מחבר: יעל ערמוני

אָנָּא אֵלִי
כְּשֶׁהָאֲפֵלָה סְבִיבִי תִּגְבַּר
עַד כִּי אֲדַמֶּה אוֹרְךָ
נִלְקַח מִמֶּנִּי לְתָמִיד
כְּשֶׁהַקֹּר יַקְפִּיא אוֹתִי
עַד כִּי אָחוּשׁ –
הַכֹּל מֵת בְּתוֹכִי

יא כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם-לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. יב לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.

התקופה בה אנו חיים החל מתחילת המאה ה- 15[1] נקראת תקופת נפש התודעה. שם זה לא נועד לציין רק פרק מסוים בתולדות הזמן וההיסטוריה האנושית, אלא מצביע על מהותה של התקופה בכל הנוגע להתפתחות האדם והאנושות.

“אני במרכז הגן. ילדי הגן נוהרים אלי, יש לי משהו להראות להם – אני לא זוכרת מה. הם מחפשים את קירבתי, אני המנהיגה. מזווית העין אני רואה את אסתרק’ה. ילדה יפה, בהירה, כמו מלאך טוב.

הציווי לחגוג את חג השבועות מופיע בספר ויקרא, כג : “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה”.

ניתן לומר כי סיפורו של הארי פוטר מספר את מסע ההתפתחות של האדם המודרני, וכי כמו האיברים הנבנים באדם בכל שביעון כך גם הארי עובר שלב התפתחותי נוסף בכל אחד משבעת הספרים, עד כי הוא מגיע, בספר השביעי והאחרון לרמה רוחנית של מתקדש.

‘זה שאין לנקוב בשמו’ – שאלת הרוע וההתגברות עליו – הארי פוטר וולדמורט – רודולף שטיינר, מדבר על ‘שאלת הרוע וההתגברות עליו’ כשאלה החשובה ביותר בתקופתנו – ‘תקופת נפש התודעה’ המקבילה בביוגרפיה האישית לשביעון השישי

ר. שטיינר מדבר על התקווה ככוח חיוני הנבנה בנו בשביעון הראשון, דרך האהבה והביטחון הניתנים לנו על ידי הורינו וחווית האחדות עם העולם, חוויה בסיסית כי ‘העולם הוא טוב’, הגוף הפיסי אף מכונה ‘גוף התקווה’.

בניגוד לתרבויות המזרח הרחוק בהן קיימת הכרה במוות כחלק טבעי ואינטגרלי מהחיים, ושבהן האנשים מתכוננים למותם לאורך חייהם באופן מודע, בעולם המערבי קיימת נטייה להתייחס למוות כאל ‘אויב’

בתנ”ך הטענה שהאדם הוא כאלוהים נטענת על ידי אלוהים עצמו. לדוגמא, בספר ויקרא: “א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

גיל 28 הינו גיל מעבר סף ומכונה אף: נקודת האפס. עד גיל 21 פועלים השמש, הירח ושאר הפלנטות על האדם בצורה מסודרת  ומחדשים את כוחות החיים שלו; מגיל 21-28 פועל על האדם גלגל המזלות כולו. כל זה פועל על האדם מבחוץ, מבלי שהאדם יצטרך להתאמץ.

המיתולוגיה היוונית מספרת על דדלוס שנכלא במגדל בכרתים על שום שהתגרה בחוקי הטבע והשתמש לרעה בהם לשירות האגו שלו. כל הדרכים מסביב למגדל, כולל דרך הים נצפו על ידי המלך, כך שעבור דדלוס הייתה הדרך לשחרור חסומה. חוץ מהדרך לשמיים.

שלום יקרים ויקרות, אפתח בזה שאני בת מזל בהיותי חניכה של מורה רוחני אמיתי. מזה עשרים וחמש שנים אני צמודה אליו, אשרי. מיהו המורה הרוחני האמיתי? איך תזהו אותו?

קָבַעְתִי פְּגִישָׁה עִם הָרֹעַ,
דִּיסְקְרֶטִית בְּהֶחְלֵט
מְקוֹם הַמִּפְגָשׁ – סוֹף הָעוֹלָם
מָחָר,
בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה שֵׁשׁ.

שבע השנים הטובות…השביעון הראשון – בניית הגוף הפיזי. פרק מתוך הספר: סוד השביעונים זמן והתפתחות בביוגרפיה האנושית.

יש עיתים
בהם אני פוקחת את עיני לעולם
והוא זר ומוזר
אפילו השפה מאבדת את משמעותה
ואני משוטטת בין המילים כנוכרייה
ואיני מוצאת מנוחה

אחרי שאמות אהפוך לעולם,
אצא מגופי ואתפשט.
גודלי יהיה כגודל הקוסמוס
אמלא את החלל כולו
וארחף בזמן עצמו.

(מתוך “כתר מלכות” /רשב”ג )
בזַעֲקַת הַלֵּידָה, בִּבְכִי הַלֵּידָה
וּבעצב תלדי
הֵגַחְתִּי
הִפְנִיתִי רָאשִׁי אֶל הָאוֹר
לִנְשֹׁום.

כהקדמה אביע הפעם את אסירות התודה שלי לשני מורים רוחניים המלווים אותי בחיי: האחד, צבי בריגר, יועץ ביוגרפי ומורי לחיים, השני – קובי נחושתן, הומאופת ובקיא באופן עמוק ביותר בידע החי של היהדות והקבלה. שניהם משמשים לי השראה גדולה.

חורב או חרבה? חברים יקרים, פתחנו בסדרה נוספת של פוסטים, בנוסף על פרשת השבוע, אותם כיננו בשם – הגם שאול בנביאים? על שם שאול המלך, שעבר מהפך בנפשו, וזכה להיות לנביא. בתקופתנו, החיבור לעולם הרוח ולמסריו הוא צו השעה.

נבואה כהגשמה עצמית. שמואל הנביא חונך את שאול, ונותן לו סימני דרך להוסיף כוח לנבואה. שאול מצווה ללכת למקום מסוים, גבעת האלוהים באזור פלישתים, בו נמצא עדיין ארון הברית המקרין את כוחו והוויתו של האל.

תלמידי בית הספר ‘כחותם’ ובוגריו כותבים הגיגים על חג הפסח בראי הביוגרפיה לצאת לבד אל העולם / מיכל שזיפי זו יציאה אמיתית אחרי 21 שנה מעבדות לחירות 12-3-2018 זה התאריך!!! לפני שנה בדיוק כשחזרתי מחופשה חלומית בניו זילנד והונקונג, בחברת משפחתי האהובה סגרתי את דלת משרד התיווך המכובד בו עבדתי 21 שנים ויצאתי… לבד… לעולם […]

חג פורים מביא לפתחנו את המנהג להתחפש ולעטות מסכות. הצורך במסכות מלווה את האדם מראשית האנושות. בפולחנים, טקסים, צייד, מלחמה ובתקופות מאוחרות יותר, היה למסכה תפקיד תיאטרלי כחלק ממשחק ושעשוע, וגם כחלק מריטואל דתי.

חוקי העולם הארצי וחוקי עולם הרוח שונים במהותם. לעיתים קרובות, מה שנכון וטוב לעולם הרוח פועל בעולם הארצי באופן מנוגד, ולהיפך. כאשר אנו משליכים חוק רוחני על העולם הארצי או, לחילופין, חוק ארצי על עולם הרוח, אנו עלולים ליפול לטעות ואפילו לרוע

בפרשת וארא מבקש אלוהים ממשה לרדת למצרים ולתבוע מפרעה לשחרר את עם ישראל. שלש פעמים – פעם בפרשה הקודמת, ופעמיים בפרשה זו – עונה משה לאלוהים שאין ביכולתו לבצע את המשימה, על שום ערלת שפתיו.

גיא הגיע לשיעור השני במסלול ההכשרה של היעוץ הביוגרפי, כשהוא מהסס אם להמשיך וללמוד. למעשה, בתחילת השיעור הוא ניגש לאסיסטנטית ואמר לה שהוא שוקל שלא להצטרף לשנת הלמודים משום שהוא רווי לימודים התפתחותיים, ולא סבור שפה הוא יקבל ידע חדש.

מאת יפה לדרמן איזה כח וקסם יש במילה חדש. התלהבות, הבטחה, שמחה, להט, תקווה וגם נחמה. החדש יכול לתקן, לפצות ולהרגיע במשהו את מה שהיה פגום, ישן או לא רלוונטי עבורנו. הנה הולכים וקרבים אלינו הימים המציינים את ראש השנה, את תחילת השנה החדשה. אולם  כשקוראים את  הפסוקים המציינים את המקור לחג נמצא שאת ראש […]

מדוע מתחילה השנה העברית מתחילה בסתיו? מדוע אינה מתחילה באביב (ישנן סברות כי השנה העברית אמורה הייתה להתחיל בחודש ניסן, בחג הפסח) בפריחה, בהתחדשות, אלא דווקא בעירום, בנשירה ובמוות? האם מדובר בגישה פסימית? בעולם ההולך וגווע משנה לשנה? הולך ודועך?

אהובתי
אין צורך שתתאמני בלאהוב
את הנך האהבה עצמה.

חג שבועות הוא חג מלא בכל טוב, דומה כי האהבה שורה בו. יתכן שסיפור מגילת רות הנקרא בשבועות מרחף מעל ומקרין את האהבה. אהבתה של רות לחמותה “כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין. עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹקיִךְ אֱלֹקי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבר. כֹּה יַעֲשֶׂה ה‘ לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ… “. בדומה לאברהם, רות בחרה מתוך אהבה וחסד […]

הילדה בת החמש עמדה נרגשת מביטה באמא המחזיקה בזרועותיה את התינוקת החדשה שאך נולדה. היא היתה מוקסמת ונפעמת מהמעמד. בתוכה היא חשה את פלא הבריאה של תינוק שהגיח לעולם . בזכרונה היו קיימים באותו רגע רק היא, האמא והתינוקת. לרגע העולם עצר מלכת. היא נגשה קרוב לאמא ושאלה בלחישה: איך קוראים לתינוקת? והאמא ענתה אף […]

תלמידי בית הספר ‘כחותם’ ובוגריו מספרים על מסעם האישי ביציאה מעבדות לחירות.

יום אחד רחוק רחוק בעתיד, יגיע עד אלינו העולם הזה, שבו אחד חי את האחר, מרגיש את נפשו בכל מאודו ועוד.

כמו מרי לנוקס, גיבורת הספר הנפלא ‘סוד הגן הנעלם’, גם אנו משתוקקים לגלות את הגן הנסתר, המלא ביופי, החבוי בנו. כמוה, במסע ההתפתחות שלנו, עלינו לפגוש תחילה, ולעמוד באומץ מול הכיעור, הפחד, המוות והחולי הנועלים את שעריו.

טו הֵן יִקְטְלֵנִי, לא (לוֹ) אֲיַחֵל; אַךְ-דְּרָכַי, אֶל-פָּנָיו אוֹכִיחַ. טז גַּם-הוּא-לִי לִישׁוּעָה: כִּי-לֹא לְפָנָיו, חָנֵף יָבוֹא. איוב פרק י”ג

ישות הייאוש מזה כחמש שנים שאני צועדת במסע הרוחני שלי. לא פשוט המסע, נוגע בכל הפינות החשוכות, בפחדים, בדפוסים ובצווים הקרמתים שלי. זהו מסע בו אני מתבוננת – או לפחות שואפת להתבונן – באמת הטהורה על עצמי. עוברת ספים ומבחנים ומשתדלת להיות באמונה. אך לעיתים הייאוש מתפשט. הפצע הראשוני שלי הוביל אותי להתבונן על העולם […]

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. ב הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: גם הפעם נתייחס לפסוק אחד בלבד בפרשה – דרך ארבעת הממדים של פרד”ס – פשט, רמז, דרש וסוד.

מאז שאני זוכרת את עצמי, הדרך שלי להתמודד עם רגשות קשים וכואבים – היא לא להרגיש אותם. מרכז ההתמודדות עבר לספירת החשיבה, שם הייתי מצליחה לגייס מחשבה או פנטזיה שעמעמה את הרגש, הקהתה אותו ונתנה לו פרשנות אינטלקטואלית.

לא פעם שואלים אותי אז מה זה בעצם להיות יועצת ביוגרפית ? וחשבתי שיכולתי לתת תשובה קצרה ומדויקת, אבל רציתי דווקא להתחיל מהמקומות שבהם התחילה להתרקם התשובה. המקום שהוביל אותי אל הייעוץ הביוגרפי.

אחת הדמויות המרתקות והמרגשות ביותר בתנ”ך היא דמותו של יוסף.
ג וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו–כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.

אימא שלי הייתה האימא הכי טובה בעולם. היא אהבה אותי כל כך…אף פעם לא צעקה עלי, ולא גערה בי, לא ביקרה אותי ואף פעם לא נתנה לי להרגיש שאני לא טובה מספיק – והכי חשוב, נתנה לי חופש מוחלט.

יוַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא. בפסוק הזה מוזכרת המילה במקום שלוש פעמים. המקום הוא אחד משמותיו של האל. נאמר: “ויפגע במקום”.

“וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק” שמות כ יד. מה ההבדל בין לראות ולשמוע? איך עם ישראל ראה את הקולות?

פרשת תולדות. ז כִּי-שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ-דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ: כִּי מַלְאַךְ יְהוָה-צְבָאוֹת, הוּא. מלאכי ב’. פסוק זה שייך להפטרה של הפרשה. מי הוא הכהן?

– מה קרה בגיל 21?
– האם זכורה לך חוויה, שבדיעבד אתה יכול לכנותה – חוויה רוחנית?

משום מה, אף פעם לא התחברתי למושג הסליחה, וזאת כפי הנראה משני טעמים: 1. ברוב המקרים, בני אדם אינם עושים עוול בזדון, אלא שהם בורים, ומוּנעים מהשלכות של רגשותיהם על האחר.

כשהכול יגמר
אימא תבוא
מעולם הארכיטיפים
דרך עולם התבונה
עד לעולם האלמנטים
לקחת אותי.

אנו מתוודעים לגורלו הטרגי של משה, המתחנן לאלוהים שיזכה להיכנס לארץ ישראל, ואשר –למרות שלא היה אדם ראוי ממנו להגיע לארץ המובטחת – נמנע ממנו אף לראותה.

פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בספר במדבר. היא מהווה גשר לספר דברים. נאמר על ארבעת הספרים הראשונים בתורה, שהם דברי אלוהים בעצמו, שנאמרו דרך משה

ראיון עם אורנה בן דור מנהלת ומייסדת בית הספר ‘כחותם’, ואביבית רוזינגר, בוגרת בית הספר ומורה בו / מאת דניאל עוז. מטרת היעוץ הביוגרפי היא מציאת המשמעות של חיי האדם, חוט השני שעובר דרך חייו, באמצעות התבוננות באירועי חייו – בתמונה הגדולה של החיים.

“אם לא למדת איך למות ולהיות – אזי היית אך נווד חולף על פני האדמה הזאת”. – גתה. שאלת אמצע החיים היא השאלה המשמעותית ביותר בחיים האנושיים…

הצו הקארמתי והגשמתו- נקודות מפנה ביוגרפיות בראי הקארמה – מאת איריס אלמגור – התפרסם ב-xnet. מעוניינים להכיר את החיים מפרספקטיבה שונה? הכירו את היעוץ הביוגרפי, שיטת טיפול המבוססת על ידע אנתרופוסופי

כתבה מאת ארנון לפיד – הופיעה במדור – “הכל אנשים”, בעיתון ידיעות הקיבוץ/ 2013 – עשר שנים מתגוררים יעל ערמוני ומשפחתה בהרחבה של מלכיה, וזה ארבע שנים לומדת ועוסקת יעל, בת עין השופט, ב”יעוץ ביוגרפי”

‘שמני כחותם על ליבך’ – שיר השירים כדרך לגאולת הנשמה. לפי התפיסה הקבלית, התנ”ך אינו ספר ככל הספרים. הוא מהווה בית מקדש בו שוכן בורא עולם. בתוך בית המקדש נמצא קודש הקודשים והוא – שיר השירים. במסורת יש חיבור של שיר השירים לפסח – בסוף ההגדה נוהגים לקרוא את שיר השירים.

מאמר מאת אורנה בן דור, על-פי קובי נחושתן – ספר בראשית עומד בסימן ראשיתם של הדברים; כל פרשיות ספר בראשית הינן ראשית לדבר מה. לדוגמא, אברהם – הינו ראשית האמונה והחסד, בנו יצחק – ראשית לדין.

מאמר מאת אורנה בן דור, על-פי קובי נחושתן – א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם – וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה.

מאת נאוה שלמון – מורה בבית ספר “כחותם” – עובדת סוציאלית, מתמחה בהתמכרויות ובשיטת 12 הצעדים.
“הפנטזיות לקחו ממני את עצמי. לקחו ממני את ההווה. ההווה האפרורי נדחק הצידה, והפנטזיות תפסו את מקומו. הפנטזיות השתנו בהתאם לנסיבות – לא משנה מה היה תכנן, מושאי הפנטזיה לא היו הדבר עצמו – הפנטזיה הייתה הדבר!”

יפה לדרמן – יועצת ביוגרפית, מורה בבית ספר כחותם.
מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; (שמות ג’ יא) חוקי הביוגרפיה מלמדים אותנו, כי למעשה, מתחילה האפשרות לצאת לחופש, רק עם השביעונים של התפתחות הרוח באדם.

מאת: רעות נפתלי, יועצת ביוגרפית בהתמחות – בית ספר ”כחותם“. כיועצת ביוגרפית, אם אינני מאמינה בשינוי ובהתפתחות – אינני יכולה להוביל שינוי.

גיל 42 מכונה ביעוץ הביוגרפי, “לידת האני הרוחני”. בטח תתפלאו לשמוע, אבל מאז שהתחלתי את דרכי ביעוץ הביוגרפי, אני מחכה בקוצר רוח להגיע לגיל זה… כן, זהו התחום היחיד שבו כולם רוצים להיות יותר מבוגרים ולא יותר צעירים..

בגיל 18, כאשר סיימתי את התיכון, ידעתי כבר שאהיה מטפלת באמנות והייתי בטוחה שזהו ייעודי. בגיל 36, פגשתי את הייעוד האמיתי שלי, הייעוץ הביוגרפי. כאשר ניסיתי להבין מה משותף לשני נתיבי ההתפתחות שבחרתי לי בחיי

במשך שנים רבות נהגתי לכתוב למגירה, את הגיגיי, כמיהותיי, חלומותיי ובעיקר את כאביי. הייעוץ הביוגרפי איפשר לי לפרוץ את החומה הזו ולהביא את שיריי החוצה אל העולם וגם לגלות בתוכי רובד חדש ועמוק יותר

חיי האינטנסיביים כמנהלת בית הספר כחותם לייעוץ ביוגרפי, כמורה, יועצת, כותבת ו’שאר ירקות’ – אינם מותירים לי זמן לחיי משפחה תקינים ונורמליים.

בעברית יש קשר לשוני בין המילה – עולם, למילה – נעלם. המילה עולם היא מלשון נעלם.

כשהכול נראה אבוד…. כשכבר ניסיתי את כל הדרכים לטפל בבעיה מסוימת וכואבת מאוד – בטוב, ברע, בתחנונים, באיומים,

חשבו על אדם (אישה) קטן (קטנה), נמרץ, חרוץ, בעל רצון עז ויכולת לרוץ חזק למרחקים קצרים – בקיצור חשבו עלי (ועל שכמותי…).

“היפה באמת היא תמיד ביישנית…” כתב אלתרמן, ואכן יש משהו משובב בנערה ענוגה, סמוקת לחיים, נחבאת אל הכלים – אולי סוג של מסתורין, המעורר בנו סקרנות לגלות מה עוד מתחבא שם?

אכן, אברהם הוא אבי האמונה, המאמין האולטימטיבי שאינו מפקפק בצו האלוהים, גם אם משמעות הדבר היא להקריב את בנו יחידו אשר אהב, על המזבח

לייעוץ הביוגרפי הגעתי מתוך משבר אישי, בהיותי בת 33. מאוחר יותר הבנתי את המשמעות של הגיל הזה – המכונה: גיל ההיפוך –

בפרשה זו מקבלים בני ישראל את ההלכות והמצוות, שתפקידן לכונן חברה מתוקנת. לאחר מכן בפסוק כ’, מתואר האופן בו צריך האדם להתייחס למלאך אלוהים, שנשלח אליו.

לפי המסורת, נברא האדם בא’ בתשרי, ואילו העולם התחיל להיברא בכ”ד באלול – ששה ימים שקדמו לבריאת האדם. למרות זאת, נספרת השנה החל מבריאתו של האדם, ללמדנו על חשיבותו בעבור הבריאה כולה.

בפרשה מתואר האופן בו בונים חברה צודקת – שופטים, שוטרים, מבנה הלכתי של מותר ואסור; מבנה חברתי סוציאלי היררכי, המאפשר גם הגנה על הפרטים שחיים בתוך הכלל.

פרשת כי תצא היא הפרשה בה מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה. הפרשה כולה מתייחסת בעיקר למשפטים ולחוקים, ועוסקת בתכנים הקשורים למצוות עשה ואל תעשה, אותן ציווה משה.

פרשת ואתחנן היא פרשה עמוסה, ואנו נתייחס לנקודה אחת בלבד, המעוררת שאלת יסוד: נתייחס למילים: כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה אֱלֹהָי: אלוהי-זהו האלוהים הפרטי, של האינדיבידואל.

תשעה באב הוא יום סימבולי, הנמצא בחתך החותם את ספר במדבר, ומתחיל את ספר דברים. ננסה לברר, האם מלבד היות יום זה יום חורבן, הרס ושברון לבב, המכונה “ימי בין המצרים”‘ הוא טומן בחובו דבר נוסף.

ספר הזוהר מתייחס לאופן בו עצרו משה ואהרון את המגפה, דרך דו שיח מעניין בין רבי פנחס לאליהו הנביא.

פרשת במדבר עניינה ההליכה הנכונה במדבר, על מנת להגיע לארץ המובטחת. לכן היא הפרשה ראשונה, העוסקת בכל המבנה ובכל תשומת לב של סדר הליכת השבטים.

” אֶת-חֻקֹּתַי, תִּשְׁמֹרוּ–בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם; וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ” ויקרא יט . מנין נובע האיסור על הכלאיים? מה כל כך נורא בשעטנז, שצריך לאסור על האדם ללבשו?

פרשה זו עוסקת בשני נושאים: האחד – חנוכת הכהונה, והשני – בעלי החיים הכשרים למאכל אדם.

הפרשה הקודמת דנה בבניית המשכן – אוהל מועד, שבו שוכנת האלוהות בתוך קונסטרוקציה ארצית. המשכן הוא דמות האדם השלם – בו שוכנת הרוח בתוך גוף.

בפרשת וארא מבקש אלוהים ממשה לרדת למצרים ולתבוע מפרעה לשחרר את עם ישראל.

הפרשה כולה מלאה בנושאים מרתקים, הנוגעים לאדם באשר הוא; בחרנו הפעם להתייחס לפסוקים הבאים.

יוסף מכונה בכתובים – יוסף הצדיק. צדיקותו נקבעת על שם איפוקו. לדוגמא: בהיותו במצרים, לא נכנע יוסף ליצר המיני, ולא נענה לחיזוריה של אשת פוטיפר.

על יעקב נאמר שהוא בכיר האבות, ומדוע? משום שכלל בתוכו את הניגודים בין אברהם סבו ליצחק אביו, שהיו דין וחסד.

יעקב אבינו עובר עם כל משפחתו ורכושו את נהר היבוק וחוזר לארץ כנען, בידיעה שהוא עומד לפני התמודדות והתעמתות עם עשו אחיו, העומד להשמידו. הוא מעביר את כל אשר לו את הנהר באישון לילה, ונותר לבדו.

אומרים חז”ל: המילה ויצא היא אינדיקציה של היציאה מעצמך, ממי שהיית קודם, ומההצמדות שלך לדפוסים שלך, לקו התורשה ולמסורת. היום נדבר על הקשר מסוים של יציאה.

יט וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם–בְּאֵר, מַיִם חַיִּים. בראשית כו. מה עניין לחפור בתוך הנחל ולמצוא פה מים? הרי בנחל יש כבר מים, לא כתוב שהנחל היה יבש.

” א. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים–שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה” בראשית כג.

“אם לא למדת זאת, כיצד למות ולהיות, אזי היית כנווד חולף על פני האדמה הזאת” גתה

” א. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ” בראשית י”ד

הן לפי התפיסה הקבלית והן לפי תפיסת העולם האנתרופוסופית, מהווה האדם ישות קונפליקטואלית, הנושאת בתוכה חומר ורוח. הרוח היא המהות המתחדשת תמיד; ברוחו, יוצר האדם תמיד את החדש.

פרשת בראשית היא פרשה עמוסה ביותר; נתייחס עתה רק לשתי המילים הראשונות שלה: “בראשית ברא”

בהרצאתו של ר. שטיינר, מייסד מדע-הרוח האנתרופוסופי, על הקרמה של הייעוד המקצועי, הוא פותח בפנינו מבט להשתנות של היחס של האדם המודרני למקצועו, לעומת היחס של האדם למקצוע שלו בימים קדומים יותר.

כאשר היינו ילדים למדנו כולנו בבית הספר על מגלי העולם הנודעים, כגון: כריסטופר קולומבוס, וסקו דה גמה ועוד רבים אחרים, אשר אזרו אומץ ויצאו בספינתם למסע הרפתקאות אל הלא נודע