ח' בתמוז תשפ"ב, 7 ביולי 2022
לצפייה בוידאו של השיעור לחצו כאן
תמלול השיעור:
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ (תהילים צ יז)
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי (תהלים יט טו)
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ. (תהלים קיט יח)
אנחנו בפרשת בלק. פרשה מאוד מעניינת. זה בעצם ההופעה של עם ישראל בהיסטוריה האנושית באופן ממשי, באופן פיזי. עד אז, מהיציאה ממצרים, דרך מתן תורה שעם ישראל נעשה לעם, כלומר קיבל את התורה, אבל הוא עוד לא היה מהות, ישות ממשית בעולם. ואנחנו רואים שבפעם הראשונה שהוא נעשה ישות ממשית בעולם ואמור להכנס לארץ ישראל, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו.
והשאלה היא תמיד למה? הכוונה היא למה – לא במושגים הגשמיים. את האימפולס הזה שנקרא ישראל, למה קשה מאוד לעכל אותו? למה רוצים להשמיד אותו. במה הוא מאיים? הוא מאיים מאוד הישראל הזה. מאיים מאוד על כל הרצון לקבל.
משתתף: מאיים על כל ההגדרות, אולי של אדם, ושל העם. מאיים על כל תבניות הזהות של האדם. הם נשברות. והוא שואל מי אני ומה אני, ואל מול מי אני? הוא מתפרק.
אורנה: עם ישראל או מערכת הנשמות שנקראת ישראל, או האימפולס הזה שנקרא ישראל, הוא שואל מי אני ביחס לבורא. הוא אף פעם לא ישאל מי אני במובן של, "לי יאורי ואני עשיתיו". הוא מוכן לעבוד באורות קטנים. הוא מוכן לעבוד באמונה ולא בדעת. הוא מוכן שהאורות הגדולים ביותר לא יגיעו אליו. זה מאוד מאוד מאיים על הרצון לקבל שמי שמייצג אותו זה אומות העולם שבתוכנו.
הכל נמצא באדם היחיד וגם, כמובן, מופיע בהיסטוריה. כי זה הכל מעגלים מעגלים. עם ישראל תמיד מאיים עם המוסר שלו, עם האמונה שלו, על מה שנקרא עולם המדע. על החכמה של עולם המדע שטוענת לבכורה.
ישראל הקטן, בכל מובן, הוא מהווה איום. תסתכלו גם היום, מי אנחנו מבחינת האחוז שאנחנו תופסים כאן במזרח התיכון או בעולם בכלל, ואיך אנחנו תמיד, תמיד מאיימים. תמיד יש איזה דחף לא מודע להשמיד אותנו. זה המאבק של האדם בתוך עצמו. מי ינצח. כי אם הרצון להשפיע ינצח אז הרצון לקבל יהיה חייב לשרת אותו. וחלילה, אם הרצון לקבל ינצח, אז כל החסדים וכל ההשראות, וכל מה שנקבל מעולם הרוח, זה ילך בסופו של דבר להרס.
אם הרצון של האדם ינצח ולא הרצון של הבורא – זה תמיד לא הבורא או האדם, זה האדם והבורא כפי שהוא נתפס ע"י האדם – אז כל ההמצאות הגדולות, למשל, כמו איינשטיין, הם לא ילכו להפקת אנרגיה לטובת – אני אהיה העולם – הם ילכו לפצצת אטום. אז מי ינצח? איזה הנהגה תנצח? זה קריטי בשביל העולם כולו.
וכאן אנחנו רואים את הכניסה הראשונה של העם. הפעם הראשונה אל ארץ ישראל, הוא צריך להלחם. ומכיון שהוא צריך להלחם ובלק ובלעם הם שניהם קוסמים מאוד גדולים. בלק פוחד, מפני שהוא כבר רואה, יש לו גישה לעולמות הרוח, והוא מודע לאיום של העם הזה עליו.
הפרשה מדברת, לאחר המלחמה נגד סיחון מלך האמרי, ועוג מלך הבשן שעם ישראל ניצח, וגם זה היווה מקור לחרדה. העם מתיישב באזור של גבול מואב, ובלק מאוד נבהל מזה שהעם חנה בגבול שלו והוא קורא לזקני מדיין להתייעץ איתם. בלק הוא למעשה ממדיין. הוא מחוטר יתרו. אבל מהקליפה של יתרו.
הוא מתייעץ עם הזקנים של מדיין והוא שולח מלאכים לקרוא לבלעם שיקלל את עם ישראל. כי למרות שבלק הוא קוסם יותר גדול, קוסם של המעשה, בלעם יש לו יכולת דיבור. ויכולת הדיבור זה כנגד התפילה של עם ישראל, של הדיבור של משה.
