מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית 3

כ"ב באב התשפ"א, 01.08.2021

כשאנחנו בתוך העבודה הרוחנית, אנחנו חווים נפילות שמפתיעות אותנו. כשאנחנו מגלים אותן, בדרך כלל בעזרת היועץ הביוגרפי שלנו או הקבוצה, אנחנו נכנסים לייאוש: מה? אני שוב פעם שם? לא התקדמתי בכלל? דווקא עכשיו כשאני כל כך משתנ/ה ומשתדל/ת?

צריך לזכור שהתהליך הרוחני הוא ברצוא ושוב. אנחנו עולים ויורדים, עולים ויורדים (הגבהה והנמכה) – כדי לעלות יותר גבוה. מה הפירוש? ככל שאנחנו מתמידים בעבודה הרוחנית אנחנו מגלים יותר ויותר את הצדדים החשוכים שלנו, ויותר אשליות לגבי עצמנו מתפוגגות. גילוי הצדדים האלו שבנו גורם לנו השתוקקות גדולה להשתנות, וגם מגדיל את "הכלי" שלנו לקבלת האור האלוהי, כלומר – תודעה אחרת. כך אנו עולים במדרגות, כל פעם יותר גבוה, למחוזות תודעה יותר גבוהים.

גם בסיפור הבריאה, הערב קודם לבוקר, למשל: "ויהיה ערב ויהי בוקר יום אחד". הערב הוא האמצעי של התיקון, כי ניכר האור מתוך החושך.

לכן, התפילה היחידה שראוי להתפלל עבור עצמנו והאחרים היא הבקשה לדעת באיזה אופן העליון רוצה להתקין אותנו להיות כלי לקבלת שפע האורות והחיים שהוא הכין עבורנו, ולהיות מסוגלים לעשות זאת. כי זה כל האדם.

להיום: לאחר מעשה, למרות שאני משתדל/ת, גם אם אחווה נפילה, לא אתייאש ולא אייחס זאת לעצמי – ככה הבורא רצה עבורי. לטובתי. להעניק לי אפשרות להתפתח.

🌞

print