פרשת מסעי – האדם כשליח

פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בספר במדבר. היא מהווה גשר לספר דברים. נאמר על ארבעת הספרים הראשונים בתורה, שהם דברי אלוהים בעצמו, שנאמרו דרך משה. ואילו ספר דברים נאמר מפיו של משה עצמו. אם כן, מדוע זכה ספר דברים בכבוד להצטרף לקנון של ספרי התורה?

בארבעת הספרים הראשונים, בראשית, שמות, ויקרא, ובמדבר – משמש משה כלי שרת טהור לאלוהים. הדבר המרכזי שספר דברים בא להראות הוא, שכשאנחנו מעמידים את עצמנו ככלי שרת לרוח, בצורה הנקייה והטהורה ביותר, נטולת מניעים אנוכיים ותועלת עצמית – מעצם ההתמסרות לשליחות, תבנה בתוכנו איכות מסוימת מאופייה של השליחות.

עד לסוף ספר במדבר משה הוא שליח בלבד;בספר דברים נולד בו הפרי, עקב היותו שליח.

הגדילה של האדם כשליח, מעצימה בתוכו מקום מסוים מבחינת הפן הרוחני שלו. אדם שהוא שליח נקי לאלוהות – הופך בסופו של דבר ליוצר; הוא מוסיף דברים שקודם לא היו. זוהי שליחות האדם – להוסיף לבריאה. האדם מחויב להוסיף גוונים אישיים לשליחות הקודמת– אבל זה בתנאי שהוא מתחיל כשליח! לפי התורה, היחס בין היותי שליח ובין היותי יוצר הוא שמונים מול עשרים אחוז – ארבע ספרי תורה שנאמרו מפי אלוהים, ואחד – מפי משה.

באופן אישי אני לומדת מכך, שכדי להיות ראויה למקום בו אוכל למסור דברים מעצמי, עלי לשמש תחילה שליחה טהורה לדברי אלוהים, לדברי הרוח – ולא להתיימר להיות מורה רוחנית מטעם עצמי.

לד וְלֹא תְטַמֵּא אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ–אֲשֶׁר אֲנִי, שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ: כִּי, אֲנִי יְהוָה–שֹׁכֵן, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 

עלי לזכור, שאלוהים שוכן בתוכי, ולא לטמא את דבריו; רק אז יש לי זכות ליצור משהו חדש.

ואתם?

print

חזרה למאמרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *