גיל 5 – חכמת הביוגרפיה / יפה לדרמן

הילדה בת החמש עמדה נרגשת מביטה באמא המחזיקה בזרועותיה את התינוקת החדשה שאך נולדה. היא היתה מוקסמת ונפעמת מהמעמד. בתוכה היא חשה את פלא הבריאה של תינוק שהגיח לעולם . בזכרונה היו קיימים באותו רגע רק היא, האמא והתינוקת. לרגע העולם עצר מלכת. היא נגשה קרוב לאמא ושאלה בלחישה: איך קוראים לתינוקת? והאמא ענתה אף היא בלחישה שששש… כדי לא להעיר את התינוקת . ואמרה את שמה.

לאחר שנים, ובתוך תהליך של חקירה ביוגרפית והתבוננות באירוע זה שנצרב בזכרונה החלו לעלות השאלות: מי היא הילדה בת החמש העומדת נפעמת מול התינוק החדש שהצטרף למשפחה? מה משמעותה של אותה התפעמות? מדוע לא ניגשה הילדה לגעת בתינוקת ולראות אותה מקרוב? מדוע נשארה עומדת מחוץ למעגל האינטימי של האמא והתינוקת? ועוד ועוד… ובעיקר מה הקשר בין אותה חוויה מן הילדות  ובין האישה הבוגרת שהיא היום?

אחד הכלים המשמעותיים בחקירה הביוגרפית – אנתרופוסופית  הוא מה שאנו מכנים – גיל מכונן.  אירוע מסוים בגיל מסוים הוא ציון דרך בהתבוננות במפה הביוגרפית שלנו ובחקירת עצמנו. ציון דרך שבאמצעותו נוכל לקבל מידע נוסף – מי אנחנו? מאין באנו?

האירוע המתואר – אותה  חוויית ההתפעמות וקדושת הרגע ההוא – חשפו את אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר בהמשך חייה של אותה אשה.

אכן חייה היו מלאים בכמיהה לנשגב. גם המעשה היומיומי ביותר צריך למצוא בו את מה שיגביה אותו: על ידי מציאת משמעותו, על ידי אופן עשייתו. ולכן לא יכלה לשאת כל מה שנתפס בעיניה סתמי, חסר משמעות, גס. לא מקודש.

אולם הפן האחר שנחשף באותו אירוע הוא – שלאורך חייה לא האמינה אותה אשה כי היא יכולה להתקרב אל המקודש והנשגב, אלא להתבונן בו בלבד, היא יכולה לאפשר לו להתקיים אך אינה יכולה להיות חלק ממנו.

זה היה גילוי מכאיב ביותר אך מכונן מאין כמוהו. זה היה גילוי שטלטל את עולמה והוא שאפשר לה לעשות את צעדיה בתוך עולם הרוח, עדיין מתוך התפעמות אך כבר לא מן הצד אלא כפעילה בתוכו.

כמעט כל מפת חייה התפענחה לנוכח גילוי זה .

האירוע של גיל חמש שופך אור על השאלה – מי אנחנו? מה הן אבני היסוד המוטבעות בתוך יישותנו. אך בנוסף לכך אירוע זה  מאפשר לנו לחשוף את הדפוס שאתו אנו מתנהלים כאן בחיים על פני האדמה, ואם כי דפוסים בילדות הנם חלק הכרחי מהאופן בו אנו מתנהלים בעולם, חובתנו להבין, על ידי חשיפת  דפוס זה – כי אם נמשיך לחיות לפיו אנו מונעים את  התפתחותנו, אנו מונעים את האפשרות שלנו להתקדם אל החירות.

במפה הביוגרפית האנושית אנו עוקבים אחר מספר גילים כאלו המסייעים לנו להכיר את עצמנו ולפענח את מפת חיינו, לראות כיצד אנו מתנהלים  בעולם ולגלות מה הן האפשרויות הגלומות עבור התפתחותנו הרוחית .

לדוגמא, בשנים הראשונות  של חיינו נבחן את גיל חמש  ואת גיל תשע ובהמשך נחקור גילים נוספים .

בתוך אינספור האירועים בחיינו, נצרבים בזיכרון ובתודעה שלנו אירוע מסויים, חוויה מסויימת . כאשר אנו מפנים את מבטנו אחורה לעבר האירוע אותו אנו חוקרים נפתחת לפנינו תיבת קסם ומתוכה יוצא הסוד של משמעותו של האירוע.

ניצבת בפנינו תמונה שבה אנו יכולים לראות את עצמנו באופן חדש, משהו שאולי ידענו כתחושה פנימית, אבל החקירה הביוגרפית זיקקה את זה לכלל ידע על עצמנו.

אנחת הרווחה שבפענוח מלווה באנחת רווחה נוספת – איני חייבת להישאר כבולה בדפוס זה. שכן כל דפוס מביא לעולם רק חלק ממהותי השלמה.

זו החידה האישית והמיוחדת של כל אחד ואחת. הדברים מתרחשים עמוק בתוך יישותנו .רק האדם עצמו, במבט לאחור ובחקירה ביוגרפית יודע מתוך עצמו – זה האירוע.

 

מהו האירוע שלכם שהתרחש בגיל חמש ? (מעט לפני או מעט אחרי), האם אתם יכולים לזהות דפוס שנוצר בעקבותיו?   

 

עוד על משמעות גיל 5 וגילים נוספים – ניתן לקרוא בספרה של אורנה בן דור – חקירות ביוגרפיות – סוד הגילאים, ובאתר בית הספר WWW.ORNABENDOR.CO.IL

 

 

 

 

print

חזרה למאמרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *