אנתרופוסופיה בימי קורונה – לימוד 9

30.3.2020 – לימוד יומי 9

לצפייה בווידאו של הלימוד לחצו כאן

עיקרי הלימוד:

תפילת השלווה

אֵלִי

תֵּן לִי אֶת הַשַּׁלְוָה לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם

הָאֹמֶץ לְשַׁנּוֹת אֶת אָשֵׁר בִּיכָלְתִּי

וְאֶת הַתְּבוּנָה לְהַבְחִין בֵּין הַשְּׁנַיִם.

לִחְיוֹת כָּל יוֹם בְּעִתּוֹ

לְקַבֵּל אֶת הַסֵּבֶל כְּנָתִיב לְשָׁלוֹם

לָדַעַת שֶׁהַכֹּל יֵעָשֶׂה כַּהֲלָכָה

אִם רַק אֶכָּנַע לִרְצוֹנְךָ.

 

הספירה השלישית בעולם הרוח  – נקראת העולם האסטרלי, ולפניה הספירה של עולם הדומם והמחשבה, בה נמצאים הדברים הפיסיים והקונספטים בביטויים הרוחני (נקראת ‘יבשה’).

המעבר משמש קדמונית לירח קדמון – פאזות קודמות של מערכת השמש שלנו לפני התגשמות האדמה. אלו הגילגולים הקודמים של האדמה במערכת השמש שלנו – זהו מעבר מרגשות נעימים וטובים לרגשות קשים, ובמעבר זה יש התקדמות.

הקורונה הופיעה די בהתחלה בספינות התענוגות – הייתה שם בקשה להתענגות, ולא חשבו שהתענוג יהפוך לזוועה, לכלא מפחיד. הרגשות הפכו מרגשות נעימים לאימה, אבל מבחינת התודעה יש כאן הזדמנות עבור כל מי שהיה על הספינה הזו, הזדמנות להתפתחות. בספינת תענוגות יש משהו דקדנטי, מנוון, של אוכלוסיה בשלב האקסקרנציה (הרוב היו מבוגרים) שבמקום התכנסות והבשלת פירות חייהם והבאת הפרי לעולם, הם בחרו ללכת אל הכיוון ההפוך של ההתענגות, אל האסטרלי.

באירוע הזה נהרסו תבניות רגשיות של אנשים שהיו שם, שבמקום להנות קיבלו אימה.

בחיינו יש תקופות נינוחות והרמוניה בכל מימד – רגשי, חברתי, לאומי….. בד”כ בתקופות אלו אנחנו לא מתפתחים. אלו תקופות פאראליה – עיבוד ומנוחה. יש עונג ומנוחה בחיים. נוצר מצב סטטי שהרבה פעמים מביא לקיבעון וסטגנציה, חוסר תנועה. אז כבר מתרחשת נסיגה.

ואז יכנס פרמטר שמזעזע את המערכת, והרגש הרע מתקיף את הרגש הטוב, כשהמטרה (של עולם הרוח הפועל כאן בהבאת הרגש השלילי) היא להוציא את המערכת מקיבעון.

ספירה נוספת – זו הספירה השנייה אבל אנחנו חוזרים אליה עכשיו – הספירה האתרית – עולם החיים.

ההרס שמתקיים כאן נחווה אצל האדם כדבר נוראי.

ספירה זו אחראית על כל החיים בעולם: שלנו, של החיות ושל הצמחים, כאחדות ושלמות. אבל יש  גם ישויות הפוכות לנו. אנחנו נושמים חיים, שואפים חיים. הישויות האחרות האלו נושפות חיים.

קבלה ונתינה – ההתפתחות היא מקבלה לנתינה. הישות האנושית צריכה קודם כל לקבל ורק אחרי שקיבלה והתמלאה היא יכולה לתת. אצל הישויות הגבוהות האלו שנמצאות בספירה הזו, מתרחשת נתינה מלכתחילה. אלו ישויות שנותנות לנו חיים – כמו שאלוהים נשף חיים לתוך האדם שנוצר מעפר. מספירה זו החיים זורמים עד אלינו.

מהי התבנית בספירה השלישית? החיים עצמם. גם החיים הם תבנית מבחינת עולם הרוח, וכשהחיים גמרו את תפקידם אז גם הם צריכים להיהרס.

