כמו מרי לנוקס, גיבורת הספר הנפלא 'סוד הגן הנעלם', גם אנו משתוקקים לגלות את הגן הנסתר, המלא ביופי, החבוי בנו. כמוה, במסע ההתפתחות שלנו, עלינו לפגוש תחילה, ולעמוד באומץ מול הכיעור, הפחד, המוות והחולי הנועלים את שעריו.
גם בי חבוי גן נעלם
סגור בחומות ליבו
ממתין לעיניים טובות שיגלו סודו
ויחדרו בו, על אלף שעריו.
גם בגני צמחו פרא עשבי כאב
מאיימים לכלות כל חלקת גיל
ובלילות על משכבי, השתוקקה נפשי
לידיים חזקות
שינכשוהו מטומאתו.
גם אדמת חיי
נאנקת, זועקת, פצועה
מחכה למים חיים, ליד אלוהים
שתזרע בה קולות חדשים.
בחוץ חורף,
אך עמוק, בבטן אדמתי
רוחשים סודות ירוקים של אביב
מייחלים לאוזניים כרויות
שישמעו המיית תפילתם החרישית
הנלחשת מבעד לקוצים.
יום יבוא
יפציעו מן התהומות כל הדמעות
שנזלגו בסתר
ישקו את גני
ירוו צמאוני
יצמיחו בי צבעים רבים של חסד.
התבוא בשעריי?
*שיר זה מוקדש לבתי הקטנה והמתוקה מכל, אלה, שהשיבה אותי לקרוא בספר הנפלא – 'סוד הגן הנעלם', שבהשראתו נכתב שיר זה.