קשר ירח-שמש שלישי / שרי צדוק

קשר ירח-שמש שלישי – האם אני נאמנה לדרכי? / שרי צדוק

עבור אנשים רבים תקופת הקורונה העמידה במבחן את העוגנים הארציים שלהם. היו שחוו טלטלה בעוגן הכלכלי שלהם ועסקיהם קרסו, לאחרים העוגן הבריאותי זועזע, היו גם בידוד וסגר אשר טלטלו עוגנים משפחתיים, ועוד ועוד..

כמחלימה מנגיף הקורונה, חוויתי בפעם הראשונה בחיי את גופי חולה מבפנים. עוגן הביטחון בגוף הפיזי שלי היה קדימון, לסדרת מבחנים בהם כל מה שאחזתי בו כעוגן, נדרש לשאלה האומנם?

התבקשה התבוננות מחודשת על העוגנים בחיי. אם באינקרנציה העוגנים הכרחיים להתגשמותנו, הרי שבאקסקרנציה הם עשויים להיות בעוכרנו בדרך להתפתחות. עוגנים בהם אנו נאחזים יוצרים חיץ ביננו לבין עולם הרוח, העוגן הופך להיות המרכז/ האלוהים/ הדבר. בלא שנבחין אנו הופכים לעבוד את העוגן, להתענג עליו ולהאדיר אותו – ביהדות הביטוי לכך הוא עבודה זרה! העוגנים הופכים לנגעים המונעים מאתנו את הקשר היחיד לאינסוף.

עוגן נוסף בעולם הזה עבורי הוא   חיבור לחומר – למה שיכול לאפשר לי עצמאות, וחלילה תלות באף אדם אחר. הטלטלה שחוויתי בעוגן הזה לימדה אותי על החרדה שלי מתלות באחרים, ובו זמנית הבהירה לי את התלות שלי בחומר! זה היה מבחן קשה עבורי, לומר לא! לחומר, ולשאת את האימה בלשחרר את העוגן הזה.. לא עמדתי בו! נדרשתי לשאלה עמוקה יותר, למבחן אמתי – מבחן האמונה והנאמנות. האמונה בדרך הרוחנית, הנאמנות לעולם הרוח. הגילוי בתלות האמתית שלי, ובחסרון האמונה הביא עמו כאב וצער עמוק.

מצאתי את הרגשתי הכואבת במילות השיר של אפרת גוש..

 “כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך

   בין קירות חורשים

  ובתוך האדמה המדממת

  רגליי ננעצו

  היכו שורשים”

מפת הכוכבים עפ”י החוקים הרוחיים של האסטרולוגיה שופכת אור על שאלת הדרך.

באנתרופוסופיה קשר הירח-שמש הינו נקודת זמן בה השמש והירח נמצאים באותה פוזיציה מול כדור הארץ בדיוק כמו בזמן הלידה. קשר הירח-שמש מתרחש במחזוריות של 18 שנה ושבעה חודשים. בקשר הירח-שמש אנו נזכרים בדרך כלל ב”כוונות” שלנו מלפני הלידה אשר בגינן התגשמנו על האדמה.

בשלושת הצמתים של קשרי הירח-שמש בחיי האדם, שאלת הדרךעומדת לפתחו.

בימים אלו, אני חוצה את קשר ירח-שמש שלישי בביוגרפיה שלי והשאלה המרכזית העומדת על סף זה היא: האם אני נאמנה לדרכי? דרך שהעוגן היחיד בה הוא החיים הרוחניים והאמונה בהם.

“מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי גָבֶר וְאָדָם מַה יָּבִין? דַּרְכּוֹ” (משלי כ’ -24) 

הצעדים, הכישורים הבסיסיים איתם באנו לעולם הם מעולם הרוח, והאדם מה תפקידו בעולם? להתבונן ולבחור את הדרך שילך בה – איך ישתמש באותם כישורים בסיסיים.

קשר ירח-שמש ראשון מתרחש בגיל שמונה עשרה ושבעה חודשים ובגיל הזה נובט ניצן הייעוד/ בקשר ירח-שמש ראשון יכולה להיות לנו חוויה ברורה של גורל חיינו. השאלות איתם מתחבט האדם בגיל זה: מי אני? מהי דרכי? הביטוי החיצוני של הבלבול הזה, יחווה לפעמים כמרד בהורינו או בדמויות סמכותיות על מנת לעצב את דרכנו הייחודית.

קשר ירח-שמש שני מתרחש בגיל 37 וחודשיים, אנו נעשים ערים למוות הנושף בעורפנו ושואל ללא כחל וסרק האם הספקנו להגשים את התוכניות המקוריות שלנו? חלון נוסף לכוונות טרום הלידה שלנו נפתח עבורנו. גם כאן נשאל את עצמנו עד כמה אנו מסוגלים לעשות ממה שבאנו לעשותו כאן?

קשר ירח-שמש שלישי מתרחש בגיל 55 ותשעה חודשים ומשרת אותנו כסימן דרך נוסף. בדרך כלל השאלה העומדת בפתח קשר ירח-שמש שלישי היא האם אני נאמנה לדרכי? כיצד האינדיבידואליות שלי מתנהלת בעולם?

מפנה את השאלות הבאות להתבוננות בביוגרפיה שלכן/ם:

  1. מה הם העוגנים הארציים שלכם?
  2. האם תפקידם כעוגנים השתנו במהלך חייכם?
  3. מי תהיו ללא העוגנים הללו?

print