.

יעל – והיום זה כבר פחות מפחיד? את מוכנה לצאת לדייט עם הרוע?

משתתפת – היום אנחנו כבר מיודדים, היו לנו כמה מפגשים….

יעל – בספר ‘הארי פוטר’ שאהוב עלי מאוד, יש איסור לקרוא בשמו של וולדומורט קוסם האופל. רוב הקוסמים הטובים פוחדים לקרוא לו בשם, כי הם חושבים שאמירת שמו תיתן לו כוח. ודווקא הארי פוטר, שהוא האויב הכי גדול שלו והוא הכי בסכנה מוולדמורט – הוא לא פוחד והוא קורא לו בשמו. דמבלדור, המורה הרוחני של הארי, אומר לו ‘אף פעם אל תפחד לקרוא לדברים בשם שלהם’ – לא לפחוד לקרוא לרוע בשם שלו. אני מרגישה בתהליך שאני עברתי, שהאפשרות לקרוא לדברים בשמם, לדבר על הרוע ועל הצדדים האפלים ולפגוש אותם – אותי זה מאוד שחרר. היום זה הרבה פחות מפחיד, ואפשר לעשות עם זה עבודה, כי זה כבר לא איזה כוח אפל ומוסתר, שלא ברור מה יקרה אם הוא פתאום יצא ויופיע.

משתתפת – זה יכול לקרות תוך כדי התעוררות למעשים שאני עושה, או סטייה כמו שסוטים מהדרך ורואים פתאום שיש את הצד השני של המטבע ולא הכל זה דיבורים סביב הטוב.

יעל – כמו שאמרנו, לרוע יש תפקיד. זו אנרגיה שאם היא תותמר בסופו של דבר – היא אנרגיה מאוד חזקה. אין טוב בלי רע. בתקופה שלנו שאלת ההתגברות על הרוע היא השאלה העיקרית. אנחנו צריכים להגיע לקצה של השנאה ושל הרוע כדי שנוכל להגיע לאהבה. אפשר לקרוא לפלנטה שלנו ‘פלנטת הרוע והשנאה’ אבל אפשר לקרוא לה גם ‘פלנטת האהבה’ במובן הזה שהמשימה שלנו היא התמרת הרוע לטוב גדול יותר, התמרת השנאה לאהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה שהיא מתוך חירות. זו המשימה של התקופה שלנו.

היום אנחנו הולכות אל המפגש האישי שלנו עם הרוע.

אנחנו נשמע שוב את השיר, ולאחריו נעשה תרגיל דמיון מודרך. שבו בנוח, עצמו עיניים, נשמו עמוק מספר נשימות. אתן מוזמנות להקשיב לשיר ולראות את עצמכן בתוך החוויה הזו:

קָבַעְתִי פְּגִישָׁה עִם הָרֹעַ,

דִּיסְקְרֶטִית בְּהֶחְלֵט

מְקוֹם הַמִּפְגָשׁ – סוֹף הָעוֹלָם

מָחָר,

בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה שֵׁשׁ.

רֶגַע לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ,

זֶה רֶגַע מְיֻחָד,

אֵין אֶפְשָׁרוּת לִמְלַוִים,

חוֹבָה לָבוֹא לְבָד.

 

הָרֹעַ לֹא מִיָּד הִסְכִּים,

הוּא לֹא נִפְגָשׁ עִם כָּל אַחַת,

כָּךְ מִסְתַּבֵּר…

יֵשׁ לוֹ דְּרִישׁוֹת וְגַם תְּנָאִים

וְהוּא בּוֹדֵק וּמְבַרֵר.

וְכָךְ אָמַר לִי הָרֹעַ –

הַקְשִׁיבִי לִי הֵיטֵב,

רַבּוֹת עָמְדוּ עַל סַף דַּלְתִּי וְשָׁבוּ בִּכְאֵב,

רַבּוֹת עָמְדוּ עַל סַף דַּלְתִּי,

אַךְ לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת,

אֶת הַיֵּאוּשׁ אֶת הַכִּעוּר וְאֶת צְרִימַת הַלֵּב.

 

עֲדַיִן אַתְּ רוֹצָה לָבוֹא?

וְאַתְּ לֹא מְוַתֶּרֶת?

אִם כֵּן, שִׁמְעִי נָא לִי עַכְשָׁו

וָלֹא, אֶפְגֹשׁ אַחֶרֶת –

הַשְׁאִירִי נָא בַּבַּיִת הַגִּנוּנִים, הַחִנְחוּנִים,

הַשְׁאִירִי נָא בַּבַּיִת דִּמְעוֹת הַמִּסְכֵּנִים,

כָּאן לֹא יוֹעִילוּ לָךְ כָּל אֵלוּ,

 

 

 

 

דָּרוּשׁ כָּאן אֹמֶץ לֵב,

כָּאן אֵין מָקוֹם לְרַחֲמִים,

 צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב.

וּדְעִי לָךְ הַמַּרְאֶה אָיוֹם,

וְלֹא תּוּכְלִי לִשְׁכֹּחַ,

בְּהַבִּיטֵךְ בִּי בַּמַרְאָה

שׁוּב לֹא תּוּכְלִי לִבְרֹחַ.

וְאִם תָּבוֹאִי אֶל בֵּיתִי

תָּבוֹאִי לְבוּשָׁה,

לֹא בְּבִגְדֵי פְּאֵר, לֹא בִּבְלוֹיִים,

רַק בְּבִגְדֵי קְדוּשָׁה!

כִּי הַמִּפְגָשׁ עִמִי קָדוֹש הוּא

רַק עֵת תַּחֲצִי סִפִּי

תּוּכְלִי בַּטּוֹב שׁוּב לֶאֱחֹז,

כִּי שָׁם טָמוּן כֹּחִי.

כִּי אֵין הַטּוֹב קַיָּם בְּלִי הַכֵּר הָרֹעַ,

אֲנִי שְׁלִיחוֹ וְהוּא עֶזְרִי, וְכָאן הִיא הַבְּחִירָה.

רַק זוֹ אֲשֶׁר תֵּדַע לִפְגֹשׁ בִּי מִקָּרוֹב,

תּוּכַל בְּבוֹא הַיּוֹם – לִבְְחֹר אֶת אוֹר הַטּוֹב!

מָחָר, לְעֵת שְׁקִיעָה,

אָבוֹאָה בְּיִרְאָה,

אֶפְגֹשׁ בָּרֹעַ בְּתוֹכִי

לַטּוֹב,

בְּכָל כֹּחִי אֶקְרָא!

תישארו עם העיניים עצומות. תנסו לדמיין את ההכנה שלכן – אתן רגע לפני המפגש עם הרוע, עם הרוע שלכן. מה נדרש מכן? מה נדרש על מנת להיות מוכנות למפגש הזה? איך אתן מכינות את עצמכן?

תיראו את עצמכן מגיעות למפגש – איך נראה רגע המפגש? איפה הוא מתקיים? מה אתן רואות? מה אתן מרגישות?

איך נראה הרוע שלכן?

לאט, לאט, פיקחו עיניים. אתן מוזמנות לצייר את מה שעלה. זה לא צריך להיות יפה או קונקרטי. רק לצייר את מה שעלה, את מה שהתעורר.

זה אמנם מאוד אינטימי, אבל מי שמוכנה לשתף בציור או בתהליך שהיא עברה אז נשמח לשמוע ולהתבונן יחד.

משתתפת – נפלה לי הארה. מצאתי את עצמי לא רואה את הרוע. בד”כ כשאני מציירת – וזה כלי מאוד אהוב עלי – אז אני לא מציירת בן אדם ואיך הוא יושב או שוכב. אני לא יודעת לצייר ככה, תמיד יוצא לי משהו דיפוזי כזה. והפעם לא יכולתי למצוא שום אימג’ שהתיישב לי, וראיתי כל הזמן את עצמי כדמות. זה דבר אחד שראיתי על עצמי. ועוד דבר הוא שבמשך כל המפגש חוויתי הקלה. לא אגיד נעימות בכלל, אבל הקלה והכרת תודה גדולה. בקושי רב ציירתי את עצמי כורעת ברך ומודה, ואח”כ עוד דמות, בקומיקס, שאני פותחת את הידיים לרווחה כאילו שאני הולכת לחבק איזה חבר. אני חושבת שכל ההתעקשות שלי לנסות לראות מה אני רואה ממול כנראה שזו בכלל לא הייתה עבורי הפואנטה בתרגיל הזה. מה שמדהים אותי זה שקודם המשתתפת דיברה על מערכת היחסים עם הרוע והרגשתי שהיא מוציאה לי את הדברים מהפה. בשבילי רוע היה תמיד אושוויץ, נאצים, וגם היום במידה רבה. ובמהלך לימודי בביה”ס הזה, עם ההתנגדות שלי למילה, זה בדיוק מה ששותף מקודם. היום, עם ההקלה הגדולה והכרת התודה, משהו מתיישב לי בהבנה. יש לזה גם צד נוראי. השאלה של הרוע, שנמצא אצל כולנו, ומי זה היה הנאצי הזה, ואיך יכול להיות שהוא היה בן אדם. הנושא שלי הוא לקבל את הדיאלקטיקה של החיים. אני כל הזמן נלחמת איתה. המפגש הזה בו אני סוף סוף רואה שאולי גם אני יכולתי להיות הוא – קראתי על זה כל כך הרבה שנים, והיום אני אולי מתחילה להשלים עם ‘מה זה בן אדם’. זה מאוד מרגש. הרגשתי כמו הנסיך הקטן שעומד על קצה הכוכב.

יעל – תודה ששיתפת. זה מאוד מרגש. אנחנו לא ננתח עכשיו את הציורים, כי זה לא זמן מתאים. מה שאת משתפת, וגם הציור, מדברים בעד עצמם. זה מאוד מרגש.

משתתפת – אני רוצה להגיב ולספר שהיום הייתי ב’יד ושם’. זה סיור של 3 שעות, וזה מפגש צרוף עם הרוע. אין שם שאלה האם ‘הם היו רעים, הם היו טובים’, כי זה תמיד ‘הם היו רעים. נקודה’. הדבר הזה, שהם היו רעים וזהו, לא אפשר לי הרבה שנים לראות את הרוע הקטן שלי בחיים הקטנים שלי, אל מול מערכות היחסים שלי ועוד. זה בכלל לא עומד באותו קנה מידה אז לא היה בלתי אפשרי לראות. זו ההתפתחות של מערכת היחסים שלי עם הרוע, כי רוע היה מובהק בהגדרתו מה הוא, בעבר.

בציור שלי – זה הדייט, מי שהגיעה לדייט ומי שיצאה מהדייט. זה להגיע עם כל הפגיעות, הפחד, ההכחשה, ההדחקה, והאמירה ‘לא, זו לא אני’, ולצאת משם בתחושת הטיהור והזדככות. הזדככות שקורית בעקבות המפגש הזה.

יעל – הקודש: יש להבין שבמפגש עם שומר הסף הקטן יש מימד של קודש. לא במובן שאנחנו חס וחלילה מקדשים את הרוע, אלא את היכולת להיפגש.  לדברי שטיינר, שומר הסף הקטן הוא שער הכניסה אל עולם הרוח ואל שומר הסף הגדול. זה לא סתם, כי צריך להגיע למידה כזו של זיכוך וניקיון, יראת קודש, כדי להיות מוכן למפגש הזה.

משתתפת – ב-4 השנים שאני לומדת כאן זו לא הפעם הראשונה שאני עושה את התרגיל הזה, וכל פעם שאני עושה אותו אני מגלה מישהי חדשה בתוכי. התיאור של המשתתפת בהתחלה על ההתנגדות למילה ‘רוע’ היה מאוד מדויק גם עבורי, ואני מרגישה אותו דבר גם בתהליך שלי עם התרגיל הזה לאורך השנים. בהתחלה כשהייתי מתבקשת לצייר את הרוע אז הראש שלי היה מתחיל לעבוד ולחפש איך נראה הרוע, איך לצייר אותו… הוא לא היה אצלי בפנים, הוא עדיין היה בחוץ. זה היה מסתבך לי בפעמים הקודמות. היום, ברגע שהוזמנו לעצום את העיניים, לא עלתה בי אפילו שאלה, זה היה ברור, לא היה חיפוש. זה מבחינתי כמו להסתכל לרוע בעין ולקבל אותו, ולעבוד אתו, ולגדול מתוכו, ולא להפריד אותו ממני, לא להפיל אותו על אחרים, לא לשייך אותו לאחרים. זה היה תרגיל נהדר. בציור שלי יש עין פקוחה לרווחה, ובסוף הציור ראיתי את טיפות הדם מסביב – זה האנשים ש’הרגתי’ בחיי מתוך הרוע שלי. גם מבחינתי, להסתכל לרוע בעיניים זה לראות אותם, את האנשים האלה, ואם אני יכולה למצוא אותם ולהפיח בהם רוח חיים בחזרה, לתת להם מתנה, להתנצל – אלה האנשים.

משתתפת – אצלי עלו האותיות מאוד חזק, ועניין וו ההיפוך או וו החיבור – ללכת על חבל דק מאוד שבו ה-וו הזו יכולה להתהפך עליך או להפוך אותך. זה מה שעלה לי. החבל הדק שאנחנו מהלכים בו בעולם הזה ויכול מיידית להיות משהו אחר בנגיעה קלה. ה-וו היא המוטיב המחבר אצלי בין כל האותיות. בציור שלי ה-וו היא במרכז, ויש גם ‘ריש’ ו’עין’ וכל המערבולת מסביב, שהכל יכול להיות גם וגם.

יעל – תודה, השיתופים שלכן מרגשים. יש מישהי שהיה לה קושי עם התרגיל? אפשר להביא גם את זה.

אני מזמינה אתכן להמשיך לעבוד עם זה בבית, בחברותא, או עם מישהו שאתן מרגישות ביטחון לשתף, או עם היועצת שלכן. במפגשים הבאים אנחנו נמשיך עם שומר הסף הקטן. את הפרק הראשון בנושא זה סיימנו, ואנחנו מתקרבות אל הפרק השני, בו גם יש את העיסוק בשומר הסף הגדול. זה ילווה אותנו למפגשים הבאים.

ערב טוב לכולן ולהתראות.

print