26.10.2022
לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן.
טקסים של השיעור:
טקסט מס' 1 : ספר יונה פרק ג
א וַיְהִ֧י דְבַר־ יְהוָ֛ה אֶל־ יוֹנָ֖ה שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽור׃ ב ק֛וּם לֵ֥ךְ אֶל־ נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה וּקְרָ֤א אֵלֶ֨יהָ֙ אֶת־ הַקְּרִיאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ ג וַיָּ֣קָום יוֹנָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־ נִֽינְוֵ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהוָ֑ה וְנִֽינְוֵ֗ה הָֽיְתָ֤ה עִיר־ גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹוהִ֔ים מַֽהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ ד וַיָּ֤חֶל יוֹנָה֙ לָב֣וֹא בָעִ֔יר מַֽהֲלַ֖ךְ י֣וֹם אֶחָ֑ד וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר ע֚וֹד אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת׃ ה וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹוהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ־ צוֹם֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִיגְּדוֹלָ֖ם וְעַד־ קְטַנָּֽם׃ ו וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֨קָם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּֽעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר׃ ז וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֨אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָֽאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ׃ ח וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל־אֱלֹהִ֖ים בְּחָזְקָ֑ה וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶֽחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם׃ ט מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָֽאֱלֹוהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵֽחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃ י וַיַּ֤רְא הָֽאֱלֹוהִים֙ אֶת־ מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כִּי־ שָׁ֖בוּ מִדַּרְכָּ֣ם הָֽרָעָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם הָֽאֱלֹוהִ֗ים עַל־ הָֽרָעָ֛ה אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר לַֽעֲשׂוֹת־ לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָשָֽׂה׃
טקסט מס ' 2 : ספר יונה פרק ד
א וַיֵּ֥רַע אֶל־ יוֹנָ֖ה רָעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיִּ֖יחַר לֽוֹ׃ ב וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֶל־ יְהוָ֜ה וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהוָה֙ הֲלוֹא ־זֶ֣ה דְבָרִ֗י עַד־ הֱיוֹתִי֙ עַל אַדְמָתִ֔י עַל־כֵּ֥ן קִדַּ֖מְתִּי לִבְרֹ֣וחַ תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י אַתָּה֙ אֵֽל־ חַנּ֣וּן וְרַח֔וּם אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וְרַב־ חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־ הָֽרָעָֽה׃ ג וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה קַח ־נָ֥א אֶת־ נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵֽחַיָּֽי׃
{ס} ד וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הַֽהֵיטֵ֖ב חָ֥רָה לָֽךְ׃ ה וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֨יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּֽהְיֶ֖ה בָּעִֽיר׃ ו וַיְמַ֣ן יְהוָֽה־אֱ֠לֹהִים קִֽיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ ז וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּֽעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמָּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ׃ ח וַיְהִ֣י ׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵֽחַיָּֽי׃ ט וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַֽהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת׃ י וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אַתָּ֥ה חַ֨סְתָּ֙ עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־לַ֥יְלָה אָבָֽד׃ יא וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה׃ {ש}
טקסט מס' :3 מתוך התפילות של ימים נוראים
אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוחֵל עֲונות עַמּו מַעֲבִיר רִאשׁון רִאשׁון. מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּושְׁעִים.:
וַיַּעֲבר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
נצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נשֵׂא עָון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲונֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:
כִּי בַיּום הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם. מִכּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ:
טקסט מס' 4: מידת הדין ומידת הרחמים
כך מלמד אותנו רש"י (בראשית א, א) על פי המדרש :
"ברא אלוקים, ולא נאמר ברא ה', שבתחילה עלה במחשבתו לבראותו במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מידת הרחמים ושיתפה למידת הדין והיינו דכתיב, ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמיים".
טקסט מס' 5: דברי האל לנביא יחזקאל
: יא אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם חַי־ אָ֣נִי ׀ נְאֻ֣ם ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אִם־ אֶחְפֹּוץ֙ בְּמ֣וֹת הָֽרָשָׁ֔ע כִּ֣י אִם־ בְּשׁ֥וּב רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֖וֹ וְחָיָ֑ה שׁ֣וּבוּ שׁ֜וּבוּ מִדַּרְכֵיכֶ֧ם הָֽרָעִ֛ים וְלָ֥מָּה תָמ֖וּתוּ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ י(חזקאל לג )
טקסט מס' 6 : יהודה עמיחי / מן המקום שבו אנו צודקים
מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים /יהודה עמיחי
מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם
פְּרָחִים בָּאָבִיב.
הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
הוּא קָשֶׁה וְרָמוּס
כְּמוֹ חָצֵר.
אֲבָל סְפֵקוֹת וְאַהֲבוֹת עוֹשִׂים
אֶת הָעוֹלָם לְתָחוּחַ
כְּמוֹ חֲפַרְפֶּרֶת, כְּמוֹ חָרִישׁ.
וּלְחִישָׁה תִּשְׁמַע בִּמְקוֹם
שֶׁבּוֹ הָיָה הַבַּיִת
אֲשֶׁר נֶחְרַב.
הלכה ב
ומה היא התשובה?
הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר: יעזוב רשע דרכו וגו'. וכן יתנחם על שעבר, שנאמר: כי אחרי שובי נחמתי ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר: ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וגו' וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.
הלכה ג
כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו, שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ. וכן הוא אומר ומודה ועוזב ירוחם וצריך לפרוט את החטא, שנאמר: אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב.
הלכה ד
מדרכי התשובה: להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו, כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה, וגולה ממקומו שגלות מכפרת עון, מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח.
ישעיהו נח (ההפטרה שקוראים ביום כיפורים)
א קְרָ֤א בְגָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ וְהַגֵּ֤ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַֽעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם׃ ב וְאוֹתִ֗י י֥וֹם יוֹם֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּג֞וֹי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֤ט אֱלֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֨וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן׃
אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם חַי־אָ֣נִי ׀ נְאֻ֣ם ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אִם־אֶחְפֹּץ֙ בְּמ֣וֹת הָרָשָׁ֔ע כִּ֣י אִם־בְּשׁ֥וּב רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֖וֹ וְחָיָ֑ה שׁ֣וּבוּ שׁ֜וּבוּ מִדַּרְכֵיכֶ֧ם הָרָעִ֛ים וְלָ֥מָּה תָמ֖וּתוּ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
יחזקאל לג יא.
ירושלמי מכות פ"ב ה"ו [בהשלמת קטע גניזה]
"שאלו לתורה: החוטא במה הוא עונשו? אמרה להן: יביא קרבן ויתכפר לו. שאלו לנבואה חוטא במה הוא עונשו? אמרה להן: "הנפש החוטאת היא תמות". שאלו לדויד: החוטא במה עונשו? אמר להן: "יתמו חטאים מן הארץ". שאלו לחכמה חוטא במה הוא עונשו אמרה להן: "חטאים תרדף רעה" שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו? אמר להן: יעשו תשובה ואני מקבל, דכתיב "טוב וישר ה'"