כ"ד באב ה'תשפ"ב, 02.08.2021
מדע הרוח האנתרופוסופי מספר לנו שרוחות הרצון, השייכות להיררכיה הראשונה והגבוהה ביותר, פינו את עצמן מעצמן על מנת לתת למשהו אחר, לחומר ההיולי הראשוני, להיווצר מתוכן ובתוכן. מעשה ההקרבה שלהן קרה על המצב הפלנטרי-תודעתי הקדום של מערכת השמש שלנו, המכונה במדע הנסתר בשם "שבתאי קדמון".
הקבלה, תורת הסוד היהודית, מספרת לנו על כך שהאינסוף פינה את עצמו לצדדים, כדי לתת מקום לבריאה – וזו מחשבת הבריאה. מכל מקום, אנחנו עדים למעשה הנאצל ביותר שנעשה על ידי הבורא – פינוי מקום, על מנת לתת לנברא אפשרות לגדול ולצמוח, ולהפוך לשותף לבריאה. כל זה נמצא בבסיס של הבריאה.
בספר בראשית כתוב: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת." אלוהים השאיר לאדם משהו לעשות, לסיים את הבריאה. אנחנו מכונים אדם, מלשון – אדמֶה לעליון. המעשה הקוסמי הנאצל ביותר והראוי ביותר שאנו יכולים לעשות כלפי האחר וכלפי האחר האולטימטיבי, הבורא, הוא לפנות את עצמנו מעצמנו, ולתת למישהו אחר מקום להתפתח ולגדול לצידנו, להפוך לשותף.
להיום: אשים לב לפנות את עצמי מהאגו הארצי שלי שרוצה רק לקבל לעצמו עוד ועוד, על מנת לאפשר לאחר מרחב לצמוח.