על הפרשנות הביוגרפית בהתייחס לקרמה/ אורנה בן דור

על הפרשנות הביוגרפית בהתייחס לקרמה של האדם

” מדע הרוח אינו השקפת עולם בעלמא, אלא דבר מה שבלעדיו לא יכול האדם, בחלקו בן האלמוות, לדעת דבר על העולמות בני האלמוות. מדע הרוח הוא קול האלים הזורם אל הנפש כמציאות”. [1]

חיינו מורכבים – הן מהאירועים שקרו לנו, והן מהפרשנות שלנו על אותם אירועים. בתחילת המאה ה-21, עדיין התרבות שלנו שבוייה ברובה  בפרדיגמת החשיבה הפסיכולוגית קלאסית, מבית מדרשו של זיגמונד פרויד, שנוצרה בתחילת המאה ה – 20 – לפיה מונע האדם מצרכים גופניים’ ומתהליכים נפשיים הנובעים מתהליכים גופניים האלה. כך, נותנת הפסיכואנליזה תמונה שאינה מתייחסת לעובדת היותו של האדם ישות רוחנית, שמקורה בעולם הרוח, עליה חלים גם חוקים רוחניים – ולא רק פסיכולוגיים.החשיבה הביוגרפית, הנשענת על ידע האדם השלם, מציעה דרך אחרת של פרשנות, פרספקטיבת-על, על מהות החיים כאן על פני האדמה.
חיפוש מקור הבעיה בילדות, בהורים או בסביבה אינו נותן מענה שלם לשאלה: למה דווקא לי? למה אני? – אין ממנו מוצא המעורר תקווה. הפרדיגמה של מדע-הרוח האנתרופוסופי, מושתתת על העובדה, שהאדם בוחר את הוריו ואת סביבתו עוד מלפני הלידה. ההתנסויות של חייו, גם הקשות שבהן, קשורות לגורלו ולתיקון שלו – אך גם לתכלית חייו ולייעודו. למרות היות תובנה זאת לא פשוטה, היא מעניקה פשר לחייו של האדם, ובכך מהווה פתח לשינוי.
“מחקר הרוח עוסק בדברים המהווים צורך חיים לכל נפש אנושית. הוא עוסק בשאלות הקשורות לשמחה ולסבל הנפשיים המוצדקים הפנימיים ביותר. הוא עוסק בדברים, שבאמצעות ידיעתם מסוגל האדם לשאת את גורלו בצורה כזו , שהוא מתמלא בסיפוק ואושר פנימיים, גם כאשר גורל זה מלא סבל וכאב. שאלות שבלא תשובה עליהן, הופך האדם שומם וריק בפנימיותו. אלו הן השאלות של מדע הרוח”[2]

לדברי שטיינר, לאחר מותו, מקבל האדם תמונה שלמה על חייו, על מעשיו הטובים והרעים. הוא חווה את הכאב אותו גרם לזולתו, כאילו היה כאבו שלו. הוא מבין את משמעותו הקוסמית של המעשה, ויודע שהמעשה מהווה כתם בעולם, וכן, שהמעשה מפחית מערכו ומהיכולת שלו להתפתח לקראת היותו ישות שלמה. רצונו של האדם לתקן את עצמו, ולרכוש שוב את הערך שאבד, מובילו לבחירה באירועים ובנסיבות של חייו החדשים.

כל התנסות אותה אנו מזמנים במצב התודעה הגבוה – המאפיין אותנו בשהותנו בעולמות הרוח, טרום ירידה להתגשמות – מטרתה אחת: להביא להתפתחותנו כבני אדם, ולתקן את הפגמים שלנו – גם אם מנקודת מבט ארצית בחיינו הנוכחים, היא נחוות כמלאת סבל וכאב, כבלתי נסבלת וכבלתי רצויה.

…. ” לאחר המוות עובר האדם תקופת היטהרות, וחווה באופן נפשי, באיזו מידה, מעשה מסוים שביצע בחיים הקודמים, מהוה מכשול עבור המשך התפתחותו. כשהוא חווה זאת, נוצר בו הדחף לתקן את תוצאות המעשה. הוא מביא עמו דחף זה אל החיים החדשים, והימצאותו יוצרת בו את המהלך המובילו למקום בו אפשרי תיקון המעשה. אם נעקוב אחר מכלול דחפים מעין אלה, נוכל למצוא את סיבת היוולדו של אדם בסביבה מסוימת בהתאם לגורלו”[3]

הפרדיגמה הביוגרפית אינה עוסקת בהורים כמעצבים האולטימטיביים של הגורל, וכן לא בסביבה. נקודת המוצא שלה היא ההחלטה שמעבר ללידה, המביאה את האדם לבחור להיוולד להורים מסוימים ולסביבה מסוימת, המתאימה למבנה הנפש שלו, ולמעשים שביצע במהלכי חיים קודמים. יותר מכך, אין זה רק שהאדם בוחר את המשפחה, העם, הסביבה אליה ייוולד, וכן הלאה… – אלא שעוד מעולמות הרוח הוא עובד על עיצוב התכונות התורשתיות אצל אבות אבותיו – אותן תכונות מסוימות איתן הוא רוצה להגיע לעולם, ואותן הוא מקבל ‘בתורשה’ מהוריו. (מובן שעובדה זו אינה מקטינה כמובן את האחריות שיש לנו כהורים כלפי ילדינו).

