יוַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא.
בפסוק הזה מוזכרת המילה במקום שלוש פעמים. המקום הוא אחד משמותיו של האל. נאמר: "ויפגע במקום".
את מילה ויפגע ניתן לפרש בשני אופנים: במובן של פגיעה, כאב – אך גם במובן של הפתעה.
המפגש עם הרוח קורה לנו תמיד בהפתעה. אנו חיים את רצף חיינו הרגילים, בשלווה יחסית, ומתוך שכחה גמורה של הארעיות של הדברים. ופתאום – אירוע: רצינו להתקדם בעבודה, ופתאום פיטרו אותנו, חשבנו שאנחנו מכירים את החברים שלנו – ופתאום, בזמן משבר, הם לא לצדנו. מישהו פגע בילד שלנו, ופתאום זה נודע לנו. הלכנו לבדיקה שגרתית – ופתאום – לא עלינו, יש לנו משהו רציני.
כל הדברים האלו באים אלינו בהפתעה. זהו מפגש עם הרוח – והוא תמיד קורה בהפתעה.
ולמה עם הרוח?
משום שכל אירוע כואב, מטרתו להזיז אותנו מהמקום בו אנו 'ישנים בהתפתחותנו'. וזה תמיד פועלה של הרוח! רק הרוח – לא הנפש – מעוניינת בהתפתחותנו. מטרת הנפש היא שתמיד נרגיש טוב, מסופקים ומאושרים. הרוח פועלת באופן מפתיע ולעיתים מעורר אימה.
אולי גם הדברים שאני אומרת כאן מפתיעים? רוח? – אימה? מה פתאום? – אולי אתם אומרים – הרוח היא תמיד טובה, ואם זה רע – אז זו לא הרוח!
בשלב הזה, אני מסכימה אתכם. באמת, הרוח תמיד טובה – אך מהו הטוב? האם הטוב הוא תמיד הנעים? אני למשל מאוד מאוד אוהבת לאכול עוגות – זה נעים ומענג. האם זה טוב? (מזמן לא בדקתי את רמת הסוכר בגוף שלי….).
וכך, גם יעקוב פוגש את אלוהים במפתיע. וזה מפגש מעורר אימה, כנאמר למשה: וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי.שמות לג כ
עמידה פנים מול פנים מול הרוח יכולה למוטט. אז מה לעשות כאשר המשבר מגיע? להחזיק מעמד 'עד יעבור זעם'!
עד שהרגש קצת ידהה, עד שנבין את האירוע מפרספקטיבה רחבה יותר, עד שהדברים יתבהרו לטובה.
הכוונה בלהחזיק מעמד היא לא לסגת. אנחנו יכולים לסגת בדרכים רבות – דרך אוכל, שינה, והתמכרויות רבות ואחרות (אינטרנט, מין, קניות ועוד…). אנחנו יכולים גם לאטום את הלב הכואב, ולהפסיק להרגיש.
להחזיק מעמד זה דבר רוחני מאוד, המעיד על אומץ לב ורצון עז.
לאחר מכן, יעקב נלחם פנים מול פנים במלאך אלוהים – ויכול לו. יעקב לא מוכרע, כנאמר:
לא וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם, פְּנִיאֵל: כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים, וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי.
מי ייתן כולנו יעקב!
שבוע טוב -אורנה
הידע ביהדות ניתן הפעם ע"י רינת שטרום, תלמידה של קובי נחושתן