19.07.2022
לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן
תמלול השיעור:
אני קצת מתרגשת כיוון שהיום אנחנו מסיימים את סדרת המפגשים שעוסקת באפוקליפסה. המפגש היום יהיה שעתיים עם הפסקה קצרה באמצע, בחלק השני נעשה סיכום ואשמח לשמוע מכם.
נתחיל את המפגש היום עם וורס שרק אחרי שבחרתי אותו במקרה ראיתי את הקשר לתכנים שנלמד היום. כמעט כל התכנים והוורסים של שטיינר קשורים לזה אבל הוורס הזה במיוחד.
חידה לפני קריאת הוורס – לשים לב להיפוך שמתרחש.
ברוח היה מונח הנבט של גופי / שטיינר
ברוח היה מונח הנבט של גופי.
והרוח שילב בתוך גופי
את העיניים החושיות,
כדי שדרכן אוכל לראות
את אור הגופים.
והרוח הטביעה בגופי
תחושה וחשיבה
ורגש ורצון,
כדי שדרכם אוכל
לקלוט גופים
ולפעול עליהם.
ברוח היה מונח הנבט של גופי.
בגופי מונח נבט הרוח.
ואשלב בתוך רוחי
את העיניים העל-חושיות
כדי שדרכן אוכל לראות את אור הישויות הרוחיות.
ואטביע בתוך רוחי
חכמה וכוח ואהבה,
כדי שדרכי הישויות הרוחיות תוכלנה לפעול
ואהפוך לאיבר מודע לעצמו
של מעשיהן.
בגופי מונח נבט הרוח.
מתוך : שטיינר שיעורים אזוטריים חלק 2 פרק 83
מישהו שם לב להיפוך?
משתתפת: כן, פעמיים. גם מתוך הגוף לרוח וגם אם אני פועלת או הרוח פועלת דרכי?.
יפה: נכון, ומה עוד? זה ממש מתאר את האבולוציה שלנו.
״ברוח היה מונח הנבט של גופי״ – השורש שלנו, לפני שהפכנו לגוף פיזי והתעבנו, הוא ברוח.
ובהמשך של זה ״בגופי מונח נבט הרוח״– אחרי שהתגשמנו זה כמו כפפה שהתהפכה אבל הנבט הרוחי מונח בתוכנו ואותו אנחנו אמורים לגלות ולפתח כדי שאוכל להפוך לאיבר מודע לעצמו אבל של מעשה הישויות הרוחיות,להיות בהלימה.
זו ממש התנועה מן הרוח אל העיבוי הרוחני ומן הגוף דרך הנבט הרוחי שבנו חזרה לעולמות הרוח.
משתתפת: זה ממש ׳יש מאין׳ ׳ויש מיש׳?
יפה: מקסים, נכון.
בשיעור שקדם לשיעור שלא התקיים עסקנו בזה שהמשימה של הקוסמוס כולו שנקרא ׳אדמה׳, זה להפוך לקוסמוס של אהבה.
ראינו שהמשימה הזו היא לא תתרחש מאליה, אנחנו יודעים שזה עובר דרך התמרה ועבודה קשה, ועיקשת בחומרים שלנו, בנפש שלנו וברוע שלנו.
האיכות שאמורה למוסס את החומרים הקשים היא האיכות שנקראת ׳אהבה׳.
בכוחה של אהבה למוסס את החומרים הללו. ההתמוססות הזו של החומרים היא ׳ספיריטואליזציה׳, ההרחנה של האדמה לקראת השלב הרוחני הבא שלה.
תמיד אנחנו אומרים שלא נישאר באותם גופים – לא באנו מגוף פיזי כזה, כמו שראינו בוורס, וכנראה לא נסיים את משימת האדמה בגוף פיזי כזה. כל גוף קשור למשימת התקופה.
מן הסתם בתחילת ההתהוות שלנו לא היינו זקוקים לגוף כל כך מעובה ומופרד ולא נזדקק לו גם בהמשך, אבל היה לזה תפקיד בירידה אל החומר ועכשיו אנחנו בדרך למעלה.
ראינו במפגש האחרון את מה שנקרא ׳שבע קערות החימה/הזעם׳ – אתם זוכרים שדיברנו על זה?
זה קשור לעניין האהבה.
קערות החימה זה אימגינציה וזה 7, אח״כ נעבור ליופיטר עצמו ושם בשבעה תהליכים שיהיו כרוכים בגילוי של שבעה אסונות, כמו מכות מצריים, יופיעו כמו מלאכים שמקבלים שליחות והם אמורים לרוקן את הקערה שבתוכה נמצאות הקללות והאסונות שינחתו על האנשות.
7 הקערות הללו הן הסיכוי האחרון של כל מכחישי האל לחזור חזרה אל הרוח.
הזכרתי בזמנו את ההקבלה לפרעה שסירב להכיר באלוהים, עד למכה שבה הוא נכנע ואמר שיש כוח עליון ממנו.
7 הקערות חימה וזעם הללו מיועדות למי שעדיין מכחיש לחזור בו.
לפני שעולם הרוח מוותר עליהם המכות הללו נחיתות עליהם.
עוצמת האהבה של מי שיצליחו להתמיר את הרוע שלהם תלך ותגדל, אבל גם עוצמת ההכחשה והרוע והחייתיות גם ילכו ויגדלו ובהתאם לכך המכות שינחתו על האנושות ילכו ויגדלו גם כן.
עד שאלו המסרבים עד הסוף ילכו לקוסמוס משלהם ׳יופיטר השחור׳ שלא הגיע לאותה דרגה רוחנית שאמור היה להגיע, הם יפלטו מהזרם. התיאורים שמופיעים באפוקליפסה לגביהם הם תיאורים מאד מאד קשים, איך יראו האנשים שישארו מאחור, ניגע באחד התיאורים בהמשך.
משתתפת: הם למעשה הנשל של ההתפתחות של האבולוציה של שטיינר? מה שלא מצליח להתקדם? כמו החיות?
יפה: זה קצת אחר. זה שנשרו מאיתנו החיות והאדם התעבה, זה לא אותו דבר. אנחנו רואים גם בהתפתחות הפלנטות – שבתאי, שמש וירח – שתהליכים בפלנטה מסויימת לא היו בהלימה לשלב הבא היתה היפרדות.
מה שכן יהיה בסוף זה שאנחנו כן נצליח להתאחד מחדש עם השמש, כלומר נצליח להגיע לרמת התודעה שבה נמצאות היום הישויות העליונות גבוהות ביותר כמו ישות הכריסטוס, נגיע לדרגה הזו ונצליח להתאחד. בינתיים זה כמו בביה״ס שמפרידים כיתות של החזקים והחלשים מתוך תקווה שיום אחד החלשים ידביקו את הקצב ויצטרפו לחזקים.
משתתפת: התחלתי לדאוג ל׳יופיטר השחור׳, אמרת שמי שלא יעשה את ההתמרה יגיע לפלנטה הזו – יגיעו נשמו או ישויות?
יפה: זה אותו דבר. המערכת רוצה להתקדם ומי שיפריע יפלט החוצה כי טובת המערכת היא החשובה. יש עוד כל כך הרבה שלבים והזדמנויות לאנשים כדי שיוכלו להדביק את הקצב.
בשיעורים האחרונים התעכבנו הרבה על ההרצאה השמינית שהיא הרצאת מפתח, ומההרצאה התשיעית ניקח שני היבטים.
היבט אחד קשור להבנת העניין של קוסמוס החכמה
והיבט שני קשור לקוסמוס האהבה.
נקרא על קוסמוס החכמה קטע קצר ואח״כ נעבור לקוסמוס האהבה.
טקסט 1 – עמוד 149 למטה -150
".. כשהאדמה תגיע לסוף דרכה, לסיום שליחותה, יהיה גופו מעוצב באופן כזה שיהווה השתקפות חיצונית של הנפש שקלטה לתוכה את כריסטוס. אדם זה יעבור לחיות שם וישתול את כוחותיו שנבנו באורח זה בהתגשמות הבאה של אדמתנו. יופיטר יראה כפי שהאדם יוכל לעצבו כפי שירכיב אותו מתוך גופיו העצמיים. יופיטר יקבל את תבניתו קודם כל מן התכולה של מה שהאדם עושה מעצמו…. בנפשכם מצויה תבנית היסוד של מה שיהפוך לצורתו של יופיטר, לכוחות שהוא יכיל בתוכו. ומתוך יופיטר ייוולדו ישויות יופיטר. כך פועל האדם כיום מראש למען לידת גופו של יופיטר ".
׳לקלוט את כריסטוס׳ – לקלוט את הכריסטוס זה לקלוט את האימפולס שלו – האהבה והאחדות.
זה ממש מרגש – ׳…. בנפשכם מצויה תבנית היסוד של מה שיהפוך לצורתו של יופיטר, לכוחות שהוא יכיל בתוכו׳ – העתיד טמון בנו, רמת התודעה שמצויה ביופיטר מצויה בנו כפוטנציאל.
שטיינר מדבר על זה שהתהליך הגדול של האבולוציה נשען על שני יסודות, שתי מהויות.
יסודות מוסריים – של ציר עמוק שעליו נשענת האנושות והאבולוציה.
ציר אחד -החכמה.
ציר שני – כוח/עוצמה.
שני הצירים הללו קשורים לשתי הפלנטות הקודמות – שמש וירח.
לאלה אמור להצטרף ציר מוסרי נוסף, מהו לדעתכם?
משתתפת: אהבה.
יפה: בדיוק, כמו שקראנו בוורס – חכמה, כוח/עוצמה ואהבה.
במיתולוגיות תמיד מנסים לראות על מה נשען כדור הארץ, מי מרים אותו? זה יכול להיות אטלס או צב עם שמונה ראשים, אבל מה שניתן לראות בתשתית של זה זו ההבנה שהעולם חייב להשען על חוקים מוסריים כי בלי זה, זה לא יחזיק. לא מדברים כמובן על חוקים פיזיקליים אל על יסודות מוסריים.
עכשיו כשאני אומרת את זה אני נזכרת שלמדנו בתיכון את השיר ׳על השחיטה׳ של ביאליק, שהנקמה שתבוא, שהוא מתאר בסוף השיר, שהדם של הרשעים יחלחל עד מוסדות הארץ ויגרום שם לריקבון.
כלומר עולם שנשען על יסודות כל כך רעועים, כן שהשיר מדבר, אין לו זכות קיום.
שטיינר מדבר על שני יסודות מוסריים – עוצמה וחכמה שעליהם מתווסף העמוד או הכוח השלישי של האהבה.
טקסט 2 עמוד 138 -139
"התפתחות האדמה שלנו מבוססת על שני גורמים. לאדמתנו קדם מה שאנו מכנים קוסמוס החכמה. ולו קדם זה שאנו מכנים קוסמוס הכוח, קוסמוס החוזק.. חכמה וחוזק הם שני הגורמים שנטלה האדמה כירושה משלבי התפתחות קודמים – מן הירח הקדום ומהשמש הקדומה. נראה כיצד מתבטא הדבר בהתפתחות אדמתנו, אם נקרא למחצית הראשונה של התפתחות האדמה על שם נציג כוח השמש – מאדים … הוא המהות שהחדירה לתוכה את הברזל. במאדים אנו רואים את מביא החוזק . השולט במחצית השניה של התפתחות האדמה הוא ממלא המקום של התפתחות הירח הקדום – זהו מרקורי, אשר סיפח לאדמה את הירושה הקדומה של הירח – את החכמה…..האדמה עצמה צריכה בשליחותה להוסיף את האהבה ."
זאת אומרת שאנחנו לא אמורים להשיג ׳חכמה׳ את זה כבר האנושות השיגה, זה ניתן לנו, מה שאין לנו ואנחנו אמורים להשיג זה את ׳האהבה׳.
השלבים הקודמים של האבולוציה טרחו בזמנו על החכמה, יש לנו את זה, ואנחנו צריכים לפתח את הדבר החדש עבור האבולוציה – את האהבה.
שיתוף גרף – השמש והירח
מהשמש הגיעה העוצמה והחוזק.
מהירח הגיעה אלינו החכמה.
שבתאי, שמש, ירח – כל שלב כזה תמיד מחולק לשניים כמו בביוגרפיה של האדם.
אז במחצית הראשונה של התפתחות האדמה קיבלנו כוח מהשמש (מאדים), ובמחצית השניה של התפתחות האדמה לאט לאט חודר אותנו עניין של החכמה שבאה מהירח.
לתוך שני היסודות האלה אנחנו אמורים להוסיף את כוח האהבה.
שלושת הדמויות, מי שמוביל את השליחויות האלה ומנכיח את היסודות הללו באנושות, הם שלושה מורים גדולים שאותם מציין שטיינר –
אליהו הנביא – מיוחסת האיכות של הכוח.
משה רבינו – מיוחסת האיכות של החכמה.
כריסטוס – מיוחסת איכות של האהבה.
הוא מדבר עליהם בסידרה של 6 הרצאות שנקראות ׳נקודות מפנה בהיסטוריה הרוחנית׳, הוא מציין שם שישה מורים של האנושות והתרומה שלהם לאנושות – כדאי לקרוא מה הוא כותב על משה רבינו.
טקסט 3 – עמוד 151
"…כעת צריך להיות ברור לנו, שבמהלך מצב רוחי זה של האדמה, בשלב התפתחות גבוה יותר, יחזור ויופיע כל מה שהיה לפני כן. קודם כל יופיע שוב נושאי הזרמים הרוחיים שעליהם מבוססת האדמה, המהווים את המקור שלה. נושאי הזרמים הללו מופיעים שוב במלוא החיות. אם נלך לפי המסורת הנוצרית נראה שאליהו ומשה מהווים נציגים פרסונליים של מה שהופיע מולנו אתמול בשני העמודים. אלה שמגלמים את חכמת שני העמודים מופיעים באזוטריקההכריסטיאנית בתור אליהו ומשה. אליהו הוא זה שהביא לאדם את הידיעה ואת השליחות מעמוד אחד, עמוד העצמה, ומשה הוא זה שהביא אותם מעמוד החכמה. "משה" משמעו חכמה או אמת, ואליהו … משמעו הכוח המורה, הכוח הנותן את הכיוון, את האימפולס. אנו רואים איפה שניים אלה כשהם מופיעים בעולם שנעשה רוחי, בשלב ההתפתחות שיגיעו אליו אז. שכן כפי שבאמצעות ה"השתנות " במסורת הנוצרית מופיע כריסטוס בין משה ואליהו, כך יופיע כל התהליך עם סיום התפתחות האדמה בצורה כזו שתופיע השמש – השמש הרוחית של האהבה, ההתגלות של שליחות האדמה באהבה – כשהיא נתמכת בידי שמש מארס וירח מרקורי, בידי אליהו ומשה. .. כך נוכל כעת לדמות קטע נוסף מהתפתחות האדמה, בתור העמוד הראשון יופיע לפנינו במלוא חיותו אליהו, בתור העמוד השני משה ומעליהם עקרון כריסטוס עצמו."
אתם רוצים להתייחס לזה ?
משתתפת: עלתה לי התמונה של שלושת הקווים, קשה לי מאד להתייחס לכריסטוס כקו האמצע, אבל זה מה שהוא אומר – אליהו כגבורה, משה כאמת או חכמה וקו האמצע שזה אצלנו ישראל – יכול להיות שזו אותה תמונה ,אחרת אני לא יכולה להבין איך כריסטוס מופיע בין משה לאליהו.
יפה: כן, צריך לדבר על המהויות, גם בקבלה מדברים על שליחות האהבה.
משתתפת: כן, ׳ואהבת לרעך כמוך׳…
יפה: ההשפעה היא האהבה, זה אותו דבר.
משתתפת: פשוט השם כריסטוס משול לי לאהבה.
יפה: צריך לקשר אותם לאימפולס שלהם, למה הם הביאו לאנושות.
העניין הזה באמת של שני עמודים ועמוד שלישי כמו שנאמר, הוא רעיון שמופיע בקבלה אבל גם במסכת אבות מוצאים טקסט מקסים קצר – שהעולם זקוק לשלושה יסודות, יסודות מוסריים.
טקסט 4 – מן המקורות
א. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:
אם כתרגיל הייתי שואלת אתכם מה צריכים להיות שלושת העמודים המוסריים של האנושות? על מה הייתם משתיתים את הכוח המוסרי של העולם שאם הם יעלמו זה יהיה ריקבון מוחלט?
משתתפת: האמת, החכמה האלוהית וכמובן האהבה.
יפה: בסוף נגיע למה ששטיינר הגיע…
העניין של 3 הוא באמת משהו שמופיע כמשהו שנותן שלם – על שלושה דברים העולם עומד- גם פה אנחנו בונים את העמוד השלישי.
כשהתחלתי לעסוק בעניין העמודים אז נזכרתי שלמדנו בזמנו ששלמה בנה את בית המקדש, הוא בנה בכניסה שני עמודים של יכין ובועז, ויש פרשנויות רבות מי זה יכין ומי זה בועז ולא ניכנס לזה, אבל מי שהולך לבית הכנסת ישים לב שמצידי ארון הקודש יש גם שני עמודים. זה מאד מעניין לראות את שני העמודים הללו והעמוד השלישי חסר, הוא נדרש.
האדם יגיע ליופיטר לפי המעשים שלו והעולם אמור להשלים את משימתו כקוסמוס האהבה.
משתתפת: אני חושבת שבתוך הנפש של האדם מדובר בעוצמה ובחכמה, אז האדם כדי להגיע לאהבה צריך לוותר על עוצמה ואולי גם על חכמה,
כאילו צריך להתגבר על זה כדי להגיע לכוח האהבה כדי שזה יוכל לעמוד בעולם ולשאת אותו.
העמודים הללו מלבד זה שהם נושאים את הקיום, הם מתארים את האבולוציה של הנפש, היא צריכה קודם להתוודע לעוצמה שלה ולמקור שלה, אח״כ לעשות טרנספורמציה לחכמה- זאת אומרת שהמקור מתגלה בתופעות שלו, הוא מדבר את עצמו בתופעות, ואת כל זה צריך להתמיר אח״כ לאהבה.
יפה: זה מאד יפה. אפשר ללכת לכיוון ההפוך – שרק מתוך עוצמה וחכמה אתה יכול להגיע לאהבה. אם אני פועל מתוך הנפשי הנמוך שלי אין שם לא עוצמה ולא חכמה – אנחנו לגמרי במראה מעוותת.
אז שני היסודות הללו אם אנחנו רוכשים אותם נכון, כאדם אינדיווידואל, יהיה בכוחנו להגיע לחכמה ואהבה. אי אפשר להגיע לאהבה אם לא קדמו לו שני היסודות הללו.
שאלה ביוגרפית:
א. העולם נשען על חכמה ועל עוצמה – מהם שני היסודות שלי, כאדם, עליהם אני נשענת?
מה הם שני היסודות שנושאים אותי?
זה יכול להיות ערכים, אמונות או דמויות?
מהו הדבר עליו אני נשענת שמחזיק אותי מימין ומשמאל ונשארים יציבים?
ב. איזה עמוד אני רוצה להוסיף?
אתמול היה אצלי מיועץ ומבלי שהתכוונתי לשאול, מתוך הדברים שהוא אמר, הבנתי שאחד הדברים המרכזיים שנושאים אותו הוא – ׳אני מאמין בטוב שבבני האדם׳, זה הדבר עליו הוא נשען, מתוך זה הוא פועל וזה מה שמחזיק אותו בזמנים קשים.
משתתפת: אני חושבת שמה שמחזיק אותי זה החוויה המתעצמת בקיום האלוהים בעולם, ואם נפריט את זה לעמודים, זה לא בא בסדר הזה, אז שלושת העמודים שלי הם – אני, האלוהות ואז האחר. לכל העמודים יש מקור אחד, אבל זה מן מקדש שאני עטופה בו.
יפה: איזה עמוד את מחזקת או רוצה לבסס?
משתתפת: את האחר.
יפה: תודה.
משתתפת: כששאלת את זה חשבתי איך זה השתנה, אני חושבת שהעמודים שלי היו קודם כל – אם אני אני לי מי לי? והאמת.
אני חושבת שבשנים האחרונות או בזמן האחרון – האמת נשארה, והעמוד השני הפך לאמונה מעל הדעת. וללא ספק שהדבר השלישי שכנראה לא יקרה בגלגול הזה לצערי זה הדבר שקשור לאהבה ולאחר.
יפה: מקסים, תודה.
משתתפת: התמונה שלי שעלתה שבעצם כבר ביטאו אותה, זה אמון בבני אדם, האמת.
מה שהייתי רוצה להעמיק ולהרגיש – לראות ולהרגיש את האחר.
יפה: תודה, כל זה רחוק מאיתנו, זה יהיה בקהילת פילדלפיה ואנחנו מתאמנים לקראת זה.
יש קטע מקסים שנקווה שנספיק להגיע אליו, ששטיינר מדבר בו ׳מתי נספיק להיות אדם?׳…
אנחנו חוזרים אל האבולוציה.
החלק הבא הוא יותר איזוטרי ויש בו אימגינציות על גבי אימגינציות ואנו נדרשים לריכוז, גם אני לא הבנתי את זה עד הסוף אבל אנחנו זורעים זרעים לשפה הרוחנית הזו.
משתתפת: כל הנושא הקודם של שלושת העמודים מביא את התזה, אנטיתזה וסינתזה, ואפשר לראות בהתאמה את שמש, ירח ואדמה והשאלה שלי האם באמת יופיטר, ונוס וולקן יפעלו באותה חוקיות בהתאמה לפי שטיינר והאפוקליפסה?
יפה: שאלה נהדרת, לא ראיתי שהוא מתייחס לזה מה יהיו המשימות הבאות אחרי שתושלם משימת האהבה. לדעתי בכל משימת האהבה על כל שלביה – היא תושלם עד וולקן, זה לא שנגיע אליה ביופיטר, זה יימשך עד וולקן.
החלק השני עליו רציתי להתייחס מופיע בהרצאה התשיעית ומופיע הרבה בחזון יוחנן עצמו – זה נושא החיה.
המושג ׳חיה׳ ותיאור החיה מופיע בחזון יוחנן הרבה פעמים.
החיה שעולה מהתהום והחיה עם 2 הקרניים והחיה עם 10 הקרניים, החיה עם שבעת הראשים והחיה עם שני הראשים, התנין – הרבה מאד חיות מופיעות באימגינציה הגדולה הזו- אנחנו לא נוכל להיכנס לכולן, שטיינר מדבר על זה בספר ורב הנסתר על הנגלה, אבל ננסה להבין היום איך חיה אחת שמוזכרת שם שיש לה 7 ראשים ו-10 קרניים.
החיה מופיעה בחזון יוחנן פעם כתנין שיש לו 7 ראשים ו-10 קרניים, והוא עומד לבלוע את הבן שיוולד ויגאל את העולם מהאישה הנכונה, זה הזכיר לי את הסרט על שליחות קטלנית זה שאמור להרוג את הילד שאמור להיוולד. אמור להיוולד ילד מהאישה הרוחית הנכונה והתנין רוצה לבלוע אותו ולהרוג אותו כדי שלא תהיה התפתחות רוחנית.
טקסט 6 – חֲזוֹן יוֹחָנָן פֶּרֶק יב
יב וְאוֹת גָּדוֹל נִרְאָה בַּשָּׁמָיִם אִשָּׁה אֲשֶׁר־הַשֶּׁמֶשׁ לְבוּשָׁהּ וְהַיָּרֵחַ תַּחַת רַגְלֶיהָ וְעַל־רֹאשָׁהּ עֲטֶרֶת שְׁנֵים עָשָׂר כּוֹכָבִים׃ 2 וְהִיא הָרָה וַתִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ וּבְצִירֵי לֵדַתָּה׃ 3 וַיֵּרָא אוֹת אַחֵר בַּשָּׁמָיִם וְהִנֵּה תַּנִּין גָּדוֹל אָדֹם כָּאֵשׁ וְלוֹ שִׁבְעָה רָאשִׁים וְעֶשֶׂר קְרָנַיִם וְעַל־רָאשָׁיו שִׁבְעָה כְתָרִים׃ 4 וְסָחַב בִּזְנָבוֹ מִן־הַשָּׁמַיִם שְׁלִישִׁית הַכּוֹכָבִים וַיַּשְׁלִיכֵם אָרְצָה וַיִּתְיַצֵּב הַתַּנִּין לִפְנֵי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֶלָה לָלֶדֶת לְמַעַן בְּלֹעַ אֶת־בְּנָהּ בְּלִדְתָּהּ׃
זו אימגינציה מאד מורכבת. יש שם את התינוק שאמור להיוולד, משהו חדש, מהאישה הנכונה, נראה שיש שם שתי נשים, והתנין שאמור לבלוע אותו – זו המלחמה בין החייתיות לבין הדבר החדש שאמור להיוולד.
מי היא החיה, אם אנחנו יורדים לתיאור הביוגרפיה שלנו?
החיה תמיד מייצגת את השלב הנמוך של האדם – חיות אדם, הצד החייתי שבי, חיית הנפש.
החיה מייצגת את מה שלא הותמר ולא הפך לרוח, נשאר ללא שליטה וללא הנהגה של ׳האני׳, הצד החייתי, לא ה׳אני׳, הקו הזה שדרכו אנחנו עובדים.
מי זו החיה עם 7 ראשים ו-10 קרניים ?
כדי להבין מי החיה הזו שטיינר זורק אותנו אחורה אל לפני אטלנטיס ואני מזכירה לכם את הוורס שקראנו בהתחלה – לפני שהיינו גוף, היינו מהות אתרית- רוחית, עוד לא היתה לנו איכות ׳האני׳. היינו ישויות קבוצתיות ללא אני אינדיווידואלי. השתייכנו לקבוצות.
בקבלה אפשר לקרוא לזה ׳שורשי נשמות׳, מחצב מסויים ממנו באנו, זה לא אומר ששורש אחד יותר טוב מהשני.
לפניי אטלנטיס היינו ישויות אחריות המאופיינים ע״ קבוצות רוחניות – אתריות ולפי זה האנושות היתה מחולקת.
רק כדי שנבין במה מדובר תנסו לחשוב כבר היום לפי מה אנחנו מחלקים קבוצות של בני אדם?
משתתפת: גזע, לאום, מין.
יפה: איזה חלוקות יש שלא קשורות לזה?
משתתפת: אג׳נדות?
יפה: לפי מזלות.
אנחנו מזהים קבוצות של אנשים לפי מאפיין מסויים. באנתרופוסופיה אנחנו מזהים אנשים לפי טמפרמנטים – הכלורי, הסינגוויני וכו – זה לא מעיד על איכות האדם אלא על המרכיבים שבו. יש חלוקות שונות שעדיין פועלות בעולם.
בזמנןו שטיינר מדבר על ארבע קבוצות, ששלוש מהן מיוחסות לחיות ואחת נקראת ׳אדם׳, אבל לא בגלל שהשאר לא אדם אלא בגלל המאפיינים.
ארבע הקבוצות הן:
אריה
נשר
שור
אדם
לפעמים הנשר מופיע גם בתור עיט. האנושות התחלקה לפי ארבע המהויות האלה.
טקסט 7 – עמוד 152
"כעת הבה נזכיר לעצמנו כיצד מופיע האדם מבחינה אסטרלית לרואה הרוחי לפני ירידתו לאדמה כיישות פיסית. ניזכר שהצבענו בדיוק על כך שהאדם הופיע בארבעה טיפוסים של הנפש הקבוצתית שלו בדמויות אריה, נשר, שור ואדם.
ארבע טיפוסים אלה של הנפש הקבוצתית פוגשים בנו לפני שהאדם ירד אל הפיסי, לפני שנעשה לאינדיבידואליות, ארבע דמויות טיפוסיות אלה שהיו לאדם טרם ירידתו לגוף הפיסי אינן נראות לעין האדם הפיסי בימינו, הן מצויות בשליטת הנפש, הן מוטבעות כמו בגומי בתבנית האנושית…
מתי תנתן לאדם היכולת לנצח את טיפוסי החיות באסטרלי ? "
אנחנו לא רואים את זה אבל הרואה הרוחי יכל לראות אם אני מטיפוס האריה, הנשר, השור או האדם. מארבעת הטיפוסים האלה נבנו אחרי כן גם האיברים שלנו למשל, הלב נבנה מהקבוצה של האריות. זה מעניין שכשאנחנו רוצים לדבר על עוצמת הלב זה לב של אריה, או ריצ׳רד לב-הארי, הקבוצה הזו תרמה את הלב.
שאלה מעניינת – למי אני שייך? האם אני אריה? נשר? שור או אדם?
כיוון שכל דבר היה 7 אז יש לנו ארבע קבוצות של חיות לפני המבול וצריך עוד שלוש קבוצות כדי שתסתיים התקופה. כלומר לפני שהפכנו לאינדיווידואל היינו בעצם מהות שמורכבות מארבעה היבטים חייתיים ועוד שלושה שלבים שהיו הכנה עדינה בלבד לקראת הדבר הזה שנקרא להיות אינדיווידואל.
אבל השאלה ששאלת וחזרת עליה בסוף ״מתי תינתן לאדם היכולת לנצח את טיפוסי החיות האלה באסטרלי?״ האסטרלי שלנו עדיין נושא בתוכו את המימד החייתי הזה?
מה אתם אומרים, מתי ננצח או שלנצח נשאר חיות?
ההתמרה זה לנצח את החיה שבנו.
מי לא יגיע ליופיטר?
מי שלא יצליח להתמיר את החיה שבו, לא יגיע ליופיטר.
כולנו נושאים בתוכנו את החיה הזו שהשתייכנו אליה בטרם היותנו, ומי שלא יצליח להתמיר את החיה הזו שבו הוא זה שייפול ליופיטר החומרי. אותו אדם יראה לרואה הרוחי לא כאדם אלא כמו חיה. מה שיש בנו ולא עבר התמרה יהיה חשוף עכשיו.
טקסט 8 – עמוד 154
"יש לנו איפוא באטלנטיס ארבע שלבי התפתחות שבהם מתקדם האדם בתחילה בתור נפש קבוצתית, וכל אחד מארבעת הגזעים האטלנטיים הראשונים חופף לאחד מטיפוסי החיות – אריה נשר עגל או שור ואדם. דבר זה נעלם אצל האדם בתקופה החמישית. צורות טיפוסיות אלה אבדו… אם אין האדם חדור במלואו בעקרון כריסטוס(עקרון הרוח והאהבה ) אין הוא משתלט על חייתיות זו. ארבעת הראשים הטיפוסיים של האריה, הנשר השור והאדם נשארים כדבר הנוטל שוב את צורתו כשניתנת להם האפשרות להופיע פעם נוספת. עליהם נוספים שלושה אחרים שמקורם בשלושת הגזעים האחרונים של ההתפתחות האטלנטית, בהם החל כבר האדם להיות אדם. גם שלושת אלה נשארים אם האדם לא עבד באמצעות נפשו על כך שחייתיות זו תיעלם.
כיצד יראה איפה האדם שאינו קולט במהלך תקופתנו את עקרון כריסטוס על האדמה שעברה ספיריטואליזציה ? הוא יופיע בחומריות. הוא ישוב להראות בדמות שממנה הגיע. הוא לבש את צורות החיות הללו ועבר שלוש צורות נוספות.
הגורם המסוגל לנצח את החייתיות נשאר אצלו ללא שימוש. החייתיות פורצת שוב בשבע דמויות…. יעלו מתוך האדמה המותמרת , האדמה שעברה אסטרליזציה, שבעה ראשים טיפוסיים כאלה, ותחזור אותה תמונה מן העבר… כשם שפעם לפני שהיתה לאדם יכולת לגבור על החייתיות, היו ארבעה ראשים, כך יופיעו אלה שנשארו בחייתיות כחטיבה אחת, כחיה בעלת שבעה ראשים…יופיעו שוב ראשי החיות שהיו פעם, אלא שכעת הם מופיעים מחוץ לזמנם. כעת הם מהווים את המתנגדים. לפני כן, בעת ההכנה, הם התקיימו בזמנם הנכון.. תבקע כעת מתוך הים האסטרלי החיה בעלת שבעת הראשים."
זה תיאור פנטסטי – מי שלא עובד על החייתיות שלו באמצעות ה׳אני׳ הוא נשאר מאחור ברמת החיה ולא משלים את המשימה.
עניין החיות שמופיע אצל שטיינר, מישהו יודע היכן זה מופיע עוד במקורות?
משתתפת: חזון יחזקאל.
יפה: בדיוק. חזון יחזקאל אחד החזיונות החזקים והנעלמים, מופיע שם חזון המרכבה, ארבעת החיות הללו מופיעות גם הן בחזון יחזקאל.
טקסט 11 – יחזקאל פרק א
א וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, וַאֲנִי בְתוֹךְ-הַגּוֹלָה, עַל-נְהַר-כְּבָר; נִפְתְּחוּ, הַשָּׁמַיִם, וָאֶרְאֶה, מַרְאוֹת אֱלֹהִים. ב בַּחֲמִשָּׁה, לַחֹדֶשׁ–הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית, לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין. ג הָיֹה הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-יְחֶזְקֵאל בֶּן-בּוּזִי הַכֹּהֵן, בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים–עַל-נְהַר-כְּבָר; וַתְּהִי עָלָיו שָׁם, יַד-יְהוָה. ד וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּ–כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. ה וּמִתּוֹכָהּ–דְּמוּת, אַרְבַּע חַיּוֹת; וְזֶה, מַרְאֵיהֶן–דְּמוּת אָדָם, לָהֵנָּה. ו …ּ. י וּדְמוּת פְּנֵיהֶם, פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל-הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם, וּפְנֵי-שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן; וּפְנֵי-נֶשֶׁר, לְאַרְבַּעְתָּן… כח כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב–הוּא, מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-יְהוָה; וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל-פָּנַי, וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר. {פ}
משתתפת: מה הם שלושת הראשים האחרים ?
יפה: לא מדובר בחיות מובהקות אבל זה עוד לא אדם. זה רק ההתחלת הרמז לקריאת הליכה לאינדיווידואליות, זה יקרה אחרי אסון אטלנטיס. שלושת השלבים המסיימים לפני מבול אטלנטיס – עדיין נזקקה שם עבודה, זה שלב התפתחות אחר אבל עם המאפיינים של ארבעת הראשים הקודמים.
מתוך שבעת הראשים הללו נוצרו כל האיברים שלנו. כל איבר שנבנה זה קרניים. מי שלא יעשה את ההתמרה יופיע כחיה עם ראש אחד מרובע ארבעת החיות עם 7 ראשים שלא עברו את ההתמרה.