אומרים במדרש, לא קם נביא בישראל כמשה. ואז אומרים, אבל לא בישראל – כן קם. בלעם היה באותה רמה של משה מספירת דעת. רצה לקלל ויצא מברך כי ה' דיבר אליו, ולא אפשר לו לקלל והוא לא יכל אלא להוציא את דבר ה' ולא עזר לבלק. 3 פעמים הוא ניסה להגיד לבלעם, הוא שינה לו את מקום המזבח, לקח אותו למקומות אחרים ובסופו של דבר בלעם יצא מברך ולא מקלל.
יש את הפרשה עם האתון. מלאך ה' התגלה לאתון. תראו באיזו דרגה הוא היה, אם מלאך ה' מתגלה לאתון שלו! מה זה אתון, זה כמובן לא אתון מילולית.
בלעם בן בעור, הגיע לנבואה, מעל כל הנביאים בישראל. חוץ ממשה.
{ב} וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי: {ג} וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: {ד} וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא:
מלך למואב בעת ההיא, זאת אומרת שהוא לא ממואב. הוא ממדיין, יש לו שורש מדייני אבל הוא מולך על מואב בעת ההיא.
}ה} וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי: {ו} וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר:
צריך לשאול מאיפה הוא ידע את זה.
בלעם בן בעור היה בדרגת משה רבינו, אבל רק מהצד של הקליפה. מצד אחר, יש לו גם צדדים עצומים של קדושה, שאילולא כן, לא היה נגלה אליו, גם לא מלאך ה' וגם לא ה' עצמו. הבורא מתגלה אליו. זאת אומרת, אם הבורא מתגלה אליו, אז יש לו את כל מה שצריך – מסך, אור חוזר – אבל יחד עם זה, יש לו צימאון גדול לאור חכמה, טרם הזמן. זאת אומרת, אין לו את האורך רוח של ישראל ולכן אנחנו נראה שהוא שואב את כוחות החכמה מעזה ועזאל. מכוחות האופל, מאותם מלאכים שקיטרגו על האדם.
כשהבורא רצה לברוא את בני האדם, אז קיטרגו המלאכים, לא רצו שייברא מתחרה להם ואמרו לבורא, תראה כמה שהבן אדם יהיה שפל וכמה שהוא יחטא. אז אמר להם הבורא, אם אתם הייתם בעולם הזה, גם אתם לא הייתם עומדים בפני הפיתויים. זה עולם כל כך שפל ונמוך שזה קל להיות מלאך ולדבר, שלכאורה אני זך אבל בואו תרדו לעולם הזה ונראה אתכם עומדים בפני זה, ובאמת הם ירדו.
ואנחנו שומעים עליהם בתחילת ספר בראשית. אלה הנפילים, הנופלים. והם בני האלוהים שחמדו את בנות האדם. ואז סיפור שלם, בסופו של דבר הוא שם אותם בהררי החושך, את עזה ועזהאל. זה הכל כמובן אימגינציות של כוחות. משם בלק שאב את כוחות הנבואה שלו.
משתתף: יש את המילה, האור, ויואר.
אורנה: זה קללה.
משתתף: זה אותו שורש כמו המילה אור.
אורנה: נכון. זה מעניין. כי יכול להיות שהאור הגדול, כשהוא מגיע… אנחנו יודעים שמלכות אם היא מקבלת אורות בלי מסך ואור חוזר, אז היא חושך. האור הזה הוא חושך. הוא קללה. אז מעניין שיש לו אותו שורש כמו אור.
אז פרשת בלק היא שתי פרשות אחרי פרשת קורח. קורח הוא השמאל של הקדושה. גם הוא רצה לשאוב חכמה. גם הוא אמר אני רוצה חכמה עכשו. אני רוצה תקשורת ישירה עם הבורא. אני לא צריך כל מיני מתווכים של כלים, אורות חסדים. גם אני הייתי בהר סיני, וגם הבורא התגלה אלי ולכל עדת בני ישראל.
בעל הסולם, לוקח את המושגים פנימי וחיצוני, והוא אומר שגם בישראל יש פנימי וחיצוני וגם באומות העולם יש פנימי וחיצוני. הפנימי בישראל זה קו האמצע. והחיצוני זה כשרוצים למשוך מהשמאל ישירות, שזה חטא.
ואם אני מעוררת את החיצוני של הפנימי, כלומר, של ישראל, אז ישר זה מהדהד בחיצוני של החיצוני. גם למערכת הטומאה יש פנימי וחיצוני, גם לאומות העולם. שהפנימי זה נקרא חסידי אומות העולם, והחיצוני נקרא כל השאר, והכל באדם אחד.
