קהילה לומדת ומתפתחת

בית ספר "כחותם" הפך ברבות השנים, כחלק מתהליך צמיחה אורגני, לקהילה מתפתחת ולומדת, וזאת כתוצאה מתהליכים המאפיינים את תקופתנו. 

הלימוד הקהילתי 'אנתרופוסופיה בימי קורונה' ובעקבותיו לימודים קהילתיים נוספים של קהילת 'כחותם', בארץ ובחו"ל, נולד כאשר מגפת הקורונה, שהתפשטה בעולם כולו, הפכה למשבר ממשי גם בישראל והחלה להשפיע על החיים של כולנו, ובין השאר, מנעה מפגשי לימוד פנים אל פנים.

בקרב צוות בית הספר התעוררה ההבנה כי לצד הקולות והרעשים של העולם החיצוני קיים צורך עמוק בקרב רבים ללימוד רוחני-קהילתי, אשר ישמיע "קול אחר", ייתן גישה לפירוש ומשמעות רוחניים להתרחשויות החיצוניות ויאפשר עבודה יומיומית על חיזוק 'האני' (המרכיב הרוחני בישות האדם) על-מנת לעמוד איתנים מול אתגרי התקופה ומול כוחות הנגד העולים ומתגברים בתקופה זו.

הבית של "בני בלי בית"

שטיינר מכנה אנשים, שאינם מסתפקים במציאות הארצית-היומיומית: "בני בלי בית". אלה אנשים החשים כמיהה עמוקה בליבם לנסתר, לנשגב ולידע עמוק. לעיתים קרובות הכמיהה הזו אינה מודעת, אלא מורגשת בלב כמעין "גרוד", או חוסר סיפוק לא מוסבר. להיות "בן בלי בית" במציאות החומרית של ימינו פירושו, פעמים רבות, להרגיש בודד, מוזר. מתוך בית ספר "כחותם" התפתחה, במשך השנים קהילת אנשים שהכמיהה לאמת ולנסתר – לרוח – היא כמו לחם ומים עבורם. זה המקום בו "בני בלי בית" מוצאים בית.

סתיו האגואיזם וניצני הקהילה הרוחנית של העתיד

בתהליך ההתפתחות של האדם היחיד מתאר שטיינר את האגואיזם (או בשפת הקבלה ״הרצון לקבל שעל מנת לקבל״) כשלב הכרחי. כדי לפתח את הכלים הארציים שלו, חייב האדם היחיד לעבור פאזה של אגואיזם מוחלט, וזאת על מנת שיוכל בעתיד להשתמש בכלים שרכש על מנת להשפיע מטובו לאנשים אחרים, ללא רצון עצמי. תהליך דומה עוברת האנושות כולה. כפי שאפשר לראות כיום, האגואיזם הגיע לשיאו. ביטוי אחד לכך הוא מבנים חברתיים ומשפחתיים שהתפרקו. ביטוי נוסף הוא הרדיפה אחר כבוד, עונג או רכוש, שעומדים בבסיס הקשרים החברתיים כיום. גם דרכים רוחניות נתפסות כיום כביטוי להגשמה עצמית, כשההתייחסות לדרך רוחנית עלולה להיות רק עוד אפשרות למילוי תשוקה או אמביציה אישית. 

עם זאת, בד בבד עם שיאו של האגואיזם בתקופתנו, מתחילים ניצני הקשרים הקהילתיים הרוחניים החדשים. עידן המתקדשים היחידים חלף. להתקדמות או התקדשות אינדיבידואלית אין כיום משמעות. כדי לצעוד בדרך רוחנית בתקופתנו זקוק אדם לשותפים לדרך, שיזכירו לו ללא חשש, בלי כחל וסרק, מהי האמת, מי הוא באמת גם כשהוא עצמו שוכח, גם כשהוא שוקע ביאוש, או פשוט בעיסוקי היום יום. משימתה העיקרית של קהילה רוחנית הינה למידה והתפתחות בתוך קהילה של אינדבידואלים. לקבל על עצמנו עבודה תודעתית-עצמית נוקבת של הכרת הרע, לא רק בחוץ, אלא קודם כל בתוכנו. זאת על-מנת להפוך בני אדם טובים, ערים, נדיבים וחומלים יותר. אז נוכל לקדם לאט לאט את השינוי לו כמהה האנושות כולה. 

עולם הרוח לא נגלה לתודעה הרגילה שלנו בחיי היום יום. החיים מציפים את האדם המודרני באינטנסיביות שלהם. כדי לעשות קפיצת מדרגה ולהיות ער לרובד הנסתר של החיים – כדי לעשות קפיצת תודעה – זקוק האדם היחיד לידע של תורות הנסתר באופן נגיש ובהיר, ולא פחות חשוב מכך – אסור לו להפסיק להיות מחובר לידע הזה – שכן ברגע שהאדם מזניח את האיבר הרוחני שלו, שבה ושוקעת התודעה שלו לחוויה היומיומית ותו-לא. 

הקהילה הלומדת של "כחותם" מאפשרת לצועדים בדרך להיות מחוברים כל העת למעיין של ידע – ולא פחות חשוב מכך – לתמיכה הדדית. הדבר נעשה בעזרת לימודי קהילה שבועיים, לימוד פרשת השבוע וקבוצות של חברותא (לימוד משותף) המתכנסות סביב נושאי הלימוד של הקורסים השונים.

כל אדם שיש בתוכו כמיהה לרוח וחיפוש מוזמן להיות חלק מהקהילה הלומדת והמתפתחת של "כחותם", לתמוך ולהיתמך בדרך הרוחנית. כל צעד קטן, כל מחשבה, רגש או תובנה, של כל אדם במפגש כזה או אחר הוא פיסה שלא תסולא בפז, שמוגשת כמנחה לעולם הרוח.

האפשרויות השונות ללימוד קהילתי פתוח:

יום ראשון 6:00 – 6:20. לימוד בוקר בעקבות הספר "מחשבות מנחות".

יום רביעי 17:30 – 18:15. לימוד קהילתי בנושאים שונים בביוגרפיה ואנתרופוסופיה.

יום שישי 10:00 – 11:00. "ותלכנה שתיהן יחדיו". לימוד בעקבות מאמרים של על הסולם ורודולף שטיינר, לחליפין.

במידה ואתם מעוניינים להצטרף לרשימת התפוצה של הלימוד הפתוח לחצו כאן

בנוסף, בשנים האחרונות, קמו בעולם קהילות, המבקשות ללמוד מתוך התכנים הייחודיים של הטיפול האנתרופוסופי-ביוגרפי של בית הספר ״כחותם״. הקהילות לומדות את התכנים במסגרת שיעורי קהילה ארוכים בזום המתקיימים פעם בחודש לאורך השנה, או בסדנאות סוף שבוע, המועברים על-ידי צוות בית הספר בשפה האנגלית ובמידת הצורך בתרגום סימולטני בשפה המקומית. 

בשנה הקרובה מתקיימים מפגשים כאלו בקהילה הבינלאומית בה משתתפים מטפלים ביוגרפים מרחבי העולם כולו, ובקהילות ההונגרית, הספרדית, והברזילאית. פרטים על כך אפשר למצוא באתר בית הספר באנגלית.

יוזמה נוספת שהחלה ואנו מקווים שתצמח ותגדל היא לימוד קהילתי משותף של ערבים ויהודים בישראל.