המלאך-העליון מיכאל

יפה לדרמן

המלאך העליון מיכאל – המנהיג הנוכחי של האנושות

על מה הוא מצביע ומה משמעות הדבר עבורנו?

"מנקודה זו באבולוציה של העולם מצביע מיכאל רק על נתיבו שלו, כדי שהאנושות תהיה עשויה לצעוד בו בחירות. דבר זה הוא אשר מציין את הממשל המיוחד הזה של מיכאל מכל הממשלים של כל מלאכי עליון זולתו שקדמו לו עד כה ואף מאלה בהן משל הוא עצמו בעבר. כל הממשלים הללו פעלו ככוחות פעילים בפנימו של האדם ולא רק הראו לו את הפעילויות שלהן. אי לכך, לא יכול היה האדם בזמנים ההם להיות חופשי בפעילויות שלו ".

שטיינר, 'מיסטרית מיכאל', עמוד 20

הקדמה

במחזורים השונים שבהם נע הקוסמוס – מחזורים פלנטריים, עידנים ותקופות תרבות, קיים מחזור נוסף והוא – מחזורי ההנהגה של הישויות הרוחיות הנעלות המלוות את האנושות ומדריכות אותה.

התבוננות במחזורים השונים מלמדת שאלו הם מחזורים של השתנות התודעה. העולם כולו עובר תהליכי התפתחות ושינוי ובהם השינוי ברמות התודעה של האדם. האבולוציה של האנושות – שהיא למעשה האבולוציה של התודעה – מראה כי כל מחזור היווה ומהווה שלב בהתפתחות האנושות. בהתאם לכך – גם הישויות הרוחיות שמלוות אותה "הותאמו" למשימה זו. ממש כפי שהאדם עצמו זקוק להדרכה שונה במהותה בשלבים השונים של חייו, כך גם האנושות כולה. או בהקבלה פשוטה נוספת – לכל כיתה בבית ספר נדרש המנהל להתאים את המחנך המתאים שילווה את הכיתה לשלב הבא של התקדמותה.

הישויות הרוחיות המנהיגות את העולם והאנושות משוייכות להיררכיות הרוחניות הנמצאות מעל האדם. (1)

התנועה של התפתחות זו אינה ליניארית – אלא ניתן לדמותה לצורת קשת. הקצה האחד שלה נמשך ויורד מעולמות הרוח – אל עבר האדמה. ומן האדמה – שב ועולה חזרה אל עולמות הרוח. לא כפי שהוא ירד משם אלא לאחר השלמתה של משימת ההתפתחות החדשה.

האדם נולד לתוך זמן מסוים באבולוציה של האנושות – זמן זה כבר ספוג ב "רוח הזמן" – הישות הרוחנית המביאה את המשימה הרוחנית השייכת לאותו זמן. האימפולס שפועל בעולמות הרוח, יורד אל בני האדם למען התפתחותם.

בתקופתנו – תקופת נפש התודעה, אנחנו נמצאים בעיצומו של המאבק על המעבר מתקופה הקודמת לזו החדשה, ומעבר מהנהגה רוחית אחת לאחרת.

אפלת התודעה ששררה באנושות, ובשפת המסורת היהודית – "הסתלקות השכינה", היו הכרחיים והיו חלק מהתכנית הקוסמית הגדולה. התקופה החשוכה המכונה בתורות המזרח "הקאלי יוגה" נמשכה כחמשת אלפים שנה והסתיימה לקראת סוף המאה ה-19.(2) המשימה המרכזית של תקופת החשיכה היתה פיתוח אני אינדיבידואלי של האדם, לשם כך נדרשה האנושות לעבור דרך – הירידה אל החומר, פיתוח החשיבה האינטלקטואלית, המטריאליזם, פריחת המדע וההתנתקות מהרוח. תקופה זו הגיעה אל סיומה והאנושות נדרשת לעבור אל השלב הבא. שלב העליה של הקשת מנקודת המגע עם האדמה – חזרה אל הרוח. חזרה אל הרוח מתוך האני ובתודעה ערה (לעומת התודעה החלומית שאפיינה את תקופות המוקדמות).

שערי עולם הרוח נפתחו – והאדם, כל אדם נקרא למצוא את דרכו מחדש לחיבור אל הרוח.

ההנהגה של מלאכי-עליון (ארכי-מלאכים)

מחזורי הזמן של הנהגת מלאכי-עליון נמשכים כ-350 שנה ונעים במחזוריות. לכל ישות רוחית יש את המאפיינים המהווים את המהות שלה. זהו מעין פן של האלוהות העליונה הפועלת בקוסמוס ומנהיגה את האנושות. המלאך-העליון שליווה את האנושות מהמאה ה-16 ועד סוף המאה ה-19 היה המלאך-העליון גבריאל לאחריו הגיעה הנהגתו של המלאך-העליון מיכאל.

מיהו מיכאל?

המלאך-העליון מיכאל ומלאכי-עליון נוספים המוכרים כמלאך גבריאל, רפאל ועוד מופיעים במסורות של שלושת הדתות. השם של המלאך מבטא את מהותו. כל מלאך מכוון ומותאם לבצע מטלות מסוימות. לדוגמה: מיכאל ממונה על שליחויות שהן ביטויים של החסד האלוהי, גבריאל מבצע את שיפוטיו החמורים של אלוהים, ועל רפאל מוטלת האחריות לרפא.

השם מיכאל מורכב משתי מילים "מי" ו"כאל", ומשמעו הבעת אמונה באלוהים ודברי שבח לאל.

במסורת היהודית המלאך-העליון מיכאל הוא אחד מארבעת מלאכי-עליון (מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל) העומדים לפני כיסא הכבוד ותפקידם להשגיח ולשמור על ארבע כנפות הארץ. הדבר מוזכר בתפילת "שמע ישראל": בְּשֵׁם אֲדֹנָי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִימִינִי מִיכָאֵל, וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל, וּמִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל, וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל

בנוסף המלאך-העליון מיכאל מכונה "שר ישראל"  (השר של עם ישראל) כפי שמופיע בספר דניאל כעדות לחשיבותו של מיכאל וקרבתו לאלוהות: "הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל אֵלֶּה כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם" (דניאל, י', כ"א).

פעולתו ושליחותו של מיכאל

על-פי מדע הרוח האנתרופוסופי, מיכאל חזר להנהיג את האנושות מסוף המאה ה-19 – זאת לאחר הנהגתו של המלאך-העליון גבריאל שפעל מתחילת המאה השש עשרה.

"אין שני עידנים של מלאכי-עליון ששונים בצורה כה קיצונית  כמו גבריאל ומיכאל. ניתן לתאר מספר הבדלים בסיסייים ביניהם:

עידן גבריאל	עידן מיכאל
מדע מטריאליסטי ידע מוגבל על ידי המוח חלוקה דגש על תורשה לאומניות כתות דתיות בשפע	מדע רוח ידע רוחי כוליות גוף, נפש רוח אזרחות העולם יסוד מאחד פעיל

כפי שמכירים בכך שהמדע המטריאליסטי תקף בתחומו שלו, ומתפעלים מהישגיו הכבירים, יש צורך להכיר גם בכך שבעידן מיכאל זה הופיע מדע הרוח…הוא מציג ידע מדויק של העולמות העל חושיים וכיצד הם גם חדורים הדדית עם העולם הפיסי. אף על פי שהמאה הראשונה  של עידן מיכאל עברה, המאפיינים של עידן גבריאל, ששימשו קודם לכן למטרה טובה, עדיין קיימים באופן חד צדדי ועכשיו הם מעכבים במקום לקדם תהליך ".

ברודין , 'אזרחים של הקוסמוס', עמוד  29

משימת האנושות ברוח האימפולס של מיכאל היא החזרה אל הרוח מתוך כוחות האני האינדיבידואלי. לגבור על המפריד, והמפלג אל עבר הכוליות של עולם הרוח. להתעלות מעל החשיבה האינטלקטואלית היבשה אל עבר החשיבה החיה.

אולם – הדבר לא יתרחש מעצמו. מיכאל מצביע על הכיוון אליו צריכה לפסוע האנושות אבל על כל אדם לעשות זאת מתוך חירות הרצון והאני.

מה מייחד את פעולתו של מיכאל לעומת פעולתם של מלאכי-עליון שקדמו לו? עד לתקופה הנוכחית, פעלו המלאכים לתוך האדם. במובן זה – האדם לא היה עדיין בעל חירות או בעל אפשרות לחירות.

אם נחזור להקבלה של ילד – בצעדיו הראשונים בעולם, ההורים והמחנכים המלווים את הילד מביאים אליו את עולמם, את התפיסות שלהם ועוד, וזאת לאור היעדים שהם רואים נכונים עבורו. מגיע השלב בחיי הילד / האדם שבו עליו לנתב את דרכו בעצמו. מתוך כל מה שניתן לו עד עתה הוא אמור לפעול מתוך עצמאותו ולכוון את עצמו. יהיה זה נגד הכיוון הנכון של התפתחותו אם גם בשלבים הללו יהיה מבוגר שיכתיב לו את דרכו ויכפה עליו את רצונותיו. כך גם לגבי האופן בו מנהיגים המלאכים את האנושות.

"ושוב נשאל: מיהו מיכאל? מיכאל הוא ישות מיוחדת במינה. מיכאל הוא ישות אשר אינה מגלה דבר אם אנו לא מביאים לו משהו מעבודתנו הרוחנית השקדנית על פני האדמה. מיכאל הוא ישות חרישית – חרישית ושתקנית. הישויות האחרות בדרגת מלאך-עליון הן ישויות דברניות – במובן רוחי. אולם מיכאל הוא שתקן. הוא ישות שמדברת מעט מאוד. הוא ייתן לכל היותר, התוויות חסכניות, שכן מה שאנו למדים ממיכאל אינו באמת המילה, אלא המראה, הכוח, הכיוון של מבטו.

וזאת כי מיכאל מעסיק את עצמו בכל מה שבני האדם יוצרים מתוך הרוח. הוא חי עם התוצאות של כל מה שבני האדם יצרו. הישויות האחרות חיות יותר עם הגורמים. מיכאל חי עם התוצאות. מיכאל הוא הגיבור הרוחי האמיתי של החירות. הוא מאפשר לבני האדם לעשות, ואז הוא לוקח את הפירות ממעשיהם של בני האדם, קולט אותם ונושא אותם הלאה לעבר הקוסמוס, כדי להמשיך בקוסמוס את מה שבני האדם אינם מסוגלים עדיין לבצע בעצמם."

שטיינר, 'החגים ומשמעותם -חג מיכאל'

זוהי מתנת החירות של המלאך-העליון מיכאל לאדם. מתנה שתובעת מהאדם את האחריות שלו על גורלו, הכרת האמת והחיבור מחדש אל עולם הרוח. רק מתוך מאמץ כן ונחישות הרצון – ישיג האדם את השלב הבא של התודעה הרוחית ויגיע אל החירות.

מול כוחו הזורח של מיכאל – פועלים עדיין כוחות החושך. כל המפריד, המשסה הפוסל את האחר ומביא לשנאה ופירוד. זאת ביחד  עם הנטיה להמשיך ולהסביר את האדם והעולם רק דרך החשיבה האינטלקטואלית המדעית – חשיבה שהוציאה מהעולם את פעילות הרוח. שתי מגמות אלו שפעלו במאות הקודמות כחלק הכרחי בהתפתחות האנושות – פועלים כיום נגדה והם מסיגים את האנושות לאחור.

מאבק איתנים מתרחש בעולמות הרוח ומקרין על האדמה. והאדם אינו פטור ממאבק זה אלא להיפך עליו לפעול לשם הגברת כוחו של מיכאל בעולם. עלינו להיות ערים למתרחש בתוכנו. לזהות את הכוחות שמושכים אותנו אל כל מה שיפריד בינינו ובין האחר, ומה שיפריד בינינו לעולם הרוח.

המאבק הזה מתרחש בכל רגע ורגע בכל אחד מאיתנו והשאלה – כוחו של מי יגבר?

מיכאל מצביע על אור התודעה והחירות ורק מתוכם תתפתח האהבה הרוחנית הנאצלת לקראת התקופה הבאה של האנושות.

מיכאל נאבק בחיה 

באזוטריקה הנוצרית מתארים את מיכאל נלחם בדרקון ומכניע אותו.

תמונה זו של מיכאל הנאבק בחיה, מופיעה בחזון יוחנן כחלק מתיאור המאבק שיתרחש בעתיד בין כוחות החשיכה לכוחות שפועלים למען הטוב, קידום העולם והאדם.

מי היא החיה?

פרשנויות רבות יש בנוגע לשאלה מי היא החיה ומה היא מייצגת. יש שראו בה את החלקים הנמוכים של האדם, את החלק החייתי שבו עליו להילחם ולהכניע. אך בתקופתנו, אפשר לראות את החיה כמייצגת את כל מה שמתנגד לאימפולס מיכאל ומעמיד מכשולים לפועלו. החיה היא כל כוחות הנגד הפועלים להסיג את האנושות כולה לאחור.

"מצד אחד, אימפולס מיכאל חדר את האבולוציה של האנושות. האימפולס של מיכאל נמצא, קיים. אולם, מצד שני, באבולוציה של האנושות יש כל כך הרבה שלא יקבלו את האימפולס של מיכאל, אלא ירצו לדחות אותו. מבין הדברים אשר רוצים לדחות את האימפולס של מיכאל כיום נמצאים הרגשות של לאומיות. הן התלקחו במהלך המאה ה-19 והתחזקו מאוד במאה ה-20. בגלל עיקרון הלאומיות דברים רבים נפגמו בזמנים האחרונים.

אנו משרתים את מיכאל בכך שאנו מתגברים על הדרקון שמנסה להרים ראש, להזדקף ולהגיע למלוא כוחו באמצעות אותם רעיונות שבתקופה הקודמת ייצרו את המטריאליזם ואשר כעת מאיימים להאריך את חייהן אל תוך העתיד. זהו ניצחונו של מיכאל על הדרקון."

נסיים בדברים מתוך תהילים  המבטאים את הכמיהה להתקרב אל העולם החי של הרוח ולהיות במגע עמו.

כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם-

כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.

  צָמְאָה נַפְשִׁי, לֵאלֹהִים  לְאֵל חָי:

מָתַי אָבוֹא; וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱלֹהִים.

 (תהילים פרק מב)

____________________________________________________________________________________________

ביבליוגרפיה:

1. ברדין, ג. (2015), 'אזרחים של הקוסמוס', הוצאת בדולח.
2. שטיינר, ר. (1923), 'החגים ומשמעותם – חג מיכאל', מתוך הארכיב של כתבי שטיינר בעברית, דניאל זהבי, GA233a
3. שטיינר, ר. (2018), 'מיסטריית מיכאל', הוצאת חירות.

הערות:

1.על-פי מדע הרוח האנתרופוסופי וכן על-פי תורת הסוד של היהדות ותורות רוחניות נוספות – מתארים קיומן של ישויות רוחיות גבוהות (הן למעשה תודעות גבוהות ונעלות מזו של האדם) ולהן השפעה על האדם, האנושות והעולם כולו. באנתרופוסופיה הן מכונות ההיררכיות הרוחניות, קיימות 3 היררכיות מעל האדם, אשר כל אחת מהן מחולקת ל-3 דרגות. ביהדות ניתן לראות זאת במושג הקבלי – עשר הספירות.

במובן זה המילה מלאך – היא שליח. שליח של עולמות הרוח.

2.קאלי יוגה הוא מושג מתורות המזרח המחלק את זמן האנושות לעידנים (יוגה – עידן) העידן שאנחנו נמצאים בו מכונה בפי היוגים "קאלי יוגה" kali yuga)) והם מתארים אותו כעידן הברזל, עידן החושך והדקדנס הרוחני. כתבים יוגים שנכתבו כבר לפני אלפי שנים מתארים את העידן הנוכחי שלנו כעידן של גלות רוחנית, של מלחמה, שנאה ופחד.

על-פי מדע הרוח האנתרופוסופי – עידן זה הסתיים בסוף המאה ה-19 והאנושות נכנסת לעידן חדש עם הנהגה רוחנית חדשה.