מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית 25

ה' בחשוון ה'תשפ"ב, 11.10.2021

"הסתכל באורייתא וברא עלמא" (הסתכל בתורה וברא עולם), הזוהר

בספר הזוהר כתוב, שה' הסתכל בתורה ולפי הכתוב בה ברא את העולם. מה המשמעות של אמירה זו?

כמובן שהקדוש ברוך הוא, הוא לא מין סבא עם זקן ארוך ולבן, שמעלעל בספר התורה ובורא עולמות.

מה היא בעצם התורה? כשאנחנו אומרים תורה אנחנו אומרים – מאור. התורה היא לא ספר מוסר, גם לא ספר היסטורי שמתאר קורות עם או משפחות בעם. התורה היא המאור המאיר לנו את מחשבת הבריאה ואת מטרתה. סיפורי התורה מעידים על האופן שבו מחשבת הבריאה מתממשת בהדרגה בקבוצת נשמות, דרך התודעה הראשונה שיכלה לתפוס את הבורא, המכונה: אברהם אבינו, ותולדותיה – עד לגמר תיקון.

כשאנחנו רוצים להוציא מחשבה שלנו לאור, אנחנו מלבישים אותה במילים. כך היא יוצאת מהכוח אל הפועל. ממה שהיה בתוכנו, למשהו שנמצא בחוץ כמציאות מסוימת.

גם הבורא 'חשב' את הבריאה לפני שהוציא אותה מחוצה לו. (בריאה – בר – החוצה). מכיוון שלא ניתן לתפוס את אור הבורא ללא מערכת חישה (כפי שלא ניתן לתפוס את העולם שלנו ללא חמשת החושים שלנו) יצר הבורא כלים, מערכת חישה רוחנית שתוכל לחוש את אור האינסוף שלו, ולבטא אותו באינספור צורות. הצורות האלו מכונות בשם אותיות ומילים, תיבות.

העולם נברא בדיבור, במילים, באותיות: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. בראשית א'

מהי אות? – אות היא כלי חישה לקליטת האור (החכמה) האלוהי. אפשר להשוות את האור עצמו לדף לבן, שלא ניתן לקרוא בו אלא באמצעות אותיות.

בספר התורה, כשהוא מובן באמצעות הזוהר, כתובה תכנית הבריאה בכוח ובפועל, וכיצד היא באה לידי ביטוי בקבוצת נשמות שהתאימה לשם ישראל – ישר-כאל, ולמעשה, לכל הנשמות שנבראו.

כפי שהגוף הגשמי שלנו 'מאכלס' בתוכו את הרוח שלנו, האותיות הגשמיות שלנו הן ענף שהשורש שלו נמצא בעולמות הרוח. לכל אות גשמית יש את המבנה הרוחני הסמוי שלה, שבא לידי ביטוי פיזי בצורת הכתיבה שלה. לדוגמא: האות אלף מורכבת משני יודים, אחד ישר והשני הפוך, כשקו אלכסוני חוצה ביניהם (ראו כתב תנכ"י).

האות א' מצביעה על תהליך רוחני עצום שקרה ביום השני של הבריאה – היפרדות מים עליונים (עולמות ואורות גבוהים), ומים תחתונים (עולמות ואורות תחתונים) על ידי מה שמכונה הרקיע.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם.  ז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן.  ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי. בראשית א'

העברית היא שפת שורשים. המילים בעברית בנויות משלוש אותיות שורש, הניתנות לסידור באופנים שונים – כאשר כל סידור מצביע על משמעות אחרת, ופעמים רבות הפוכה: למשל, ע.נ.ג לעומת: נ.ג.ע. ב.ק.ר. לעומת: קבר. ועוד ועוד…

צירוף האותיות, הן הרוחניות והן הארציות, הוא בעל משמעות במובן שהוא מאפשר לאור האלוהי (לחכמה, לחיים) למלא אותה. כמו כן, הוא מלמד על צורת עבודה שהצירוף הזה מזמין מאתנו.

צריך להבין שהתנ"ך, כפי שהוא מוגש בפנינו, הוא צירוף של תיבות (מילים) בעלות משמעות שונה לחלוטין ממה שנראה על פי הקריאה המכונה בשם פשט! רק לימוד מעמיק לתוך רזי התנ"ך יאפשר לנו לגלות את ההנחיה האלוהית אלינו, את מחשבת הבריאה להטיב לנבראיו, שנמצאת באותיות, במילים ובמשפטים.

כעת נוכל  אולי להתחיל להבין למה התכוון הזוהר באומרו – 'הסתכל בתורה וברא עולם'.

print