ז' בתשרי ה'שתפ"ב, 13.09.2021
"קָרוֹב יְהוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת." תהילים קמה יח
מה הכוונה במילה באמת? האם יש מי שקורא ל-ה' בשקר? הרי אם כבר אנחנו קוראים לה', או מתפללים ומבקשים – אנחנו מניחים שהבקשה שלנו אמיתית.
נשווה זאת לאדם שבא לבקש מאתנו עצה. אנחנו מקשיבים לו, מגייסים את כל תשומת הלב, המקצועיות, והרצון הטוב לעזור לו, ומייעצים לו. נראה שהוא הקשיב, ואנחנו מרוצים.
במפגש הבא, נאמר יום-יומיים למחרת, הוא שוב שואל את אותה שאלה, ונראה שהוא לא ממש הקשיב למה שאמרנו לו. אנחנו, בסבלנות רבה, מנסים להסביר לו את זה מכיוונים שונים, מנסים להראות לו את האופן שבו הוא מתנהל כך שהוא מזמן לעצמו את הסבל שוב ושוב.
הוא מתחיל לעלות טיעונים שנשמעים הגיוניים – אנחנו משיבים. השיחה מסתיימת, ואנחנו מרוצים, אבל קצת פחות. הרגשנו קצת מותשים מהשיחה הנוספת.
אך זו לא השיחה האחרונה. לאחר מכן יש שיחות נוספות, וטיעונים חוזרים מצדו, שהמילים המשמעותיות הן: 'כן, אבל ...'
ואז נופל לנו האסימון – לא באמת מבקשים את עצתנו! לא באמת מאמינים שיש לנו כלים אמיתיים לעזור! באופן מוזר, משתמשים בנו כדי להימנע מלעשות את הדבר הנכון.
ואז, כשאנחנו מתעשתים, בדרך כלל אנחנו מסרבים להמשיך ולעזור.
נחזור לענייננו ונצטט:
"…והתשובה היא, כי בזמן שהאדם הולך להתפלל לה', הוא צריך להאמין, ששמו של הקב"ה הוא אמת. כלומר, שהקב"ה רוצה שתהא ניכרת מידת האמת, שהקב"ה רוצה להטיב לנבראיו. ואם הוא קורא לה', ואינו מאמין ששמו של הקב"ה הוא באמת, שהוא רוצה שהנבראים יקבלו טוב ועונג, נמצא, שאינו מאמין במטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו. נמצא, שהוא קורא "בשקר". כלומר, שהוא מבקש ממי שיעשה לו טובה, בו בעת שאינו מאמין, שהאיש הזה הוא מסוגל לעשות לו טובה.
נמצא, שהוא קורא, שיעשה לו טובה, הוא קורא "בשקר", מטעם שאינו מאמין, שהקב"ה הוא טוב ומטיב. ומשום זה הקב"ה מתרחק ממי שקורא אותו בשקר. כי אנו רואים גם בגשמיות, שאם הולך לבקש טובה ממישהו, והשני יודע שהוא לא מאמין בו, שהוא יכול לעשות לו טובה, אלא סתם שהוא מבקש ממנו, בטח שהאדם מתרחק ממנו ואינו רוצה לשמוע אפילו מה שמדבר אליו. כמו כן הקב"ה יודע, שהאדם מדבר שקר, שאינו קורא אותו בשמו, הנקרא "אמת", ש"באמת" הקב"ה להטיב לנבראיו. וממילא מובן לנו שהקב"ה מתרחק ממנו. (…) לכן בראש וראשונה, האדם צריך להאמין, ששמו של הקב"ה הוא" טוב ומטיב" וזאת היתה מטרת הבריאה –" להטיב לנבראיו". ושמו הוא אמת.
שבזמן הגמר התיקון יתגלה שמו האמיתי, שכוונתו היתה, בזה שסבלנו יסורים, לא היה ענין של נקימה ונטירה, כמו שנוהג באנשים גשמיים, אלא הכל היה על כוונה אחת, שהיא להטיב לנבראיו. כלומר, שעל ידי היסורים שסבלו, זה היה תיקונים, שיביאו אותם ולהכשיר אותם, שיוכלו לקבל את הטוב והעונג."
הרב ברוך אשלג (1991-1907) האזינו השמים, תשמ"ו – מאמר ב' 1985/86 –