ט"ו באלול ה'תשפ"א 23.08.2021
לפי כל הנבואות, לפני הגאולה הסופית של האנושות, תתרחש מלחמה גדולה, המכונה מלחמת גוג ומגוג, או האפוקליפסה. על זה אין עוררין בקרב הרואים הרוחניים והנביאים. גם על פי היהדות, אחרית הימים היא זמן הגאולה האחרונה, שלפניה תתרחש המלחמה הגדולה.
עם זאת, הנביאים שניבאו על אחרית הימים, ראו שהמאורע יקרה – אבל לא יכלו לדעת באיזה סדר הגודל שלו. האם זה יקרה כקטסטרופה גדולה, או שזה יעבור בצורה קלה יותר לאנושות? – את זה לא ניתן לנבא.
לכל אירוע משמעותי יש את התבנית הרוחנית ההכרחית שלו, אך התוכן שלו נקבע ע"י מעשי בני האדם. זה נקרא "זכות הדור". והכוונה לא רק לעם ישראל, אלא לעולם כולו. אם הדור זכאי, תעבור מלחמת גוג ומגוג ללא הרס מוחלט של האנושות, ואם חלילה ההפך – האנושות תחווה חורבן וסבל גדולים מאוד. ופה נכנס עניין הבחירה החופשית. הדבר תלוי בנו – בי, בך, בכם ובכולנו.
במבנה של ההיסטוריה האנושית יש דברים הכרחיים – אבל התוכן שלהם לא נקבע מראש. וזה פשר האמירה של חז"ל: "הכל צפוי והרשות נתונה."
על פי חוק הקרמה, כאשר העבר התרחש – לא ניתן לשנות את העתיד. העתיד מוכרח ומחויב; הוא תוצאה הכרחית מהעבר. אבל על פי עקרון הרשות נתונה, ניתן לשנות את העבר! ואז ממילא העתיד השתנה.
נכון, זה נשמע כמו מדע בדיוני. לשנות את העבר?
העיקרון שמאפשר לנו לשנות את העבר מכונה ביהדות בשם: התשובה. כאשר אנחנו מצטערים מעומק הלב על הסבל והכאב שגרמנו לאחר, ו"חוזרים בתשובה"; כאשר אנחנו משרתים את האני הגבוה שלנו, ולא את הגוף האסטרלי (הנפש הבהמית) שלנו – כל דקה, כל יום וכל שנה מחדש, אנחנו משנים את העבר.
בחגי ישראל הדבר בא לידי ביטוי בראש השנה ובעשרת ימי תשובה. ראש השנה הוא יום הדין. שם מוכרע גורלנו לשנה הקרובה. באופן מפתיע, עשרת ימי התשובה באים לאחר מכן. היה זה מן ההיגיון להקדים תשובה לדין.
הפלא הוא שניתן לשנות גם בדיעבד. כאשר אנחנו מבינים את רוממות הבורא והבריאה, ומפתחים יראה והתפעמות אל מול השורש שלנו בנשגב, כך שאנו רוצים להשוות צורה אתו, להיות דומים לו – אנחנו מצטערים כשאנו עדים לחשכה שעדיין נמצאת בתוכנו. אבל זו גם ההזדמנות שלנו לתקן!
אם רק היינו משערים מי אנחנו באמת! לא היינו מבזבזים זמן על הבלים, מריבות, כעסים ותשוקות ארציות חזקות. היינו מבלים כל דקה ודקה בניסיון להסיר את כל המכשולים, הקליפות, שמונעים מאתנו לחוות את העונג של מי שאנחנו, נזר הבריאה של הבורא.
הבחירה בידינו לחזור לשורש נשמתנו. זה תלוי בנו, כפי שנאמר: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם־לְיִרְאָה אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁך" דברים י יב