19.07.2022

לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן

תמלול השיעור:

בזמן שנותר, לא נלמד דברים חדשים, חשבתי לעשות סיכום על המסע שלנו באמצעות מצגת ואח״כ נשאיר זמן לכם – לדבר על השנה הזו, הלימוד והאפוקליפסה שזו הפעם הראשונה שמלמדים את זה.

 

האם יש שאלות או בקשות למה שהיה עד עכשיו?

 

משתתפת: אני רוצה להגיד משהו על החיות. עלתה לי שאלה ביוגרפית. התמונה פשוט מרתקת ובגלל שהוא תיאר שהאנושות היתה מחולקת בטיפולוגיה של ארבעה חלקים, כמו ארבע החיות, וביופיטר כשישארו האנשים שלא עשו עבודה מאחור, אז תצא הישות החייתית (התנין) עם כל הראשים שלה, ומה שהיה נכון בתקופה ההיא לא יהיה נכון בתקופת יופיטר.

השאלה הביוגרפית שעולה לי היא – על התכונות הנפשיות שלנו, החיה שבתוכנו?

זה עלה לי מדוגמא ספציפית מהשבוע שבקטנה התפרצתי על הבן הקטן שלי, וזה פתאום היה לי כלכך זר, משהו שאולי היה לי טבעי יותר עם הגדולה שלי בעבר או תואם למי שהייתי, היום זה היה מחוץ לכל קשר ומאיפה זה יצא בכלל. כאילו התבנית נשארה אבל אם לא עושים לה התמרה זה יוצא לא בזמנו ולא תואם.

יפה: נכון, זה ׳זר׳ ביחס לשלב שאת נמצאת בו. כיוון שמתפתחת זה זר, אם לא היית מתפתחת לא היה קורה לך כלום. כשאני מתפתח אני מרגיש את הצרימה הזו – מה כבר לא מתאים ומה כבר לא שייך.

 

עכשיו נקרא טקסט אחד מרשים – מתי האדם יקרא אדם?

 

 

טקסט 13

 

מתי יקרא האדם אדם ? עמוד 161

 "..וכעת ליתר ארבע הממלכות (מינרלית, צומח, חי, אדם ).. חייב להיות ברור לנו שמינוח זה, במשמעות מדע הנסתר האמיתי אינו לגמרי נכון. ההדיוט מסווג את המינרלים של ימינו כמשתייכים לממלכה המינרלית, את הצמחים כמשתייכים לממלכת הצומח, את בעלי החיים כשייכים לממלכת בעלי החיים ואת בני האדם לממלכת האדם. מבחינת ההדיוטות נכון הדבר, ודי בכך בהחלט לכל הדברים הטריביאליים של החיים. אך מבחינה אוקולטית אין זה נכון, משום שהאדם כיום מושלם אך ורק בממלכת המינרלים. רק בתקופות התפתחות עתידיות יעלה לממלכות הצומח, בעלי החיים והאדם. אנו רשאים אכן לכנות את האדם היום בשם "אדם" מאחר שיש לו תודעת אני, אך איננו רשאים עדיין לומר שהוא מתגשם בממלכת האדם במשמעות מדע הנסתר, שכן לשם כך נחוץ לו דבר מה נוסף… 

מה יכול האדם להבין כיום ? זו שאלה חשובה מאוד. כיום הוא יכול להבין את ממלכת המינרלים בלבד. בהגיעו אל ממלכת הצומח אין הוא מבין בה דבר. את ממלכת המינרלים הוא יכול להבין, מכוחות ממלכת המינרלים הוא יכול לבנות מכונות, בתים וכן הלאה. את יכולתו ללמוד להתבונן ולראות מה הם הכוחות המצויים בצמח מסויים, הגורמים לצמח זה לגדול ולהתפתח, ירכוש רק כשיעפיל עם תודעתו אל ממלכת הצומח. ואת יכולתו ללמוד לתפוס כיצד עשוי בעל חיים מסוים לחוש – כעת יכול הוא רק לקבל מושג שטחי מכך – דבר זה ישייך אותו לממלכת בעלי החיים. וכאשר יתפוס לא רק את האני העצמי שלו אלא גם את האני של הזולת, כאשר יתפוס לגמרי את מהותו של אדם באורח פנימי – רק אז ישתייך לממלכת האדם. עמוד 162.

 

זה טקסט מדהים.

משתתפת: מה שמדהים זה שאנחנו לא תופסים את עולם הצמחים והחיות, ואני מרגישה שהניצוצות מזה קצת מתחילים לחיות בנו עכשיו, כשיותר ויותר אנשים זו שאלה עבורם האם לאכול בעלי חיים, ויש אנשים שאפילו לקטוף פרחים זו בעייה עבורם. איזשהו ניצוץ מתוך זה מתעורר בנו.

יפה: זו תמונה מרשימה.

הפוטנציאל המלא שלנו עוד לפנינו כשנגיע לראות את הכוחות הפועלים בצמח – אנחנו יכולים להסביר ולתאר אותם, אבל עדיין לא להיות במגע עם הכוחות הללו. אני אוכל להבין את זה כשנהיה שם בתודעה כזו של הצמח, החיה ואח״כ של האדם, אז נוכל להבין את מלוא הפוטנציאל שאנחנו בממלכת האדם.  הדרך עוד ארוכה לפנינו.

 

מצגת מסכמת– האפוקליפסה ע״פ חזון יוחנן  – לצפייה במצגת לחצו כאן

ארבעת הסוסים – ארבעת החותמות – הסוס הלבן, האדום והשחור והסוס החיוור שנקרא ׳מוות׳.

 

הוורס –

לא נבין שום דבר מעולם הרוח אם לא נמצא את הקשר בינינו לבין העולם,

בין את חוקי הרוח לבינינו, ישות אדם-עולם, הבנה של החוקים הרוחיים יכולה לאפשר לנו להבין את עצמנו.

אם נתבונן בעצמנו נוכל לראות את הזרע של החוקים הרוחיים –

ברוח – הנבט הגופי

או

בגוף – הנבט הרוחי

זו התנועה.

 

הקאנון של הברית החדשה –

רק בסוף בסוף מופיע חזון יוחנן, ההתגלות של יוחנן, ושם יש תמונות ואימגינציות על אחרית הימים ועתיד האנושות, ומפה שטיינר מפרש את זה בצורה המרתקת שבה הוא כתב את האפוקליפסה.

 

נקודת מבט על האבולוציה שלנו – ֿ

שבעת הפלנטות ובכל פלנטה יש את האיבר שנבנה .

אנחנו נמצאים בשלב ה-4 – האדמה –  והמשימה שלה זה האני, ואנחנו לקראת שלושת השלבים הרוחיים הבאים.

כל שלב מתחלק לשבע – ואנחנו בפלנטת האדמה נחלקים לשבעה עידנים –

פולאריס, היפרבוריאה, למוריה(האדם הראשון וגן עדן), אטלנטיס.

אחרי אטלנטיס היה המבול הגדול ואנחנו בעידן החמישי שיסתיים במלחמת הכל בכל.

אח״כ עוברים לעידן השישי של החותמות ולעידן השביעי של השופרות.

 

אלו מושגים כבר מתוך האפוקליפסה.

 

אנחנו בפלנטה ארבע, עידן חמש ובתקופת התרבות החמישית : אנגלו – גרמניה.

אנחנו לקראת תקופת התרבות השישית : הרוסית, לא כי הרוסים ישלטו בה, אלא האיכות הרוחית – התקופה המשמעותית ביותר שממנה יתפתח השלב הבא.

היא נקראת באיגרות קהילת פילדלפיה, קהילת אהבת אחים.

הקהילה האחרונה של תקופת התרבות ה-7, אמריקה, היא קהילת לודקיא – הקהילה של הפושרים.

זוהי התקופה ממבט על.

 

משתתפת: קשה לא להזכיר שאנחנו ארבע וחמש, וארבעים וחמש כמו שלמדנו בגימטריה זה ׳אדם׳.

יפה: מקסים.

 

התגלות הרוח

חזון יוחנן מתחיל במילים של ההתגלות הרוחית ליוחנן, וכמו שראינו בחזון יחזקאל – הנפילה הזו שמתארת את ההוד וההדר והנישגבות – אנחנו נתגבר על המוות.

 

השליחות

כאן ממש חזון יוחנן נפתח במשימה לפנות אל 7 הקהילות – 7 המשימות כ7 שלבי ההתפתחות האנושות.

 

האפוקליפסה – המסמך העמוק ביותר

כל הלימוד של האפוקליפסה, ניסיתי ללכת לפי ההנחיה של שטיינר של לראות את האפוקליפסה במילים שלו – כמסמך העמוק ביותר של הנצרות – מבחינת האמיצות הרוחניות שקשורות להתפתחות האדם.

 

״אין מבינים את האפוקליפסה כראוי אם אין אנו מבינים אותה כמעניק האימפולס לעתיד לפעילויות, למעשים״

ניסיתי לשזור אותו בשיעורים ולראות איך מכל התמונות וגודש האירועים אנחנו יכולים לקחת משהו מתוך הדברים לעבודה, לחיים שלנו ולהתפתח.

לראות את התכנים כאן כמשהו שיכול להעניק לנו דחף איך לפעול.

 

האפוקליפסה כהתקדשות וחניכה –

היא מציבה בפני האדם התקדשות, את האתגרים והפוטנציאל העתידי שלו שיש באדם כפי שראינו שהוא יכול להגיע אליהם.

 

ידע האנושות כשלב בהתקדשות

מה שהכי חשוב מבחינת להכיר את התפקיד שלי – אני צריך להכיר את ההיסטוריה הרוחנית.

השאלה הגדולה שמנחה – מה אני מהווה? ולמה נועדתי בתקופתנו?

מה התפקיד שלי ומה התרומה שלי בתקופה הזו? אם אני כאן, זה לא סתם, אני חלק מאימפולס שפועל בתקופה הזו, ואיך אני מקדם את האימפולס הזה – אני אמור לקדם את האנושות דרך החיבור שלי לאימפולס.

 

מבט על שבע תקופות התרבות

 

איברי האדם כרמות תודעה

בהקבלה לפלנטות ולהתמרות השונות של התמרת הגופים דרך האני אל האיברים הרוחיים.

 

שבע האיגרות

חזון יוחנן, שבע תקופות התרבות של התקופה הפוסט אטלנטית החמישית, בין המבול למלחמת הכל בכל, קשורה למימד הפיזי של ההתפתחות של האנושות והן מופיעות ב7 האיגרות.

 

 

שבע החותמות

עולם האימגניציה, השלב הבא של התודעה – עולם הרוח האסטרלי – רוח העצמיות.

 

שבע השופרות

אינספירציה – שלב התודעה הבא – סידרה של תיאורים מה ישמע מהשמיים עבור אלא שממשיכים להאמין באל לבין אלא שאינם ממשיכים, רוח החיים.

 

שבע קערות החימה

קשורות למעמד המאד גבוה של האדם ביופיטר. הזעם האלוהי על אלה שממשיכים להתעקש, להסית ,להדיח ולהכחיש את הרוח.

התיאור של שבע הקערות שמלאות בזעם, קללות ודברים איומים שינחתו על האנושות במקביל להתגברות ולהתפתחות של האהבה.

 

מבנה האפוקליפסה (במצגת)

 

לאחר שלב השופרות, שלב האינספרציה – הדווכאן מתוארת מלחמה איומה לפני שיופיטר מקבל את צורתו – מלחמה אדירה בשמיים בים הכוחות הרוחיים העליונים לבין כוחות הנגד.

במלחמה הזו יש יצוג של שתי דמויות נשים.

שתי דמויות נשים מופיעות גם ביהדות ובנצרות – חווה ולילית – האישה של הרוח הגבוהה והאישה של הטומאה.

בשפה הדתית זה נקרא : הקדושה והקדשה.

רואים את זה גם ביחס לישו – האם מריה ומריה מגדלנה(הזונה).

הדמות הנשית הנחותה רוחנית פה נקראת :

״הזונה הגדולה בבל״ – שנתפסה כמייצגת את המקום הנמוך והשפל ביותר, מלכת העולם התחתון בחוסר המוסר שלה.

מיכאל וצבאו הם כוחות הרוח מול התנין והחיה מהצד האחר.

מיכאל מכריע את התנין – אבל כוחות הנגד לא מוותרים, החיה, ומגייסים כוחות נוספים של כל מי שנשאר בשלב החייתי שלו כדי להילחם במיכאל וכוחות הרוח.

בסוף החיה הגדולה מוכרעת ובבל – הטוב מנצח.

 

לסיום –

אני לא ידעתי לאן אנחנו נכנסים כשהתחלתי עם האפוקליפסה אבל ׳הדרך יותר חכמה מההולך בה׳ – והיה בזה משהו. ניסיתי להצמד להנחייה של שטיינר אבל מדובר באוקיינוס עצום של ידע,תמונות ואימגנציות. ראינו הרבה פעמים הקבלות לתכנים מהעולם שלנו ואני מקווה שהצלחתי להעביר את מה ששטיינר רצה שנעביר. זה היה אתגר עצום עבורי.

אשמח לשמוע מכם.

 

משתתפת: וואו אי אפשר לסכם. נראה שאת מאד נהנת מזה ואוהבת את זה, זה מרגש מעורר השראה. זה מאד ניכר, גם בלימוד הזה, אני מתפעלת ונשארת עם ההתפעלות הזו ונותנת לזה לפעול עליי. זה היה מרתק וחסד עליון.

משתתפת: קודם כל תודה ענקית. העבודה הגדולה שעשית אני פשוט המומה – זה בהחלט הורגש. את מורה נפלאה והעברת את זה נפלא וכל הקורס הזה היה נהדר. בנימה אישית אני אמרתי פעם שהיתה לי רתיעה נורא גדולה האפוקליפסה וכשעשית בעפולה יום על זה, אז זה קצת נפתח לי – עד עכשיו לא הבנתי מה קרה לי עם זה – מכל השנים הספר היחיד שלמדתי מהתחלה עד הסוף זה הספר הזה, לא הבנתי למה?! מה פתאום קראתי את כל הספר וההרצאות ועכשיו זה נוחת לי, הוא באמת אומר שזה החומר הכי חשוב וכנראה זה הדהד לי. זו החוויה שאני רוצה להעביר לך – בזכותך קראתי את כל הספר בתשומת לב ובקפדנות. קורס מהמהם.

יפה: תודה רבה, זה מרשים שהאמת של הספר יצאה מתוכו.

משתתפת: גם אני יכולה לומר תודה, ועם הזמן הוא הלך להשתבח.

משתתפת: בא לי לתקוע בשופר. ממש תודה. הבהירות שהצלחת להביא לנושא ככ רחב וכך לתמצת את הנושא הזה. הקצוות ככ רחוקים ואני חושבת שצלחנו אותם נפלא.

בהתחלה היתה צלילה לפרטים וקצת הלכתי לאיבוד ולאט לאט תפסנו תמונות יותר רחבות ופחות ירידה לפרטים, אז זה מאד עזר. מרגיש שצריך קורס א ומבוא לאפוקליפסה וקורס המשך.  זה נתן איזה ׳כוכב צפון׳ יותר רחוק של ה׳אני׳ שלי ממה שהיה עד היום. תמונות עתידיות שנותנות מוטיבציה. דרך הקורס הזה התחיל לי יותר להתחדד האימגניציה, והאינספרציה.

משתתף: אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר – יותר מזה לא יכולנו לבקש – הבהירות שיש בך נתנה לכולנו את היכולת להתמודד עם הספר הזה.

משתתפת: נראה לי שרק את עם הכישורים הספרותיים שלך יכולת לפתח את הטקסט הזה. עכשיו רק נותר לנו ללמוד לאהוב… ואז נוכל להמשיך בהתפתחות.

יפה: אמן.

משתתפת: ברצינות רבה עמדת בינינו ובין הטקסט הזה וכלכך קירבת אותו. הוא היה כלכך לא זמין ורחוק והצלחת להביא אותו אלינו דרך טקסטים, שירה ומצגות. אני חושבת שפשוט שירתת את שטיינר, יוחנן ואת האנושות – אותנו – במעשה מא אמיץ, צנוע ורחב. יצרת מרחב שיכולנו ביחד ללמוד. אני מאד מודה. קירבת עבורי טקסט שאחרת היה עבורי מאד רחוק וקשה.

מה שאני יכולה להמליץ הלאה לעשות אותו פעם בשבוע כדי שלא נוותר על הפרטים וכדי שנהיה בתנועה בין הפרטים לתמונות הגדולות. בעיניי הוא צריך יותר זמן. ההמון תודה על המחווה האנושית העמוקה שלך.

יפה: כן, למדתי יחד איתכם מה כן להביא או לא.

משתתפת: אני רוצה להצטרף לתודות. מרגישה שקיבלתי ממך אוצר בלום וגדול. הרבה מאד הוכרת תודה. החומרים האלה הם חומרים שאני מכירה וראיתי כמה הרבה את יכולה להוסיף דרך החיבורים שאת עושה והנגיעות הביוגרפיות שהבאת. מרגישה שאצטרך לשמוע את הקורס מהתחלה.

משתתפת: גם אני מצטרפת לכל המילים שנאמרו. פעם זה היה עבורי כמו סיפור דימיוני אבל כשאת הבאת את זה לשפה שגם אני אבין את זה, הבנתי שאני צריכה לעבור שוב על החומר. לוקחת את השאלה שהיתה היום בשיעור על שלושת היסודות/עמודים – האם יש לי בכלל? מה הם?

אני זוכרת שהיינו קטנים סיפרו שהעולם היה מונח על 3 הצבים או 3 הליוותנים ואנחנו צחקנו – ורק עכשיו אני מבינה.

גם ארבעת החיות, הסימבולים האלה- מהדהד חזק, כי העגל הקטן, השור מופיע אצלי, אז אני צריכה לחקור את זה.

משתתפת: אני עוברת תקופה שאני צריכה לוותר על הרבה מאד דברים כדי להיפתח לאהבה וזה לא פשוט. התחברתי לשיעור מבחינת הנבט. המהות היא באמת מהות של אהבה.

 

יפה: תודה לכולן, בזכותכן אני מתרגלת את אחת המשימות הקשות שלי – לצאת מעצלות. אני מרגישה איתם אני עוברת ומתנסה בצעדים הקטנים האלה איך לפעול למען מתוך אהבה. זו היתה עבורי זירת התאמנות והתחנכות חשובה.

 

 

print