עולם המאיה / אורנה בן דור

מה מקורה של המאיה באבולוציה האנושית? מדוע נגזר על האדם לחיות בעולם שהוא אשליה, ולא בממשות? הדבר קשור למסתורין הבא לידי ביטוי בתנ"ך בחטא הקדמון, חטא^[1] גן העדן.

"בתחילת האבולוציה האנושית, לא יועד האדם לשקוע כה עמוק בספרת החומר, כפי שבעצם הוא חטא ושקע… עקב החטא הקדמון, שקע האדם למצב בו הוא מוצא את עצמו כיום… בעצם, תפיסת עולם מסוג זה אומרת: האדם נעשה לחוטא (ולהיעשות לחוטא פירושו ליפול מן המרומים שבראשיתו של האדם). הואיל ולמעשה הפך האדם לחוטא, אין הוא יכול לראות את העולם כפי שהיה יכול לראותו במצבו שללא החטא, כפי שהיה טרם הנפילה, השקיעה. האדם רואה אפוא את העולם באורח חשוך ועמום. אין הוא רואה אותו כהווייתו. הוא רואה אותו באשליות ובתעתועי כזב רבים. ויתרה מזאת – רואה הנו את מה שהוא רואה בטבע החיצוני, ולא כמות שהוא למעשה בתשתיתו הרוחית האמתית. הוא רואה אותו במסגרת החומרית שלו, שלמעשה אינה מצויה שם כל עיקר".

שטיינר, 'יחסי קרמה 3' הרצאה 8, עמ' 51

'דע את עצמך' (הכרה עצמית) ועולם המאיה

על מנת להכיר את האמת (בניגוד למאיה), תחילה חייב האדם להכיר את עצמו.

"במשך אלפי שנים מהדהדת מהמזרח האמירה: העולם אותו אנו תופסים בעזרת החושים הנו מאיה, אשליה עצומה. ואם – כפי שהאדם הרגיש תמיד במהלך התפתחותו – העולם הוא מאיה, אז הוא חייב להתמיר את 'האשליה הגדולה' הזאת, על מנת למצוא את האמת האולטימטיבית… 'דע את עצמך' – זוהי אִמרה עתיקה נוספת, המגיעה אלינו מהעבר. ממיזוג שתי האמירות הללו – 'העולם הוא מאיה', מהמזרח, ו – 'דע את עצמך', מיוון העתיקה – עולה לראשונה הבקשה לידע רוחני בקרב האנושות המאוחרת יותר. אבל גם במיסטריות העתיקות, היה מקור הבקשה לאמת ולמציאות בתפיסה הכפולה ש – 'בַּשוּרה התחתונה, העולם הנו מאיה, ועל האדם לשאוף לידיעה עצמית'. מכל מקום, האדם יכול ליישר את ההדורים עם שאלה זו, רק דרך החיים עצמם; לא דרך חשיבה גרידא, אלא דרך רצון, דרך השתתפות מלאה במציאות הנגישה לנו באופן מידי, כישויות אנושיות.

לא במודעות מלאה, כמו גם לא בעזרת הבנה בהירה, אלא ברגש עמוק – יכולים בני אדם בעולם כולו לומר לעצמם: 'מה שנמצא שם בחוץ כעולם החיצוני בכל אתר ואתר, אותו אני רואה ושומע, דבר זה – אין ביכולתי להיות' ".

שטיינר, 'דרכים נכונות ושגויות בחקירות רוחניות', הרצאה 1

הדרך בה אמור האדם להתמודד עם עולם המאיה, היא להכיר את עצמו.

הכרה עצמית מתרחשת באופן הבא:

1.לא בחשיבה הרגילה (אלא בחשיבה החיה).

2.כן ברצון (שהוא נגזרת מהאני).

3.לא במודעות מלאה (אלא באופן תת-מודע, שם נמצאת הקרמה).

4.כן כרגש אינטנסיבי של האמת.

***

אדם שאינו מכיר את עצמו, אינו יכול להגיע לאמת.

לדוגמא, ניקח מקרה בו אדם מנסה להשתייך לקבוצה, אך אינו מצליח. לאט לאט מחלחלת בו המחשבה – 'במקום הזה, איני יכול להיות, הם לא מקבלים אותי אליהם'.

בעקבות הרגש הבלתי-נעים, והמסקנה שנוצרה ממנו, תפרש המחשבה הרגילה את המצב באופן הבא: 'המקום הזה לא טוב, מתנכלים אלי וכו'…. עלי לעזוב'.

בעקבות פרשנות מסוג זה, מחליפים אנשים רבים מקום מגורים, ולפעמים אף עוברים לארץ אחרת. מחשבה זו היא מאיה; פעמים רבות היא נובעת מרגש הדחייה.

דרך החשיבה הרגילה לא נוכל לפתור את הבעיה, משום שהיא מותנת ע"י הרגש הבלתי-נעים – רגש הדחייה; הבעיה תיפטר רק דרך הרצון (האני), וגם זאת כפי ששטיינר אומר – לא במודעות מלאה^[2]. לא הכרתית – אבל עם רגש אינטנסיבי.

כפי שציינו קודם, מתוך הרגש נובעת מחשבה מותנית, שמטרתה לשרת את הרגש, לדוגמא – מתוך רגש הקרבה לאם, נובעת המחשבה שכל בני האדם טובים ושווים.

מחשבה זו אינה אמת; כל אדם הוא מין (species) בפני עצמו!^[3] 

את האבולוציה של האנושות מלווים שבעה ארכי-מלאכים משמעותיים, כל אחד בתקופה אחרת. הארכי-מלאך מיכאל הוא הארכי-מלאך היחיד מבין שבעת הארכי-מלאכים, הנושא את האימפולס 'דע את עצמך' עבור האדם. מאז ומתמיד היה זה תפקידו. מיכאל לא ויתר אף פעם על תפקידו זה, והוא תמיד משתדל להאיר את עיני האדם אל מעבר למאיה.

מיכאל הוא הארכי-מלאך השולט בתקופתנו, תקופת נפש-התודעה.

"… כעת, בתור החדש של מיכאל, על בני האדם להיעשות מודעים לדרך גאולתם. אל להם להניח לאינטליגנציה שלהם להיות נשלטת על ידי חטא; במקום זאת, עליהם לעשות שימוש בתקופת אינטליגנציה זאת – על מנת לעלות אל החיים הרוחיים בטהרת האינטליגנציה, הרחק מכל אשליה".

שטיינר, 'יחסי קרמה 3' הרצאה 8, עמ' 53

אצל אדם בעל פוטנציאל וייעוד רוחני, תפעל הקרמה כבר בילדות על פי שלושה משתנים, אותם הזכיר שטיינר:

• דע את עצמך
• העולם הוא מאיה
• אני והעולם שונים

[1] חטא מהמילה – החטאה. אדם מחטיא את הכיוון הנכון, והולך לכיוון מוטעה.

[2] זהו הרצון הסמוי, מכונה גם 'האדם השני' שבתוכנו, הפיקח יותר.

[3]  ר. שטיינר, גוף, נפש רוח.