לכל אדם יש את ‘הכל צפוי’ – עד גיל 42 אנחנו בונים כלים. אנחנו לא עושים זאת במודע, אנחנו עושים זאת תוך כדי החיים. רכישת הכלים דרך ידע, התנסויות, כלים במימד הפיזי, נפשי…

באמצע החיים, בהיפוך לעבר הרוח, הכלים הללו משמשים אותנו בהתפתחות הרוחנית שלנו – כלים של התמדה, כוח רצון, נחישות….. כשעוברים את המטמורפוזה מישות שמכוונת להתגשמות (אינקרנציה) לישות שמוכוונת לאקסקרנציה,  הכלים האלו משמשים אותנו עבור הטרנספורמציה הזו.

המלאך האישי – לכל אחד מאיתנו יש מלאך אישי שהנו גם האני הגבוה שלנו. מי שלא עושה תהליך התפתחות לכיוון הרוח, לא עושה את ההיפוך וממשיך בחיים מכווני אינקרנציה, אז המלאך האישי לא ישמור יותר על תבנית חייו. האני הגבוה יכול להרוס את התבנית שנקראת חיים. כאשר אדם כבר לא ממלא את ייעודו בהתפתחות אז החיים שלו לא יישמרו. גם האדם בעצמו ירגיש שהוא לא מתפתח בחיים אלו, ובאופן תת מודע הוא פחות ישמר את חייו, פחות ישמור על החיים – פחות שומר על בריאותו, על גופו, ודואג פחות לשימור חייו.

קיימת גם תבנית של ‘עודף חיים’ – אינפלציה של כוחות חיים. חיים עודפים לא מאפשרים תודעה – יש יחס הפוך בין חיים לתודעה. הדבר הכי מעורר תודעה הוא המוות – לאחר המוות הכל נפרש לפנינו וכל החוכמה הקוסמית ברשותינו, הזמן הופך למרחב ואני רואה את הקשרים ההדדיים בין כל אירועי החיים. זו העבודה הביוגרפית הגדולה ביותר, ואנחנו מנסים לעשות אותה כאן.

האנטיפתיה הגדולה ביותר שלנו לעולם הרוח היא כלפי המוות – עולם הרוח הוא זה שהורס את החיים ושם יש לנו את הדחייה הגדולה ביותר. זאת משום שבמערב אנחנו איבדנו את ידיעת הנצחיות של הרוח. במערב התרחקנו מעולם הרוח, מהקשר איתו, ומידיעת עצמנו כישויות נצחיות.

המפעל של ניתוק האדם מידיעת הנצח והרוח הוא מפעל של כוחות נגד גדולים מאוד. כוחות שרוצים לתת לנו סינגולריות, לבטל את המוות ככניסה לעולם הרוח, לגרום לנו להתנתק מהרוח ולהיות רק בפיזי, בחומר. להאמין שללא הפיזי אין קיום – זה מתוך הכוחות האלו.  הישויות שרוצות לייתר את המעבר שלנו לעולם הרוח, רוצות שנחייה חיי נצח עלי אדמות, אבל במצב של תת-חומר, תת-אנוש. אלו כוחות הנגד האהרימניים.

תרגיל לחקירה ביוגרפית:

באיזה אופן הספירה השנייה בעולם הרוח, זו שהורסת את החיים עצמם, הרסה חיים בביוגרפיה שלי? הכוונה בהרס חיים אינה רק המוות הפיסי הסופי אלא גם משברים שבהם הרגשתם שהחיים שלכם נהרסים, הגוף נהרס, האנרגיה נהרסה ויש סכנה ממשית לחיים שלכם מבחינה נפשית או פיסית. ניתן להתייחס גם למפגש עם מוות של אדם קרוב אליכם וכיצד הוא השפיע עליכם, מהו היחס שלכם אל המוות?

ברגע של משבר גדול אנחנו כאילו מתים. הרס דברים של הגוף והנפש. משבר אמצע החיים הוא כמו המוות עצמו. זהו פועלן של הישויות הטובות – זה הרס החיים למען התפתחות והתקרבות לעולם הרוח. אנו נדרשים לא להימלט מתחושת המוות – להרגיש את החרדה, לא למחוק אותה. לרגשות הקשים יש מה ללמד אותנו.

print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *