הקדמה כללית מתוך הספר:
בעולם הארצי, על מנת לדעת מה מתרחש בנפשו של אדם אחר, עלינו להתאמץ ולהכיר אותו מבעד "לעטיפות" שלו, ולהימנע משיפוט הנובע ממבנה הנפש שלנו, על הסימפטיות והאנטיפתיות שלה.
בעולם הרוח המצב שונה לחלוטין. שם, בהעדר המחיצה של הגוף הפיזי, אנו חודרים האחד לשני במרחב הנפשי-רוחי, וחווים את נפש האחר מתוכנו. כמו כן, אנו חיים בצוותא עם ישויות רוחניות וחשים גם אותן בתוכנו.
המאמץ של הייעוץ הביוגרפי הנו בכיוון הזה. אנו שואפים לפתח צורות תודעה חדשות, חלקן עתידיות, המכונות במדע הרוח בשם: אימגינציה, אינספירציה ואינטואיציה (Imagination, Inspiration, Intuition.)[1] צורות תודעה אלו תאפשרנה לנו להכיר את האדם האחר מתוכו עוד בחיים אלו. על מנת שנוכל לעשות זאת, עלינו לוותר על העמדה הסובייקטיבית של הנפש שלנו, ולהתבונן בכל אדם ואירוע מתוך הבנה רוחנית גבוהה.
"כעת חייבת האנושות להגיע שוב למחשבה–החיה. שאם לא כן, תישאר האנושות חלשה, ועם מציאות-המחשבה תאבד את מציאותה-שלה. (…) לא על ידי כך שתעקבו אחריו בעזרת האינטלקט יזרח עליכם ההקשר הפנימי, אלא בכך שתרגישו אותו בכל ישותכם. (…) עליכם לנסות לחוש-בידיעה, לדעת-בהרגשה. (…) אנו זקוקים לחינוך לשמיעה ולהקשבה רוחניות; רק אז תתפתח בקרבנו רוחניות אמיתית."
שטיינר, 'יחסי קרמה 3', 1924, הרצאה 1
יכולת זו של חשיבה-חיה (אימגינציה), מתפתחת כתוצאה מתהליך ארוך מאוד של בחינה עצמית אמיצה, עבודה על הנפש-רוח שלנו, בחינת הקרמה האישית שלנו. תהליכים אלה הנם חיוניים על מנת שנפסיק להזדהות עם 'האני' היומיומי שלנו. תהליך רוחני זה עוזר לנו להתחבר לישות הרוחנית הגבוהה הנצחית שלנו. זוהי הישות החכמה בתוכנו, המאפשרת לנו להבין את האמת של הסיטואציה, כל פעם מחדש.
העצמי שלנו הוא ישות רוחנית. את עצמנו לא ניתן למצוא מתוך ניסיונות חוזרים ונשנים לנבור בתוכנו, אלא דרך התבוננות על האירועים הקורים לנו בחיים, ודרך בני האדם המשמשים כשליחים בגורלנו.[2]
בני אדם ההולכים בדרך זו, יכולים לסייע לבני אדם אחרים בפענוח נתיב חייהם, ובהתפתחות על פי החוקים הרוחניים המשותפים לכולם.
[1] יפורטו בהמשך
[2] ראו – נספח 1 אדם-עולם