חברות וחברים, תלמידות ותלמידים, אהובות ואהובים,
התכנייה הנוכחית פותחת רשמית את שנת הלימודים בבית הספר "כחותם". בחרתי לשתף אתכם בלימוד מהתנ"ך ולדרוש בו על מנת להעביר את האני מאמין שלי לגבי בית הספר שלנו, מהותו ומטרתו.
סיפורי התנ"ך הינם אלגוריה המהווה הדרכה לחניכה ולהתקדשות. בתקופת התנ"ך רבים מבני ישראל היו שייכים לקבוצה של בני הנביאים. ואין הכוונה בשם זה לנביאים הפעילים בעם ומוכיחים אותו, אלא לאנשים הנמצאים בדרך של חניכה. כמו כן, בני הנביאים לא היו חבורה של מיסטיקאים שפרשו מהחיים. כמונו, היו להם בתים, ילדים, מטלות וחיי קהילה, בתוכם הם חיו חיי נבואה.
ההפטרה של פרשת וירא עוסקת בתחייתו של בן השונמית על ידי הנביא אלישע. בן השונמית הינו הנביא חבקוק לו מיוחס הפסוק החשוב – צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.
מהי האמונה?
האמונה הינה המקום הפנימי ממנו אדם מושך את חיותו, הכוח המתניע אותו לחיים ולעשייה. הצדיק הוא זה שנגע בשורש ההוויה שלו.
כשאדם נמצא בתוך ההוויה שלו, הכול חוזר לשלמות האחדותית. כל אירוע בחיים, כל סבל וכאב, כל שמחה ואושר מתחברים לתמונת ההוויה המקורית שלו, לשושנה, ככתוב – כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. שיר השירים ב' ב'
קוצים רבים בחיינו התאספו סביב ההוויה הזו. מדי פעם ישנה הבלחה ואנו חושבים – באמת עולם הרוח קיים! באמת הוא פועל בחיי! אך רב הזמן אנחנו מנותקים משורש הווייתנו ונכנעים למצוקות העיתים ולמראית העין של המאיה (האשליה).
ניתוק משורש ההוויה מלווה בניתוק מהאחר. כל אשליה של פירוד בינינו לבין האחר נובעת מחוסר החיבור שלנו לתמונת ההוויה המקורית. אנו משליכים על האחר את הסיבה לכאבנו, מבלי שנבין שהאחר בחיינו הוא הטלה של מציאות חיינו מחוץ לנו. האחר הוא העצמי שלנו המגיע אלינו מבחוץ. האשמת האחר היא הכחשת הקרמה שלנו, אותה טווינו בעולמות הרוח טרום לידתנו.
***
הסיפור הבא בפרשה הוא סיפורו של יצחק שנעקד. העקדה של יצחק הינה הוויתור האולטימטיבי של אברהם על כל ההבטחות שאלוהים נתן לו, עליהן נשענים כל הווייתו ומבנה זהותו. בהיותו נטול משענות הופך אברהם לבעל אמונה.
ומהי אותה האמונה? המשענת שלו בהווייה הפנימית ביותר, בצו הפנימי לאורו הוא הולך. זה 'צדיק באמונתו יחיה.'
סיפור נוסף ואחרון הקשור ישירות לפרשה הנו סיפור גילוי העריות של לוט ובנותיו המולידות לו ילדים.
לא וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל-הַצְּעִירָה, אָבִינוּ זָקֵן; וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ, כְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ. לב לְכָה נַשְׁקֶה אֶת-אָבִינוּ יַיִן, וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ; וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ, זָרַע. בראשית יט
צאצאי ילדים אלו הינם העמים מואב ועמון. רות, אמו של ישי אביו של דוד ממנו ייוולד משיח מבית דוד, הייתה מואבייה, צאצאית לגילוי עריות! אך מתוך המעשה הנורא של גילוי העריות נולד מלך המשיח! מלך המשיח הוא זה המסוגל להיכנס למקומות הכואבים ביותר ולא להישרף מאש הכאב.
לא משנה כמה עמוק ירדנו, קיים בתוכנו פן מסוים שדרכו נוכל להמשה כלפי מעלה – זהו מלך המשיח בתוכנו. עלינו לזכור שהירידה היא מקום זמני, התמרה ותיקון לקראת עלייה ולימוד חדש.
התחלתי בבני הנביאים ואסיים בהם.
בית הספר "כחותם" אינו בית ספר להכשרת יועצים ביוגרפים או להעברת סדנאות ביוגרפיה וכו'. זהו בית ספר לחניכה רוחנית, בית ספר "לנבואה" מודרנית (בבקשה לא להחשיב לי זאת ליהירות, זוהי רק טרמינולוגיה אחרת להתפתחות רוחנית משמעותית).
התלמידים והמורים בבית הספר מתבקשים לחיות באמונתם – למצוא את שורש הווייתם, לוותר על משענות ודעות קדומות, על הטחת אשמה באחר, ולהסכים לרדת לתהומות – משם נולד המשיח.
האם נעמוד במשימה?
מברכת את כולנו באומץ ובאהבה
שלכם בהוקרה
אורנה.
הוקרה, התפעמות ותודה למורי קובי נחושתן על הידע הרלוונטי מהיהדות.
