הופיעה במדור – "הכל אנשים", בעיתון ידיעות הקיבוץ/ 2013
מאת ארנון לפיד
עשר שנים מתגוררים יעל ערמוני ומשפחתה בהרחבה של מלכיה, וזה ארבע שנים לומדת ועוסקת יעל, בת עין השופט, ב"יעוץ ביוגרפי" – ענף טיפולי שהתפתח בסוף המאה ה-20, המבוסס על הידע של האנתרופוסופיה, וגובש לטכניקה תרפויטית על ידי הפסיכיאטר ליווכוד. יש לה תואר ראשון בריפוי בעיסוק, ותעודה של מטפלת באומנות, ומפגשה הראשון עם הייעוץ הביוגרפי (בביה"ס להכשרת יועצים ביוגרפיים, "כחותם", של אורנה בן דור) לא היה אהבה משיעור ראשון. להיפך: "בהתחלה לא הבנתי לאן נקלעתי, נרתעתי, וכמעט עזבתי. כמו שמוצניקית טובה, לא חונכתי והורגלתי בהתבוננות רוחנית על החיים, אבל בהמשך נכבשתי".
הייעוץ הביוגרפי, מסבירה יעל, מתעניין בשאלת משמעות החיים ובגילוי ייעודו של האדם. הוא מחלק את החיים לפרקי זמן בני שבע שנים, "שביעונים", שכן כל שבע שנים נולד "איבר חדש" באדם. בנוסף, על פי רודולף שטיינר, אבי האנתרופוסופיה, ישנן נקודות צומת – גילים מכוננים, שבהם אמור לחול מפנה בחיי האדם. "הדרך הטיפולית הזאת מאפשרת לאדם להתבונן על אירועי חייו, בעבר ובהווה, להבין את הקשר והסיבה למפגשיו עמם, ולמצוא את המשמעות שלהם בביוגרפיה הייחודית שלו".
(ש) מה תפקיד היועץ בטיפול הזה?
"היועץ יוצא עם ה'מיועץ' שלו למסע ביוגרפי, אל אותם זמנים ואירועים מיוחדים, מברר אתו מה קרה לו ומה השתנה אצלו, בעקבותיהם. המטופל כותב את הביוגרפיה שלו, מחולקת ל'שביעונים', ובמפגשים – כ-15 לפחות – הוא משוחח עם היועץ גם על מה שמעסיק אותו בהווה, תוך קישור הדברים לביוגרפיה. כך הם מבררים יחד מהו המאפיין, 'חוט השני', שעובר לאורך כל חייו של המטופל. היועץ מסייע למיועץ להבין את משמעות המשברים, הסבל והמכות שהחיים זימנו לו, להתבונן על חייו מנקודת מבט חדשה שהיא, לעיתים קרובות, הרבה פחות שיפוטית. אירועים רבים, שאולי נתפסו כמקריים או שרירותיים, מקבלים לפתע משמעות וטעם".
(ש) פרויד גרס שמה שנעים, הוא טוב, ולהיפך. שטיינר גורס ההיפך?
"נכון. לתפיסתו, האדם יכול להגיע לדרגת מודעות גבוהה כזאת, שבה לא בהכרח הנעים הוא הטוב, ושמבחינת התפתחותנו כבני אנוש, דווקא מקומות של משבר וסבל מביאים אותנו לצמיחה ולהתפתחות. טיפלתי באשה, שאביה התעלל בה בילדותה, ובמהלך השנים עברה טיפולים שונים. הייעוץ הביוגרפי איפשר לה להתבונן אחרת על חייה, ולמצוא במה שעברה כלים שישרתו אותה. אנחנו לא מחפשים בתהליך אשמים, ולא רחמים עצמיים, אלא רואים באנשים הקרובים, המרכזיים בביוגרפיה שלנו, מעין שליחים שעזרו לנו לפגוש את מה שהיינו צריכים לפגוש, והודות להם, יכולנו להתפתח".
אם זה לא ערטילאי מספיק, הנה מושג ערטילאי נוסף ביעוץ הביוגרפי: אמצע החיים – נקודת ההיפוך. יעל: "זה חשוב: לפי שטיינר, מלידה עד אמצע החיים – אמצע שנות ה-30 ותחילת שנות ה-40 – האדם הוא בשלב ההתגשמות, ומגיל זה והלאה, הוא עובר לשלב ה'התרחנות', ההליכה אל הרוח. מאנשים המכונים את חייהם להגשמה בעולם הפיזי, אנו הופכים לישויות ששואלות שאלות רוחניות הנוגעות בחיינו ובגורלנו הייחודי. בחלק הראשון, אומרת האנתרופוסופיה, תפקידנו להתגשם, להתמקד בחומר – להקים משפחה, לרכוש השכלה ומקצוע, להתבסס ולבנות קריירה, ורק בחלק השני, ובניגוד לתורות הרוחניות האחרות, בא תורה של הרוח. פרק חיים זה הוא זמנם של פיתוח התודעה העצמית, וצמצום ההזדהות והעיסוק בחומר, בחיצוני, בפיזי. אם נמשיך גם בגיל מתקדם להזדהות עם הגוף וכל מה שמזהה אותנו חיצונית – תארים, רכוש, מעמד, קריירה – תדעך הרוח עם הגוף. זה לא בהכרח חייב להיות כך: דווקא כאשר הגוף בדעיכה, ה'אני', אותו פן רוחני ונצחי הקיים בכל אדם, יכול להתפתח".
(ש) אם כך, הייעוץ הרוחני מתאים לאנשים מבוגרים דווקא?
"אכן, רוב הפונים ליעוץ הם בגילי 40, 50 ו-60. לאנשים מתחת גיל 30 עוד אין מספיק ביוגרפיה. ביעוץ הביוגרפי, באופן חריג, גם היועצים וגם הנועצים גאים בגילם המבוגר. אני, אגב, בין היועצות הצעירות בתחום הזה".
(ש) את עצמך נעזרת ביעוץ הביוגרפי?
"למדתי ועברתי שלוש שנים של יעוץ בעצמי, שנה נוספת עשיתי סטאז', וכיום אני מייעצת ליחידים ולקבוצות, ומלמדת בביה"ס "כחותם" שבו למדתי. התהליך עזר לי מאוד, וממשיך לעזור. הוא שינה לגמרי את תפיסת העולם שלי, ומשפיע על כל תחום בחיי".