פרשת מקץ

אחת הדמויות המרתקות והמרגשות ביותר בתנ"ך היא דמותו של יוסף.

יוסף, בנה של האישה האהובה על יעקב, רחל – הנו בעל כישורים ויכולות מופלאים. מצד אחד, הוא בן לעם היהודי – העם שהביא את החשיבה השכלית לעולם, ומצד שני – עדיין נשארה בו ראייה בלתי אמצעית של עולמות הרוח. הוא רואה את החלומות, ובניגוד לחרטומי מצרים – יש לו גם את היכולת להבינם מתוך עצמו, מתוך האני שלו, ולפרשם במילים ברורות.

היכולות שלו גבוהות – אך הכלי הנפשי עדיין לא מפותח, והדבר בא לידי ביטוי בהוצאת דיבת האחים לרעה, וביהירות שלו המתגלה בפירוש החלומות שחלם.

אך עולם הרוח הוא חסכני – הוא אינו 'משליך את התינוק עם האמבט'. לאדם כמו יוסף יש יכולות גבוהות, אשר – לאחר שהוא מיטהר מתכונותיו האישיות הנמוכות, דרך חוויית-ירידה כואבת – משמשות תכונותיו הגבוהות לרווחת העולם כולו.

יוסף, הבן האהוב על אביו מושלך לבור – כמשל למקום נמוך מאוד. משם הוא נמכר לישמעאלים, לאחר מכן למצרים – ואף מגיע לבית האסורים –שפל גדול ביותר. אכן ירידה.

רמז נוסף לגדולתו של יוסף ניתן למצוא במילה – הנני, שהיא מילה של התמסרות מוחלטת, של כל ישותך – לדבר אשר אלוהים יראך. יג וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם–לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי.

יוסף מתייצב מיד לשרות יעקב אביו (כנציג של אלוהים) – כפי שאברהם, סבו, התייצב, לפני העקדה, לשרות האלוהים:

אך גם במקום הנמוך ביותר, בבית האסורים, מלווה אלוהים את יוסף, ולא מפקירו.

לאחר המסע לתהום – מתחיל יוסף את תהליך העלייה שלו. בסופו של דבר הוא יהפוך ליד ימינו של פרעה, שליט מצרים הגדולה – ויציל את הציוויליזציה באזור מרעב, ואת עם ישראל מהכחדה.

וכמו יוסף, אנשים מסוימים בעלי יכולות גבוהות מאוד (אותם אני פוגשת לפעמים בקליניקה), יכולים להיות 'בלתי נסבלים' בנעוריהם – חצופים, יהירים, ואף אגוצנטריים. באמצע החיים הם עלולים לאבד את דרכם, ולשכוח את הפוטנציאל הרוחני שלהם.

החובה שלי, כיועצת-ביוגרפית, היא להחזיק עבורם את תמונת-גדולתם שנעלמה עם 'הירידה לבור' – וללוות אותם בדרכם מעלה – להגשמת ייעודם. כמו כן, בתהליך ייעוצי אנו עדים לכך שכפי שהיה עם יוסף, אלוהים לא עזב אותם אף פעם, גם כשהם היו 'בבית האסורים'.

אני מוצאת את התפקיד הזה מרגש ביותר, ושמחה שעולם הרוח בחר בי לעשות זאת – לילד את מה שנמצא באדם, והלך ונשחק במהלך החיים….

ולפעמים אני גם זוכה לראות את ההיפוך בחייהם – את 'ההנני' שלהם מתגשם לטובה.

יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ:כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי.כ וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב.