כ"ה אב ה'תשפ"א, 3 באוגוסט 2021
אדם הולך בתוך הדעת. מה פירוש? רוצה להבין הכל מתוך השכל. ואם לא מבין – מפקפק. הקריאה היא ללכת באמונה מעל לדעת. אין סתירה בין אמונה לדעת; אלו הן שתי פרדיגמות שונות. כמובן, אמונה מחייבת דעת, את הדעת של התקופה. אבל בעוד עניינו של המדע הוא הבנת האופן שבו הטבע מתנהג, האמונה מתעניינת במשמעות הבריאה! מי אני? למה אני כאן? מה תפקידי בעולם הזה?
ככל שאנחנו יודעים יותר על העולם דרך המדעים של זמננו, כולל פסיכולוגיה ומדע ההתנהגות, אנחנו זקוקים להסבר מעמיק יותר של תובנה, שמאחד ביניהם וכולל את כולם – הסבר על התכלית של הכל. אנחנו נדרשים לשכל עליון, לאמונה. בימינו ניתן להגיע לתובנה זו רק דרך תורות הסוד. צריך לזכור שכל ההבנות הגדולות במדע הגיעו לאנשים כהשראה. לאחר מכן הן נכנסו לתוך המרחב התודעתי הרגיל.
האמונה הראשונה והבסיסית היא האמונה שכל מה שאנחנו רואים כמציאות, נובע מתוך רצונו של הבורא להטיב לנבראיו – גם אם המציאות הארצית מראה עבורנו רשמים שאינם מתיישבים עם הדעת.
אנחנו, בני אדם לא כפופים רק לטבע, בתוכנו קיים חלק שהוא מעל הטבע! הויה שלא ניתן להסבירה במסגרת של חוקי הטבע. וזהו 'האני', הנשמה, שהיא חלק אלוה ממעל. מקור הנשמה גבוה אף מהמלאכים. הנשמה מגיעה עד לאינסוף. אנחנו ישויות נצחיות.
להיום: אשפוט כל אירוע שקורה לי מתוך העיניים של רצונו של הבורא להטיב לי, ואהבתו הגדולה אלי. אזכור שהבורא רואה אותי בדיוק כפי שהוא ברא אותי, נהדר/ת, שלמ/ה לחלוטין.
