אורנה בן דור

גיא הגיע לשיעור השני במסלול ההכשרה של הטיפול הביוגרפי, כשהוא מהסס אם להמשיך וללמוד. למעשה, בתחילת השיעור הוא ניגש לאסיסטנטית ואמר לה שהוא שוקל שלא להצטרף לשנת הלמודים משום שהוא רווי לימודים התפתחותיים, ולא סבור שפה הוא יקבל ידע חדש.

המנחה הראשית, מטפלת ביוגרפית, לא הייתה מודעת לכך.

בשעה וחצי הראשונות של לימודי המסלול להכשרת מטפלים ביוגרפיים, מתקיימת ביוגרפיה דינמית. הכוונה היא לכך שהתלמידים מספרים על אירועי השבוע, או על דברים המעסיקים אותם – ומתוך כך נעשית עבודה ביוגרפית – אנתרופוסופית – רוחנית, ונלמדים כלים חדשים לבחון את החיים. זהו החלק בשיעור שהנו פחות מובנה ויותר יצירתי.

בהגיע תורו בסבב, סיפר גיא שחודשים ספורים לפני כן, נודע לו שמיזם מסוים בעבודה, שמאוד עניין אותו, קיבל תקציב בלתי צפוי – כך שסוף סוף ניתן היה להוציאו לפועל. בנוסף, מפאת כישוריו וניסיונו הרב, הוא הוזמן באופן אישי לקחת חלק ביצירת המיזם ובארגונו.

גיא חש שמשמים מגיעה אליו מתנה, העונה לשאלה המקננת זמן מה בנפשו – מהו הכיוון אליו עליו לפנות כעת? בשיתוף עם עמית לעבודה, הוא החל לבנות את הפרויקט במרץ ובשמחה, אך להפתעתו נתקל בקשיים. לאחר זמן מה של קשיים חוזרים ונשנים, הגיע למסקנה, שנכון לגביו לעזוב את המיזם לו חיכה במשך מספר שנים. הפרישה לוותה בכאב ובצער. המיזם המשיך בלעדיו ועלה על מסלול נכון להתפתחותו.

תוך כדי כך שגיא ספר את הסיפור, עלתה תמונה ארכיטיפית רוחנית אצל המנחה. באנתרופוסופיה ובביוגרפיה מכונות תמונות – חזיונות כאלו בשם – אימגינציה.

והאימגינציה הייתה על יונה הנביא, השרוי בספינה המטלטלת בסערה פתאומית שפרצה בים, והעומדת לטבוע. המלחים המבוהלים, שהשתייכו לדתות ולאמונות שונות, התפללו כל אחד לאלוהיו על מנת למנוע את האסון, אך לשווא. עוד מעט קט והספינה טבעה.

יונה הנביא, שהיה כמובן בעל ראייה רוחנית, ידע שהספינה מטלטלת למוות בגלל סירובו לציית לצו האלוהי שנגלה אליו. מתוך הקרבה עצמית, הוא ביקש מהמלחים שיזרקוהו מהספינה למים הסוערים.

המלחים המיואשים נענו לרצונו. הוא הושלך לים – ובן רגע שככה הסערה, והספינה המשיכה במסלולה בלעדיו.

 

י וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ:  כִּי-יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי-מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא בֹרֵחַ-כִּי הִגִּיד, לָהֶם.  יא וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה-נַּעֲשֶׂה לָּךְ, וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ:  כִּי הַיָּם, הוֹלֵךְ וְסֹעֵר.  יב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל-הַיָּם, וְיִשְׁתֹּק הַיָּם, מֵעֲלֵיכֶם:  כִּי, יוֹדֵעַ אָנִי, כִּי בְשֶׁלִּי, הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם. יונה א'

האימגינציה עלתה במנחה יחד עם התובנה שגיא היה אמור להיפלט 'מהספינה', מהמיזם, למרות היכולות, הניסיון והכישורים שלו – משום שהמיזם לא היה עונה על הצפייה של ישותו הרוחנית להתפתחות נוספת. במילים אחרות, המיזם לא שייך לקרמת העתיד שלו, והיה מעכב אותו בחייו, באופן שאולי לא היה מאפשר לו את ההתפתחות הרוחנית אליו שאפה נפשו במודע ובלא-מודע.

כפי שיונה נפלט לים, אך לא טבע – אלא נבלע ע"י הלוויתן, כך הפרישה של גיא מהמיזם אינה אמורה לגרום 'לטביעתו' מבחינה מקצועית ומבחינת הגשמת ייעודו הרוחני.

בתוך האוקיאנוס הסוער, נבלע יונה ע"י לוויתן, ושהה בבטנו, בחשכה למשך שלושה ימים. שלושה ימים בחשכה, במערה, או בכל מקום סגור וחשוך – הינם סמל לחניכה רוחנית ולמטמורפוזה.

לאחר שיונה נפלט מבטן הלוויתן, היה ביכולתו להמשיך בשליחותו הרוחנית, ולמלא את צו אלוהים שנגלה אליו.

גם גיא אמור לעבור חניכה רוחנית. חניכה זו יכולה להתאפשר לו במסגרת המסלול להכשרת מטפלים-ביוגרפים המוכשרים ע"פ מדע הרוח האנתרופוסופי.

הישות הפנימית של גיא ידעה את זה. התמונה שעלתה אצל המנחה שרתה את הישות הזו.

אבל אין זה העניין שרציתי להדגיש כאן. העניין הוא שתמונות רוחניות ונפשיות העולות בנו, קשורות גם לידע קודם שצברנו במהלך השנים והלימודים ההתפתחותיים.

לולא הייתה המנחה לומדת את סיפורי התנ"ך כסיפורים ארכיטיפיים למבנה הנפש ולהתפתחותה, לא הייתה התמונה יכולה לעלות בה, ולשמש את גיא כשירות לדרכו הרוחנית.

בשורה התחתונה, המילים שכתבתי באות להדגיש את החשיבות הבלתי ניתנת לוויכוח, של הידע הרוחני והאחר של המטפל הביוגרפי, המטפל הרוחני, אותם הוא רוכש במהלך שנות לימודיו והתפתחותו (שזה פחות או יותר כל החיים)… על מנת שיוכל לסייע למטופליו. המטפל שמפסיק ללמוד ולהתפתח, מונע מעולמות הרוח להתגלות אליו לטובת מטופליו.

 

לכך נדרש כוח רצון עז כארי, נחישות והתמדה כנמלה! יש לכם?

בסופו של יום, גיא לא פרש מהלימודים. 

print