יום אחד רחוק רחוק בעתיד
יגיע עד אלינו העולם הזה
שבו אחד חי את האחר
מרגיש את נפשו בכל מאודו
ועוד.
יום אחד רחוק מהעתיד
את תהיי אני
ואני את
ואתה תהייה אני
ואני אתה.
יום אחד ונצח שלם יתאחדו
לרגע,
ונרגיש בעצמיותנו את הכאב שהכאבנו
לאוהבנו ולשונאינו
במידה כפולה ומכופלת
ונדע את עצמנו ואת אחריותנו ואת מהותנו
המתפתחת.
אך לפני זה וכדי שיגיע העולם שבעתיד
נצטרך להיות עבדים לפרעה שבתוכנו,
נזדקק לצאת ממצרי נפשנו
חדורת התשוקות והתאוות, הדעות הקדומות,
הגאוה, היהירות, השרלטנות והפחד.
נצטרך להתקלף ממעטפות ההמנעות, האשמה, ההתחסדות והמוסרנות.
נכאב ונתפתל ונתפלל לחזור אל סיר הבשר של מצרים
אך הים נסגר ואין דרך חזרה
והמדבר העצום יבקש אותנו להתפורר אליו.
חושך ואור
טוב ורע
מלחמת גוג ומגוג
ואין הבטחה לניצחון הרוח על כוחות האופל.
עצמיותנו שמבקשת את עולם העתיד
היא עצמיותי שלי.
עפר ואפר, זכר לאש ממנה באתי,
בשר ודם, זכר לתפקידי על האדמה,
לשאת את הפער הבלתי אפשרי
בין החומר והרוח שאני
ולהתרחב.
ולהתאפשר.
יום אחד ונצח
בעולם העתיד שיבוא עלי לטובה
יראת קודש, אומץ, מוסר, ענוה,
אחדות מתוך תודעה
ולא עוד כזב.