י"ד בתשרי ה'תשפ"ב, 20.09.2021
חג האסיף
"אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן." ויקרא, כג לט
מהי תבואת הארץ?
מפרש בעל הסולם שתבואת הארץ זו תבואת הארציות, הרצון הארצי לקבל לעצמי, התשוקות, התאוותנות וכל הרצונות הגדולים. בחג הסוכות, חג האסיף, אנחנו מוזמנים לאסוף את כל אותם הרצונות, ולהכפיף אותם תכונת ההשפעה.
מהותנו כנבראים היא "הרצון לקבל למען עצמנו". כך נולדנו, כך נוצרנו. אנחנו לא מתבקשים לבטל אותו, להדחיק אותו, להתכחש אליו. אדרבא, הרצון והתשוקה הם המנוע שלנו להתקדמות ולהתפתחות.
אלא, שרצון עצמי (ר"ע), כלומר רצון לפעול רק למען עצמי ולהכפיף את כל המשאבים בחוץ לטובתי בלבד – עלול להרחיק אותנו מהבורא. מהותו של הבורא היא "הרצון להשפיע". ברוחניות, המרחק בין ישות לישות, נקבעת ע"י שינוי צורה ביניהן: צורות דומות קרובות זו מזו, צורות שונות – רחוקות זו מזו.
היכולת שלנו להפך את כל התשוקות שלנו לרצון להשפיע – הוא זה שיאפשר לנו לחוש את העונג שבקרבה לבורא, לרוח. להרגיש את שפעו עלינו. הקרבה לרוח היא התענוג הגדול יותר מכל תענוג ארצי שאנחנו יכולים להעלות על דעתנו.
אדם בעל רצון חזק, גם אם הוא השתמש בו בחייו למטרות אגואיסטיות – יכול להשתמש באותו המשאב עצמו להתפתחות ולנתינה. לדוגמא, תכונת הדבקות, והחתירה הבלתי נלאית ובלתי מתפשרת למטרה, יכולה להירתם להתפתחות רוחנית ועלייה במדרגות התודעה.
תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה – לחוג זה לסובב. כלומר, אנחנו יכולים לסובב את כל הרצונות הנמוכים אך בעלי הכח והתשוקה, על מנת להשפיע. לדוגמא, אדם כריזמטי יכול להשתמש בכריזמה שלו על מנת להגדיל את עצמו, או לחילופין – על מנת למשוך אנשים לעבודה רוחנית למענם. הכל תלוי בכוונה.