יעל ערמוני
כאשר היינו ילדים למדנו כולנו בבית הספר על מגלי העולם הנודעים, כגון: כריסטופר קולומבוס, וסקו דה גמה ועוד רבים אחרים, אשר אזרו אומץ ויצאו בספינתם למסע הרפתקאות אל הלא נודע, בכדי להביא לעולם ידע חדש אודות מה שנמצא "בקצה העולם". בתגליותיהם הם העשירו והרחיבו את עולמם ועולמנו.
כיום, ניצבת בפני האדם המודרני משימה חדשה – מסעותיו אינם עוד אל הלא נודע שבחוץ, כי אם אל הלא נודע שבפנים, בתוככי נפשו. המשפט שהיה חקוק על המקדש באפולו – "דע את עצמך" – ושאותו אימץ סוקרטס, גדול הפילוסופים היווניים, הוא מסע התגליות החדש, והאמיץ לא פחות, הניצב בפני האדם המודרני.
בתקופתנו אנו מחוברים דרך רשתות אלחוטיות אל כל פינה בעולם החיצוני, גם במרחק של אלפי קילומטרים. מסרים מועברים ביננו בתוך שניות מכל קצוות תבל. אנו נמצאים במגע זמין ומתמיד עם העולם החיצוני.
אולם, בתוכנו, ביננו לבין עצמנו, אנו שרויים לא פעם בחוויה של ניתוק, ניכור, בדידות ואפילה. חיינו נדמים לא פעם לאוסף של מקרים שרירותיים וחסרי פשר. שאלות כמו – מי אני? מהי משמעות חיי? מהו ייחודי ומהו ייעודי? הן השאלות המלוות רבים מאתנו לקראת אמצע החיים, ולעיתים אף קודם לכן.
בטיפול הביוגרפי – ענף טיפולי-רוחני שצמח בשנות ה-80 של המאה שעברה, מתוך מדע הרוח האנתרופוסופי אשר הובא לעולם על ידי ד"ר רודולף שטיינר – יוצא המטופל למסע פנימה, בליוויו של המטפל (מטפל נפש-רוח) – לחקירת הביוגרפיה הייחודית והחד פעמית שלו, וליצירת חיבור מחודש של החלקים המפוזרים של פאזל חייו.
בתשתית הטיפול הביוגרפי עומדת התפיסה, בדבר היות האדם ישות של גוף, נפש ורוח, המתפתחת כל הזמן. כל שלב בחיים הוא פוטנציאל להתפתחות נוספת, ללקיחת אחריות ולהכרת העצמי. בתוך התהליך הטיפולי גם אירוע פשוט ויומיומי יכול לאפשר חקירה ביוגרפית ולמידה על האדם ועל גורלו.
בתהליך הטיפול הביוגרפי, עובר המטפל הביוגרפי דרך תקופות מיוחדות בחייו של המטופל ומברר אתו מה קרה לו בזמנים אלו? מה השתנה בעקבות דברים שקרו? ומהו המאפיין – "חוט השני" העובר לאורך כל חייו? ההתבוננות היא דרך חלוקות מיוחדות המאפיינות את הטיפול הביוגרפי, כמו חלוקה לשביעונים (כל שבע שנים) וגילאים מכוננים. כל שביעון הוא בעל חוקיות ייחודית משלו, ולכל גיל מכונן משמעות שונה בהתפתחות האדם. כך למשל גיל 9 מכונה – "גיל לידת התודעה העצמית", גיל 33 – "גיל ההיפוך", וגיל 49 – "גיל שחרור עבדים"; החיים הפרטיים נבחנים גם לאור החוקיות הקוסמית הזו.
המטפל מסייע למטופל להבין את משמעות המשברים וההתמודדויות שהחיים זימנו לו, ולהתבונן על חייו מנקודת מבט חדשה – "ממעוף הציפור", כאשר הזמן הופך למרחב, וכל האירועים – אשר לכאורה אין ביניהם קשר – פרוסים בפניו. זוהי התבוננות פנומנולוגית ולא שיפוטית – הן כלפי המטופל, והן כלפי האנשים הקשורים לגורלו. כך, אירועים רבים אשר נראו לפני כן מקריים או שרירותיים מקבלים משמעות ותכלית. המטופל מבין באופן חדש את הבחירות שעשה לאורך חייו, ואף את יחסיו עם האנשים הקרובים והמשמעותיים לו. ההבנות אליהן מגיעים במהלך הטיפול הן לא תמיד פשוטות, ולא פעם מפגישות את המטופל עם חלקים בתוכו שלא קל לפגוש, אך דרכן ניתנת לו ההזדמנות להיפרד מתפיסות, דפוסים ועמדות השייכים לעבר, שאינם משרתים אותו יותר, ולפסוע קדימה לעבר התפתחות, השלמה, קבלת חייו ואישורם, לקראת – חיבור לאמת, חירות ואהבה.
המפגש שלי עם הטיפול הביוגרפי – "לגלות את אמריקה"
בהיותי בת 6 שנים, נסעתי עם משפחתי לתקופה בת שלוש שנים בארצות הברית. באותה תקופה, נסיעה לחו"ל לא הייתה עניין שגרתי כמו היום, ועבורי – ילדה שגדלה עד אז בקיבוץ קטן ומסוגר, וכמעט לא יצאה אף פעם את שעריו – הייתה זו תגלית מרעישה להבין כי בחוץ יש עולם שלם, מלבד הקיבוץ, עולם שבו יש נופים אחרים, שפה אחרת ואנשים שחיים ומתנהגים באופן שונה – עולמי הקטן, המצומצם והבטוח גדל, התרחב והתעשר בבת אחת.
30 שנה לאחר מכן, בגיל 36, המהווה על פי "חוק השיקופים" שיקוף של גיל 6 (חוקיות מרתקת נוספת, הקיימת בטיפול הביוגרפי וקושרת בין גילאים שונים, שלא באופן כרונולוגי) פגשתי את הטיפול הביוגרפי ואת מורתי לחיים אורנה בן דור, בבית הספר 'כחותם'. ממש כמו המעבר מהקיבוץ הקטן לאמריקה הגדולה, ההתחלה לא הייתה קלה, ואפילו מפחידה. הייתי צריכה ללמוד שפה חדשה, לפסוע בנתיבים חדשים ולא נודעים, ולגעת בתוכי במקומות שלא הכרתי ולא ידעתי על קיומם. כמו קולומבוס בשעתו – גם אני לא מיד זיהיתי מהי היבשת החדשה שזה עתה גיליתי, מהו טיבה, והאם כדאי ובטוח להישאר בה.
בכדי להמשיך במסע הגילוי היה עלי לוותר לא פעם על תפיסות ועמדות בהן החזקתי שנים רבות, להרפות מאחיזות ואמונות שכבר לא שירתו אותי, ולתת פירוש חדש לרבים מאירועי חיי. היה עלי לפנות מקום לפן הרוחני, שעד אז היה לי זר. כיום, בגיל 42 (המכונה בטיפול הביוגרפי – "לידת האני הרוחני"), חלף כמעט שביעון (תקופה של שבע שנים), אני יודעת, שמבחינתי, כאשר הגעתי לטיפול הביוגרפי "גיליתי את אמריקה" – מסע התגליות שלי מופלא ומרתק, והוא עדיין רק בראשיתו.