מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית 22

כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב, 30.09.2021

זמן 

האם תמיד היה זמן? האם תמיד יהיה זמן? אם לא, מתי נולד הזמן? 

הקבלה והאנתרופוסופיה מלמדות אותנו שלא תמיד היה הזמן. הזמן גם הוא נברא. כמו כן, בעתיד הוא יתבטל, והנצח יחזור.

זמן הוא המתנה של הבורא עבורנו, שניתן לנו כדי לגשר על המרחק (שינוי צורה) ביננו לבינו. יצירת הזמן ע"י הבורא היא פעולה שמאפשרת לנו, לנבראים, לעבור תהליך של התקרבות אליו. 

נאמר בחכמת הקבלה, שהעולם נברא בדין. "שבתחילה עלה במחשבה לבראתו (את העולם) במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין" (ב"ר ספי"ב, רש"י א א).

העולם נברא בדין – הבורא רצה לשפוט את עולמו בצדק, על פי מידת הדין. המשמעות של זה היא, שלו היינו נשפטים בדין, היינו יכולים 'להישרף', למות, כל רגע ורגע כתוצאה מהשקרים, הטעויות, מעשי העוול בזדון או בשוגג שאנו עושים כל יום ויום. הגמול על המעשה היה מגיע אלינו מיד, ללא השעיה.

לכן – שיתף את מידת הרחמים. כלומר, הכניס אותנו לרחם בה נוכל להתפתח עד שנהיה ראויים לקבל את כל האור בזכות, ולא בחסד, על דרך המדרגה ולא בבת אחת.

בשביל זה צריך זמן. זמן גם מלשון – זימון. אנחנו מוזמנים ומזומנים להשתמש בזמן,  כהזמנה וכתהליך אל ההשתלמות בהבנה ובמימוש של הייעוד של כל נשמה ונשמה מאיתנו.

הזמן הוא הזמן לתקן – זמן התיקון נקרא בקבלה בשם: שיתא אלפי שני (ששת אלפים שנה. אין הכוונה דווקא לשנים ארציות)*. זה הזמן שמוקצב לנו לעשות את התהליך של התיקון, לפני שעולם זה יחרב, ומערכת קוסמית שונה לחלוטין תתפוס את מקומו.

הדור שלנו נקרא בשם: דור אחרון. דור אחרון לפני גאולה. הזמן הולך ומאיץ, גם באנושות וגם בחיים של כל אחד מאתנו. כל אחד מאתנו מזומן לקודש, כלומר – להתפתח רוחנית על מנת לעזור בתיקון העולם, לפני החורבן הגדול. הזמן נעשה יקר מאוד. אנחנו חייבים להשתמש בו בתבונה. הפאזה הזו באנושות ובקוסמוס תגמר.

* לפי התאריך העברי אנחנו כבר בשנת התשפ"ב, כלומר 5782: השנה היא שנת התשפ"ב, כלומר: ה' מייצגת אלפים – 5,000, ת"ש מייצגות מאות – 700, פ"א מייצגות עשרות ואחדות – 82. לפיכך מדובר בשנת 5,782 לבריאת האדם הראשון, התודעה הראשונה שנולדה בצלם.

print