ח' בחשוון ה'תשפ"ב, 14.10.2021

הגשמה עצמית מול  עשיית רצונו

המושג הגשמה עצמית רווח מאוד במאות ה-20,21. מי מאיתנו לא רוצה להגשים את עצמו? את השאיפות שלו, את האופן שבו הוא מאמין שהוא יבוא לידי ביטוי בעולם, ושהכישרונות שלו יתממשו?

צריך לדעת, שהגשמה עצמית היא לא שפה של הנשמה, של האני הגבוה. הגשמה עצמית היא שפה של האגו הארצי ושל הנפש; קשורה לרצונות האסטרליים שלנו, ולאדם הארצי שבנו. המונחים של האני הגבוה או של הנשמה הם אחרים; הנשמה לא מממשת את עצמה, אלא מגשימה את ייעודה. וייעודה של הנשמה לא ניתן לה מתוך עצמה, אלא מאת מי שברא אותה למשימה מסוימת – לתיקון עצמי ולתיקון עולם.

את הייעוד הזה אנחנו צריכים לחפש, את רצונו של הבורא מאתנו. הנשמה לא יודעת מראש מהו הייעוד שלה. ייעודה נפרס בפניה בהדרגה דרך הביוגרפיה המסוימת של האדם, אירועי חייו, המפגשים האנושיים – והתעוררות מה שמכונה בקבלה בשם: הנקודה שבלב.

התעוררות הנקודה שבלב היא התעוררות הכמיהה הרוחנית לחזור הביתה. לשוב לשורשי. לדעת מה רצון הבורא ממני, ולמה הנשמה שלי התגשמה בחיים האלו, בתנאים האלו, לבני אדם מסוימים, בארץ, בחברה מסוימים, ועם האישיות המסוימת.

כשמתעוררת הנקודה שבלב, מפסיקים לדבר על הגשמה עצמית. למען האמת, קורה דבר הפוך. הנשמה מתחילה להבין את הרצון להגשמה עצמית, או כל רצון אחר שהולבש עליה במהלך החיים, כמפריע לה לגלות את ייעודה.

על מנת לגלות את ייעודה, כלומר – את רצון הבורא ממנה, היא מתחילה להתפשט מהרצונות העצמיים. קליפה אחר קליפה, כמו שכבות בצל.

בניגוד לאגו, ששואף להיות 'מישהו', 'להתלבש' בעוד ועוד הגדרות על עצמו, הנשמה רוצה להתקלף מכל המעטים שמפרידים בינה לבין הרצון הטהור. שמפריעים לאור אינסוף להתפשט לתוכה ולהאיר לה, להפוך אותה לכלי מתאים לקבל שפע האור, העונג והטוב שבעולמות. להפוך אותה למאור.

על מנת שלא להפריע לאור אינסוף, אור אלוהים, להתפשט לתוך נשמתי, אני צריכ/ה להתקלף מכל מה שהאגו הארצי מרגיש כהגשמת עצמו. תהליך זה כרוך  בקילוף מעלי של כל ההגדרות שהגדרתי את עצמי ואת חיי.

print