תרגול ועבודה מעשית בליווי הספר: ‘כיצד קונים דעת העולמות העליונים’  

(שימו לב, לצערנו, עקב תקלה טכנית רק מחצית השיעור הוקלטה, ניתן להשלים את עיקרי הדברים דרך קריאת התמלול)

תמלול השיעור:

נתחיל עם שיר שיתחבר לנושא של היום:

ישות הרוע

מִמַּעֲמָקִים אַתְּ עוֹלָה

מִתּוֹךְ תּוֹכִי

נִגְלֵית אֵלַי בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים –

זָרָה וּמְנֻכֶּרֶת

אַכְזָרִית וְמֻשְׁחֶרֶת

מַבְעִיתָה וְנִכְעֶרֶת.

לַשָׁוְא אֲנַסֵּה לַהֲדֹף אוֹתָךְ מֵעָלַי.

כְּדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּאִשָּׁה

תַּחְדְרִי אוֹתִי

עַד אֵעָתֵר

לְעַכֵּל אוֹתָךְ פְּנִימָהּ

לִזְרוֹם בְּדָמִי

לְהַרְעִיל יֵשׁוּתִי.

עַד אֲשַׁחְרֵר אוֹתָךְ לִהְיוֹת לִי

שִׁקּוּי שֶׁל מַרְפֵּא.

יעל ערמוני

בשני השיעורים הקודמים עסקנו בנושא 'הפרדת כוחות הנפש' והיום הגענו לפרק חדש. בשני הפרקים האחרונים בספר נעסוק במשך כמה וכמה שיעורים ועד סוף הקורס, כי זהו הנושא שאליו אולי התכוננו כל הספר, ולכן הוא מופיע בסוף הספר. הנושא הוא – המפגש עם שומר הסף: שומר הסף הקטן, שמאחוריו נוכח ונמצא שומר הסף הגדול.

לפני שניגש ונצלול לתוך הנושא אני רוצה שנסתכל שתי המילים האלה, על הביטוי 'שומר הסף'. אני מבקשת שפשוט תזרקו את כל האסוציאציות שעולות בכם לנוכח שתי המילים האלו – רגשות, מחשבות. תחשבו גם על המילים עצמן – שומר, סף.

שומר הסף – הגנה. מעבר. אחריות. פחד. אומץ. מחסום. קצה. דלת. סכנה. עוצמה. הפתעה. סוד. דרקון. כלה. מאמץ. אירוע מכונן. מסתורי. שער לעולם אחר. ידע עתיק. תהום. גירוש. סיוט. מפלצת. כלב גדול עם 3 ראשים. לפני ואחרי. חום גדול, לוהט שם. אור. תודעה. אהבה. סקרנות. להסתכל במראה. סקרנות. טרנספורמציה. כאב בטן. יראת כבוד. יראת קודש.

בטוח שיש עוד המון דברים שאפשר להגיד ואולי יעלו בהמשך.

כמו שאמרתי, לא סתם הנושא של שומר הסף מגיע בסוף הספר. אפשר להגיד שכל הספר 'כיצד קונים דעת העולמות העליונים', וכל התהליך שאנחנו עושים כאן בשיעורים, וגם העבודה שאנחנו עושים ביעוץ הביוגרפי – לפחות כמו שאנחנו עושים אותה בהסתכלות של בי"ס כחותם – היא בעצם עבודה לקראת המפגש עם שומר הסף הקטן, שהוא גם השער לעולם הרוח ולשומר הסף הגדול. תכף ננסה להבין מי זה ומה זה שומר הסף הקטן.

לא סתם ההרצאות האלה מגיעות בסוף הספר, זה לא מקרה. אנחנו נראה בשיעור היום שאנחנו זקוקים להרבה הכנה, ולתהליך ממושך וארוך של שנים כדי לבוא מוכנים למפגש הזה עם מה שאנחנו קוראים לו 'שומר הסף הקטן'.

מיהו / מהו שומר הסף הקטן?

עפ"י האנתרופוסופיה, בין שני העולמות – בין עולם החושים הארצי, העולם שלנו כפי שאנחנו מכירים אותו, לבין השער לעולם הרוח – בשער לעולם הרוח נצבת הישות הזו שמכונה שומר הסף הקטן. היא נקראת 'שומר הסף' כי היא עומדת, ניצבת, על הסף של עולם הרוח, ומונעת מאיתנו מלהיכנס אליו לפני שנהיה מוכנים להיכנס אליו בדרך הנכונה.

שומר הסף הקטן הוא ישות הצל של האדם. שומר הסף הקטן של כל אחד מאיתנו הוא בעצם אנחנו עצמנו. זה לא מישהו אחר, זה לא מישהו זר. זו ישות אסטרלית שאנחנו עצמנו יצרנו דרך כל הפגמים שלנו וכל המקומות החשוכים שלנו, כל המקומות שהם לא בתודעה שלנו, בגלגול הזה ובגלגולים הקודמים. הישות הזו נצבת שם, ואנחנו לא נוכל להיכנס בשער של עולם הרוח בדרך הנכונה אם לא נפגוש קודם כל אותה ונעמוד קודם כל מולה.

עפ"י ההסתכלות של היעוץ הביוגרפי, הגיל שבו אנחנו יכולים להתחיל לפגוש אותה הוא גיל 49 – גיל שחרור עבדים. אני גיד אחרת: זה לא 'להתחיל' את המפגש איתה, כי בכל העבודה שאנחנו עושים ביעוץ הביוגרפי יש מפגש עם חלקים מתוך שומר הסף הקטן. אבל מפגש מלא איתה יכול להתרחש רק אחרי גיל 49, ורק אם עשינו עבודה מספקת על מנת להגיע לידי כך, והתנאי לזה היא העבודה על הפרדת כוחות הנפש. לא סתם הפרק שלפני כן מדבר על הפרדת כוחות הנפש. רק דרך הפרדת כוחות הנפש והחיבור שלהם מחדש בדרך הנכונה יאפשרו לנו לפגוש את שומר הסף הקטן.

בעבר, וגם היום, אנחנו פוגשים את שומר הסף הקטן רק אחרי המוות – רק כשהאדם מת הוא פוגש את שומר הסף הקטן, אבל בד"כ הוא פוגש אותו בצורה שאינה בתודעה מלאה, אלא אם הוא עשה הכנה מתאימה. שומר הסף הקטן הוא זה שדרכו מתרחשת הקמלוקה וכל מה שאנחנו עוברים במסע של הטיהור לאחר המוות – המסע של הטיהור אחרי המוות קשור אל שומר הסף הקטן ואל מה שהוא מכיל בתוכו.

בעבר רק מתקדשים מאוד גדולים יכלו לפגוש את שומר הסף הקטן כבר בחיים. בתקופה המודרנית ההתקדשות והאפשרות לעבור מסע של התפתחות רוחנית פתוחה בפני כל אדם – כל אדם שעושה את הדרך הרוחנית המלאה יכול להגיע לזה. אז היום האפשרות הרוחנית פתוחה גם בפנינו, אבל היא דורשת הרבה מאוד ויש סכנה גדולה במפגש טרם הזמן.

נקרא יחד מתוך הספר טקסט לא קצר, שרובכם מכיר אותו, וננסה להכיר יחד מי זה שומר הסף הקטן – להבין יותר מהמילים הכלליות שאנחנו מכירים. נסתכל מה התכונות שלו, ומה נדרש מכל אחד מאיתנו כדי להגיע למפגש אתו בצורה הנכונה.

"ייעשה עתה ניסיון לתאר בצורה סיפורית פגישת תלמיד מדע הרוח עם שומר הסף הקטן. (…) ישות כרוח רפאים מתייצבת בפני התלמיד. הוא יזדקק למלוא כוננותו הנפשית רוחית ולמלוא אמונו בבטיחות דרכו, שהיה אמנם באפשרותו במידה מספקת לרכשם במהלך התאמנותו עד כה. שומר הסף מצהיר על משמעותו בערך במילים אלה: עד כה פעלו בחייך כוחות סמויים מכושר ראייתך. הם דאגו לכך כי בכל מהלכי חייך עלי אדמות הביא כל אחד ממעשיך הטובים את שכרו, וכל אחד ממעשיך הרעים הביא לידי תוצאותיו הרעות. הם פעלו למען עיצוב אופייך על פי ניסיונות חייך ומחשבותיך. הם קבעו את גורלך. הם קבעו את מידת השמחה והכאב אשר הוקצבה לך בכל מהלך חייך על-פי התנהגותך במהלכי חייך הקודמים עלי אדמות. הם שלטו בך בתורות החוק החובק כל של קארמה. כוחות אלה ישחררוך עתה חלקית מהשפעתם המדריכה. ומכאן ואילך חייב אתה לקבל על עצמך חלק מהמלאכה אשר עד כאן עשו הם למענך."

כפי שאמרנו, רק בגיל 49 אנחנו יכולים להגיע למפגש מלא עם שומר הסף הקטן. גיל 49 מכונה גם 'גיל שחרור עבדים' ובו אנחנו יכולים לראשונה להתחיל להשתחרר מהקרמה. מה אומר כאן שומר הסף הקטן לאדם? מה יקרה מרגע המפגש? מה זה 'כוחות אלו' שישחררוך מהשפעתם הדריכה? מי זה הכוחות האלה?

משתתפת  – של איזה מלאך שמגונן עלינו?

משתתפת – כוחות הקרמה.

יעל – נכון. כוחות הקרמה. מה זה כוחות הקרמה?

משתתפת – הרוע שלנו?

יעל – הרוע שלנו הוא זה שמעצב, הוא זה שקובע איך תראה הקרמה. לא רק הרוע אלא כל מה שמתואר פה.

משתתפת – זה כוחות שאנחנו, או אני למשל, לא מודעת לרוע שלי, ויש להם השפעה שמדריכה אותי בתוך החיים. אם אני יכולה להשתחרר מהם, אם זה הכוחות של הרוע.

יעל – הכוחות של הרוע הם לא הכוחות שמדריכים אותנו. אלה הם לא כוחות, הם החלקים שאנחנו צריכים להתוודע אליהם ולהשתחרר מהם. הקרמה באה לשם כך.

משתתפת – הכוחות במשפט הזה הם האדם החכם שבנו, החלק הגבוה.

יעל – נכון מאוד. האדם החכם, ה'אני' הגבוה שלנו, מודרך ע"י הכוחות של עולם הרוח, ההיררכיות הגבוהות שהן אדוני הקרמה. איך מעוצבת הקרמה שלנו? הקרמה שלנו מעוצבת במסע לאחר המוות, כשאנחנו מתוודעים למעשים שלנו, אנחנו מתוודעים לחיים הקודמים שלנו, אנחנו מתוודעים למה שנדרש מאיתנו לתקן. זה תלוי עד כמה אנחנו בתודעה במסע הזה כדי שנהיה שותפים בזה, ובכל אופן ה'אני' הגבוה שלנו, יחד עם ההיררכיות הגבוהות ויחד עם כוחות עוד יותר גבוהים ועם תודעה הרבה יותר גבוהה משלנו – הם מעצבים את הקרמה של החיים הבאים. כאן נאמר שעד שאנחנו מתוודעים לשומר הסף הקטן, הכוחות האלה – ה'אני' הגבוה שלנו וכוחות עולם הרוח – פועלים ומדריכים אותנו. מדריכים אותנו – הכוונה היא לא להדרכה בתודעה ישירה אלא דרך הקרמה שלנו אנחנו בעצם נשמרים. אנחנו מוגנים ע"י הקרמה. זה נשמע הפוך, כי אנחנו רוצים להשתחרר מהקרמה, אבל זה לא הפוך. תארו לעצמכם שלא הייתה קרמה. מה זה הקרמה בעצם? מה באה הקרמה לעשות?

משתתפת – המטרה שלה היא תיקון.

יעל – בדיוק. המטרה שלה היא תיקון. איך היא עוזרת לנו לתקן?

משתתפת – דרך האירועים של החיים. זה כמו הורים לילד: עד גיל מסוים הם עומדים שם בשבילו, וברגע מסוים, בגיל מסוים, הוא צריך להשתחרר מהם לאט לאט ולקחת אחריות על חייו, כי התודעה שלו מתחילה להתפתח לאט לאט.

יעל – בהחלט. יש פה יציאה לחירות. אנחנו קצת אחרי פסח, ומה שמדובר כאן הוא יציאה לחירות. אבל תראו איזה פחד יש ביציאה הזו לחירות. היציאה הזו לחירות בעצם אומרת – לפי הדוגמא של ההורים והילד: אם עד עכשיו אמא ואבא גם היו אחראים עלי במובן שאם עשיתי פשלות אז בסופו של דבר האחריות הייתה עליהם, והם עזרו לי לתקן – הם אמרו לי מה בסדר ומה לא בסדר, וכשעשיתי משהו לא בסדר אז קיבלתי פידבק. ועכשיו הכוחות האלה עוזבים אותנו לנפשנו, להיות אחראים לתיקון של המעשים שלנו. אין מי שידריך עכשיו. נמשיך לקרוא ונראה אם באמת אין.

"– בעבר היכּךָ הגורל לא פעם מכה קשה. לא ידעת מדוע. היא באה כתוצאה ממעשה שלילי באחד ממהלכי חייך הקודמים. מצאת בדרכך אושר ושמחה – נהנית מהם. גם הם באו כתוצאה ממעשים קודמים. אופייך מראה, גם מן היפה גם מן המכוער. אתה בעצמך גרמת לשניהם על ידי חוויות ומחשבות קודמות. הללו האחרונות לא ידעת עד כה: רק נתקלת בתוצאותיהן. אולם לפניהם, לפני כוחות הקארמה, היו גלויים כל מעשיך במהלכי חייך הקודמים עלי אדמות, כל מחשבותיך ורגשותיך הנסתרים. ועל פיהם קבעו את מהלך חייך ודמות אישיותך הנוכחיים."

פה נאמר שמרגע המפגש עם שומר הסף הקטן הקרמה שלנו עולה מול עיננו כתמונה – אנחנו מכירים איך היא פעלה, למה היא פעלה, מה היא באה לתקן, ממהלך החיים הזה וממהלכי החיים הקודמים. התודעה שלנו משתנה לגמרי מהרגע הזה.

"אבל עכשיו יתגלו לפניך כל הצדדים הטובים והרעים של מהלכי חייך הקודמים. עד כה היו הם שזורים בישותך שלך; הם היו בתוכך ונבצר היה ממך לראותם, כשם שנבצר ממך לראות את מוחך שלך. אולם עתה הם מתירים עצמם מתוכך, הם יוצאים מתוך אישיותך. הם מתגבשים לדמות עצמאית, אותה אתה מסוגל לראות כשם שהנך רואה את האבנים והצמחים בעולם החיצון. ואני – אני עצמי הנני הישות אשר גיבשה לה את דמותך ממעשיך הטובים והרעים. דמותי הערטילאית שזורה ממסעות חייך אתה. עד כה נשאתני מבלי לראותני, בתוכך, וטוב שכך היה הדבר. כי החכמה של גורלך הסמוי מפניך, יכלה באופן כזה לפעול בתוכך למען חיסור המכוער אשר בדמותי. עתה, מאחר שיצאתי מתוכך, גם חוכמה סמויה זו הסתלקה ממך. היא חדלה לדאוג לך. היא תשאיר לך את המלאכה. חייב אני להיות לישות כלילת השלמות, מלאת הוד והדר, אחרת אפול קורבן להשחתה. ואם זה יתרחש, אז אוריד גם אותך איתי אל תוך עולם אפל ונשחת. – כדי למנוע זאת חייבת חוכמתך שלך לגדול עד כדי כך להיות מסוגלת לקבל על עצמה את תפקידה של החכמה הסמויה שנסתלקה ממך. אחרי שתעבור את הסף שלי, לא אעזבך לעולם – ואפילו לא לרגע קט – כדמות המופיעה תמיד לנגד עיניך. ובעתיד בכל אשר תפעל או תחשוב שלא כיאות, מיד תבחין בעבירתך בצורת השחתה מכוערת ושטנית של דמותי. רק לאחר שתתקן את כל מעשיך הרעים של העבר, ותיטהר עד שכל עוולה בעתיד תהיה לגביך דבר בלתי אפשרי, אז תשתנה ישותי ואקרן ביופיי. אז אוכל להתאחד אתך ונהיה לישות אחת – לטובת פועלך בעתיד."

הסף שלי החוסם לך את המעבר מורכב מכל רגש של פחד אשר עדיין נשאר בקרבך, מכל היסוס להפעיל את הכוח, הדרוש בכדי לקבל על עצמך את מלוא האחריות עבור מעשיך ומחשבותיך. כל עוד נשאר בך סימן של פחד מלעשות אותך עצמך המנחה של גורלך, יחסר לסף מה שעדיין נשאר לבנות בו. וכל עוד חסרה בו אבן אחת, נאלץ אתה לעצור מולו כמשותק, או להיכשל בו. אל תנסה לעבור את הסף הזה עד שתרגיש עצמך חופשי לחלוטין מכל פחד, ונכון למלוא האחריות המקיפה כל. (…)

כך הנני עומד לפניך גלוי היום הזה, כשם שעמדתי תמיד סמוי לצדך בשעת המוות. אחרי שעברת את הסף שלי נכנס אתה אל העולמות, אשר אליהם נכנסת קודם רק לאחר המוות הפיסי. עתה, נכנס אתה אליהם במלוא המודעות, ומכאן ואילך, בהתהלכך עלי אדמות, מתהלך אתה בעת ובעונה אחת – בממלכת המוות – שהיא אינה אלא: ממלכת חיי הנצח. אמת, אני גם מלאך המוות, אבל אני, אני גם מביא איתי חיים עילאיים שופעים לנצח. בתוך גוף חי תמות דרכי, כדי להיוולד מחדש אל תוך קיום אלמוות.

הנך נכנס עתה אל תוך הממלכה הזאת: שם תפגוש ישויות על חושיות. אושר עליון יהיה מנת חלקך. אבל חוק ברזל הוא, כי תפגוש תחילה אותי בממלכה הזאת, – אותי, יציר כפיך. קודם לכן צמחו חיי מתוך חייך אתה: אבל עתה עוררתני לקיום נפרד, והנני עומד לפניך כאמת מידה מוחשית למעשיך בעתיד – ואולי גם כמעורר בך, בלי חשך, מוסר כליות. בתור יציר כפיך הלבשת לי צורה – אבל בזאת גם חובה עליך לעשות למען ייפוי צורתי.

…מי אשר רואה היה , בלי הכנה מתאימה, את הקארמה שלו הבלתי נפדית כשהיא מופיעה לפני עינו כיצור חי, מסתכן היה לתעות אל תוך סטיות חמורות מוטב בהחלט לא לשאוף לכך.

…שומר הסף בא כדי להזהיר את התלמיד, לא לצעוד צעד נוסף, אלא אם כן יש בכוחו למלא אחרי דרישות הכלולות בנאמר לעיל. ככל שאיומה היא צורתו של שומר הסף, – אין היא אלא תוצאה של חיי העבר של התלמיד עצמו, אין היא אלא אופיו הוא, שהתלמיד עורר לחיים עצמאיים נפרדים. עוררות זו היא תולדת ההתפרדות של רצון, חשיבה ורגש. – להרגיש בפעם הראשונה כי אתה עצמך קראת לחיים ישות רוחית, – זאת כשלעצמה חוויה בעלת חשיבות עליונה. – עתה, התכוננותו של תלמיד מדע הרוח חייבת להיות מכוונת לכך, שתכשירו לשאת את המראה האיום בלי כל פחד, ושבשעת הפגישה ירגיש את כוחו כה מוגבר, שיוכל לקחת על עצמו במלוא המודעות את האחריות לייפוי שומר הסף.

אם הפגישה עם שומר הסף עברה בהצלחה, אז יהיה מותו הפיסי הבא של תלמיד מדע הרוח שונה לחלוטין מכל מוות שלו בעבר. אז חי הוא את המוות בהכרה מלאה, בפשטו את הגוף הפיסי כשם שפושטים בגד, אשר נתבלה או אולי יצא מכלל שימוש עקב קריעה פתאומית (…)"

שטיינר, כיצד קונים דעת העולמות העליונים, 2008, עמ' 125-131

שאלה לחקירה ביוגרפית:

המפגש עם שומר הסף הקטן כרוך באומץ לפגוש את האמת אודות עצמנו.

תארו אירוע / שלב בחיים שבו נדרשתם לגייס אומץ בכדי לפגוש אמת לא נעימה כלשהי אודות עצמכם, אותה לא הייתם מסוגלים לראות לפני כן.

משתתפת – אני משתפת בחוויה מאתמול. שבתי הביתה לאחר יום עבודה והרגשתי 'שנגמר', שאין לפני כלום. חוויתי שבאה לקראתי וממלאה אותי ישות מוגמרת, חסרת עניין, אנוכית, תלותית. הישות הזו תופסת את מקומי ואי אפשר לראות בעדה. ואני לכודה בתוך סוף והמראה הזה מאיים לפורר אותי. ואני לא מצליחה לראות שום דבר מבעד לסמיכות הזו שיכול לעזור. התמלאתי פחד וייאוש. חוסר אונים וחוסר פרספקטיבה. ניסיתי לגייס את החשיבה שלי. לחשוב את המצב, לשפוך אור. לקרון נתיב. חשבתי אולי פעילות כזו או אחרת, תסייע. ככה שהיתי בתוך הסוף השחור, וטיפין טיפין נתתי בו אמון. אמרתי לעצמי שאצטרך לחיות את מה שיש לי שאני מסכימה. ההסכמה הזריחה אותי. לפתע היינו שניים. חוויתי שלא משנה מה, יש  לי 'אני'. במהלך היומיים הבאים התחלתי 'רכוש כבוד לישות הזו שבאה לקראתי. יכולתי לחוות שיש לי מלווה ושדרך המפגש איתו תפתח הדרך.

יעל – וואו! תודה, זה תיאור כל-כך עמוק ומרגש. אפשר דרך התיאור שלך להבין גם את האימה של החוויה הזו, את הפירוק של כל מה שידענו קודם שהיא מצריכה, את חוויית ההתפוררות הזו שתיארת, זה מאוד עוצמתי! ובו בזמן לראות גם איך האני עולה שם ומתחזק, ואת העוצמה הרוחנית החדשה שנפתחת שם.

אני יכולה לראות מתוך השתיקה שלא קל לשתף בנושא הזה. אפשר גם לשתף בדברים קטנים יותר, כמו שאמרתי, בתהליך של היעוץ הביוגרפי אנחנו פוגשים בהדרגה חלקים מתוך שומר הסף. אני זוכרת מצבים שבהם היה לי מפגש עם היהירות שלי, עם הקנאה שלי ועוד חלקים שקודם לא הכרתי בעצמי, זה מאוד כואב וגם מפחיד, זה דורש לשנות ולערער לגמרי את התמונה שהיתה לי על עצמי…

משתתפת: מה שאותי תפס זה הדבר הזה ששומר הסף בעצם נמצא כל הזמן לנגד עיננו ומרגע שהתוודענו אליו לא עוזב אותנו. אני יכולה לחוות את זה בדברים קטנים, ממש יומיומיים, כמו כשאני ממלאה מים לשמור שאפילו טיפה לא תתבזבז. להיות כל הזמן במודעות גם לדברים הכי קטנים.

יעל: תודה. נקרא עכשיו קטעים מתוך הספר 'תמונתו של דוריאן גריי' – רומן מאת אוסקר ווילד

זה ספר שקראתי בנעוריי וגם אז מאוד הרשים אותי, אך רק מתוך לימודי היעוץ הביוגרפי יכולתי להבין לעומק אלו משמעויות טמונות בו.

הספר מתאר את קורות חייו של דוריאן גריי, צעיר יפה תואר החובר אל הצייר המוכשר, באזיל הלווארד, הרואה בראשון מקור השראה לאומנותו. באזיל מצייר את דיוקנו האישי של גריי. הדיוקן מצויר בנאמנות מופלאה למקורו החי, ומשקף את הערצתו העזה של הצייר למודל שלו, על שום יופיו ותמימותו. בסדנתו של באזיל פוגש גריי את הלורד הנרי, איש החברה הגבוהה, ציניקן ונהנתן, שהופך לחברו הטוב. הלורד משתף את גריי בעמדותיו הרואות ביופי ובנעורים אידיאל וגריי מושפע מדבריו עמוקות. הוא נעצב על ארעיותם של היופי והנעורים, ובצערו הוא מביע משאלה, שתמיד ימשיך להיראות צעיר ויפה כמו בתמונה, בעוד שהיא תזדקן ותתכער במקומו:

"כמה עצוב הדבר! אני אזדקן ואהיה נורא ומחריד, אבל התמונה תישאר צעירה תמיד. לעולם לא תהיה זקנה יותר משהיא כעת, ביום זה של חודש יוני… אילו היה הדבר להפך, אילו יכולתי אני להיות צעיר תמיד -והתמונה תזדקן… את נשמתי הייתי נותן!"

ויילד, 'תמונתו של דוריאן גריי', 2008, פרק 20, עמ' 202-206

במילים אלו, עורך גריי למעשה חוזה עם השטן, שלוקח ממנו את נשמתו ונותן לו בתמורה נעורי נצח. הצעיר מתאהב בשחקנית צעירה ולאחר מכן נוטש אותה ובשברון ליבה היא מתאבדת. הדבר לא ניכר בדוריאן- דיוקנו לעומת זאת משתנה, ונוספת לו הבעת פנים אכזרית. כך ממשיך גיבור הספר לחיות חיים נהנתניים, לא מוסריים, ובמהלך הזמן מבצע מעשים איומים עד כדי רצח של הצייר שצייר אותה… בעוד גרי נשאר חף מכל סימן חיצוני למעשיו, הולך דיוקנו ומתכער, מזדקן, ומקבל פנים מפלצתיות.

בפרק המתאר את האירועים האחרונים חוזר דוריאן לביתו. ומתמלא מחשבות.

" האם נכון שאין אדם יכול להשתנות לעולם? הוא החל ממש להתגעגע אל עלומיו הטהורים והלא מוכתמים – ימי הורד הנצחיים של עלומיו (…) הוא ידע שהכתים את עצמו, שעיוות והשחית את רוחו, ושילח אימה וזוועה בדמיונו, שהשפיע לרעה על אחרים,  וחווה עונג בל יתואר מהשפעה זו, (…) אך האם הכל חסר תקנה? האין לו תקווה? באיזה מן רגע תפלצתי של גאווה ותשוקה ביקש שהדיוקן ישא עליו את נטל שנותיו, והוא יוסיף לשמר את יפי עלומיו הנצחיים נקיים מכל רבב וכתם! כל כשלונו נגרם כתוצאה ממשאלה זו. טוב היה עבורו לו כל חטא בחייו היה מביא יחד עימו את עונשו הוודאי והמהיר. כי עונש מטהר. לא "סלח לנו על חטאינו" אלא "יסרנו על רשעותנו", צריך האדם להתפלל לאלוהי המשפט והצדק "

שאל את עצמו אם הדיוקן הנעול שם בחדר השתנה. ודאי אינו נורא עוד כפי שהיה קודם? אולי אם יהיו חייו טהורים יעלה בידו למחוק כל סימן של איווי רע מעל הפנים. אולי סימני הרוע כבר פגו ונעלמו. הוא ילך לראות (…) כן הוא יהפוך לטוב, והדבר הזוועתי שהסתיר מעיני כל, לא יוסיף עוד להחרידו. הוא חש שהנטל הכבד כבר הוסר ממנו."

אולם הוא מתקשה לקחת אחריות אמיתית על חוסר המוסריות שלו. הוא מתקשה לעמוד  מול התמונה שהלכה והתכערה ממעשיו הקשים.

"נשארה רק עדות יחידה נגדו. התמונה עצמה – היא העדות. הוא ישמיד אותה… זיכרה השחית רגעים רבים של שמחה. היא הפכה להיות לו כמצפון. כן, היא היתה לו למצפון. הוא ישמיד אותה. הוא הביט סביבו וראה את הסכין בה דקר את באזיל הולווארד. הוא ניקה אותה פעמים רבות עד שלא נשאר עליה כל סימן. היא הבריקה ונצצה, כשם שרצחה את הצייר היא תרצח את יצירתו ואת הכרוך בה. היא תרצח את העבר, וכשזה ימות, יהיה חופשי, היא תרצח את התפלצת שבנשמה חיה זו, וללא אזהרותיה הנתעבות יחיה חיי שלווה. הוא אחז בדבר ודקר בו את התמונה (…) כאשר נכנסו (השוטרים והמשרתים) גילו על הקיר דיוקן מרהיב של אדונם כפי שראוהו בפעם האחרונה על כל יופיו והדר נעוריו. על הריצפה שכב אדם מת, בחליפת ערב, והחרב תקועה בליבו. הוא היה מצומק, מקומט, ובעל פנים נתעבות. רק לאחר שבחנו את הטבעות שעל אצבעות ידיו, ידעו מי היה."

ויילד, 'תמונתו של דוריאן גריי', 2008, פרק 20, עמ' 202-206

 יעל: הספר הזה ממחיש בצורה מבעיתה מה היה קורה אילו לא היה לנו פידבק, אילו לא היינו מקבלים שום פידבק על המעשים שלנו. המשאלה של דוריאן גריי, להישאר צעיר ויפה וללא רבב מבחוץ, הדבר שהרבה פעמים גם אנחנו אולי היינו רוצים, שלא יראו עלינו את הפגמים והטעויות, שנישאר 'יפים ותמים' במראנו, מה שהוא חשב שהוא הברכה שלו, הפך למעשה לקללה שלו. ובכל זאת היתה שם התמונה, שאמנם הוא ניסה להסתיר אותה, אך היא עדיין היתה שם, כמו שומר הסף הקטן שנמצא בלא מודע שלנו, ובכל זאת, עליו מופיעות כל העדויות לעוולות שלנו, לרוע שלנו, וכמו בציטוט של שטיינר, רק אנחנו יכולים ליפות אותו, לתקן את הכיעור.

אני חושבת שהפחד הכי גדול, הדבר הכי נורא שיכול לקרות לנו, הוא שנסטה מהדרך ולא יהיה מי שיתקן אותנו, שומר הסף הקטן, הקרמה שלנו, שומרים עלינו, נותנים לנו פידבק, עוזרים לנו לתקן, הם באו לעזור לנו להתפתח ולהפוך מושלמים יותר, הם מהווים ברכה ולא קללה.

משתתפת – הנושא שתפס אותי בשיעור הזה הוא נושא הפידבק!  ההבנה שהפידבק על הרוע שלנו אינו נגלה לנו כמו בספר ״דיוקנו של דוריאן גריי״. אלא עד המפגש שלנו עם שומר הסף הקטן. את הפידבק לא רואים לפני. בשבועיים האחרונים אני סובלת מכאבים עזים אחרי ניתוח בפה להשתלת שיניים שלוו בסימנים כחולים ונפיחות מעוותת. עלה בדעתי שהסבל הפיזי מטיפול השיניים הוא פידבק של איזה רוע שלי ולא רק תוצאה הגיונית של הטיפול. הסבל הפיזי שלח אותי למחשבות על הרוע שלי, יכולתי להבין, בחשיבה חיה, מה הוא בא לשקף לי. אני מרגישה איך הפידבק על הרוע שלי יורד לאסטרלי וגם לפיזי. אולי זה חלק מקמלוקה עוד בחיים ולא רק בגלגול הבא.. אני חושבת שאחרי ההבנה על מה קיבלתי פידבק כזה, התעוררה בי הכרת תודה שזה רק זה. יכולתי לקבל פידבק הרבה יותר חמור חלילה אם לא הייתי בעבודת התפתחות והסתכלות רוחנית.

יעל: תודה רבה! מאוד משמעותי מה ששיתפת.

אני מזמינה את כולכן לקרוא בספר את שני הפרקים האחרונים, אודות שומר הסף הקטן ושומר הסף הגדול ולהמשיך להרהר בנושא הזה של שומר הסף הקטן והמפגשים עמו. כאמור זהו רק שיעור ראשון מתוך סדרת שיעורים שנעשה בנושא ותלווה אותנו עד סיום הקורס. להתראות.

print