מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית 20

י"ז בתשרי ה'תשפ"ב, 23.09.2021

"סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה, פסולה. (…) ושאינה גבוהה עשרה טפחים, ושאין לה שלש דפנות, ושחמתה מרובה מצלתה, פסולה." מסכת סוכה

נבהיר תחילה מהי סוכה שחמתה מרובה מצלתה, ומדוע היא פסולה, על פי תורת הסוד. ולגובה הסוכה נתייחס בפעם אחרת.

בסוכה כשרה, אסור שאור השמש יהיה רב מן הצל. אור השמש הוא אור הבורא, שאסור לנו לקבל אותו לתוך "הרצון לקבל לעצמנו", כי אחרת נישרף/נדרדר/ נרגיש ריקנות. זהו אור גדול מאוד, שנגנז לעתיד לבא, כשיהיו לנו כלים מטוהרים לקבל אותו. לדוגמא, אם נתייחס לשפע החומרי כאור מסוים שניתן היום לילדים, נראה שלעיתים קרובות השפע הזה דווקא מחבל בהתפתחות שלהם לערכים ולהערכה עצמית. זהו שפע שניתן ללא יגיעה; מכונה בקבלה – נהמא דכיסופא – לחם בזיון.

המשמעות של יצירת כלים מטוהרים היא שנקבל בעל מנת להשפיע. כך, במשך כל תקופת התיקון על פני האדמה, אנחנו 'מכשירים כלים'. אחת הדרכים בה אנו עושים זאת היא האמונה באחדות הניגודים. האמונה, שגם כשהעולם נראה רע – למעלה, בשורשו, הכל טוב, והטוב יתגלה כשכל הרוע יהפוך בעצמו לכלי לאור. זו בדיוק העבודה שאנחנו עושים בבית הספר שלנו – מגלים את הפגמים שלנו על מנת שנוכל להעלות אותם לעליון, שיתקן אותנו.

גילוי הרע אינו המטרה, הוא אמצעי לתיקון.

הסוכה מסמלת את החיים שלנו במהלך התקופה של התיקון, בשפה שלנו נדבר על הקרמה כאפשרות לתיקון. ואנחנו יודעים שלא תמיד הייתה קרמה ולא תמיד תהיה. זוהי תקופה מסוימת שנועדה לתיקון. עצם היות הסוכה מבנה ארעי ולא מבנה קבע מצביע על כך שתקופת התיקון מתוחמת בזמן ובמקום. לאחר מכן, בגמר תיקון, תגיע הגאולה.

חיינו על פני האדמה הם כישיבה בסוכה.

"וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת." בראשית לג'.

עשו מסמל את הרצונות לקבל הגדולים ביותר, ויעקב את הרצון לקבל בעל מנת להשפיע. יעקב, נפרד מעשו אחיו, ובונה בית בתוך האמונה, בתוך הסוכה.

כאשר אנחנו לא מקבלים את האור לתוך הכלים המוכרים שלנו, כלי הדעת; כאשר המציאות נראית חשוכה ומאיימת, אנחנו צריכים לפתח את כלי האמונה. כלי האמונה מסומל ע"י הסכך, שמונע מכל האור לרדת ישירות. הסכך נותן צל, שבתוך הצל אנחנו צריכים לפתח את הכלי החדש – להאמין שהראיה של החושים הארציים מטעה, ושכל מה שנגלה לנו הוא לחלוטין מתוך רצונו להטיב לנבראיו. אצלו אין פיצול בין טוב לרע. הכל טוב. בחכמה זה נקרא – צל האמונה. צילא דמהמנותא.

כשהתיקון יגמר – הסוכה תאבד את תפקידה, נוכל "לזרוק את הסכך", ולצאת ממבנה ארעי, החיים שהמוות שורר בהם, למבנה קבע – לאלמוות.

להיום: כאשר החיים קשים לי, כאשר העולם נראה לי רע ומסוכן, אתפלל לבורא שיפקח את עיני לראות מאחורי הקלעים, לראות את האור המקיף את הסוכה. רק בעזרתו אני יכול/ה לראות באמת. לבדי אני חסר/ת אונים. 

print