יב' בחשוון התשפ"ב, 18.10.2021
באים בימים
בפרשת השבוע, פרשת וירא, אנו קוראים על ההבטחה של הבורא לאברהם ולשרה על לידת הבן, יצחק.
על מנת להדגיש את הנס שנעשה להם כתוב: וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים. בראשית יח פסוק יא'
אומר הזוהר על פסוק זה:
"ושואל מהו באים בימים? ואומר, שפירושו שבאו בשיעור הימים, שהיו ראויים להם אז. לאחד מאה שנים ולאחד תשעים שנה. ובאו בימים, בשיעור ימים כראוי להיות. באים בימים הוא כמו שאתה אומר, כי בא היום, שפירושו שהעריב היום לבא, כי נשלם. אף כאן באים בימים היינו שנשלמו ימיהם." (פרשת וירא פירוש הסולם אות קמט)
הזוהר גוזר גזירה שווה מהמילים: כי בא היום, שמשמעותם, שהיום נשלם. כך גם הימים של אברהם ושרה נשלמו.
ימים בתורת הסוד משמעותם הארות. ושיעור הימים – מידת ההארות. בכל מקרה, אנחנו רואים שאברהם ושרה השלימו את שיעור ההארות שניתנו להם, לא כילו את ימיהם לריק. לא בזבזו את שנות חייהם.
ואנחנו?
גם לנו ניתנים ימים, הארות. כל הארה ניתנת בשיעור מסוים, ואנחנו אמורים להיות מוכנים לקבל אותה, וליצור את עצמנו ככלי ראוי. כל יום ויום והארותיו. הארה יכולה להגיע גם באופן שאנחנו נחווה אותה כחושך, ככאב. עם זאת, היא מאירה את התודעה שלנו לגבי התיקון שלנו, ולגבי המשימה שלנו בעולם.