אם קורח עורר את החיצוני של הפנימיות, אז תתעורר גם החיצוניות של החיצוניות. אחרי קורח מתעורר בלק. כל העסק הזה לא קורה לעיני עם ישראל. כאילו מספרים לנו סיפור שקרה מאחורי הקלעים. משתפים אותנו.
כנראה משה יודע את הסיפור הזה, כי הוא כתב את התורה. הסיפור הזה הוא סיפור מכוסה. אבל יכול להיות שמשה יודע אותו, בגלל שהשורש שלו והשורש של בלעם זה אותו שורש. הם יכולים לראות לאותו מקום. מנקודות מבט שונות אבל הם מגיעים לאותה מדרגה. האר"י יקח אותנו לשם ויסביר לנו על הקשר בין הזוגות נשמות שהן הופכיות אבל מבחינת הרמה, הם באותה רמה.
אז יש קשר ומאבק. האר"י הקדוש יספר לנו על בלעם ומשה כעל תיקון של קין והבל והוא יספר לנו על גלגולי הנשמות.
בלק הוא משורש קין. בלעם הוא משורש הבל. אבל מהפסולת של קין ומהפסולת של הבל. והשורש של בלק זה מדיין, המדרשים אומרים שהוא היה הבן של יתרו.
וירא בלק, אז מדברים על ראיה. ראיה זה תמיד חכמה. הוא ראה בהסתכלות החכמה שלו. זה לא שהוא ראה פיזית, הוא ראה את המשמעות של זה. הוא ראה מה זה אומר שישראל עשה לאמרי בעיני החכמה שלו. אבל זה לא אותו חלון. זה לא אותה ההארת חכמה שמקבל משה, זה חלון פרטי של מערכת הטומאה בעוד שמשה תמיד מסתכל בחלון של המלכות. משה הוא זעיר אנפין. הוא תמיד בזיווג עם השכינה הקדושה ובלק הוא מג שחור. הוא מסתכל דרך חלון של מערכת הטומאה.
וירא בלק בן צפור ציפור מייצגת עבודה זרה. והיא ג' ראשונות, הספירות הגבוהות ביותר אבל של מערכת הקליפה. מערכת הקליפה זה תמיד למשוך אורות גדולים ביותר לתוך הרצון האגואיסטי ביותר שלי. והמכשפים היו יודעים למשוך את האורות האלה לעשות כל מיני מניפולציות מעשיות ומחשבתיות על בני אדם אחרים.
משתתפת: דיברת על ציפור. אשתו של משה היתה ציפורה.
אורנה: זה ציפור ה'. זה לא ציפור.
כמו שאנחנו רואים בפרשה הזו את הענין של זה כנגד זה. כל מה שיש במערכת הקדושה יש גם במערכת הטומאה. בפרטי פרטים. ואנחנו יכולים להתבלבל.
את כל אשר עשה ישראל לאמרי אמרי זה השורש של בלק. ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא כי רב הוא, המשמעות של רב, זה שהוא גדול אבל לא במספרים אלא יש לו גדולה פנימית. הוא פחד מעם ישראל, מסיבה זאת.
ויקץ מואב מפני בני ישראל השורש יקץ, איזה מילים מתאימות לנו לשורש הזה? איך מבינים את זה?
משתתפת: קץ, סוף
משתתפת: יקץ זה נמאס
אורנה: נמאס. קץ בהם. יש גם קץ.
משתתפת: וגם יקיצה
אורנה: אז יש קץ, מעניין איך נבין קץ? הוא מרגיש שהקץ שלו מגיע.
משתתפת: האיום אליו מגיע
אורנה: כשאומרים 70 פנים לתורה, זה אומר שהשורש 3 אותיות יכול להרכיב מילים שונות וכולן נכונות. כל מה שאמרתם כאן זה נכון.
זאת אומרת שגם מהמילה קץ, הוא הרגיש שקיצו מגיע. גם המילה יקיצה, התעוררות למשהו. וגם קץ , מאס. השאלה האם מאס בעצמו או מאס בהם.
ויקץ מואב מפני בני ישראל לא כתוב ויקץ בבני ישראל. הוא נמאס על עצמו. האימפולס שלו נעשה מאוס.
ויאמר מואב על זקני מדיין זקנים זה תמיד סמל של חכמה.
עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה.
משתתפת: זה דימוי מפתיע
אורנה: כן. מי זה השור. השור זה תמיד שמאל של קדושה. והשמאל של הקדושה יכול לתת מכה לטומאה וירק השדה. שדה זה מלכות. זאת אומרת שעכשו הם יסתירו להם את האפשרות לקבל אורות שמאל באופן ישיר ממלכות.
האימפולס הזה שנקרא ישראל הוא מאיים על כל הרצון העצמי לקבל לעצמי. זה מה שבלק אומר.
משתתף: הקהל זה בני ישראל?
אורנה: זה עם ישראל. יש כמה רמות של התייחסות כאן. הקהל זה רמה מסוימת שהוא מדבר על עם ישראל.
משתתף: הם התקהלו סביב משה אחרי שאהרון מת.
אורנה: נכון מאוד. יש עוצמה בהתקהלויות.
וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא
מציינים בעת ההיא, זאת אומרת, מצביעים על כך שהוא לא שייך לשושלת של מואב אלא לשושלת של מדיין, והשושלת של מדיין קשורה להרבה דברים. עימותים עם עם ישראל ובעיקר זה שהם מביאים את הטומאה. כי בלעם בסוף הפרשה, רואה שאי אפשר להכריע את ישראל ע"י קללה, כי הוא חזק העם הזה וה' איתו.
מייחסים אליו שהעם חטא עם המדייניות. שהוא הציע לבלק, אמר לו תשלח את כל הנשים שיפתו את העם ואז העם ירד מדרגתו. וזה נגמר אחרי בפרשת פנחס, במגיפה ובהתרסה של זמרי מול משה.
וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה
פתורה בארמית זה שולחן שמשם משלחים. אם נתייחס אל זה בשפת הקודש, ישנה פרשנות שלכאורה הכל פתור אצלו מחמת גובה הנבואה. משום שהוא במראה ולא בחידות כמו משה. אני נוטה יותר לפרשנות השניה.
מי מתגלה לבלעם? אלוהים מתגלה אליו. בסופו של דבר לא ה', למרות שהוא אומר: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֵלָי וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם: הוא מתגאה בזה שיש לו שיח הרשות הגבוהה ביותר אבל בסופו של דבר מתגלה אליו אלוהים ואלוהים זה מידת הדין. תמיד אלוהים זה מידת הדין.
}יא} הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ עַתָּה לְכָה קָבָה לִּי אֹתוֹ קבה זה לקלל אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֶם בּוֹ וְגֵרַשְׁתִּיו מה זאת אומרת, כיסה את עין הארץ? כיסה את האפשרות לקחת חכמה ישירות מהארץ בגלל שעניינו זה אור חוזר. אז ישראל הולך לכסות על האפשרות למשוך חכמה לעצמי. האימפולס שנקרא ישראל משתמש בחכמה כדי להחזיר לבורא, כדי ליצור יחס לבורא והוא אומר לו: הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ – זאת אומרת, כיסה את האפשרות הזאת. אומר לך תקלל לי אותו. בלעם בגלל הקשר שלו למשה מבחינת הנשמות, יש סיכוי, לפחות ככה בלק חושב, שהוא יביס את העם.
אומר האר"י הקדוש, שמשה הוא שורש הבל. ותמיד משה יהיה לו עימות עם מישהו משורש קין. בלעם הוא לא משורש קין. בלק הוא משורש קין. אבל בלעם הוא מהקליפה של הבל. זאת אומרת, מול משה ועם ישראל עומדים שני כוחות, אחד, זה בלק שהוא גלגול של קין, ובלעם שזה החלקים הבלתי מתוקנים, הבלתי מבוררים. שנפלו לקליפות ולא התבררו אחרי שבירת הכלים.
גם מול משה עומד מישהו שהוא כמוהו אבל הפוך. הבל, אבל הפסולת של הבל, וגם הפסולת של קין. שני כוחות מאוד חזקים אבל זה השורשים של הכוחות האלה נפגשים כאן. ממש מהשורש של ההתהוות של הכוחות האלה שקין והבל הם לא השורשים, זה קרה עוד לפני זה. בנשמות זה קין והבל אבל בעולמות זה משבירת הכלים, ויש כאן מלחמה. והמלחמה היא מי ינצח בעולם.
והשאלה היא תמיד, גם של פרעה, וגם של בלק, למה זה מוצדק שהעם הזה כלומר האימפולס הזה, שהוא לא הבכור, והוא גם לא מטרת הבריאה. כי מה מטרת הבריאה? להיטיב לנבראיו, זה אומר את כל האור, הוא גם לא מטרת הבריאה, הוא יותר נמוך מהמלאכים. עם ישראל יותר נמוך מהמלאכים. למה שהעם הזה יכתיב את ההיסטוריה ואת האבולוציה, ואת העתיד של המין האנושי עד הנצח?
היום דיברתי עם בן זוגי על אילון מאסק, שהוא חצי אלוהים. אבל הוא חצי אלוהים באימפולס של בלק ובלעם. הוא שולח אנשים ועושה מחקרים במאדים. יש כאן הבנה לא נכונה של עולם אחר. עולם אחר זה לא מאדים. מאדים וכל הפלנטות כולם, זה גופים. זה לא משנה אם אני בגוף הזה או בגוף הזה. זה גופים. אנחנו מדברים על הכוחות שמעבר לגופים. אז יש את הכוחות שלו ואני חשה את העוצמה. יש לו כנראה עוצמה אדירה של הכוחות האלה. אז אם הכוחות האלה ינצחו – והוא בטח לא הכי גרוע – אז זה אומר שהאימפולס של ישראל יאבד. ואז יהיה תיקון אבל התיקון יהיה בייסורים איומים.
ואם האימפולס שמביא ה"ישר כאל" ינצח, אז כל הכוחות גם של אילון מאסק וכל הכוחות שפועלים בעולם בחכמה עצומה, כמו בלעם, הם יבואו לקלל אבל יצאו מברכים. וזו באמת שאלה של זהות מי ינצח. וזו שאלה עמוקה ביותר גם בעולם וגם בתוך אדם אחד. משום שכוחות היניקה של מערכת הטומאה, זה עזה ועזהאל שהם הנופלים. הם נפלו. מה זאת אומרת שהם נפלו?
זאת אומרת שכל הידע שלהם הוא ידע שממית, לא מהאדמה, אבל אחרי שהם ירדו להרי החושך, הם לא מעודכנים יותר. כל הידע שלהם זה ידע ישן.
עם ישראל, הוא נס. בתוך הדעת אי אפשר להבין אותו ואת מה שקרה לו. אם הייתם שואלים את עזה ועזהאל, מבחינה סטטיסטית או מבחינה היסטורית או מבחינה לוגית, הם היו אומרים, אין סיכוי לעם הזה בכלל עוד אחרי השואה. מכל קצווי תבל יבואו לכאן ויקימו מדינה עם סביבה עוינת, אין שום סיכוי. בידע של עזה ועזהאל שהוא ידע ישן, אין מקום לחדש.
לכן, אני אומרת את שניהם כאחד. לכל אחד יש מקום ואיפיון משלו. הם נקראים ידוע. הם מספירת דעת אבל שנקראת ידוע. משה הוא גם מספירת דעת, זה הספירה הכי גבוהה שבן אדם הגיע אליה, זה קו אמצעי והם מבחינת ידוע. זה גם דומה לאהרימן, יש לו ידע קפוא, ידע ישן, ידע דוגמטי. אינטליגנציה מאוד גדולה אבל בלי השראה של מה שיכול להיות, אלא קפאו בזמן, ירדו עם ידע שמימי, אבל קפאו בזמן.
לסיכום, נראה איך זה בתוכנו הכוחות האלה. איזה אימפולס בתוכנו. זה שני אימפולסים שנלחמים בתוכנו כל הזמן. כל יום כל שעה, כל דקה וכל נשימה. נראה איך אנחנו מזדהים עם הכתוב באופן אישי וייחודי.
הארי הקדוש – שער הפסוקים
ראיתי לבאר כאן ענין בלק ובלעם. שהיו קוסמים וחכמים שאין כמותם בעולם. וכמו שאמרו חז"ל כי בבחינת אחת היה בלק טפל לבלעם. ובבחי' אחרת, היה בלעם טפל לבלק. וגם בזוהר האריך בענין בלק ובלעם, כי נקרא בלק בן צפור, ע"ש חכמתו שהיה קוסם, ע"י צפור א'.
הוא יכל לשלוט בימין ובשמאל אבל הוא לא יכל לשלוט בקו האמצע. הציפור, זה צורה של השגה. של עשייה.
גם ראינו תכלית שנאתם עם ישראל על חנם, מה שאין כן בזולתם. זולתי עמלק, שגם הוא היה שונא גדול לישראל. ולכן רצוני לייסד ענין זה, על מאמר ספר הזוהר בפרשת בלק וזה לשונו, ודוד מלכא אמר, (תהלים ט') כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם וגו',
זה קשור למאמר אחר בזוהר. קשור לינוקא. ינוקא זה התגלות של ילד צעיר שהוא מסמל את העתיד, הודעה חדשה. אפשר להנגיד אותו לעזה ועזהאל שהוא ידע ישן, והוא מדבר עם חבורת הזוהר, חלק מהם, והוא פורק אותם מנשקם. החרב זה חלק מהענין שהם חושבים שהם חכמים גדולים והוא מראה להם כמה שהם עוד לא הגיעו לרמות הגבוהות ביותר, זה גם כן טוב שכל אחד מאיתנו יתפוס ינוקא כזה, שיפרק אותנו מהבטחון העצמי שלנו ויראה את המקומות שאנחנו לוקים בהם. והוא מראה להם איך צריך להשתמש בנשק בדור אחרון. איך צריך לדעת להתמודד עם כל האיומים שיבואו מבלקים ובלעמים. כל הכוחות, כל כוחות אומות העולם, שבעצם הכל באדם אחד.
