כ"ו אב ה'תשפ"א, 04.08.2021
ישנם שני קצוות של סוגי אנשים. שטיינר מכנה זאת: 1. המחבקים את הקיום. 2. בני בלי בית.
המחבקים את העולם מרגישים בו בנוח. הוא המקום הטבעי להם, ושם הם רוצים לגדול ולהתפתח: לרכוש יותר כבוד, יותר מעמד, יותר כסף, קשרים, הנאות חומריות ונפשיות, תובנות שכליות, צבירה של חוויות רבות ככל האפשר. בזה הם חשים הגשמה של חייהם.
עד לרגע מסוים. עד לזמן שהם מפנימים את עובדת המוות, מפנימים שלא הם אלו שקבעו את חוקי המשחק. הם מבינים שלא "כוחם ועוצם ידם עשה להם זאת:
"וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: … וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" ספר דברים, פרק ח'
ואז מתחיל הפחד הגדול – הפחד מהאין, מהכליון.
לעומתם, 'בני בלי בית' עוברים כבר מילדות חוויות שמערערות את הביטחון שלהם בעולם הארצי. הם חווים את הזרות שלהם בעולם. הם מתורגלים בסבל, בבדידות ובקשיים, שהעלו בהם כבר מגיל צעיר את השאלה: מי אני? מה תפקידי? לשם מה? בהתחלה כשאלות פסיכולוגיות-אישיות ואחר כך כשאלות קיומיות אונטולוגיות-רוחניות. שאלות אלו הובילו אותם לחיפוש הרוחני שהלך והתעצם בהדרגה.
נשמות אלו בחרו בגורל הזה עוד מלפני הלידה. אנחנו צריכים לדעת הנשמה חייבת להיוולד, לא שואלים אותה. כל נשמה חייבת לעשות את המסע על פני האדמה בעבור התיקון האישי שלה. לעומת זאת, היא לא חייבת לקחת חלק בתיקון העולם; להיות חלוצה, לקחת על עצמה ייסורים שלא קשורים רק אליה באופן אישי – במיוחד בדור שלנו 'דור אחרון'. זוהי בחירה שנעשית מלפני הלידה. לפני שהנשמה יורדת לכאן שואלים אותה אם היא רוצה לקחת חלק בשירות הזה, 'לחזור בתשובה' – כלומר, לחזור עם תשובה לבורא, לגבי שאלת משמעות הבריאה והחיים.
כל מי שדברים אלו מהדהדים בו, ומעוררים בו את הנקודה שבלב, או לחלופין, מנגנים על הנקודה שבלב שלו שכבר התעוררה – שייך לסוג הנשמות השני. הוא/היא כבר בחר/ה. הבחירה נעשתה עוד מלפני הירידה לכאן.
להיום: אזכיר לעצמי שבחרתי לרדת לכאן כדי לעשות עבודה של תיקון. לא רק בשביל עצמי, אלא בשביל מעגלים הולכים ומתפשטים. עבור אותן הנשמות שלא בחרו, שאין להן את היכולת. בחרתי בייסורים. בשביל שלכולם יהיה חלק בעולם הבא – כלומר, בשלב הבא של התודעה האנושית.