היעוץ הביוגרפי אינו עוסק בפתרון בעיות ובהקלה על הסבל גרידא, למרות שהתהליך העמוק של הכרתנו את גורלנו ואת עצמנו הוא תהליך תירפויטי. הייעוץ הביוגרפי עוסק במציאת המשמעות של חיינו מנקודת מבט רוחנית, ובמציאת חוט השני, העובר דרך החיים האינדיבידואלים, ומצביע לכיוון מסוים אליו מוליכים החיים – לקראת היעד, הבנת מהות החיים, הייעוד – הבא לעיתים לידי ביטוי גם במקצוע בו אנו עוסקים.
עד אמצע החיים איננו חופשיים באמת לעצב את גורלנו. גורלנו נקבע מהעבר – החופש שלנו בבחירת חיינו, בני זוגינו, המקצוע, הקריירה, וכן הלאה – מוגבל. ידיעה זו שמה את אירועי העבר בהקשר הנכון, והיא כשלעצמה מספקת נחמה. אנשים רבים חשים עצב גדול כשהם מבינים עד כמה חיו את חייהם באופן חלקי, וויתרו על חלק ממהותם השלמה. ההבנה שבמהלך החלק הראשון של החיים האדם נתון לגורל אותו הביא מהעבר, מעניקה לגיטימציה ומשמעות חדשה לאירועי גורל.
החל מאמצע החיים, יכול האדם עצמו להשפיע על גורלו, דרך עבודה מודעת על הקשרים בין הגורמים לתוצאות בחייו. ניתן להבין חוקיות זו באמצעות המשפט ביהדות “הכל צפוי והרשות נתונה”. קיימים דברים אותם אנו מביאים אתנו מלפני הלידה, והם מבחינת: “הכל צפוי”. אך הרשות נתונה לנו לתקן את הדורש תיקון, לפרש בצורה שונה את חיינו, ובכך להעניק להם פשר ומשמעות – כל זאת כאמור החל מאמצע החיים.
“יש קשר סיבתי בין התנהגות בעבר להתנהגות בהווה. אולם, כיוון שמאורעות העבר אינם ניתנים לשינוי, הרי – או שעלינו לאבד כל תקווה לגבי אפשרות של שינוי, או שאנו חייבים להניח, כי לפחות מכמה בחינות חשובות, יש לעבר השפעה על ההווה רק באמצעות הפירוש שנותן האדם בהווה לניסיון העבר. “[5]
“לפרש מחדש, משום כך, משמעו לשנות את המערך, או את נקודת המבט התודעתית ו/או הרגשית-נפשית, אשר על פיהם פועלים במצב כלשהו, ולשים אותם במסגרת אחרת, ההולמת במידה שווה או אפילו טובה יותר את העובדות של אותו מצב ממשי, ובכך לשנות את כלל משמעותו”[6]

עלינו לציין, שבנוסף לקרמת עבר, קיימת גם קרמת עתיד. אירוע המתרחש כעת, יכול להוות תוצאה של מעשינו בעבר, אך גם להיות נקודת מוצא לאירוע שיבוא בעתיד. בעזרת עבודת הביוגרפיה אנו יכולים להבחין בין שני סוגי האירועים.
“… כעת, אירוע מסוים הינו אולי מכאיב, משום שהוא מופיע לפנינו כתוצאה של מה שקדם לו. אך אפשר לראותו גם כנקודת מוצא למה שיבוא. אז נוכל לומר: אנו חשים כי כאן נמצאת נקודת המוצא, כאן נמצא הגורם להשפעות שיאירו את העניין באור שונה לחלוטין! כך יכול חוק הקרמה עצמו להיות המקור לנחמה. הנחמה אינה מתקיימת, אם אנו מתרגלים להציב אירוע רק בסופה של סדרת תופעות ולא בתחילתה”[7]

החשיבה הביוגרפית מציעה דרך חשיבה חדשה לפרשנות על חיינו, המובילה לשינוי אמִתי, תוך כדי קבלת גורלנו והשלמה אתו, ופתיחת עצמנו לעולמות הרוח על מנת לקבל תשובות על השאלות הנוגעות במהות חיינו.


[1] רודולף שטיינר,- עיונים אזוטרים עמוד 7 –” מעשה כריסטוס וכוחות הנגד הרוחיים – לוציפר, אהרימן, אזוראס”. ברלין, 22 במרץ 1909
[2] רודולף שטיינר, מטמורפוזות של חיי הנפש – שליחותו של מדע הרוח בעבר ובהווה. כרך שני, עמ’ 18 הוצאת תלתן, 2000

[3] רודולף שטיינר, מדע הנסתר בקוויו העיקריים, עמ’ 80, הוצאת תלתן.

[4] ראה המאמר “גיל 9 בראי הביוגרפיה” באתר זה.(אנתרופוסופיה- ביוגרפיה.)
[5] פאול ואצלאוויק, ג’ון ויקלנד, ריצ’רד פיש, שינוי – עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן, ספרית פועלים, 1991.

print

חזרה למאמרים

3 thoughts on “על הפרשנות הביוגרפית בהתייחס לקרמה/ אורנה בן דור

  1. טוב לקרוא על מבט העל הרוחני המאפשר הסתכלות רחבה יותר על ארוכי חיינו ומצבנו הריגשי .
    הסתכלות המרחיבה את הספקטרום הפתוח.

    1. שלום דינה, מה שלומך? אנחנו פותחים השנה מספר קורסים קצרים בביוגרפיה שאולי יוכלו לעניין אותך. בכל מקרה, ברוכה הבאה לאתר המחודש שלנו, כל טוב, יעל ערמוני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *