כשהכול ייגמר / מאת אורנה בן דור

כשהכול יגמר

אימא תבוא
מעולם הארכיטיפים
דרך עולם התבונה
עד לעולם האלמנטים
לקחת אותי.

הצער ינשור מעלי כמו קליפה יבשה
ואימא תאחז בידי
יחד נעלה
לעולם הספירות המוסיקליות
שם הצלילים ישירו שוב בתוכי
בלי המילים מילים מילים
שאני מדברת כל הזמן
במקום לחיות את הצער.


ומכאן ועד שבתאי קדמון
ובחזרה
ירעיד קול היקומים
בתביעה נואשת
להתחלה חדשה.

print

חזרה למאמרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *