איך תבחרו את מורה הדרך הרוחני שלכם? חלק ג’

בתנ”ך הטענה שהאדם הוא כאלוהים נטענת על ידי אלוהים עצמו. לדוגמא, בספר ויקרא: “א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם–קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם” ויקרא יט
אך טענה זו, שהאדם הוא כאלוהים, נטענת גם על ידי ישות שונה לחלוטין, הנחש בגן העדן: ד וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה:  לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן.  ה כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי,
טוֹב וָרָע. בראשית ג’. 

מה ההבדל בן שתי האמירות, והאם אפשר להפנות אצבע מאשימה אל הנחש על דבר מה שאלוהים עצמו אומר?
אמירתו של הנחש המפתה (לוציפר) מובילה לקללה, אך כשהמילים נאמרות בפי אלוהים הן מובילות לברכה. מה שחשוב אינו התוכן של האמירה אלא מי אומר אותה ובאיזה הקשר.
בעוד לוציפר מבטיח לאדם זהות עם אלוהים, כאן ועכשיו, אלוהים מסמן לאדם את עתידו. על מנת שהאדם יגיע לדרגת אל יש לו דרך ארוכה ביותר לעשות. לוציפר רוצה לייתר אותה; הוא רוצה לייתר את המסע על פני האדמה, ולגרום לאדם להפוך ליודע-כל טרם זמנו. לוציפר לא מעוניין בטרנספורמציה של האדם.
כשהאמירה נאמרת מאלוהים היא מהווה הזמנה להצטרף למסע מופלא שבסופו נהיה קדושים. כשהיא נאמרת מפי לוציפר, היא מהווה הזמנה לחתור נגד האלוהות, להעז פנים ולהחשיב את עצמנו הרבה יותר מאשר אנו אכן בפועל.
מכאן ועד להסבר על המורה הרוחי הנכון או המטעה הדרך קצרה. לא צריך להכביר במילים.
כאשר המורה מזמין אתכם למסע ארוך של חקירה עצמית נוקבת; כאשר הוא בעצמו לא נח ולא שקט “לא ינום ולא יישן”, בעבודה פנימית על עצמו ועל קוצר הראייה שלו את המציאות; כשהוא מזמין  אתכם למסע של התפתחות כואבת אך מזככת; כשהוא לא מנצל את מעמדו כדי להשתמש בכם ולהוליך אתכם שולל אלא משרת אתכם – הוא המורה הנכון עבורכם. הוא לא מגיע כלוציפר המפתה, אלא כשליח, כמלאך, כשומר. כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ. תהילים צא יא.
הוא מגיע כאחד המצביע על הדרך, כמיילד.
זהו המורה שלכם.
אורנה

לוציפר המפתה

print

חזרה למאמרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *