רשמים מהסדנא עם רגינה קורק מקנדה

'ריפוי הפצע – מי ירפא את המרפא'? –

רשמים ושיתוף מהתהליכים שעברו משתתפי הסדנא

סדנת סופהשבוע עם רגינה קורק מקנדה – ששילבה עבודה ביוגרפית דרך חימר, השאירה עלינו המשתתפים רשמים עמוקים, הנה כמה מהתגובות של משתתפי הסדנא:

סדנת זו, של אמנות וביוגרפיה, היתה בשבילי חוויה עמוקה, משמעותית ומרתקת. ראשית להסכים להיות מובלת בידי החומר, לתת לו לפעול עלי, ולא לכפות עליו את ׳ידיעותי׳ המוקדמות.
ההסכמה לשחרר ולהרפות ורק ליצור אף בלי לדעת מה, איפשרה ליצירה לעלות מהמעמקים. ישבתי נפעמת ונרגשת מהיצירה ומחיבורה הישיר לביוגרפיה האישית שלי, לקרמה שלי, ולפצע שלי. תהליך העבודה בסדנא נתמך במתודה עמוקה וחכמה ובהנחייה בהירה ונעימה של הגב׳ רגינה קורק.
אומר שטיינר: "כשנותן האדם לאימפולסים הנובעים מן האמנות לפעול עליו שוב ושוב, הם יוצרים בו כוח הפועל עד לגוף האתרי ומשנה אותו."
תודה
שרי

עם סיום סדנת הביוגרפיה בחימר עם רגינה אני מבינה: עד כמה קל וזמין הפיתוי לוותר על המאמץ להתפתחות. לשבור את השיגרה, לחפש סידור לילדים, לקום מוקדם בשבת, להעיז להוסיף עוד רובד של הכרה עצמית.
אנחנו נוטים להאמין שמספיק להיות בדרך, להתפתח לבד. אבל ההתפתחות דורשת לשכלל את הכלים, לשמוע שוב ושוב אותו ידע מכיוון אחר בזמן אחר, להניע את המודעות.
הסדנה איפשרה הכרות עמוקה עם החימר ככלי לעבודת רצון, עיבוד העבר והעתיד מנקודת המבט העכשוית והחד פעמית שלנו היום בחיים. יחד עם התוכן, קיבלנו גם אמצעי לעבודת עומק עם מטופלים. הזמן אורגן נכון כדי לאפשר מרחב פוטנציאלי ראוי, ללא עומס או גודש מיותר. התרגילים פתחו ראיה חדשה על אירועים מוכרים, נמסרו בע"פ ובכתב באופן בהיר.
אמנם הסדנה הסתיימה אבל המתנות ממשיכות להגיע, הבנות מתבהרות, שאלות מתעוררות להשראה להמשיך לצעוד.

תודה רבה! ורד

תודה רבה על סדנא מרתקת ומשמעותית.
הזדמנות עבורי להרחיב את ההתבוננות על חיי וכמובן על הפצע שאני נושאת בתוכי.
המחשבות ממשיכות וימשיכו להדהד בתוכי. (אחת ממשתתפות הסדנא).