אורנה בן דור
לייעוץ הביוגרפי הגעתי מתוך משבר אישי, בהיותי בת 33. מאוחר יותר הבנתי את המשמעות של הגיל הזה – המכונה: גיל ההיפוך – להתפתחות הרוחנית שלי ולהמשך דרכי. אפרט על כך בפוסט אחר.
מכל מקום, פעמים רבות שואלים אותי: מה ההבדל בין הטיפול הביוגרפי לפסיכולוגיה?
קטונתי מלהכיר את כל ענפי הפסיכולוגיה הרווחים היום, אך אנסה להסביר דבר מה, שיאפשר לנו הצצה לתוך הפרדיגמה של הטיפול הביוגרפי. כמובן שמדובר בהיבט אחד בלבד – אך היבט מהותי.
עבור כך אדרש לפסוקים הראשונים מספר בראשית – ובהזדמנות זאת, כגילוי נאות, אומר – שלמרות שאת רוב הידע הרוחני אני שואבת ממדע הרוח האנתרופוסופי – התנ"ך והיהדות הם הקרקע של הידע הרוחי האינסופי, ממנו אני (ורבים אחרים כמובן) יונקת את ההשראה שלי.
בבראשית א' נאמר: ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם;
התוהו ובוהו זה הכאוס אותו אנו חשים כשאנו מאבדים כיוון בחיים. בזמני משבר, בזמני אֶבל וכאב – נראה העולם כתוהו ובוהו – ללא סיבה וללא תכלית, או כדבריו של שייקספיר – עולם המנוהל על ידי משוגע. אנו נופלים לתהום חשוכה.
בזמנים האלה הנפש שלנו סובלת, הן מהמשבר והן מתחושת הריקנות וחוסר התכלית המלווים את הסבל. אנחנו שואלים את עצמנו: למה אני? מה עשיתי? למה ככה? איפה אלוהים? אנחנו מרגישים נטושים מאדם ומאֵל.
זה בדיוק מה שהרגשתי בגיל 33. הגעתי למבוי סתום.
כאן צריך להבין שלא ניתן לעזור לנפש דרך הנפש! שהרי מה נגיד לעצמנו ולאחרים, כאשר דברים קשים וחסרי פשר לכאורה מתרחשים בחיינו? – כשמישהו אהוב עוזב אותנו, כשאנו או היקרים לנו חולים לפתע במחלה קשה – איך ננחם את הנפש? מה נגיד לה? ובאופן אישי – מה יכולתי להגיד לעצמי בשבר שקרה לי בגיל 33? שאני אשמה? שאלוהים אשם? שבן הזוג שנטש אותי אשם? שזה קורה לי שוב, ואין לי מושג איך לשנות? הכול נראה כמערבולת ממנה לא ניתן לצאת אף פעם.
כאן עלינו להשתמש בעקרון גבוה יותר – וזוהי הרוח.
וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.
רק הידע הרוחי-מעשי מעניק פרספקטיבה רחבה הרבה יותר על האירועים הנחווים בנפש כבלתי נסבלים; רק הידע הרוחי – לא ידע תיאורטי, אלא ידע ממשי הנוגע לנו ולחיים שלנו – מעניק משמעות לדבר הנחווה כחסר משמעות וכאכזריות שרירותית של הגורל אלינו ולאחרים. רק ידע זה יכול להרגיע את הנפש הסובלת, ולאפשר לנו להתגבר על המשבר ואף לצמוח ממנו לרמות תודעה גבוהות יותר.
ואז: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.
או אז נכנס האור לחיינו, מעניק לנו נחמה ותקווה, כוח ומשמעות. אנו מבינים את המשבר שלנו בהקשר הרחב של החיים שלנו ושל האחרים, גדלים ממנו ומגיעים למצב הוויה אחר – ממנו הדברים נראים באופן שונה לחלוטין! אנחנו מרגישים את האהבה הגדולה של אלוהים אלינו, וכך אנו מתעצמים ומתעלים לרמה אנושית גבוהה יותר. ערכינו כבני אדם עבור העולם, עולה.
כן, חברים – בבסיס הטיפול הביוגרפי נמצאת 'רוח אלוהים'.
באהבה אורנה.