ואע"ג דהאי קרא וכו', ואף על פי שהפסוק הזה אמרו עמלק, עכשו תראו מה עושה האר"י, הוא מחלק את עמלק לשניים ע"ם ל"ק, עמא דלקא לון וכו'.זאת אומרת, לשום לקיקה, כמו כלב. מה זאת אומרת? הקליפה היא מקבלת את האור שלה תמיד מהקדושה. מה שנשאר ברשמי הקדושה בתודעה שלנו, הקליפה מנסה לינוק. בלק מחלק את זה ל- בא לק. אותו דבר. ובלעם בל עם. זאת אומרת שאין לו שייכות. הוא חרב להשכיר. הוא נביא להשכיר. אין לו עם. אין לו שייכות.
בלק, בא לק וכו', בלעם, ב"ל ע"ם וכו'. מה אתוון אשתארו כשמורידים את בל מבלעם ואת בל מבלק, כל האותיות האלה זה כלים שבתוכם נכנסים אורות. זאת אומרת, סוגי הנהגה, סוגי תודעות. כשמורידים את הלק הזה, את המלקק הזה, את הכלב הזה שאומר הב הב. הב הב זה תן לי , כל הזמן תן לי, אז מה נשאר, איזה אותיות? הוא אומר לנו.
איזה אותיות?
עמ"ק, בלבל עמק דמחשבה דילהון, זאת אומרת, שהקב"ה בלבל אותם דלא ישלטון, ולא ישתארו בעלמא וכו' עד כאן לשונו.
מה בעצם הארי אומר לנו? הוא אומר לנו שהידיעה של הרצון לקבל היא ידיעה שבתוך השכל. גם בלק לקח את בלעם כי הוא אמר לו, יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר: הוא יודע את זה מניסיון עבר. אבל הוא לא ידע מה קורה בעתיד. אז למעשה מה שקורה כאן, מראה לנו האר"י שיש סדר, למרות שאנחנו רואים בלק ובלעם ועמלק. בתוך הרוע הזה שולט הבורא. יש סדר.
הבורא משתמש בהם, משתמש בבלעם שבא לקלל, ברוע שבא לקלל, משתמש בו כדי לברך. כשאנחנו רואים רוע אנחנו חושבים שזה כמו שחנה ארדן כתבה, הבאנליות של הרוע, אנחנו חושבים שזה בנאלי, שזה סתמי, שזה מקרי. זה לא סתמי ולא מקרי. הכול מכוון. ובתוך השמות האלה של הרוע, הבורא יודע בדיוק איזה סדר נשאר לו. והסדר הוא שה -בל של הבלעם וה -בל של הבלק הוא בלבל. הוא בלבל אותם. מה שהם חשבו, לא התקיים. ומה שנשאר זה העומק של המחשבה אותה הוא בלבל.
המסר הכי חשוב כאן זה להבין שגם במקום שנראה לנו שהרוע שולט ולרוע יש כוחות והרוע יודע בדיוק, והרוע כבר ניצח, גם שם יש תכנית אלוהית שהיא שולטת על הכל.
משתתפת: חלק מהתכנית האלוהית הזו זה שהחושך הגדול ביותר הוא הכנה לאור. ואז המאבק הגדול בין הכוחות של הטומאה והאדם, כל זה חלק מהתכנית הגדולה לזה שיגיע.
אורנה: זה מה שסיפרתי היום, שהראו לי את החושך. זו היתה שמחה גדולה. כי ברגע שיש פנס על החושך, אז כבר החושך לא פועל באפלה. עכשו זה ברור לי שזה כבר לא יהיה כך. עד אז בכלל לא הבחנתי שזה חושך. לכן מראים לך כל פעם יותר ויותר חושך.
היום התקשרה אלי מישהי, ביקשה לקבל ייעוץ. היא אמרה, אני רוצה להגיע לשלווה, אמרתי לה זה לא בבית ספר שלנו.
משתתפת: אני חושבת שכשמראים לכל אחד מאיתנו את החושך בעצם אנחנו מתגברים על הבלבול.
אורנה: הוא מבלבל את החושך. כלומר, החושך חושב שהוא ינצח. וכאן הוא מראה לנו בפרשה הזו, בדברי האר"י, שאין סיכוי. גם מאחורי החושך הזה יש סדר מופתי שהקב"ה מכוון אותו.
דע כי כל דברים אלו מיוסדים, על דרך בחינת גלגול נשמותיהם, מהיכן נשרשו. גלגול הנשמות של מי? בלעם, בלק, עמלק, משה ועם ישראל. משה זה 60 ריבוא, זה עם ישראל.
הנה עמלק הוא בחינת פסולת הרע, שהוברר מן קין בן אדם הראשון. כשנלמד שבירת הכלים נראה שחלק מהכלים יכלו להתקן וחלק לא. זה הפסולת. זה מה שנקרא לב האבן. אי אפשר לתקן עד גמר תיקון. אז זה עמלק.
והוא בחינת אחת, מן ה' מיני ערב רב, שנתערבו בישראל, זוכרים שעם ישראל יצא ממצרים? אז כל הערב רב התערבבו בו והם עמלקים, רפאים ועוד כמה עמים. שהם, עמלקים, רפאים, כנזכר בזוהר בפרשת בראשית כי גם בערב רב, היה עירוב רע של קין ושל הבל. זאת אומרת עמלק יש לו עירוב, את הפסולת גם של הבל וגם של קין. זה הכי גרוע. והוא שונא את ישראל סתם. ישראל אפילו לא עבר בגבול שלו.
את מי הייתם משווים היום לעמלק? ששונא את ישראל, ישראל לא נוגע בגבול שלו.
איראן. עמלק זה תמיד איראן. מעניין שעד היום זה איראן. אז עמלק שונא את ישראל כי ישראל קיים. מאיים עליו רק מעצם קיומו.
ולכן עמלק שונא גדול לישראל היה, וכמו שנאמר למטה בפסוק ויסר קיני מתוך עמלק, כי הטוב שבקין, נברר ביתרו הנקרא חבר הקיני, הנפרד מקין, זאת אומרת, לקין יש גם טוב. הצד הטוב שלו, שזה יתרו – הפנימי של החיצוני – וברר את הטוב מהרע. מי עוד אשת חבר הקיני?
יעל. היא גם כן משורש קין אבל היא מחסידי אומות העולם – הפנימי של החיצוני.
רוצה לומר מן הרע של קין, שהוא עמלק. בלק ובלעם היו מעורבים משתי רעות, מן הרע של קין זה בלק ומן הרע של הבל זה בלעם – יש בכל אחד מהם ב' אותיות ב"ל תורידו מהמילה הבל את ה- ה' שזה השם. יש לכם בל. תורידו מהמילה בלעם את עם יש לכם בל. וכמבואר לעיל בפסוק (שמות ב') וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, כי לא הוברר מן הבל, רק ה' אחרונה, הה' האחרונה של הבל, והיא הטוב שבהבל, ונתנה במשה. וב' אותיות ל"ב של הבל לא הובררו, זאת אומרת לב זה לב האבן. זה הרצון העצמי הלא מבורר. 32 ספירות שלא הובררו. והיה בהם הרע של הבל ונתנו בבלק ובלעם בלב"ל.
זה מזכיר לנו משהו מבראשית, הב"ל הזה – מגדל בבל. זה גם כן בלבל להם את הלשונות. בב"ל של בלק ובל של בלעם יש בלבול.
גם בחינת הרע של קין שנתערב בהם, נרמז בשמותיהם, כי כבר אמרנו שהרע של קין הוא עמלק, והנה ג' אותיות הראשונות, שהם עמ"ל, נתנו בבלעם, במילה בלעם יש עמל ואות ק' נשארה בבלק. עמלק זה צרוף של בלעם ובלק זה הרע שבימין והרע שבשמאל ביחד, זה הכי רע שיכול להיות. ואמנם, עם היות שבלק ובלעם, יש בכל אחד מהם רע של קין ושל הבל, עם כל זה עיקרו של בלק, הוא מן הרע של קין. ועיקרו של בלעם, הוא מן הבל. מהרע של הבל. לכן בלעם הוא זה שמושווה למשה ולא בלק. כי משה הוא שורש הבל. כמו שנאמר, לא קם בישראל נביא כמשה, לא קם בישראל, אבל באומות העולם כן קם. וזה משורש משותף.
זאת אומרת, השורש שלהם זה כמו לבן. זה השורש של החכמה ושורשו בלעם, הוא לא רע. צריך להבין, מה שנמצא בשורש, אם זה שורש אחד, שהתפצל לשניים, לרע ולטוב. והשורש אין בל.
משתתפת: גם בלבן יש את המילה בל
אורנה: נכון.
מדובר כאן על מערכות יחסים והסכמים בין נשמות. לגלגולי גלגולים. בלעם בכלל עובר גבול שבגלגולו כלבן הוא הבטיח ליעקב שהוא לא יעבור. הם שמו גלעד, מקום שלבן אמר, עד כאן זה אני, מכאן זה יעקב. לבן הבטיח שהוא לא יעבור. בלעם, גלגול של לבן, עבר את זה והוא נענש. מה זה אומר לנו?
זה אומר שיש לי אחריות על הגלגול הקודם שלי ועל ההסכמים שעשיתי איתך בגלגול הקודם שלי.
אם עשיתי עם מישהו הסכם בגלגול הקודם שלי שאת תהיי תלמידה שלי, ואני אטפח אותך, אם אני באה לגלגול הזה ואני לא מקיימת את ההסכם הזה, אני נענשת. יש כאן מערכת של הסכמי נשמות מראשית הבריאה.
זו תמונה מהממת, לראות דרך הפרשה הזו, איזה כוחות עובדים בעולם.
משתתפת: זו באמת תמונה מדהימה. שמכל האוסף של העובדות, או של המידע שבהתחלה קשה למצוא את הידים והרגלים, אז יש פתאום בסוף תמונה עמוקה.
אורנה: תמונה קוסמית. וזה בדיוק על סף הכניסה של ישראל לעולם האצילות. להיות אצלו. אז כשאנחנו באים להיות אצלו עם הרבה כוחות נגד, שהם יצאו למנוע את האפשרות הזו מלקרות. גם אצלנו באדם אחד.
משתתפת: וגם, המילה לב, שהיא גם מבטאת את המקום הכי נמוך או הכי קשה לגאולה
אורנה: אבל מצד שני היא ההיפך מלב. וגם זה מול זה עשה אלוהים. וגם יש לנו לב שיניים. 32 שיניים. סתם יש לנו 32 שיניים? וסתם השיניים זה החלק הכי קשה בגוף שלנו? זה דברים מפעימים.
משתתפת: שיניים גם מסמל שינויים. כל הפרשה הזו מתחברת לכל מה שקורה עכשו לחבלי משיח. זה הכל מתחבר.
משתתפת: מאמר קשה כי להתחיל לדבר על האותיות ככלים. זה פרשה ממש מרתקת. אני גם אוהבת את הפרשה הזו מאוד, את הברכות, קללות. הברכות הן כמו מוזיקה. היו קטעים בפרשה, כשקראתי על מחוות שבלעם עושה, שבכלל נזכרתי באברהם אבינו. החמור שהוא חובש בבוקר…
אורנה: הוא חובש את האתון, והוא חובש את החמור
משתתפת: המון תמונות דומות.
אורנה: זה שוב זה מול זה.
משתתפת: שאלה שאני תוהה. אנחנו הרי צאצאים של קין.
אורנה: אנחנו צאצאים של שת. שת זה הבן שנולד על פני הבל. להיות קין זה לא רע.
משתתפת: אז מה הרוע של קין?
אורנה: קין זה צד שמאל. הבל גם לו יש אחריות מאוד גדולה. הוא לא ידע ללמד את אח שלו להיות אח. קין זה קו שמאל. אין רע בקין שהוא כפוף להבל.
משתתף: הפרשה היתה לי נעימה בכל מיני רמות. קל לי להתחבר אליה אחרי פרשות קשות. השיעור הזה בודאי פתח כל כך הרבה רבדים הרבה יותר עמוקים. אני נשאר עם הרבה הרהורים שמלווים אותי תקופה ארוכה, לגבי כל מה שקשור למערכת הטומאה. אותם יכולות הכשפים, המאגים, אבל שהם עדיין יכולות רוחניות, לא מתיישב לי בראש איך הם בכלל יכולות להתקיים במערכת שהיא לא מערכת היושר. מדוע שיקבלו?
אורנה: הם שומרים על הפרי עד לגמר תיקון. זה הקליפה, כמו שיש לך פרי, יש לה תפקיד. היא שומרת על הפרי עד גמר תיקון. הבעיה היא לא שמערכת הטומאה קיימת, אלא שאנחנו מזינים אותה מעבר לאור שהיא צריכה לקבל.
משתתף: אותה משיכה של אורות גבוהים, איך בכלל מתקיימת בנשמות גבוהות, ואיך כאשר האור מגיע בצורה שכזאת, לא גורם לשבירה של הכלי?
אורנה: כן גורם. בודאי שכן. המוות שלו, היה מוות רע מאוד. ודווקא הוא רצה לחזור בתשובה. הוא אמר שם מאוד נוגע ללב, בלעם.
משתתף: זה כמו הדוגמא של ה- 20 שניות שאתה באויר. 20 שניות יכולות להיות אינקרנציה שלמה.
אורנה: בפרק כג, פס י', מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ. הוא רוצה להיות בקו היושר. כמו יעקב שהוא מספירת תפארת שזה קו האמצע.
משתתפת: גם אם לא היתה אופציה שהכוחות האלה יקבלו אור גם, אז לא היתה חרות ולא היתה בחירה.
אורנה: הכוחות האלה קיימים בשביל הבחירה.
שבת שלום!